בצד המזרחי של הכינרת האכיל ישוע באורח נס אלפי אנשים ולאחר מכן חמק מהם כאשר ניסו להמליכו.‏ באותו הלילה הוא הלך על המים הסוערים והציל את פטרוס,‏ אשר גם הוא הלך על המים אך החל לשקוע כשאמונתו התערערה.‏ ישוע גם השקיט את הסערה וייתכן שכך הציל את תלמידיו מטביעה.‏

כעת חזר ישוע אל הצד המערבי של הכינרת,‏ אל אזור כפר נחום.‏ האנשים שהוא סיפק להם מזון באורח נס מוצאים אותו ושואלים:‏ ”‏מתי הגעת לכאן?‏”‏ ישוע גוער בהם ואומר שהם מחפשים אותו רק כדי שהוא שוב ייתן להם אוכל.‏ הוא קורא להם ’‏לא לעבוד למען האוכל המתכלה,‏ אלא למען האוכל הבלתי מתכלה המוביל לחיי עולם’‏.‏ לכן הם שואלים:‏ ”‏מה עלינו לעשות כדי לבצע את פועלי אלוהים?‏”‏ (‏יוחנן ו׳:‏25–28‏)‏.‏

ייתכן שהם חושבים על פעלים או מעשים הנדרשים לפי התורה.‏ אך ישוע מצביע על המעשה הנעלה מכול:‏ ”‏זהו פועלו של אלוהים,‏ שתגלו אמונה בזה אשר נשלח על־ידיו”‏.‏ אך האנשים אינם מגלים אמונה כזו בישוע למרות כל הדברים שהוא עושה.‏ הם דורשים שהוא יראה להם אות כדי שיאמינו בו.‏ ”‏מה אתה מתכוון לעשות?‏”‏ הם שואלים.‏ ”‏אבותינו אכלו את המן במדבר,‏ כפי שכתוב,‏ ’‏לחם משמיים נתן להם לאכול’‏”‏ (‏יוחנן ו׳:‏29–31;‏ תהלים ע״ח:‏24‏)‏.‏

באשר לבקשתם לראות אות,‏ ישוע מבהיר להם מיהו המקור האמיתי לאספקת המזון הפלאית:‏ ”‏אני אומר לכם:‏ משה לא נתן לכם את הלחם האמיתי מִן השמיים,‏ אבל כעת אבי נותן לכם את הלחם האמיתי מן השמיים,‏ כי הלחם שמאת אלוהים הוא היורד מן השמיים ומעניק חיים לָעולם”‏.‏ הם אינם מבינים את מה שהוא מנסה להסביר,‏ והם מתחננים:‏ ”‏אדוננו,‏ תן לנו תמיד את הלחם הזה”‏ (‏יוחנן ו׳:‏32–34‏)‏.‏ אך לאיזה ”‏לחם”‏ מתכוון ישוע?‏

הוא מסביר:‏ ”‏אני לחם החיים‏.‏ הבא אליי לא ירעב,‏ והמגלה אמונה בי לא יצמא לעולם.‏ הן אמרתי לכם:‏ אתם רואים אותי ובכל זאת אינכם מאמינים.‏.‏.‏ ירדתי מן השמיים לא כדי לעשות את רצוני כי אם את רצון שולחי.‏ וזהו רצון שולחי,‏ שלא אאבד איש מכל אלה שהוא נתן לי,‏ אלא שאקים אותם ביום האחרון.‏ זהו רצון אבי,‏ שכל המזהה את הבן ומגלה אמונה בו יקבל חיי עולם”‏ (‏יוחנן ו׳:‏35–40‏)‏.‏

דבריו מכעיסים את היהודים השומעים אותו,‏ והם מתחילים לרטון.‏ כיצד הוא יכול לטעון שהוא ”‏הלחם שירד מן השמיים”‏?‏ (‏יוחנן ו׳:‏41‏)‏ בעיניהם הוא לא יותר מאשר בן להורים בשר ודם מנצרת שבגליל.‏ האנשים שואלים:‏ ”‏האין זה ישוע בן יוסף שאת אביו ואת אמו אנו מכירים?‏”‏ (‏יוחנן ו׳:‏42‏)‏.‏

‏”‏חִדלו לרטון ביניכם”‏,‏ אומר ישוע בתגובה.‏ ”‏איש אינו יכול לבוא אליי אלא אם כן ימשוך אותו האב אשר שלחני;‏ ואני אקים אותו ביום האחרון.‏ הן כתוב בנביאים,‏ ’‏הם כולם ילמדו מפי יהוה’‏.‏ כל המקשיב לאב ולומד מפיו בא אליי.‏ אין אדם שראה את האב מלבד זה אשר בא מאת אלוהים;‏ הוא זה שראה את האב.‏ אמן אמן אני אומר לכם:‏ המאמין יש לו חיי עולם”‏ (‏יוחנן ו׳:‏43–47;‏ ישעיהו נ״ד:‏13‏)‏.‏

בשיחה שהייתה לישוע עם נקדימון הוא הזכיר את חיי הנצח וקישר זאת לאמונה בבן האדם,‏ כשאמר:‏ ”‏לא יאבד כל המגלה אמונה [‏בבנו יחידו של אלוהים]‏,‏ אלא ינחל חיי עולם”‏ (‏יוחנן ג׳:‏15,‏ 16‏)‏.‏ אך כעת הוא פונה לקהל הרבה יותר גדול ואומר להם שהוא האמצעי להשגת חיי עולם — חיים אשר הם לא יוכלו להשיג לא באמצעות המן ולא באמצעות הלחם שיש להם שם בגליל.‏ אם כן,‏ כיצד ניתן להשיג חיי נצח?‏ ישוע חוזר על דבריו:‏ ”‏אני לחם החיים”‏ (‏יוחנן ו׳:‏48‏)‏.‏

הדיון על הלחם מן השמיים ממשיך ומגיע לנקודת שיא כאשר ישוע מלמד בבית הכנסת שבכפר נחום.‏