המוות הוא ההיפך של החיים. המוות כמוהו כשינה עמוקה (‏יוחנן י”א:11–14‏). המתים אינם מסוגלים לשמוע, לראות, לדבר ולחשוב (‏קהלת ט’:5,‏ 10‏). דתות הכזב מלמדות שהמתים עוברים לעולם של רוחות כדי לחיות עם אבותיהם. אין זה מה שהמקרא מלמד.‏

המתים אינם מסוגלים לעזור לנו או להזיק לנו. יש אנשים הנוהגים לקיים טקסים ולהעלות קורבנות שיביאו, על־פי אמונתם, לריצוי המתים. מנהגים אלו אינם נושאים חן בעיני אלוהים, משום שהם מבוססים על אחד משקריו של השטן. בנוסף לכך, אין בהם כדי לרצות את המתים, משום שהמתים חסרי חיים. אל לנו לפחד מפני המתים ואל לנו לעובדם. עלינו לעבוד אך ורק את אלוהים (‏מתי ד’:10‏).‏

המתים יחיו שוב. יהוה יקים את המתים לתחייה בגן־עדן עלי־אדמות. תחיית המתים צפונה בחיק העתיד. (‏יוחנן ה’:28, 29;‏ מעשי השליחים כ”ד:15‏). אלוהים יכול להקים את המתים לתחייה כפי שאתה יכול להעיר אדם משנתו (‏מרקוס ה’:22, 23,‏ 41, 42‏).‏

הרעיון שאין אנו מתים הוא שקר שהפיץ השטן. השטן ושדיו גורמים לאנשים להאמין שרוחות המתים חיות ואחראיות לחולי ולבעיות אחרות. השטן מתעה בני אדם, ולעתים הוא עושה כן בחלומות ובחזיונות. יהוה מגנה את כל מי שמנסים ליצור קשר עם המתים (‏דברים י”ח:10–12‏).‏