עבור לתוכן

עבור לתוכן העניינים

שאלה 4

האם לכל היצורים החיים יש מוצא משותף?‏

האם לכל היצורים החיים יש מוצא משותף?‏

דרווין חשב שכל היצורים החיים התפתחו מאב קדמון משותף.‏ הוא השווה את תולדות החיים עלי אדמות לעץ גדול.‏ אחריו היו שטענו ש”עץ החיים” הזה התחיל כגזע בודד כשהופיעו התאים הפשוטים הראשונים.‏ מינים חדשים הסתעפו מהגזע והמשיכו להסתעף לענפים,‏ או משפחות צמחים ובעלי חיים,‏ ואז לענפים קטנים יותר — כל המינים במשפחות הצמחים ובעלי החיים הקיימים כיום.‏ האם זה באמת מה שקרה?‏

מה טוענים מדענים רבים?‏ רבים נותנים את הרושם שממצאי המאובנים תומכים בתיאוריית מוצא החיים המשותף.‏ הם גם טוענים שמכיוון שלכל היצורים החיים יש אותה ”שפת מחשב”,‏ כלומר דנ״א,‏ יוצא אפוא שהחיים ודאי התפתחו מאב קדמון משותף.‏

מה אומר המקרא?‏ בספר בראשית נאמר שהצמחים,‏ יצורי הים,‏ חיות היבשה והציפורים נבראו ”לפי מיניהם” (‏בראשית א׳:‏12,‏ 20–25‏)‏.‏ התיאור המקראי מאפשר גיוון בתוך ’‏מין’‏,‏ אך מצביע על כך שיש גבולות ברורים המפרידים בין המינים השונים.‏ * לפי סיפור הבריאה המקראי,‏ גם הגיוני לצפות שסוגים חדשים של יצורים יופיעו בממצאי המאובנים בצורה פתאומית וכשהם מפותחים לגמרי.‏

מה חושפות הראיות?‏ האם הראיות תומכות בתיאור הבריאה המקראי,‏ או האם דרווין צדק?‏ מה חשפו הממצאים שהתגלו ב־150 השנים האחרונות?‏

העץ של דרווין נכרת

בשנים האחרונות הצליחו מדענים להשוות בין קודים גנטיים של עשרות אורגניזמים חד־תאיים,‏ וכן של צמחים ובעלי חיים.‏ הם הניחו שהשוואות אלה יתמכו בתיאוריית ”עץ החיים” של דרווין.‏ אך לא כך היה.‏

מה גילו המחקרים?‏ בשנת 1999 כתב הביולוג מלקולם גורדון:‏ ”לחיים יש ככל הנראה מקורות רבים.‏ נראה שהבסיס של עץ החיים האוניברסאלי לא היה שורש בודד”.‏ האם יש הוכחה שכל ענפי החיים העיקריים הסתעפו מגזע בודד,‏ כפי שהאמין דרווין?‏ גורדון ממשיך:‏ ”הגרסה המסורתית של תיאוריית המוצא המשותף ככל הנראה אינה נכונה לגבי הממלכות כפי שאנו מכירים אותן כיום.‏ נראה שהיא אינה נכונה לגבי מערכות רבות,‏ אם לא לגבי כולן,‏ ואולי גם אינה נכונה לגבי מחלקות רבות בתוך המערכות”.‏29 *

מחקרים עדכניים ממשיכים לסתור את תיאוריית מוצא החיים המשותף של דרווין.‏ לדוגמה,‏ ב־2009 ציטט מאמר בכתב העת ניו סיינטיסט את המדען האבולוציוניסט אריק בטיסט:‏ ”אין לנו שום הוכחות לכך שעץ החיים הוא עובדה”.‏30 באותו מאמר צוטט גם הביולוג האבולוציוניסט מייקל רוז:‏ ”כולנו יודעים שעץ החיים נקבר כעת בשקט.‏ מה שפחות מוסכם הוא שכל התפיסה הביולוגית הבסיסית שלנו צריכה להשתנות”.‏31 *

מה חושפים שרידי המאובנים?‏

מדענים רבים אומרים שממצאי המאובנים תומכים בתפיסה שלחיים יש מוצא משותף.‏ לדוגמה,‏ הם טוענים שלפי עדות המאובנים,‏ דגים הפכו לדו־חיים וזוחלים ליונקים.‏ אך מה באמת מגלים ממצאי המאובנים?‏

‏”במקום לראות התפתחות הדרגתית של החיים”,‏ אומר הפליאונטולוג האבולוציוניסט דיוויד ראופ,‏ ”גיאולוגים בימיו של דרווין וגיאולוגים בימינו רואים למעשה ממצאים מאוד לא רציפים ומקוטעים;‏ כלומר,‏ מינים מופיעים ברצף המאובנים בפתאומיות רבה,‏ מתאפיינים בשינויים מזעריים,‏ אם בכלל,‏ לכל אורך קיומם בממצאי המאובנים,‏ ולאחר מכן נעלמים לפתע”.‏32

לאמיתו של דבר,‏ רובם המכריע של המאובנים מראים יציבות בין סוגי היצורים השונים לאורך תקופות ממושכות.‏ הראיות אינן מעידות שהם התפתחו מסוג אחד לסוג אחר.‏ תבניות גוף ייחודיות ומאפיינים חדשים מופיעים לפתע.‏ לדוגמה,‏ עטלפים בעלי מערכות סונר ואקולוקציה (‏התמצאות בעזרת הד)‏ מופיעים ללא חוליית קישור ברורה ליצור קדום יותר.‏

למעשה,‏ נראה שלמעלה ממחצית מכל הקבוצות העיקריות של בעלי החיים הופיעו בתקופה קצרה יחסית.‏ מכיוון שצורות חיים חדשות וייחודיות רבות מופיעות בכזו פתאומיות בממצאי המאובנים,‏ פליאונטולוגים מכנים את העידן הזה ”המפץ הקַמבּריוֹני”.‏ מתי היה העידן הקמבריוני?‏

נצא מנקודת הנחה שהאומדנים של החוקרים נכונים ונציג את תולדות כדור הארץ כציר זמן באורך של מגרש כדורגל ‏(‏1)‏‏.‏ לפי קנה מידה זה תצטרך ללכת כשבע שמיניות מהמגרש כדי להגיע לתקופה המכונה על־ידי פליאונטולוגים העידן הקמבריוני ‏(‏2)‏‏.‏ בפרק זמן קצר במהלך העידן הזה צצות הקבוצות העיקריות של בעלי החיים בממצאי המאובנים.‏ באיזו פתאומיות הן מופיעות?‏ כשאתה ממשיך ללכת במגרש הכדורגל,‏ צצים כל היצורים האלו במרחק שתופס פחות מצעד אחד!‏

ההופעה הפתאומית יחסית של מגוון צורות החיים הללו גורמת לכמה חוקרים אבולוציוניסטים להטיל ספק בגרסה המסורתית של התיאוריה של דרווין.‏ לדוגמה,‏ בריאיון שנערך ב־2008 ציין הביולוג האבולוציוניסט סטיוארט ניומן שיש צורך בתיאוריית אבולוציה חדשה שתוכל להסביר את הופעתן הפתאומית של צורות חיים חדשות.‏ הוא אמר:‏ ”המנגנון הדרוויניסטי שבאמצעותו אנו מסבירים את כל השינויים האבולוציוניים יידחק לדעתי הצידה ויהיה רק אחד מכמה מנגנונים — ואולי אפילו לא החשוב מביניהם בכל הקשור להבנת המאקרואבולוציה,‏ כלומר התפתחות השינויים העיקריים בסוגי גוף”.‏33

תקלות ב”ראיות”‏

למה כמה ספרי לימוד משנים את קנה המידה של המאובנים כדי שהם יסתדרו לפי רצף משוער כלשהו?‏

למעלה משמאל:‏ כפי שמוצג בכמה ספרי לימוד

למעלה מימין:‏ גודל יחסי אמיתי

אך מה לגבי המאובנים שמראים לכאורה דגים משתנים לדו־חיים וזוחלים ליונקים?‏ האם הם מהווים הוכחה מוצקה להתפתחות אבולוציונית?‏ בבדיקה מקרוב מתגלות מספר תקלות.‏

ראשית,‏ הגודל היחסי של היצורים המופיעים ברצף ההתפתחותי מזוחלים ליונקים מוצג לפעמים בצורה מטעה בספרי לימוד.‏ הם מציגים את היצורים בסדרה בגודל דומה,‏ כשלמעשה חלקם ענקיים,‏ ואילו אחרים קטנים.‏

שנית,‏ קושי גדול יותר הוא היעדר הוכחה לקשר כלשהו בין היצורים הללו.‏ בין הפריטים בסדרה מפרידות בדרך כלל תקופות הנאמדות על־ידי חוקרים במיליוני שנים.‏ לגבי התקופות המפרידות בין רבים מהמאובנים האלו,‏ אומר הזואולוג הנרי ג׳י:‏ ”מרווחי הזמנים שמפרידים בין המאובנים כל כך עצומים שאיננו יכולים לקבוע שום דבר מובהק לגבי קשר התפתחותי אפשרי ביניהם”.‏34 *

באשר למאובני דגים ודו־חיים אמר הביולוג מלקולם גורדון שהמאובנים שנמצאו מהווים רק דגימה קטנה,‏ ”שככל הנראה אינה מייצגת את המגוון הביולוגי שהיה קיים אז בקבוצות האלה”.‏ הוא מוסיף ואומר:‏ ”אין לדעת עד לאיזו מידה,‏ אם בכלל,‏ אותם אורגניזמים ספציפיים היו רלוונטיים להתפתחויות מאוחרות יותר,‏ או כיצד הם היו קשורים זה לזה”.‏35 *

מה באמת מגלה ה”סרט”?‏

מאמר שפורסם בנשיונל ג׳יאוגרפיק בשנת 2004 השווה את ממצאי המאובנים ל”סרט על אבולוציה שבו 999 מכל 000,‏1 תמונות אבדו על רצפת חדר העריכה”.‏36 חשוב על משמעות הדוגמה הזו.‏

אם ”95 תמונות” מתוך ממצאי המאובנים מראות שבעלי חיים לא התפתחו מסוג אחד לסוג אחר,‏ למה הפליאונטולוגים מסדרים את ”5 התמונות” הנותרות באופן שמרמז על התפתחות כזאת?‏

תאר לעצמך שמצאת 100 תמונות של סרט קולנוע שכלל במקור 000,‏100 תמונות.‏ איך היית יודע מהי עלילת הסרט?‏ אולי כבר גיבשת לעצמך דעה,‏ אבל מה אם ניתן לסדר רק 5 מתוך 100 התמונות שמצאת בצורה שתתמוך בעלילה המועדפת עליך,‏ ואילו שאר 95 התמונות מספרות סיפור אחר לגמרי?‏ האם הגיוני לטעון שהדעה שגיבשת על הסרט נכונה רק על סמך חמש התמונות האלה?‏ האם יכול להיות שמיקמת את חמש התמונות בסדר הזה כי זה התאים לתיאוריה שלך?‏ האם לא הגיוני יותר לתת לשאר 95 התמונות להשפיע על דעתך?‏

איך הדוגמה הזו ממחישה את השקפתם של האבולוציוניסטים על ממצאי המאובנים?‏ במשך שנים החוקרים לא הכירו בכך שרובם המכריע של המאובנים — 95 התמונות בסרט — מוכיחים שהמינים השתנו מעט מאוד לאורך הזמן.‏ מהי סיבת השתיקה לנוכח הראיות החשובות האלה?‏ הסופר ריצ׳רד מוריס אומר:‏ ”נראה שפליאונטולוגים אימצו את התפיסה המקובלת של התפתחות אבולוציונית הדרגתית ודבקו בה,‏ אפילו כשהם גילו הוכחות שסותרות אותה.‏ הם ניסו לפרש את ממצאי המאובנים על בסיס תפיסות אבולוציוניות מקובלות”.‏37

‏”לקחת רצף מאובנים ולטעון שהם מייצגים שושלת,‏ זו לא השערה מדעית שניתן לבדוק,‏ אלא פשוט סברה שמידת התוקף שלה זהה לזו של סיפור לפני השינה — היא משעשעת,‏ אולי אפילו חינוכית,‏ אך אינה מדעית” (‏בחיפוש אחר הזמן העמוק — מעדות המאובנים אל עבר היסטוריית חיים חדשה,‏ * מאת הנרי ג׳י,‏ עמ׳ 116,‏ 117)‏

מה לגבי האבולוציוניסטים כיום?‏ האם ייתכן שהם ממשיכים למקם את המאובנים בסדר מסוים,‏ לא מכיוון שסדר כזה נתמך על־ידי מרבית המאובנים והראיות הגנטיות,‏ אלא מפני שהוא מתאים לתפיסות האבולוציוניות המקובלות כיום?‏ *

מה דעתך?‏ איזו מסקנה הכי מתאימה לראיות?‏ שים לב לעובדות שדנו בהן עד כה.‏

  • החיים הראשונים עלי אדמות לא היו ”פשוטים”.‏

  • הסיכויים שאפילו מרכיבי התא נוצרו באקראי קלושים ביותר.‏

  • הדנ״א — ”תוכנת המחשב”,‏ או הקוד — שמנהל את התא מורכב להפליא ומעיד על תחכום שעולה על כל תוכנה או מערכת לאחסון מידע שיצר האדם.‏

  • מחקרים גנטיים מראים שהחיים לא התפתחו מאב קדמון משותף אחד.‏ נוסף על כך,‏ הקבוצות העיקריות של בעלי החיים מופיעות בפתאומיות בממצאי המאובנים.‏

לאור העובדות האלה,‏ האם לדעתך הגיוני יותר להסיק שהראיות עולות בקנה אחד עם התיאור המקראי של מוצא החיים?‏ בכל זאת,‏ רבים טוענים שהמדע סותר הרבה ממה שהמקרא אומר לגבי הבריאה.‏ האם זה נכון?‏ מה באמת אומר המקרא?‏

^ 5 ס׳ המילה ”מין” במקרא אינה מונח מדעי ואין לבלבל אותה עם ההגדרה המדעית של מין כיום.‏

^ 9 ס׳ המונח הביולוגי מערכה נוגע לקבוצת בעלי חיים גדולה בעלת אותה תבנית גוף ייחודית.‏ אחת השיטות שבהן מדענים ממיינים את כל היצורים החיים היא שיטת מיון בעלת שבע קטגוריות.‏ כל קטגוריה ספציפית יותר מהקודמת לה.‏ הקטגוריה הראשונה היא ממלכה,‏ והיא הרחבה ביותר.‏ הקטגוריות הבאות הן:‏ מערכה,‏ מחלקה,‏ סדרה,‏ משפחה,‏ סוג ומין.‏ לדוגמה,‏ זהו המיון המדעי של הסוס:‏ ממלכה,‏ בעלי חיים;‏ מערכה,‏ מיתרניים;‏ מחלקה,‏ יונקים;‏ סדרה,‏ מפריטי פרסה;‏ משפחה,‏ סוסיים;‏ סוג,‏ סוס (‏Equus‏)‏;‏ מין,‏ סוס רמכי (‏Caballus‏)‏.‏

^ 10 ס׳ יש לציין שהמאמר בניו סיינטיסט והמדענים בטיסט ורוז אינם טוענים שתיאוריית האבולוציה שגויה.‏ מה שהם למעשה אומרים הוא שהראיות אינן תומכות בעץ החיים של דרווין,‏ אחד מיסודות התיאוריה שלו.‏ המדענים הללו עדיין מחפשים הסברים אחרים לתיאוריית האבולוציה.‏

^ 21 ס׳ הנרי ג׳י אינו טוען שתיאוריית האבולוציה שגויה.‏ מטרת דבריו היא להראות שיש גבול למה שניתן ללמוד מחקר המאובנים.‏

^ 22 ס׳ מלקולם גורדון דוגל בתיאוריית האבולוציה.‏

^ 27 ס׳ לדוגמה,‏ ראה התיבה ”‏ מה לגבי אבולוציית האדם?‏‏”‏

^ 42 ס׳ In Search of Deep Time—Beyond the Fossil Record to a New History of Life

^ 53 ס׳ הערה:‏ אף אחד מהחוקרים המצוטטים בתיבה הזו אינו מאמין בסיפור הבריאה המקראי.‏ כולם דוגלים בתיאוריית האבולוציה.‏

^ 57 ס׳ המונח ”הומיניד” מתאר את מה שלדעתם של חוקרים אבולוציוניסטים מהווה את המשפחה האנושית ואת המינים האנושיים הפרהיסטוריים.‏