פרק 4
יהוה מרומם את שמו
1, 2. כיצד מרומם תרגום עולם חדש את שם אלוהים?
בבוקר קריר אך שמשי, ביום שלישי ה־2 בדצמבר 1947, החלה קבוצה קטנה של אחים משוחים מבית־אל שבברוקלין, ניו יורק, במשימה כבירה. הייתה זו מלאכה תובענית, אך הם דבקו בה במשך 12 שנה. לבסוף, ביום ראשון ה־13 במרס 1960, הם השלימו את הפסוק האחרון בתרגום מקרא חדש. בחלוף שלושה חודשים, ב־18 ביוני 1960, הודיע אח נתן נור על צאתו לאור של הכרך האחרון של תרגום עולם חדש של כתבי־הקודש בפני קהל נרגש בכינוס במנצ׳סטר שבאנגליה. הנואם ביטא היטב את רגשותיהם של כל הנוכחים באומרו: ’היום הוא יום של שמחה לעדי־יהוה ברחבי העולם כולו!’ אחד המאפיינים הבולטים של התרגום החדש היה משמח במיוחד — השימוש התכוף בשמו הפרטי של אלוהים.
2 תרגומי מקרא רבים משמיטים את שם אלוהים. אבל משרתיו המשוחים של יהוה פעלו לסיכול מזימתו של השטן למחות את שם אלוהים מזיכרונו של האדם. במבוא של תרגום עולם חדש אשר יצא לאור באותו יום נאמר: ”המאפיין הבולט מכול של תרגום זה הוא השבת שם אלוהים למקומו הראוי”. ואכן, שמו הפרטי של אלוהים, יהוה, מופיע בתרגום עולם חדש יותר מ־000,7 פעם. תרגום זה מרומם באופן יוצא מגדר הרגיל את שמו של אבינו השמימי — יהוה!
3. (א) מה הבינו אחינו לגבי משמעות שם אלוהים? (ב) כיצד יש להבין את הכתוב בשמות ג׳:13, 14? (ראה התיבה ” משמעות שם אלוהים”.)
3 בתחילת דרכם סברו תלמידי המקרא ששם אלוהים משמעו ”הנני מה שהנני” (שמ׳ ג׳:14). על כן, המצפה מ־1 בינואר 1926 אמר: ”השם יהוה מתאר את האל כישות בעלת קיום עצמי... אל ללא התחלה וללא סוף”. אך עוד בטרם החלו מתרגמי תרגום עולם חדש במלאכתם, עזר יהוה למשרתיו להבין ששמו אינו מצביע אך ורק על קיומו העצמי אלא בראש ובראשונה על כך שהוא אל של מטרה ועשייה. הם נוכחו שהשם יהוה משמעו מילולית ”גורם להיות”. הוא גרם ליקום וליצורים התבוניים לבוא לידי קיום, והוא מוסיף לגרום לרצונו ולמטרתו להתגשם. אך מדוע חשוב ששם אלוהים ירומם, וכיצד נוכל לתרום לכך?
קידוש שם אלוהים
4, 5. (א) מה אנו מבקשים כאשר אנו מתפללים: ”יתקדש שמך”? (ב) כיצד ומתי יקדש אלוהים את שמו?
4 יהוה רוצה ששמו ירומם. למעשה, מטרתו העיקרית היא לקדש את שמו, כפי שעולה מן הבקשה הראשונה בתפילה לדוגמה שלימד ישוע: ”יתקדש שמך” (מתי ו׳:9). כאשר אנו מתפללים כך, מה אנו מבקשים?
5 כפי שלמדנו בפרק 1 בספר זה, הבקשה ”יתקדש שמך” היא אחת משלוש בקשות בתפילה לדוגמה הנוגעות למטרת יהוה. השתיים האחרות הן: ”תבוא מלכותך. ייעשה רצונך” (מתי ו׳:10). לפיכך כשם שאנו מבקשים מיהוה לפעול ולגרום לכך שמלכותו תבוא ושרצונו ייעשה, אנו גם מבקשים ממנו לפעול לקידוש שמו. במילים אחרות, אנו מתפללים ליהוה שיפעל לטיהור שמו מכל החרפה שהומטה עליו מאז המרד בגן עדן. כיצד יגיב יהוה לתפילה זו? הוא אומר: ”וקידשתי את שמי הגדול, המחולל בגויים” (יח׳ ל״ו:23; ל״ח:23). במלחמת הר מגידון, כאשר יסיר את הרשע, יקדש יהוה את שמו לעיני כל הבריאה.
6. כיצד נוכל לתרום לקידוש שם אלוהים?
6 לאורך ההיסטוריה הרשה יהוה למשרתיו ליטול חלק בקידוש שמו. כמובן, איננו יכולים להפוך את שם אלוהים לקדוש יותר ממה שהוא. שמו כבר קדוש במלוא מובן המילה. אם כן, כיצד נוכל לקדשו? ישעיהו אומר: ”את יהוה צבאות אותו תקדישו [תחשיבו לקדוש]”. ויהוה עצמו אמר על עמו: ”יקדישו שמי, ... ואת אלוהי ישראל יעריצו [יתייחסו אליו ביראת כבוד]” (יש׳ ח׳:13; כ״ט:23). מכאן שאנו מקדשים את שם אלוהים על־ידי כך שאנו מחשיבים אותו כנבדל מכל שם אחר וכנעלה על כל שם אחר. כמו כן, אנו מכבדים את מה ששם זה מייצג ועוזרים לאחרים להתייחס אליו בקדושה. אנו מוכיחים את כבודנו ויראתנו כלפי שם אלוהים במיוחד כאשר אנו מכירים ביהוה כשליט ונשמעים לו בכל לבנו (מש׳ ג׳:1; ההת׳ ד׳:11).
ערוכים ומוכנים לשאת ולרומם את שם אלוהים
7, 8. (א) מדוע חלף זמן מה בטרם יכלו משרתיו של אלוהים לשאת את שמו? (ב) במה נדון כעת?
7 משרתי אלוהים בעת המודרנית השתמשו בשם אלוהים בפרסומיהם מאז שנות ה־70 של המאה ה־19. לדוגמה, המצפה של ציון מאוגוסט 1879 והשירון שירי הכלה, אשר יצא לאור באותה שנה, מזכירים את שם יהוה. למרות זאת, דומה כי בטרם הרשה יהוה למשרתיו לשאת על עצמם ברבים את שמו הקדוש, הוא דאג לכך שהם יעמדו בדרישות שונות כדי שיהיו ראויים לזכות גדולה זו. כיצד הכין יהוה את אותם תלמידי מקרא לתפקיד לשאת את שמו?
8 במבט לאחור אל שלהי המאה ה־19 ותחילת המאה ה־20 אנו רואים שיהוה סייע למשרתיו להבין טוב יותר אמיתות חשובות הקשורות לשמו. הבה נבחן שלוש מהן.
9, 10. (א) מדוע בשנים הראשונות התמקדו מאמרי המצפה בישוע? (ב) איזה שינוי חל מאז 1919, ומה קרה בעקבותיו? (ראה גם התיבה ” כיצד רומם המצפה את שם אלוהים”.)
9 ראשית, משרתי יהוה אימצו השקפה נכונה לגבי חשיבות שם אלוהים. תלמידי המקרא הנאמנים דאז החשיבו את הכופר לעיקר האמונה המרכזי של המקרא. זה מסביר מדוע המצפה התמקד תכופות בישוע. למשל, בשנה הראשונה של צאתו לאור, הזכיר כתב עת זה את ישוע פי עשרה יותר מאשר את יהוה. באשר לתלמידי המקרא בשנים מוקדמות אלו, המצפה מ־15 במרס 1976 ציין כי הם ייחסו ”חשיבות מופרזת” לישוע. אלא שעם הזמן עזר להם יהוה לעמוד על החשיבות שמייחס המקרא לשמו הפרטי. כיצד השפיע הדבר על תלמידי המקרא? בייחוד מאז 1919 ואילך, מציין אותו מאמר בהמצפה, ”הם החלו לגלות הערכה רבה יותר ליהוה, אביו השמימי של המשיח”. למעשה, בעשור שחלף מאז 1919 הזכיר כתב העת המצפה את שם אלוהים יותר מ־500,6 פעם!
10 בהעניקם לשם יהוה את ההכרה הראויה לו ביטאו אחינו את אהבתם לשמו. כדוגמת משה, הם שמו להם למטרה ’לקרוא בשם יהוה’ (דב׳ ל״ב:3; תהל׳ ל״ד:4). ויהוה, כפי שמובטח בכתבי־הקודש, שם לב לאהבה שרחשו לשמו ונטה להם חסד (תהל׳ קי״ט:132; עב׳ ו׳:10).
11, 12. (א) איזה שינוי חל בפרסומינו זמן קצר לאחר 1919? (ב) אל מה הפנה יהוה את תשומת לב משרתיו, ומדוע?
11 שנית, המשיחיים האמיתיים רכשו הבנה נכונה לגבי המלאכה שהטיל עליהם אלוהים. זמן קצר לאחר 1919 ניעור בלבם של המשוחים מובילי הדרך בארגון הדחף לבחון את נבואות ישעיהו. בעקבות זאת חל שינוי בנושאים שזכו להבלטה בפרסומינו. מדוע שינוי זה היה בבחינת ’אוכל בעתו’? (מתי כ״ד:45).
12 כתב העת המצפה מעולם לא דן בהרחבה לפני 1919 בהצהרה שבספר ישעיהו: ”’אתם עדיי’, נאום יהוה, ’ועבדי אשר בחרתי’”. (קרא ישעיהו מ״ג:10–12.) אך מייד לאחר 1919 החלו פרסומינו להתמקד בפסוקים הללו, תוך שהם מעודדים את כל המשוחים ליטול חלק במלאכה שהטיל עליהם יהוה — להעיד עליו. למעשה, בתוך שבע שנים בלבד מאז 1925 ועד 1931 נידון ישעיהו פרק מ״ג ב־57 הוצאות של המצפה, כשכל הוצאה הסבירה שדברי ישעיהו חלים על המשיחיים האמיתיים. ברור אפוא שבשנים אלו עזר יהוה למשרתיו לשים לב למלאכה שהיה עליהם לבצע. מדוע? במובן מסוים כדי ’לבחון תחילה את כשירותם’ (טימ״א ג׳:10). בטרם יוכלו לשאת כראוי את שם אלוהים, היה על תלמידי המקרא להוכיח ליהוה במעשים שהם אכן עדיו (לוקס כ״ד:47, 48).
13. כיצד חושף דבר־אלוהים את הסוגיה החשובה ביותר שצריכה להיפתר?
13 שלישית, משרתי יהוה למדו להבין את החשיבות של קידוש שם אלוהים. במרוצת שנות ה־20 הם נוכחו שקידוש שם אלוהים הוא הסוגיה החשובה ביותר שצריכה להיפתר. כיצד חושף דבר־אלוהים עובדה רבת־חשיבות זו? תן דעתך לשתי דוגמאות. מה הייתה הסיבה העיקרית לכך שאלוהים שחרר את בני ישראל ממצרים? יהוה אמר: ”למען ספר שמי בכל הארץ” (שמ׳ ט׳:16). ומדוע נהג יהוה ברחמים עם בני ישראל כאשר מרדו בו? שוב אמר יהוה: ”ואעש למען שמי לבלתי החל [לבל יחולל] לעיני הגויים” (יח׳ כ׳:8–10). מה למדו תלמידי המקרא מפרשות מקראיות אלו ואחרות?
14. (א) מה הבינו משרתי אלוהים נכון לשלהי שנות ה־20? (ב) כיצד הושפעה פעילות הבישור בעקבות ההבנה העמוקה יותר שרכשו תלמידי המקרא? (ראה גם התיבה ” סיבה כבדת משקל לבשר”.)
14 נכון לשלהי שנות ה־20 כבר עמדו משרתי אלוהים על משמעות הדברים שאמר ישעיהו כ־700,2 שנה קודם לכן. בהתייחסו ליהוה אמר הנביא: ”כן נהגת [כך הנהגת את] עמך לעשות לך שם תפארת” (יש׳ ס״ג:14). תלמידי המקרא הבינו שהסוגיה העיקרית אינה ישועתנו האישית אלא קידוש שם אלוהים (יש׳ ל״ז:20; יח׳ ל״ח:23). בשנת 1929 סיכם הספר נבואה נקודה זו באומרו: ”שם יהוה הוא הסוגיה החשובה ביותר הניצבת בפני הבריאה כולה”. הבנה מתוקנת זו הניעה עוד יותר את משרתי אלוהים להעיד על יהוה ולטהר את שמו מכל חרפה.
15. (א) איזו הבנה הייתה לאחים כבר בשנות ה־30? (ב) לְמה בשלה השעה?
15 בתחילת שנות ה־30 כבר הייתה לאחינו השקפה נכונה לגבי חשיבות שם אלוהים, הבנה ברורה יותר באשר למלאכה שהטיל עליהם אלוהים וראייה עמוקה יותר ביחס לסוגיה העיקרית שצריכה להיפתר. כעת בשלה מבחינתו של יהוה השעה להעניק למשרתיו את הכבוד לשאת את שמו ברבים. כדי לראות כיצד קרה הדבר, נדון במספר אירועים שקרו בעבר.
יהוה לוקח ”עם לשמו”
16. (א) באיזו דרך בולטת מרומם יהוה את שמו? (ב) מי היה העם הראשון ששימש כעם לשמו של אלוהים?
16 אחת הדרכים הבולטות שבהן מרומם יהוה את שמו היא באמצעות בחירת עם שיישא את שמו עלי אדמות. מאז 1513 לפה״ס ייצגו בני ישראל את יהוה כעמו (יש׳ מ״ג:12). אך הם לא קיימו את חלקם בברית עם אלוהים, ובשנת 33 לספירה איבדו את יחסיהם המיוחדים אתו. כעבור זמן קצר הפנה יהוה ”את תשומת לבו אל הגויים כדי לקחת מקרבם עם לשמו” (מה״ש ט״ו:14). עם נבחר חדש זה נודע לימים כ”ישראל השייכים לאלוהים”, המורכב מתלמידיו המשוחים של ישוע שבאו מעמים שונים (גל׳ ו׳:16).
17. איזו מזימה הצליח השטן להוציא אל הפועל?
17 בערך ב־44 לספירה כונו תלמידי המשיח, ”בהכוונת אלוהים, ’משיחיים’” (מה״ש י״א:26). בתחילה היה זה שם ייחודי שיוחס אך ורק למשיחיים האמיתיים (פט״א ד׳:16). אך כפי שעולה ממשל החיטים והעשבים הרעים שסיפר ישוע, הצליח השטן במזימתו לייחס שם ייחודי זה לכל מיני משיחיים מדומים. עקב כך, במשך מאות שנים לא בלטו המשיחיים האמיתיים כשונים מן המשיחיים המדומים. אך מצב זה החל להשתנות ב”עת הקציר” מאז 1914. מדוע? משום שהמלאכים החלו להפריד בין המשיחיים המדומים לבין המשיחיים האמיתיים (מתי י״ג:30, 39–41).
18. מה עזר לאחינו להבין שיש צורך בשם חדש?
18 לאחר מינויו של העבד הנאמן ב־1919, עזר יהוה למשרתיו להבין איזו מלאכה מוטלת עליהם. עד מהרה הם נוכחו שהבישור מבית לבית מבדיל אותם מכל המשיחיים המדומים. לא חלף זמן רב והם הבינו שהשם ”תלמידי המקרא” אינו ייחודי דיו; מטרתם העיקרית בחיים אינה רק ללמוד את המקרא אלא להעיד על אלוהים ולכבד ולרומם את שמו. אם כן, איזה שם יהלום את המלאכה שהם מבצעים? שאלה זו זכתה למענה ב־1931.
19, 20. (א) איזו החלטה מרגשת התקבלה בכינוס בשנת 1931? (ב) כיצד הגיבו אחינו לאימוץ השם החדש?
19 ביולי 1931 הגיעו כ־000,15 איש מקרב תלמידי המקרא לכינוס בקולמבוס שבאוהיו, ארה״ב. כשקיבלו את תוכניית הכינוס הופתעו לראות על עמוד השער שתי אותיות גדולות — J ו־W — ותהו מהי משמעותן. היו שחשבו שאלו הן ראשי תיבות של המילים ’רק התבוננו’ (Just Watch) והיו שחשבו שהכוונה היא למילים ’רק חכו’ (Just Wait). ואז, ביום ראשון, ב־26 ביולי הקריא אח ג׳וזף רתרפורד החלטה ובה הצהרה נחרצת זו: ”אנו מעוניינים להיוודע ולהיקרא בשם עדי־יהוה”. באותו רגע הבינו כל הנוכחים את משמעות הצירוף המסתורי. היה זה ראשי תיבות של המילים עדי־יהוה (itnessesW ehovah’sJ) שם מקראי המבוסס על ישעיהו מ״ג:10.
20 הקהל הגיב להחלטה זו בקריאות רמות ובמחיאות כפיים ממושכות. תגובה נלהבת זו בקולמבוס נשמעה מעלי גלי האתר בארצות שונות ברחבי תבל. ארנסט ונעמי ברבר מאוסטרליה סיפרו: ”כאשר נשמעו התשואות באמריקה, קפצו האחים במלבורן על רגליהם והמשיכו למחוא כפיים. לעולם לא נשכח זאת!” a
שם אלוהים מרומם בעולם כולו
21. כיצד שימש השם החדש כתמריץ לפעילות הבישור?
21 אימוץ השם המקראי ”עדי־יהוה” העניק למשרתי אלוהים תמריץ נוסף להשתתף בפעילות הבישור. אדוארד וג׳סי גריימס, זוג חלוצים בארצות הברית שנכחו בכינוס בקולמבוס ב־1931, אמרו: ”עזבנו את ביתנו כתלמידי המקרא וחזרנו כעדי־יהוה. שמחנו שיש לנו כעת שם המסייע לנו לפאר את שם אלוהינו”. היו עדים שלאחר הכינוס נקטו לשם כך שיטת בישור חדשה. כשהציגו את עצמם בפני בעלי הבתים מסרו לידם כרטיס ובו המסר: ”אני אחד מעדי־יהוה, ואני מבשר על מלכותו של יהוה אלוהינו”. כן, משרתי אלוהים היו גאים לשאת את שם יהוה, והיו ערוכים ומוכנים להכריז על משמעותו בכל מקום (יש׳ י״ב:4).
”עזבנו את ביתנו כתלמידי המקרא וחזרנו כעדי־יהוה”
22. מה מוכיח שלמשרתי יהוה יש זהות ייחודית?
22 חלפו שנים רבות מאז הניע יהוה את אחינו המשוחים לאמץ את שמם הייחודי. האם עלה מאז בידי השטן לטשטש את זהותם של משרתי אלוהים? האם הצליח לגרום לנו להיטמע בנוף הדתי של העולם? לא ולא! נהפוך הוא, זהותנו הייחודית כעדיו של אלוהים בולטת מתמיד. (קרא מיכה ד׳:5; מלאכי ג׳:18.) למעשה, אנו מזוהים עם שם אלוהים עד כדי כך שכל מי שמשתמש בשם זה תכופות מזוהה מייד כאחד מעדי־יהוה. עבודת יהוה האמיתית אינה מסתתרת מאחורי רכס הרים של דתות כזב, אלא ניצבת ב”ראש ההרים” (יש׳ ב׳:2). עבודת יהוה ושמו הקדוש אכן מרוממים כיום עד מאוד!
23. על־פי תהלים קכ״א:5, איזו עובדה חשובה לגבי יהוה נוסכת בנו כוח רב?
23 עד כמה מחזק לדעת שיהוה יגן עלינו מפני התקפותיו הנוכחיות והעתידיות של השטן! (תהל׳ קכ״א:5) יש לנו סיבה טובה לחזור על המילים שכתב מחבר התהלים: ”אשרי הגוי אשר יהוה אלוהיו, העם [שבו] בחר לנחלה לו” (תהל׳ ל״ג:12).
a למידע נוסף על השימוש ברדיו ראה פרק 7, עמודים 72–74.