‏”המקרא הוא ספר מיוחד במינו המשלב בתוכו תרבות אנוש וחוויות מן החיים”, נאמר בכתב עת של אוניברסיטת צ’ונג שאנג בעיר גְווַנְגְז’וּ שבסין. עמנואל קַנְט, פילוסוף רב השפעה מן המאה ה־18, מצוטט כמי שאמר: ”מציאותו של המקרא, כספר להמונים, הוא היתרון הטוב ביותר שידע המין האנושי מימיו. כל ניסיון להמעיט בערכו... הוא פשע נגד האנושות”. אנציקלופדיה אמריקנה מציינת: ”למקרא נודעת השפעה לא רק בקרב היהודים והנוצרים. ... היום נחשב המקרא לאוצר מוסרי ודתי, שהבטחותיו הבלתי נדלות יקרות יותר מבעבר עם גבור התקווה לתרבות חובקת עולם”.‏

² תהא עמדתך הדתית אשר תהא, האינך מעוניין לקבל מושג מסוים לגבי ספר כזה? עד סוף המאה ה־20 תורגם המקרא, בחלקו או בשלימותו, ליותר מ־2,200 שפות. רוב בני האדם יכולים להשיג את המקרא בשפה המוכרת להם. מעריכים כי מאז הומצא הדפוס באותיות מיטלטלות, הודפסו ברחבי העולם ארבעה מיליארד ספרי מקרא.‏

³ אם יש לך ספר מקרא בבית, הנך מוזמן לפתוח אותו ולהביט בתוכן העניינים. לפניך שמות של ספרים, החל מבראשית וכלה בההתגלות. המקרא הוא בעצם אסופה של 66 ספרים שנכתבו בידי כ־40 כותבים שונים. החלק הראשון, המורכב מ־39 ספרים, נקרא התנ”ך, או הכתבים העבריים, כי הוא נכתב ברובו בעברית. החלק השני, המורכב מ־27 ספרים ומכונה בפי רבים הברית החדשה, נקרא הכתבים  המשיחיים והוא נכתב במקור ביוונית בידי כותבים משיחיים. נדרשו יותר מ־1,600 שנה, מ־1513 לפה”ס ועד 98 לספירה להשלמת המקרא כולו. המחברים מעולם לא נועדו יחדיו, ומקצת הספרים נכתבו בעת ובעונה אחת אך במקומות המרוחקים אלפי קילומטרים זה מזה. למרות זאת, המקרא עשוי מקשה אחת בעלת נושא מרכזי, ואין הוא סותר את עצמו. אי אפשר שלא לתהות, ’כיצד ייתכן שיותר מ־40 אנשים שחיו בזמנים שונים בתקופה של 1,600 שנה הוציאו מתחת ידם ספר כה עיקבי?’‏

⁴ הגם שכתיבת המקרא נסתיימה לפני יותר מ־1,900 שנה, תכניו מעוררים את סקרנותם של גברים ונשים בני זמננו. לדוגמה, פתח נא באיוב כ”ו:7‏. אל תשכח שפסוק זה נכתב במאה ה־15 לפה”ס. וזו לשון הפסוק: ”[אלוהים] נוטה צפון על תוהו, תולה ארץ על־בלי־מה ‏[על לא כלום]”. כעת, פתח בישעיהו מ’:22‏. דע כי ספר ישעיהו נכתב במאה השמינית לפה”ס. הכתוב אומר: ”היושב על חוג הארץ, ויושביה כחגבים, הנוטה כדוק שמים וימתחם כאוהל לשבת”. איזו תמונה מצטיירת בראשך עם קריאת שני הפסוקים האלו? גוף כדורי ה’תלוי’ בחלל. ודאי ראית גוף כזה בתמונות שנשלחו ממעבורות חלל. אולי אתה שואל, ’כיצד ידעו אנשים שחיו לפני כל כך הרבה זמן דברים כה מדויקים מבחינה מדעית?’‏

⁵ כעת נדון בשאלה אחרת הקשורה במקרא. האם המקרא מדויק מבחינה היסטורית? יש הסבורים שהמקרא אינו אלא לקט של אגדות משוללי כל בסיס היסטורי. קח, לדוגמה, את דוד המלך, דמות מוכרת מאוד. עד לא מזמן לא היתה שום עדות חוץ־מקראית ברורה לקיומו. אף שהיסטוריונים מן השורה הראשונה רואים בו דמות אותנטית, יש ספקנים המנסים לפטור אותו כדמות אגדתית פרי דמיונם של אנשי תעמולה יהודים. על מה מעידות העובדות?‏

 ⁶ ב־1993 התגלתה בתל דן כתובת ועליה חקוקות המילים ”בית דוד”. הכתובת היתה חלק ממצבה מנותצת מן המאה התשיעית לפה”ס, שהוקמה בידי אויבי ישראל לזכר ניצחונם על עם ישראל. לפתע פתאום נמצאה התייחסות קדומה לדוד מחוץ לדפי המקרא! מה משמעות הדבר? באשר לתגלית אמר ישראל פינקלשטיין מאוניברסיטת תל־אביב: ”הניהיליזם המקראי [שלילה מוחלטת של המקרא] קרס בִּן־לילה עם גילויה של כתובת דוד”. מעניין לציין שפרופסור ויליאם פ. אלברייט, ארכיאולוג שחפר עשרות שנים בארץ ישראל, אמר פעם: ”תגלית אחר תגלית מעידות על דייקנותם של פרטים רבים לאין־ספור, ומגבירות את ההכרה בערכו של המקרא כמקור היסטורי”. גם הפעם נשאלת השאלה, ’כיצד ייתכן שספר קדום זה מדויק להפליא מבחינה היסטורית שלא כמו אגדות וסיפורי גבורה?’ אך אין זה סוף פסוק.‏

⁷ המקרא הוא גם ספר נבואות (‏פטרוס ב’. א’:20, 21‏). אולי לשמע המילה ”נבואה” מייד צצה במוחך המחשבה על מילים שלא התגשמו מפי נביאים מטעם עצמם. נסה להתעלם לרגע מכל דעה מוקדמת, וראה את הכתוב בדניאל פרק ח’‏‏. בפרק זה מתאר דניאל חזון על מאבק בין אייל בעל שתי קרניים לבין צפיר עיזים שעיר ולו ”קרן חזות [בולטת לעין]”. הצפיר מנצח, אך קרנו הגדולה נשברת, ובמקומה עולות ארבע קרניים. מה פשר החזון? ספר דניאל מוסיף: ”האַיִל אשר ראית בעל הקרניים מלכי מדי ופרס. והצפיר השעיר מלך יוון; והקרן הגדולה אשר בין עיניו, הוא המלך הראשון. והנשברת, ותעמודנה ארבע תחתיה, ארבע מלכויות מגוי יעמודנה, ולא בכוחו” (‏דניאל ח’:3–22‏).‏

⁸ האם התגשמה נבואה זו? כתיבת ספר דניאל נשלמה בסביבות 536 לפה”ס. המלך המקדוני אלכסנדר הגדול, שנולד 180 שנה מאוחר  יותר, ב־356 לפה”ס, כבש את האימפריה הפרסית. הוא היה ”הקרן הגדולה” שבין עיני ”הצפיר השעיר”. לדברי ההיסטוריון יוסף בן מתתיהו, עם כניסתו לירושלים ולפני ניצחונו על פרס, הראו לאלכסנדר את ספר דניאל. הוא הסיק שדברי הנבואה שהצביעו עליו התייחסו למבצעו הצבאי נגד פרס. יתרה מזו, בספרי לימוד על תולדות העולם תוכל לקרוא על מה שאירע לאימפריה של אלכסנדר לאחר מותו ב־323 לפה”ס. ארבעה מצביאים השתלטו בסופו של דבר על האימפריה, וכבר ב־301 לפה”ס חילקו ’ארבע הקרניים’ שקמו תחת ”הקרן הגדולה” את הממלכה לארבעה חלקים. ושוב עולה השאלה, ’כיצד ייתכן שספר יחזה בצורה כה חיה ומדויקת את מה שיתרחש כ־200 שנה מאוחר יותר?’‏

⁹ המקרא עצמו משיב על השאלות שלעיל: ”כל הכתוב נכתב ברוח אלוהים, ומועיל הוא” (‏טימותיאוס ב’. ג’:16‏). אלוהים האציל מרוחו על כ־40 כותבים, והם העלו על הכתב את המידע המצוי בספרי המקרא. הדוגמאות המעטות שהזכרנו — דוגמאות מדעיות, היסטוריות ונבואיות — מצביעות חד־משמעית על מסקנה אחת ויחידה. ספר מיוחד במינו זה, המקרא, אינו תולדה של חוכמת אנוש, אלא מקורו באלוהים. עם זאת, רבים כיום מטילים ספק בקיומו של אלוהים, מחבר הספר. ומה לגביך?‏