מאז טבילתו הפך ישוע לדמות מוכרת.‏ במהלך השנים אלפי יהודים ראו אותו מחולל נסים,‏ וידיעות לגבי פעליו נפוצו בכל רחבי הארץ.‏ כעת הוא נמצא בירושלים לרגל חג הסוכות,‏ ורבים מחפשים אותו.‏

הדעות לגבי ישוע חלוקות מאוד.‏ יש שאומרים עליו,‏ ”‏הוא אדם טוב”‏.‏ אחרים טוענים:‏ ”‏לא,‏ הוא מתעה את העם”‏ (‏יוחנן ז׳:‏12‏)‏.‏ יש התלחשויות רבות על אודותיו בקרב ההמונים במהלך ימי החג הראשונים.‏ אך איש אינו אוזר אומץ לדבר בפומבי בשבחו של ישוע,‏ שכן רבים חוששים מתגובתם של מנהיגי הדת היהודים.‏

בחלוף מחצית ימי החג מגיע ישוע לבית המקדש.‏ רבים משתוממים מכושר הההוראה המופלא שלו.‏ הוא מעולם לא למד בבתי המדרש הרבניים,‏ ולכן היהודים תמהים ושואלים:‏ ”‏כיצד האיש הזה יודע ספר מבלי שלמד בבתי המדרש?‏”‏ (‏יוחנן ז׳:‏15‏)‏.‏

‏”‏הדברים שאני מלמד אינם מטעמי”‏,‏ מסביר ישוע,‏ ”‏אלא מטעם שולחי.‏ החפץ לעשות את רצונו יֵדע אם הדברים שאני מלמד מאלוהים הם,‏ או אם אני מדבר מטעם עצמי”‏ (‏יוחנן ז׳:‏16,‏ 17‏)‏.‏ הוראתו של ישוע עולה בקנה אחד עם תורת אלוהים,‏ ולכן צריך להיות ברור לכול שהוא אינו מחפש כבוד לעצמו אלא רוצה בכבוד אלוהים.‏

אז מוסיף ישוע:‏ ”‏משה נתן לכם את התורה,‏ אך איש מכם אינו מקיים אותה.‏ מדוע אתם רוצים להרוג אותי?‏”‏ כמה מן ההמון,‏ ככל הנראה מבקרים מחוץ לעיר,‏ אינם מודעים לניסיונות כאלה.‏ הם אינם מעלים בדעתם שיש מישהו שירצה להרוג מורה כמותו.‏ לכן הם מסיקים שמשהו בישוע אינו כשורה אם הוא אומר דברים אלה.‏ ”‏יש בך שד”‏,‏ הם אומרים.‏ ”‏מי רוצה להרוג אותך?‏”‏ (‏יוחנן ז׳:‏19,‏ 20‏)‏.‏

למעשה,‏ שנה וחצי קודם לכן רצו מנהיגי היהודים להרוג את ישוע לאחר שריפא איש בשבת.‏ ישוע משתמש כעת בקו טיעונים מעורר מחשבה שחושף את חוסר ההיגיון שלהם.‏ הוא מסב את תשומת לבם לעובדה שתחת התורה יש למול בן זכר ביום השמיני להולדתו,‏ גם ביום השבת.‏ לאחר מכן הוא שואל:‏ ”‏אם מקיימים את מצוות המילה בשבת כדי לא להפר את תורת משה,‏ מדוע אתם זועמים על כך שריפאתי כליל איש בשבת?‏ חדלו לשפוט על־פי מראה עיניים;‏ משפט צדק שפטו”‏ (‏יוחנן ז׳:‏23,‏ 24‏)‏.‏

חלק מתושבי ירושלים אשר מודעים למצב אומרים:‏ ”‏זהו האיש שהם [‏המנהיגים]‏ רוצים להרוג,‏ והנה הוא מדבר בציבור,‏ והם אינם אומרים לו דבר.‏ הייתכן שהמנהיגים השתכנעו שזהו המשיח?‏”‏ אם כן,‏ מדוע האנשים אינם מאמינים שישוע הוא המשיח?‏ ”‏אנחנו הרי יודעים מניין האיש הזה;‏ אך כאשר יבוא המשיח איש לא ידע מניין הוא”‏,‏ הם אומרים (‏יוחנן ז׳:‏25–27‏)‏.‏

ממש שם בתוך המקדש,‏ ישוע עונה:‏ ”‏אתם מכירים אותי וגם יודעים מניין אני.‏ ולא באתי על דעת עצמי;‏ שולחי חי וקיים ואינכם מכירים אותו.‏ אני מכיר אותו כי באתי מטעמו,‏ והוא שלח אותי”‏ (‏יוחנן ז׳:‏28,‏ 29‏)‏.‏ בתגובה להצהרה הישירה הזאת יש המנסים לתפוס את ישוע כדי לעצור אותו או כדי להרגו.‏ אולם הניסיון כושל,‏ שכן טרם הגיעה שעתו של ישוע למות.‏

עם זאת רבים מאמינים בישוע,‏ וכך ראוי.‏ הוא הרי הלך על המים,‏ הרגיע סערות,‏ סיפק באורח נס מזון לאלפי אנשים בעזרת מעט כיכרות לחם ודגים,‏ ריפא חולים ופיסחים,‏ פקח עיני עיוורים,‏ ריפא מצורעים ואף הקים מתים לתחייה.‏ אכן,‏ יש להם סיבה טובה לומר:‏ ”‏כאשר יבוא המשיח,‏ האם יעשה יותר נסים משעשה האיש הזה?‏”‏ (‏יוחנן ז׳:‏31‏)‏.‏

כאשר שומעים הפרושים את ההמון אומר את הדברים הללו על אודות ישוע,‏ הם והכוהנים הראשיים שולחים שומרים כדי לעצור אותו.‏