שאלה 4
האם לכל היצורים החיים יש מוצא משותף?
דרווין חשב שכל היצורים החיים התפתחו מאב קדמון משותף. הוא השווה את תולדות החיים עלי אדמות לעץ גדול. אחריו היו שטענו ש”עץ החיים” הזה התחיל כגזע בודד כשהופיעו התאים הפשוטים הראשונים. מינים חדשים הסתעפו מהגזע והמשיכו להסתעף לענפים, או משפחות צמחים ובעלי חיים, ואז לענפים קטנים יותר — כל המינים במשפחות הצמחים ובעלי החיים הקיימים כיום. האם זה באמת מה שקרה?
מה טוענים מדענים רבים? רבים נותנים את הרושם שממצאי המאובנים תומכים בתיאוריית מוצא החיים המשותף. הם גם טוענים שמכיוון שלכל היצורים החיים יש אותה ”שפת מחשב”, כלומר דנ״א, יוצא אפוא שהחיים ודאי התפתחו מאב קדמון משותף.
מה אומר המקרא? בספר בראשית נאמר שהצמחים, יצורי הים, חיות היבשה והציפורים נבראו ”לפי מיניהם” (בראשית א׳:12, 20–25). התיאור המקראי מאפשר גיוון בתוך ’מין’, אך מצביע על כך שיש גבולות ברורים המפרידים בין המינים השונים. * לפי סיפור הבריאה המקראי, גם הגיוני לצפות שסוגים חדשים של יצורים יופיעו בממצאי המאובנים בצורה פתאומית וכשהם מפותחים לגמרי.
מה חושפות הראיות? האם הראיות תומכות בתיאור הבריאה המקראי, או האם דרווין צדק? מה חשפו הממצאים שהתגלו ב־150 השנים האחרונות?
העץ של דרווין נכרת
בשנים האחרונות הצליחו מדענים להשוות בין קודים גנטיים של עשרות אורגניזמים חד־תאיים, וכן של צמחים ובעלי חיים. הם הניחו שהשוואות אלה יתמכו בתיאוריית ”עץ החיים” של דרווין. אך לא כך היה.
מה גילו המחקרים? בשנת 1999 כתב הביולוג מלקולם גורדון: ”לחיים יש ככל הנראה מקורות רבים. נראה שהבסיס של עץ החיים האוניברסאלי לא היה שורש בודד”. האם יש הוכחה שכל ענפי החיים העיקריים הסתעפו מגזע בודד, כפי שהאמין דרווין? גורדון ממשיך: ”הגרסה המסורתית של תיאוריית המוצא המשותף ככל הנראה אינה נכונה לגבי הממלכות 29 *
כפי שאנו מכירים אותן כיום. נראה שהיא אינה נכונה לגבי מערכות רבות, אם לא לגבי כולן, ואולי גם אינה נכונה לגבי מחלקות רבות בתוך המערכות”.מחקרים עדכניים ממשיכים לסתור את תיאוריית מוצא החיים המשותף של דרווין. לדוגמה, ב־2009 ציטט מאמר בכתב העת ניו סיינטיסט את המדען האבולוציוניסט אריק בטיסט: ”אין לנו שום הוכחות לכך שעץ החיים הוא עובדה”.30 באותו מאמר צוטט גם הביולוג האבולוציוניסט מייקל רוז: ”כולנו יודעים שעץ החיים נקבר כעת בשקט. מה שפחות מוסכם הוא שכל התפיסה הביולוגית הבסיסית שלנו צריכה להשתנות”.31 *
מה חושפים שרידי המאובנים?
מדענים רבים אומרים שממצאי המאובנים תומכים בתפיסה שלחיים יש מוצא משותף. לדוגמה, הם טוענים שלפי עדות המאובנים, דגים הפכו לדו־חיים וזוחלים ליונקים. אך מה באמת מגלים ממצאי המאובנים?
”במקום לראות התפתחות הדרגתית של החיים”, אומר הפליאונטולוג האבולוציוניסט דיוויד ראופ, ”גיאולוגים בימיו של דרווין וגיאולוגים בימינו רואים למעשה ממצאים מאוד לא רציפים ומקוטעים; כלומר, מינים מופיעים ברצף המאובנים בפתאומיות רבה, מתאפיינים בשינויים מזעריים, אם בכלל, לכל אורך קיומם בממצאי המאובנים, ולאחר מכן נעלמים לפתע”.32
לאמיתו של דבר, רובם המכריע של המאובנים מראים יציבות בין סוגי היצורים השונים לאורך תקופות ממושכות. הראיות אינן מעידות שהם התפתחו מסוג אחד לסוג אחר. תבניות גוף ייחודיות ומאפיינים חדשים מופיעים לפתע. לדוגמה, עטלפים בעלי מערכות סונר ואקולוקציה (התמצאות בעזרת הד) מופיעים ללא חוליית קישור ברורה ליצור קדום יותר.
למעשה, נראה שלמעלה ממחצית מכל הקבוצות העיקריות של בעלי החיים הופיעו בתקופה קצרה יחסית. מכיוון שצורות חיים חדשות וייחודיות רבות מופיעות בכזו פתאומיות בממצאי המאובנים, פליאונטולוגים מכנים את העידן הזה ”המפץ הקַמבּריוֹני”. מתי היה העידן הקמבריוני?
נצא מנקודת הנחה שהאומדנים של החוקרים נכונים ונציג את תולדות כדור הארץ כציר זמן באורך של מגרש כדורגל (1). לפי קנה מידה זה תצטרך ללכת כשבע שמיניות מהמגרש כדי להגיע לתקופה המכונה על־ידי פליאונטולוגים העידן הקמבריוני (2). בפרק זמן קצר במהלך העידן הזה צצות הקבוצות העיקריות של בעלי החיים בממצאי המאובנים. באיזו פתאומיות הן מופיעות? כשאתה ממשיך ללכת במגרש הכדורגל, צצים כל היצורים האלו במרחק שתופס פחות מצעד אחד!
ההופעה הפתאומית יחסית של מגוון צורות החיים הללו גורמת לכמה חוקרים 33
אבולוציוניסטים להטיל ספק בגרסה המסורתית של התיאוריה של דרווין. לדוגמה, בריאיון שנערך ב־2008 ציין הביולוג האבולוציוניסט סטיוארט ניומן שיש צורך בתיאוריית אבולוציה חדשה שתוכל להסביר את הופעתן הפתאומית של צורות חיים חדשות. הוא אמר: ”המנגנון הדרוויניסטי שבאמצעותו אנו מסבירים את כל השינויים האבולוציוניים יידחק לדעתי הצידה ויהיה רק אחד מכמה מנגנונים — ואולי אפילו לא החשוב מביניהם בכל הקשור להבנת המאקרואבולוציה, כלומר התפתחות השינויים העיקריים בסוגי גוף”.תקלות ב”ראיות”
אך מה לגבי המאובנים שמראים לכאורה דגים משתנים לדו־חיים וזוחלים ליונקים? האם הם מהווים הוכחה מוצקה להתפתחות אבולוציונית? בבדיקה מקרוב מתגלות מספר תקלות.
ראשית, הגודל היחסי של היצורים המופיעים ברצף ההתפתחותי מזוחלים ליונקים מוצג לפעמים בצורה מטעה בספרי לימוד. הם מציגים את היצורים בסדרה בגודל דומה, כשלמעשה חלקם ענקיים, ואילו אחרים קטנים.
שנית, קושי גדול יותר הוא היעדר הוכחה לקשר כלשהו בין היצורים הללו. בין הפריטים בסדרה מפרידות בדרך כלל תקופות הנאמדות על־ידי חוקרים במיליוני שנים. לגבי התקופות המפרידות בין רבים מהמאובנים האלו, אומר הזואולוג הנרי ג׳י: ”מרווחי הזמנים שמפרידים בין המאובנים כל כך עצומים שאיננו יכולים לקבוע שום דבר מובהק לגבי קשר התפתחותי אפשרי ביניהם”.34 *
באשר למאובני דגים ודו־חיים אמר הביולוג מלקולם גורדון שהמאובנים שנמצאו מהווים רק 35 *
דגימה קטנה, ”שככל הנראה אינה מייצגת את המגוון הביולוגי שהיה קיים אז בקבוצות האלה”. הוא מוסיף ואומר: ”אין לדעת עד לאיזו מידה, אם בכלל, אותם אורגניזמים ספציפיים היו רלוונטיים להתפתחויות מאוחרות יותר, או כיצד הם היו קשורים זה לזה”.מה באמת מגלה ה”סרט”?
מאמר שפורסם בנשיונל ג׳יאוגרפיק בשנת 2004 השווה את ממצאי המאובנים ל”סרט על אבולוציה שבו 999 מכל 000,1 תמונות אבדו על רצפת חדר העריכה”.36 חשוב על משמעות הדוגמה הזו.
תאר לעצמך שמצאת 100 תמונות של סרט קולנוע שכלל במקור 000,100 תמונות. איך היית יודע מהי עלילת הסרט? אולי כבר גיבשת לעצמך דעה, אבל מה אם ניתן לסדר רק 5 מתוך 100 התמונות שמצאת בצורה שתתמוך בעלילה המועדפת עליך, ואילו שאר 95 התמונות מספרות סיפור אחר לגמרי? האם הגיוני לטעון שהדעה שגיבשת על הסרט נכונה רק על סמך חמש התמונות האלה? האם יכול להיות שמיקמת את חמש התמונות בסדר הזה כי זה התאים לתיאוריה שלך? האם לא הגיוני יותר לתת לשאר 95 התמונות להשפיע על דעתך?
איך הדוגמה הזו ממחישה את השקפתם של האבולוציוניסטים על ממצאי המאובנים? במשך שנים החוקרים לא הכירו בכך שרובם המכריע של המאובנים — 95 התמונות בסרט — מוכיחים שהמינים השתנו מעט מאוד לאורך הזמן. מהי סיבת השתיקה לנוכח הראיות החשובות האלה? הסופר ריצ׳רד מוריס אומר: ”נראה שפליאונטולוגים אימצו את התפיסה המקובלת של התפתחות אבולוציונית 37
הדרגתית ודבקו בה, אפילו כשהם גילו הוכחות שסותרות אותה. הם ניסו לפרש את ממצאי המאובנים על בסיס תפיסות אבולוציוניות מקובלות”.”לקחת רצף מאובנים ולטעון שהם מייצגים שושלת, זו לא השערה מדעית שניתן לבדוק, אלא פשוט סברה שמידת התוקף שלה זהה לזו של סיפור לפני השינה — היא משעשעת, אולי אפילו חינוכית, אך אינה מדעית” (בחיפוש אחר הזמן העמוק — מעדות המאובנים אל עבר היסטוריית חיים חדשה, * מאת הנרי ג׳י, עמ׳ 116, 117)
מה לגבי האבולוציוניסטים כיום? האם ייתכן שהם ממשיכים למקם את המאובנים בסדר מסוים, לא מכיוון שסדר כזה נתמך על־ידי מרבית המאובנים והראיות הגנטיות, אלא מפני שהוא מתאים לתפיסות האבולוציוניות המקובלות כיום? *
מה דעתך? איזו מסקנה הכי מתאימה לראיות? שים לב לעובדות שדנו בהן עד כה.
-
החיים הראשונים עלי אדמות לא היו ”פשוטים”.
-
הסיכויים שאפילו מרכיבי התא נוצרו באקראי קלושים ביותר.
-
הדנ״א — ”תוכנת המחשב”, או הקוד — שמנהל את התא מורכב להפליא ומעיד על תחכום שעולה על כל תוכנה או מערכת לאחסון מידע שיצר האדם.
-
מחקרים גנטיים מראים שהחיים לא התפתחו מאב קדמון משותף אחד. נוסף על כך, הקבוצות העיקריות של בעלי החיים מופיעות בפתאומיות בממצאי המאובנים.
לאור העובדות האלה, האם לדעתך הגיוני יותר להסיק שהראיות עולות בקנה אחד עם התיאור המקראי של מוצא החיים? בכל זאת, רבים טוענים שהמדע סותר הרבה ממה שהמקרא אומר לגבי הבריאה. האם זה נכון? מה באמת אומר המקרא?
^ 5 ס׳ המילה ”מין” במקרא אינה מונח מדעי ואין לבלבל אותה עם ההגדרה המדעית של מין כיום.
^ 9 ס׳ המונח הביולוגי מערכה נוגע לקבוצת בעלי חיים גדולה בעלת אותה תבנית גוף ייחודית. אחת השיטות שבהן מדענים ממיינים את כל היצורים החיים היא שיטת מיון בעלת שבע קטגוריות. כל קטגוריה ספציפית יותר מהקודמת לה. הקטגוריה הראשונה היא ממלכה, והיא הרחבה ביותר. הקטגוריות הבאות הן: מערכה, מחלקה, סדרה, משפחה, סוג ומין. לדוגמה, זהו המיון המדעי של הסוס: ממלכה, בעלי חיים; מערכה, מיתרניים; מחלקה, יונקים; סדרה, מפריטי פרסה; משפחה, סוסיים; סוג, סוס (Equus); מין, סוס רמכי (Caballus).
^ 10 ס׳ יש לציין שהמאמר בניו סיינטיסט והמדענים בטיסט ורוז אינם טוענים שתיאוריית האבולוציה שגויה. מה שהם למעשה אומרים הוא שהראיות אינן תומכות בעץ החיים של דרווין, אחד מיסודות התיאוריה שלו. המדענים הללו עדיין מחפשים הסברים אחרים לתיאוריית האבולוציה.
^ 21 ס׳ הנרי ג׳י אינו טוען שתיאוריית האבולוציה שגויה. מטרת דבריו היא להראות שיש גבול למה שניתן ללמוד מחקר המאובנים.
^ 22 ס׳ מלקולם גורדון דוגל בתיאוריית האבולוציה.
^ 27 ס׳ לדוגמה, ראה התיבה ” מה לגבי אבולוציית האדם?”
^ 42 ס׳ In Search of Deep Time—Beyond the Fossil Record to a New History of Life