ישוע הגיע לירושלים לרגל חג החנוכה.‏ חג זה נחגג לציון חנוכתו המחודשת של בית המקדש.‏ למעלה ממאה שנה קודם לכן בנה מלך סוריה,‏ אנטיוכוס ה־4 אפיפנס,‏ מזבח על גבי המזבח הגדול שבמקדש אלוהים.‏ לאחר מכן בניו של הכוהן היהודי מתתיהו כבשו מחדש את ירושלים,‏ חנכו שוב את המקדש והקדישו אותו ליהוה.‏ מאז מתקיימת חגיגה שנתית בכ”‏ה בכסלו,‏ חודש המקביל לסוף נובמבר ותחילת דצמבר.‏

זוהי עונת החורף,‏ והימים קרים.‏ ישוע מתהלך באכסדרת שלמה בבית המקדש.‏ היהודים מקיפים אותו ודורשים לדעת:‏ ”‏עד מתי תחזיק את נפשנו במתח?‏ אם אתה המשיח אמור זאת במפורש”‏ (‏יוחנן י׳:‏22–24‏)‏.‏ כיצד יגיב ישוע?‏ הוא משיב:‏ ”‏אמרתי לכם,‏ אך אינכם מאמינים”‏.‏ ישוע לא אמר להם ישירות שהוא המשיח,‏ כפי שאמר לאישה השומרונית ליד הבאר (‏יוחנן ד׳:‏25,‏ 26‏)‏.‏ אבל הוא כן חשף את זהותו כשאמר:‏ ”‏עוד לפני שנולד אברהם הייתי קיים”‏ (‏יוחנן ח׳:‏58‏)‏.‏

ישוע רוצה שהאנשים יסיקו בעצמם שהוא המשיח לאחר שישוו את מעשיו עם מה שנובא שהמשיח יעשה.‏ מסיבה זו אמר לתלמידיו במקרים אחרים לא לספר לאיש שהוא המשיח.‏ אבל עכשיו ישוע אומר מפורשות למתנגדיו היהודים:‏ ”‏המעשים שאני עושה בשם אבי הם המעידים עליי.‏ אבל אתם אינכם מאמינים”‏ (‏יוחנן י׳:‏25,‏ 26‏)‏.‏

מדוע הם אינם מאמינים שישוע הוא המשיח?‏ הוא מסביר:‏ ”‏אינכם מאמינים,‏ מפני שאינכם כבשיי.‏ כבשיי מקשיבים לקולי,‏ ואני מכיר אותם והם הולכים אחריי.‏ אני אתן להם חיי עולם,‏ והם לא יאבדו לעולם ואיש לא יחטוף אותם מידי.‏ הכבשים שנתן לי אבי יקרים יותר מכל דבר אחר”‏.‏ אז אומר להם ישוע עד כמה קרוב הוא לאביו:‏ ”‏אני והאב אחד אנחנו”‏ (‏יוחנן י׳:‏26–30‏)‏.‏ ישוע נמצא כאן עלי אדמות ואביו נמצא בשמיים.‏ לכן לא ייתכן שהוא מתכוון שהוא ואביו הם אחד פשוטו כמשמעו.‏ הכוונה היא שהם אחד מבחינת מטרותיהם ושהם מאוחדים.‏

דברי ישוע מכעיסים מאוד את מתנגדיו היהודים עד כדי כך שהם שוב מרימים אבנים כדי להרוג אותו.‏ ישוע אינו נתקף פחד.‏ ”‏עשיתי במצוות האב הרבה מעשים טובים לנגד עיניכם”‏,‏ הוא אומר.‏ ”‏על איזה מהם אתם רוצים לסקול אותי?‏”‏ הם מגיבים ואומרים:‏ ”‏לא על מעשה טוב נסקול אותך אלא על חילול שם אלוהים,‏ שכן.‏.‏.‏ אתה מתיימר להיות אל”‏ (‏יוחנן י׳:‏31–33‏)‏.‏ ישוע מעולם לא טען להיות אל.‏ אם כן,‏ מה הסיבה להאשמה זו?‏

ובכן,‏ ישוע אומר שהוא מסוגל לעשות דברים שלדעת היהודים אך ורק אלוהים מסוגל לעשות.‏ לדוגמה,‏ באשר ל”‏כבשים”‏ הוא אמר:‏ ”‏אני אתן להם חיי עולם”‏,‏ דבר שבני אדם אינם מסוגלים להעניק (‏יוחנן י׳:‏28‏)‏.‏ היהודים מתעלמים מן העובדה שישוע הודה בגלוי שהוא קיבל סמכות מאת אביו.‏

ישוע מפריך את טענתם הכוזבת ושואל אותם:‏ ”‏האם לא כתוב בתורתכם [‏בתהלים פ״ב:‏6‏]‏,‏ ’‏אני אמרתי:‏ ”‏אלוהים אתם”‏’‏?‏ אם הוא קרא ’‏אלוהים’‏ לאלה שאותם דבר אלוהים מגנה.‏.‏.‏ האם אתם אומרים לי,‏ לזה אשר האב קידש ושלח אל העולם,‏ ’‏מחלל שם אלוהים אתה’‏ על שאמרתי ’‏בן אלוהים אני’‏?‏”‏ (‏יוחנן י׳:‏34–36‏)‏.‏

כן,‏ אפילו שופטים בשר ודם שאינם שופטים בצדק מכונים בכתבי־הקודש ”‏אלוהים”‏.‏ לכן כיצד יכולים אותם יהודים להטיל דופי בישוע על שהוא אומר ”‏בן אלוהים אני”‏?‏ הוא מצביע על דבר שאמור לשכנע אותם:‏ ”‏אם אינני עושה את מעשי אבי,‏ אל תאמינו לי.‏ אבל אם אני עושה אותם,‏ אף שאינכם מאמינים לי האמינו למעשים,‏ כדי שתבינו וגם תדעו תמיד שהאב מאוחד אתי ואני מאוחד עם האב”‏ (‏יוחנן י׳:‏37,‏ 38‏)‏.‏

בתגובה מנסים היהודים לתפוס את ישוע,‏ אך הוא שוב חומק מהם.‏ הוא עוזב את ירושלים והולך אל עבר הירדן,‏ אל האזור שבו כמעט ארבע שנים קודם לכן התחיל יוחנן להטביל.‏ המקום ככל הנראה אינו רחוק מן הקצה הדרומי של הכינרת.‏

המוני אנשים באים אל ישוע ואומרים:‏ ”‏יוחנן לא עשה שום נס,‏ אך כל מה שאמר על האיש הזה היה אמת לאמיתה”‏ (‏יוחנן י׳:‏41‏)‏.‏ משום כך יהודים רבים מאמינים בישוע.‏