בעקבות חטאם איבדו אדם וחוה את יחסיהם עם אלוהים. במקביל לכך, החטא הטמון בנו מרחיק גם אותנו מאלוהים. ”עוונותיכם היו מבדילים [חוצצים] ביניכם לבין אלוהיכם, וחטאותיכם הסתירו פנים מכם משמוע” (‏ישעיהו נ”ט:2‏).‏

אלוהים מעולם לא זנח את מטרתו. הוא עדיין רוצה שכדור הארץ יהפוך לגן עדן המיושב באנשים מאושרים. מאומה לא ימנע בעד האל הכול יכול מלהגשים את מטרתו. ”לא איש אֵל וִיכַזֵּב, ובן אדם ויתנחם. ההוא אמר ולא יעשה, ודיבר ולא יקימנה?” (‏במדבר כ”ג:19‏).‏

כשם שאב אוהב מתייסר כאשר הוא רואה את ילדיו סובלים — גם אם סבלם נגרם בשל טעויותיהם — כך כואב לאלוהים לראות אותנו סובלים (‏ישעיהו ס”ג:9‏). אלוהים חש חמלה עמוקה כלפינו, והוא מבטיח למחות כליל את הרֶשע מעל פני האדמה. אך כיצד ומתי?‏