כשנודע לישוע ולתלמידיו שהפרושים וחסידי בית הורדוס מתכננים להרוג אותו,‏ הם הולכים לאזור הכינרת.‏ המונים נוהרים אליו מכל מקום — מאזור הגליל,‏ מערי החוף צור וצידון,‏ מעברו המזרחי של נהר הירדן,‏ מירושלים ומאִידוּמֵיאָה שבדרום.‏ ישוע מרפא רבים מן ההמונים,‏ ומסיבה זו מי שחולים במחלות קשות נדחקים אליו.‏ הם אינם מחכים שישוע ייגע בהם אלא ניגשים אליו בלהיטות כדי לגעת בו (‏מרקוס ג׳:‏9,‏ 10‏)‏.‏

המוני אנשים נמצאים שם,‏ ולכן ישוע מבקש מתלמידיו להעמיד לרשותו סירה קטנה על מנת שיוכל להתרחק מעט מהחוף כדי שההמון לא יידחק אליו.‏ כך הוא גם יוכל ללמד אותם מהסירה או לעבור לאזור אחר לאורך החוף כדי לעזור לאנשים נוספים.‏

התלמיד מתי מציין שפעילותו של ישוע מגשימה את ”‏מה שנאמר בפי ישעיהו הנביא”‏ (‏מתי י״ב:‏17‏)‏.‏ איזו נבואה מגשים כאן ישוע?‏

‏”‏הנה עבדי אשר בו בחרתי,‏ אהובי אשר רצוי הוא בעיניי!‏ את רוחי אתן עליו,‏ ולגויים יבהיר צדק מהו.‏ לא יריב ולא יצעק;‏ וקולו לא יישמע בחוצות.‏ קנה סדוק לא ישבור,‏ ופתילה עמומה לא יכבה עד אשר יביא לנצחון הצדק.‏ ובשמו יתלו גויים את תקוותם”‏ (‏מתי י״ב:‏18–21;‏ ישעיהו מ״ב:‏1–4‏)‏.‏

ישוע,‏ כמובן,‏ הוא העבד האהוב אשר רצוי בעיני אלוהים.‏ ישוע מבהיר מהו צדק אמיתי,‏ צדק אשר המסורות הדתיות הכוזבות טשטשו.‏ הפרושים מפרשים את תורת אלוהים כראות עיניהם ולא בהתאם לעקרונות הצדק,‏ ולכן הם אפילו לא יושיטו עזרה לאדם חולה בשבת!‏ ישוע מראה מהו הצדק של אלוהים ומוכיח שרוח אלוהים עליו על־ידי כך שהוא משחרר את האנשים מנטל המסורות המנוגדות לצדק.‏ משום כך מנהיגי הדת רוצים להרוג אותו.‏ כמה עצוב!‏

מה משמע הדבר שהוא ”‏לא יריב ולא יצעק;‏ וקולו לא יישמע בחוצות”‏?‏ כאשר ישוע מרפא אנשים,‏ הוא אינו מרשה להם — או לשדים — ’‏לגלות את זהותו’‏ (‏מרקוס ג׳:‏12‏)‏.‏ הוא אינו רוצה שהאנשים ילמדו עליו באמצעות ידיעות מרעישות בחוצות או באמצעות שמועות מסולפות המועברות בהתלהבות מפה לאוזן.‏

בנוסף,‏ ישוע נושא מסר מנחם למי שניתן להמשילם לקנה סדוק,‏ אנשים שבורים ורצוצים.‏ הם דומים לפתילה עמומה,‏ אשר אש חיותם כמעט וכבתה.‏ ישוע אינו שובר את הקנה הסדוק או מכבה את הפתילה העמומה המעלה עשן,‏ אלא ברוך ובאהבה מקים במיומנות את הענווים.‏ אכן,‏ ישוע הוא זה אשר הגויים יכולים לתלות בו את תקוותם!‏