פרק 46
היא נוגעת בבגדו של ישוע ונרפאת
מתי ט׳:18–22 מרקוס ה׳:21–34 לוקס ח׳:40–48
-
אישה נרפאת לאחר שהיא נוגעת בבגדו של ישוע
הידיעות על חזרתו של ישוע מאזור הדקפוליס מתפשטות בקרב היהודים המתגוררים בחופה הצפון־מערבי של הכינרת. סביר להניח שרבים שמעו שבמהלך הסערה האחרונה הרגיע ישוע את הרוח ואת הים, וייתכן שכמה מהם יודעים שהוא ריפא את אחוזי השדים. לכן ”המון עם רב” מתקהל על שפת הים, ככל הנראה באזור כפר נחום, כדי לקבל את פניו (מרקוס ה׳:21). כשהוא יורד אל החוף כולם נרגשים ומלאי ציפייה.
אדם נוסף שלהוט לפגוש את ישוע הוא יאיר, אחד מראשי בית הכנסת, אולי בית הכנסת שבכפר נחום. הוא נופל לרגלי ישוע ומתחנן אליו שוב ושוב: ”בתי הקטנה חולה מאוד. אנא בוא והנח עליה את ידיך כדי שתבריא ותחיה” (מרקוס ה׳:23). כיצד יגיב ישוע לתחינתו הנרגשת של יאיר לבוא לעזור לבתו היחידה והקטנה בת ה־12, אשר יקרה היא מאוד ללבו? (לוקס ח׳:42).
בדרך לביתו של יאיר נתקל ישוע במצב טעון רגשית נוסף. רבים מן המתלווים אליו נרגשים ותוהים אם יעלה בידם לראות אותו מחולל עוד נס. אך אישה אחת בתוך ההמון מרוכזת יותר בבעיה בריאותית קשה שממנה היא סובלת.
במשך 12 שנים ארוכות סובלת אישה יהודייה זו מהפרשות דם. היא חיפשה מזור אצל רופאים רבים והוציאה את כל כספה על הטיפולים שהם המליצו לה. אולם לא הוטב לה, ולמעשה מצבה ”אף החמיר” (מרקוס ה׳:26).
אתה ודאי יכול לתאר לעצמך שמחלתה לא רק מחלישה אותה אלא גם מביכה ומשפילה. בדרך כלל אישה לא תמהר לדבר בפתיחות על בעיה כזו. יתר על כן, לפי תורת משה, הפרשת דם הופכת את האישה לטמאה מבחינה פולחנית. כל הנוגע בה או בבגדיה המוכתמים בדם צריך להתרחץ ונחשב לטמא עד הערב (ויקרא ט״ו:25–27).
אישה זו ”שמעה על כל מה שסופר על ישוע”, והיא כעת מחפשת אותו. מכיוון שהיא נחשבת לטמאה, היא מפלסת דרכה בין ההמון מבלי למשוך תשומת לב, ואומרת לעצמה: ”אם אגע אפילו במעילו אתרפא”. כשהיא לבסוף נוגעת בכנף בגדו, היא מייד חשה שהפרשות הדם פסקו! היא ”נרפאה ממחלתה המייסרת” (מרקוס ה׳:27–29).
אז אומר ישוע: ”מי נגע בי?” כיצד לדעתך מרגישה האישה לשמע שאלתו? פטרוס אומר לישוע בנימת גערה קלה: ”ההמון לוחץ אותך ונדחק אליך”. אם כן, מדוע שאל ישוע, ”מי נגע בי?” ישוע מסביר: ”מישהו נגע בי, כי אני יודע שיצאה ממני גבורה” (לוקס ח׳:45, 46). כן, הריפוי שאב מכוחו של ישוע.
האישה מבינה שמעשיה התגלו, ולכן היא נופלת לרגלי ישוע בפחד וברעדה. היא מספרת לפני כל האנשים את האמת על מחלתה ושכעת נרפאה. ישוע מנחם אותה ברוב טובו ואומר לה: ”בתי, אמונתך ריפאה אותך. לכי לשלום, ושלא תסבלי עוד ממחלה קשה זו” (מרקוס ה׳:34).
אכן, מי שנבחר על־ידי אלוהים לשלוט על כדור הארץ הוא שליט לבבי ורחמן, אשר לא רק דואג לאנשים אלא גם מסוגל לעזור להם!