זה אלפי שנים שקיימת הציפייה לביאת המשיח. כדי לעזור לנו לזהות את תקופת ביאתו, יש במקרא נבואות משיחיות המצביעות על התנאים שישררו אז בחברה האנושית.‏

להגשמת הנבואות צריך המשיח לבוא פעמיים — הביאה הראשונה לכפרת חטאים והביאה השנייה להכנעת אויביו. לפיכך אומר דוד המלך: ”נאום יהוה לאדונִי [המשיח]: ’שב לימיני עד אשית אויביך הדום לרגליך’” (‏תהלים ק”י:1‏).‏

במקום לקבל בברכה את נוכחות המשיח, ינסו האומות בכללותן להתנגד למלכותו. ”למה רגשו גויים, ולאומים יהגו רִיק? יתייצבו מלכי ארץ ורוזנים נוסדו יחד על יהוה ועל משיחו” (‏תהלים ב’:1, 2‏).‏

‏”והייתה עת צרה אשר לא נהייתה מהיות גוי עד העת ההיא, ובעת ההיא יימלט עַמְּךָ, כל הנמצא כתוב בספר” (‏דניאל י”ב:1‏).‏

‏”בפרוח רשעים כמו עשב, ויציצו כל פועלי אוון להִשמדם עדי עד” (‏תהלים צ”ב:8‏).‏

מעניין לציין שהספר המכונה בפי רבים ”הברית החדשה”, שנכתב בידי יהודים, מנבא גם הוא על התנאים הקשים שישררו זמן קצר לפני שיפרוש המשיח את שלטונו על פני כל תבל. שים לב לתיאורים הבאים:‏