ישוע הזמין ארבעה תלמידים — פטרוס,‏ אנדרי,‏ יעקב ויוחנן — להיות דייגי אדם.‏ בשבת הם הולכים אתו לבית הכנסת בכפר נחום.‏ ישוע מלמד בבית הכנסת ושוב האנשים משתוממים על דרך הוראתו.‏ הוא מלמד כבעל סמכות ולא כפי שמלמדים הסופרים.‏

בשבת זו נוכח איש אחוז שד.‏ שם,‏ בתוך בית הכנסת,‏ צועק האיש בקול גדול:‏ ”‏מה לנו ולך,‏ ישוע הנצרתי?‏ באת להשמיד אותנו?‏ אני יודע בדיוק מי אתה — קדוש אלוהים!‏”‏ ישוע גוער ברוח השולטת באיש ואומר לה:‏ ”‏שתקי וצאי ממנו!‏”‏ (‏מרקוס א׳:‏24,‏ 25‏)‏.‏

אז מטלטלת הרוח הרעה את האיש,‏ מפילה אותו ארצה וצועקת בקול גדול.‏ אך היא יוצאת מהאיש ”‏מבלי לפגוע בו”‏ (‏לוקס ד׳:‏35‏)‏.‏ תדהמה אוחזת את הנוכחים בבית הכנסת!‏ ”‏מה זה?‏”‏,‏ הם שואלים.‏ ”‏אפילו על הרוחות הטמאות הוא מצווה בסמכותיות והן נשמעות לו”‏ (‏מרקוס א׳:‏27‏)‏.‏ אין פלא שהשמועות על המקרה המרשים מתפשטות בכל רחבי הגליל.‏

ישוע ותלמידיו יוצאים מבית הכנסת והולכים לביתו של שמעון,‏ כלומר פטרוס.‏ חמותו של פטרוס שוכבת שם כשהיא חולה מאוד וסובלת מחום גבוה.‏ הם מבקשים מישוע לעזור לה.‏ ישוע ניגש אליה,‏ מחזיק בידה ומקים אותה.‏ היא נרפאת מייד ומתחילה לשרת את ישוע ואת התלמידים שאתו,‏ וככל הנראה מכינה להם ארוחה.‏

עם שקיעת השמש מגיעים אנשים מכל הסביבה אל ביתו של פטרוס ומביאים את חוליהם.‏ עד מהרה נראה שכל העיר מתקהלת מול פתח הבית.‏ מדוע?‏ הם רוצים להירפא.‏ למעשה,‏ ’‏כל האנשים מביאים את חוליהם שסבלו ממחלות שונות,‏ והוא שם את ידיו על כל אחד מהם ומרפא אותם’‏ (‏לוקס ד׳:‏40‏)‏.‏ כן,‏ כפי שנובא מראש,‏ ישוע עוזר להם להירפא מכל סוגי המחלות שמהן סבלו (‏ישעיהו נ״ג:‏4‏)‏.‏ הוא אפילו משחרר אנשים מאחיזת השדים.‏ כאשר הרוחות הרעות יוצאות,‏ הן צועקות:‏ ”‏אתה בן אלוהים!‏”‏ (‏לוקס ד׳:‏41‏)‏ אך ישוע גוער בהן ואינו מרשה להן להמשיך לדבר.‏ הן יודעות שישוע הוא המשיח,‏ והוא אינו רוצה שהן יעמידו פנים שהן משרתות את האל האמיתי.‏