קרוב ל־96 אחוז מקרב האמריקנים מאמינים באלוהים. לעומת זאת, אחוז המאמינים באירופה ובאסיה קטן בהרבה. גם בארצות שבהן הרוב אינם מאמינים באל ישותי, רווחת הדעה בקרב לא מעט אנשים, שכוח עלום כלשהו הביא את היקום הגשמי לידי קיום. המחנך היפני, יוקיצ’י פוּקוּזאווה, שדיוקנו מודפס על השטר של 10,000 יֶן, כתב פעם: ”אומרים שהשמים אינם בוראים אדם נעלה או נחות מאדם אחר”. באומרו ”השמים”, התכוון פוּקוּזאווה לגורם טבעי כלשהו שלפי דעתו יצר את האדם. רבים דוגלים בקיומם של ”שמים” מופשטים כאלו. אחד מהם הוא קֶניצ’י פוּקוּאי, חתן פרס נובל. הוא הביע אמונה בקיומה של מסגרת בסיסית גדולה ביקום — המקבילה ל”אלוהים” במינוח הדתי — וכינה אותה ”האִידִיוֹסִינְקְרַסְיָה [הייחודיות] של הטבע”.‏

 ² אינטלקטואלים אלו האמינו שמשהו או מישהו נצחי הביא את כל מה שקיים ביקום לידי תנועה. מדוע? ובכן, תן דעתך לנתונים הבאים: השמש היא כוכב ענקי היכול להכיל בתוכו מיליוני כוכבי לכת בגודל של כדור־הארץ, אך אין היא אלא פסיק בגלקסיית שביל החלב. גלקסיית שביל החלב היא רק אחת מתוך מיליארדי הגלקסיות ביקום. מתצפיות מדעיות עולה כי הגלקסיות מתרחקות זו מזו במהירות עצומה. כדי להניע את היקום דרושה אנרגיה דינמית רבה לאין שיעור. מי הוא או מה הוא מקור האנרגיה הזו? ”שאו מרום עיניכם וראו. מי ברא אלה?” שואל המקרא. ”המוציא במספר צבאם, לכולם בשם יקרא. מרוב אונים ואמיץ כוח, איש לא נעדר” (‏ישעיהו מ’:25, 26‏). הפסוקים מציינים שיש מישהו ‏— מקור ה”אונים” — שבזכותו נע היקום.‏

³ חשוב גם על החיים עלי אדמות. הייתכן שהחיים נוצרו מאליהם, כפי שטוענים חסידי תורת האבולוציה? הביוכימאי מייקל בהי אומר: ”המדע עבר כברת דרך ארוכה בהבנת אופן תפקודם של התהליכים הכימיים בגוף החי, אך דייקנותן ומורכבותן של מערכות ביולוגיות ברמה המולקולרית שמות לְאַל את ניסיונות המדע להסביר את מוצאן. ... מדענים רבים טוענים בכל תוקף שההסברים כבר קיימים בידם, או יתגלו במוקדם או במאוחר, אך לא ניתן למצוא תימוכין לטענות אלו בספרות המדעית המקצועית. גדולה מזו, קיימות סיבות מוצקות — על בסיס המבנה של המערכות [הביומולקולריות] — להניח שהסבר דרוויניסטי למנגנוני החיים לא יימצא לעולם”.‏

⁴ האם באמת מתקבלת על דעתך התיאוריה לפיה חיי האדם באו לידי קיום ללא כל יד מכוונת תבונית? נבחן את מה שהוגדר בפי כמה ”העצם המסובך ביותר ביקום”, מוח האדם, ונראה לאילו מסקנות נגיע. ”ביצועיהם של מחשבי רשת הנוֹירוֹנים המלאכותית המתקדמים ביותר”, אומר ד”ר ריצ’רד מ. רסטק, ”מגיעים לכדי עשירית האלפית בערך מיכולתו השכלית של זבוב הבית”. מוח האדם עולה פי  כמה וכמה על מוחו של זבוב הבית. מוחנו מתוכנת ללמוד שפות. הוא מתקן את עצמו, מתכנת את עצמו מחדש ומשפר את יכולתו. אין ספק שלא תחלוק על הקביעה שגם מחשב־על רב עוצמה שביצועיו מגיעים לכדי ’עשירית האלפית מיכולתו השכלית של זבוב הבית’ הוא פרי כפיו של יוצר תבוני. אז מה לגבי מוח האדם?‏ *

⁵ לפני כ־3,000 שנה, בתקופה שבה בני אדם לא הבינו לגמרי את פלאי גופנו, הירהר אחד מכותבי המקרא במבנה גוף האדם ואמר: ”אודך על כי נוראות נפליתי [נוצרתי באורח פלאי]. נפלאים מעשיך ונפשי יודעת מאוד”. מבלי לדעת מאומה על מולקולות הדנ”א, כתב: ”גולמי [עובר בראשית התהוותו] ראו עיניך, ועל ספרך כולם [כל איבריו] ייכתבו” (‏תהלים קל”ט:14,‏ 16‏). על מי דיבר הכותב? מי יצר ב”רוב אונים” את כל הקיים ביקום?‏

⁶ הפסוק הראשון במקרא אומר: ”בראשית ברא אלוהים את השמים ואת הארץ” (‏בראשית א’:1‏). זהו מחבר המקרא שהישרה מרוחו לכתיבת המקרא, והוא מציג עצמו כישות שניתן לרקום עימה יחסים מלאי תוכן.‏