פרק 112
לקח לגבי ערנות — הבתולות
-
ישוע מספר את משל עשר הבתולות
ישוע משיב על שאלת שליחיו לגבי אות נוכחותו ואחרית הסדר העולמי. על רקע זה הוא נותן להם כעת אזהרות נבונות באמצעות משל נוסף. מי שיחיו במהלך נוכחותו יהיו עדים להתגשמות המשל.
הוא מציג את המשל ואומר: ”אז תִדמה מלכות השמיים לעשר בתולות שלקחו את מנורותיהן ויצאו לקראת החתן. חמש מהן היו כסילות וחמש נבונות” (מתי כ״ה:1, 2).
ישוע אינו מתכוון שמחצית מתלמידיו אשר יירשו את מלכות השמיים הם כסילים ושמחציתם האחרת נבונים. הוא מבהיר שבכל הקשור למלכות, כל אחד מתלמידיו יכול לבחור לשמור על ערנות או להניח לדברים אחרים להסיח את דעתו. אך לישוע אין ספק שכל אחד ממשרתיו יכול להישאר נאמן ולזכות לברכות מאת אביו.
כל עשר הבתולות שבמשל יוצאות לקבל את פני החתן ולהצטרף לתהלוכת החתונה. כשיגיע החתן יאירו הבתולות את הדרך בעזרת מנורותיהן וייתנו לו כבוד בשעה שיביא את כלתו לבית אשר הוכן עבורה. אבל מה קורה בפועל?
ישוע מסביר: ”הכסילות לקחו את מנורותיהן אבל לא לקחו אתן שמן, ואילו הנבונות לקחו את מנורותיהן ולקחו גם שמן בכליהן. כיוון שהחתן התמהמה, נמנמו כולן ונרדמו” (מתי כ״ה:3–5). החתן אינו מגיע במועד המצופה. נראה שהעיכוב ארוך למדי, ובמהלכו נרדמות הבתולות. ייתכן שהשליחים נזכרים במה שסיפר ישוע על בן אצולה אשר נסע ’ולבסוף חזר לאחר שהשיג את סמכותו המלכותית’ (לוקס י״ט:11–15).
במשל על עשר הבתולות מתאר ישוע את מה שקורה כאשר החתן בסופו של דבר מגיע: ”בחצות הלילה נשמעה קריאה: ’הנה החתן! צאו לקראתו’” (מתי כ״ה:6). מה מצבן של הבתולות — האם הן מוכנות וערניות?
ישוע ממשיך: ”אז התעוררו כל אותן בתולות והכינו את מנורותיהן. אמרו הכסילות לנבונות, ’תנו לנו מן השמן שלכן כי מנורותינו דועכות’. ענו הנבונות ואמרו: ’אולי לא יישאר מספיק בשבילנו ובשבילכן. לכו אל מוכרי השמן וקנו לכן’” (מתי כ״ה:7–9).
אם כן, חמש הבתולות הכסילות אינן ערניות ואינן מוכנות לבואו של החתן. אין להן מספיק שמן למנורותיהן והן צריכות כעת להתחיל לחפש שמן. ישוע מספר: ”בשעה שהלכו לקנות הגיע החתן; הבתולות שהיו מוכנות נכנסו אתו אל סעודת החתונה, והדלת נסגרה. לאחר מכן באו גם שאר הבתולות ואמרו, ’אדוננו, אדוננו, פתח לנו!’ השיב להן, ’אמן אומר אני לכן: אינני מכיר אתכן’” (מתי כ״ה:10–12). איזה סוף עגום בא עליהן מכיוון שלא היו מוכנות ולא שמרו על ערנות!
השליחים יכולים להבין שהחתן מסמל את ישוע עצמו. עוד קודם לכן הוא השווה את עצמו לחתן (לוקס ה׳:34, 35). ומה לגבי הבתולות הנבונות? כשישוע דיבר על ’העדר הקטן’ אשר תינתן לו המלכות, הוא התנסח במילים הבאות: ”היו לבושים ומוכנים, ויהיו מנורותיכם דולקות” (לוקס י״ב:32, 35). לכן במשל הזה על הבתולות יכולים השליחים להסיק שדבריו של ישוע מתארים תלמידים נאמנים כמוהם. לפיכך מה המסר שישוע מבהיר באמצעות המשל?
ישוע אינו מותיר ספק בנושא. הוא מסכם את משלו באמרו: ”על כן עמדו על המשמר, כי אינכם יודעים לא את היום ולא את השעה” (מתי כ״ה:13).
ברור אפוא שישוע קורא לתלמידיו הנאמנים ’לעמוד על המשמר’ בכל הקשור לעת נוכחותו. הוא יבוא, ועליהם להיות מוכנים וערניים — בדומה לחמש הבתולות הנבונות — פן יחדלו להתמקד בתקוותם היקרה ויחמיצו את הגמול המצפה להם.