1,‏ 2.‏ (‏א)‏ מה תרם במאה הראשונה להפצת הבשורה הטובה ברחבי האימפריה הרומית?‏ (‏ב)‏ אילו הוכחות מראות שיהוה תומך בנו בימינו?‏ (‏ראה התיבה ”‏ הבשורה הטובה ביותר מ־670 שפות‏”‏.‏)‏

 המבקרים שהגיעו לירושלים התקשו להאמין למשמע אוזניהם:‏ גליליים דיברו בשפות זרות בצורה שוטפת,‏ והמסר שבפיהם שבה את לב המאזינים.‏ היה זה חג השבועות שנת 33 לספירה,‏ והתלמידים קיבלו בדרך נס את היכולת לדבר בלשונות שונות — הוכחה לכך שאלוהים תומך בהם.‏ ‏(‏קרא מעשי השליחים ב׳:‏1–8,‏ 12,‏ 15–17‏.‏)‏ הבשורה הטובה שבישרו ביום ההוא הגיעה לאנשים ממגוון רקעים ואחר כך התפשטה ברחבי האימפריה הרומית (‏קול׳ א׳:‏23‏)‏.‏

² כיום משרתי אלוהים אינם דוברים שפות שונות בדרך נס.‏ למרות זאת,‏ הם מתרגמים את בשורת המלכות ליותר מ־670 שפות — הרבה מעבר לשפות שנשמעו באותו מעמד במאה הראשונה לספירה (‏מה״ש ב׳:‏9–11‏)‏.‏ משרתי אלוהים מוציאים ספרות בכמויות כה גדולות ובשפות כה רבות,‏ שבשורת המלכות הגיעה לכל פינה על פני כדור הארץ.‏ a גם עובדה זו היא עדות מובהקת לכך שיהוה מכוון את פעילות הבישור באמצעות המלך ישוע המשיח (‏מתי כ״ח:‏19,‏ 20‏)‏.‏ כאשר נבחן חלק מאותם כלים ששימשו אותנו בביצוע מלאכה זו ב־100 השנים האחרונות,‏ שים לב כיצד לימד אותנו המלך בהדרגה לגלות עניין בכל אדם כפרט ועודד אותנו להיות מורי דבר־אלוהים (‏טימ״ב ב׳:‏2‏)‏.‏

3.‏ מדוע אנו משתמשים במגוון כלים בפעילות הבישור?‏

³ ישוע דימה את ”‏בשורת המלכות”‏ לזרעים ואת לב האנשים לאדמה (‏מתי י״ג:‏18,‏ 19‏)‏.‏ כפי שגנן נעזר בכלים שונים כדי לרכך את האדמה ולהכין אותה לקליטת הזרעים,‏ כך משתמשים משרתי אלוהים במגוון כלים המסייעים להם להכשיר את לבבם של מיליוני אנשים לקליטת בשורת המלכות.‏ חלק מן הכלים הללו היו שימושיים לפרק זמן מוגבל.‏ אחרים,‏  כמו ספרים וכתבי עת,‏ עדיין יעילים מאוד.‏ בניגוד לרוב השיטות להצגת הבשורה בפני קהלים גדולים,‏ שיטות שנידונו בפרק הקודם,‏ כל הכלים שעליהם נדבר כעת סייעו ומסייעים למבשרי המלכות לשוחח עם אנשים פנים אל פנים (‏מה״ש ה׳:‏42;‏ י״ז:‏2,‏ 3‏)‏.‏

4,‏ 5.‏ איזה שימוש נעשה בתקליטי פונוגרף,‏ אך מה היה חסר בהם?‏

⁴ הרצאות מוקלטות.‏ בשנות ה־30 ובתחילת שנות ה־40 נעזרו המבשרים בהרצאות מקראיות מוקלטות שנוגנו באמצעות פונוגרפים ניידים.‏ כל הקלטה ארכה פחות מחמש דקות.‏ לחלק מהתקליטים היו שמות קצרים כגון ”‏שילוש”‏,‏ ”‏כור מצרף”‏ ו”‏מלכות”‏.‏ כיצד השתמשו בהם?‏ אח קלייטון ווּדווֹרת׳ הבן,‏ שנטבל ב־1930 בארצות הברית,‏ סיפר:‏ ”‏נשאתי אתי בתוך מזוודה קטנה פונוגרף שפעל בעזרת מנגנון קפיצי.‏ כדי שהתקליט יתנגן כהלכה היה עליי להניח את זרוע הפונוגרף בדיוק במקום הנכון בקצה התקליט.‏ הייתי ניגש לדלת,‏ פותח את המזוודה,‏ מניח את הזרוע במקומה ולוחץ על פעמון הכניסה.‏ כאשר פתח בעל הבית את הדלת,‏ אמרתי,‏ ’‏יש לי מסר חשוב שהייתי רוצה שתשמע’‏”‏.‏ מה הייתה התגובה?‏ ”‏במקרים רבים”‏,‏ סיפר אח וודוורת׳,‏ ”‏נתקלתי בתגובה חיובית.‏ פעמים אחרות האנשים פשוט סגרו את הדלת,‏ והיו כאלה שחשבו שאני מוכר פונוגרפים”‏.‏

⁵ בשנת 1940 היו בנמצא כבר יותר מ־90 הרצאות מוקלטות והופקו יותר ממיליון תקליטים.‏ ג׳ון א.‏ בר,‏ ששירת באותה תקופה כחלוץ בבריטניה ושלימים שימש כחבר בגוף המנהל,‏  אמר:‏ ”‏בין השנים 1936–1945 היה הפונוגרף חברי הצמוד.‏ באותם ימים הרגשתי אבוד בלעדיו.‏ זה היה כל כך מעודד לשמוע את קולו של אח רתרפורד על מפתן הדלת;‏ הרגשתי כאילו הוא שם בכבודו ובעצמו.‏ כמובן,‏ בשימוש בפונוגרף היה חסר מרכיב ההוראה,‏ כלומר היכולת לחדור ללבם של האנשים”‏.‏

6,‏ 7.‏ (‏א)‏ מה היו היתרונות והמגבלות של כרטיסי העדות?‏ (‏ב)‏ באיזה מובן ’‏שם יהוה מילים בפינו’‏?‏

⁶ כרטיסי עדות.‏ החל מ־1933 נקראו המבשרים להשתמש בכרטיסי עדות בשירות מבית לבית.‏ גודלו של כרטיס עדות היה בערך 8 על 13 סנטימטר.‏ הכרטיס הכיל מסר מקראי קצר ותיאור הספרות המקראית שבעל הבית יכול לקבל.‏ המבשר פשוט מסר את הכרטיס לבעל הבית וביקש ממנו לקרוא אותו.‏ ”‏שמחתי לבשר בעזרת כרטיסי העדות”‏,‏ סיפרה ליליאן קמרוד,‏ ששירתה מאוחר יותר כשליחה בפורטו ריקו ובארגנטינה.‏ מדוע היא חשה כך?‏ ”‏לא כולנו ידענו להציג את הבשורה בצורה הכי טובה”‏,‏ אמרה.‏ ”‏לכן זה עזר לי להתרגל לגשת לאנשים”‏.‏

⁷ אח דיוויד רוש,‏ שנטבל ב־1918,‏ אמר:‏ ”‏כרטיסי העדות עזרו לאחים,‏ כי רק מעטים מהם הרגישו שהם מסוגלים לומר את הדבר הנכון”‏.‏ אך לכלי זה היו מגבלות.‏ אח רוש הסביר:‏ ”‏לעיתים פגשנו אנשים שחשבו שאיננו מסוגלים לדבר.‏ במובן מסוים רבים מאתנו לא היו מסוגלים לדבר.‏ אבל כך יהוה הכין אותנו כמשרתיו לגשת אל האנשים.‏ בתוך זמן קצר הוא שם מילים בפינו על־ידי כך שלימד אותנו להשתמש בכתבי־הקודש על מפתן הדלת.‏ היה זה בעזרת בית־הספר לשירות התיאוקרטי שנוסד בשנות ה־40”‏ ‏(‏קרא ירמיהו א׳:‏6–9‏)‏.‏

8.‏ כיצד תוכל לאפשר למשיח להכשיר אותך?‏

⁸ ספרים.‏ מאז 1914 הוציאו משרתי יהוה לאור יותר מ־100 ספרים הדנים בנושאים מקראיים.‏ חלקם נועדו במיוחד להכשיר את האחים להיות מבשרים יעילים.‏ אנה לארסן מדנמרק,‏ המשרתת כמבשרת כבר 70 שנה בערך,‏ אומרת:‏ ”‏יהוה עזר לנו להיות מבשרים יעילים יותר בעזרת בית־הספר לשירות התיאוקרטי ובעזרת ספרי הלימוד של בית־ספר זה.‏ אני זוכרת שהספר הראשון בסדרת ספרים זו היה סיוע תיאוקרטי למבשרי המלכות,‏ שיצא לאור בשנת 1945.‏ אחריו יצא בשנת 1946 הספר ‏’‏מוכשרים לכל מעשה טוב’‏.‏ כיום אנו נעזרים בספר הפק תועלת מבית־הספר לשירות התיאוקרטי,‏ שיצא ב־2001”‏.‏ אין ספק שבית־הספר לשירות התיאוקרטי והספרים הנלמדים בו ממלאים תפקיד מרכזי ב’‏הכשרה המַספקת שמעניק לנו אלוהים להיות משרתים’‏ (‏קור״ב ג׳:‏5,‏ 6‏)‏.‏ האם אתה תלמיד בבית־הספר לשירות התיאוקרטי?‏ האם אתה מביא אתך לאסיפות מדי שבוע  את הספר הפק תועלת ועוקב אחר משגיח בית־הספר כאשר הוא מתייחס לכתוב בו?‏ אם תעשה כן,‏ תאפשר למשיח להכשיר אותך להיות מורה טוב יותר (‏קור״ב ט׳:‏6;‏ טימ״ב ב׳:‏15‏)‏.‏

9,‏ 10.‏ איזה תפקיד מילאו הספרים בזריעה ובהשקיה של זרעי האמת?‏

⁹ יהוה גם דאג לכך שארגונו יוציא לאור ספרים המסייעים לנו להסביר אמיתות מקראיות בסיסיות.‏ אחד הספרים היעילים במיוחד היה האמת המובילה לחיי־נצח.‏ הספר ראה אור בשנת 1968,‏ והשפעתו הייתה מיידית.‏ ”‏הביקוש לספר האמת היה כה גדול”‏,‏ נאמר בגיליון שירות המלכות מנובמבר 1968,‏ ”‏שבספטמבר נוספה בבית הדפוס של החברה בברוקלין משמרת לילה מיוחדת”‏.‏ המאמר הוסיף:‏ ”‏בשלב מסוים בחודש אוגוסט עלה הביקוש על ההיצע ביותר ממיליון וחצי עותקים!‏”‏ עד שנת 1982 כבר הודפסו 100 מיליון עותקים של הספר ב־116 שפות.‏ ב־14 השנים שבין 1968 ל־1982 עזר הספר ליותר ממיליון איש להצטרף לשורות מבשרי המלכות.‏ b

¹⁰ בשנת 2005 יצא לאור עוד כלי עזר יוצא מן הכלל ללימוד המקרא — הספר מה באמת מלמד המקרא?‏.‏ עד כה הודפסו כ־200 מיליון עותקים ב־256 שפות!‏ איזו השפעה הייתה לספר?‏ בתוך שבע שנים בלבד,‏ מ־2005 עד 2012,‏ הפכו 2.‏1 מיליון איש למבשרי הבשורה הטובה.‏ באותה תקופה זינק מספר האנשים המקבלים מאתנו שיעורי מקרא מכ־6 מיליון ליותר מ־7.‏8 מיליון.‏ אין ספק שיהוה מברך את מאמצינו לנטוע ולהשקות את זרעי אמת המלכות ‏(‏קרא קורינתים א׳.‏ ג׳:‏6,‏ 7‏)‏.‏

11,‏ 12.‏ לאור הפסוקים המוזכרים בסעיפים,‏ לאילו קהלי יעד נועדו כתבי העת שלנו?‏

¹¹ כתבי עת.‏ בתחילה יצא המצפה בעיקר עבור ’‏העדר הקטן’‏,‏ משיחיים בעלי ”‏הקריאה השמימית”‏ (‏לוקס י״ב:‏32;‏ עב׳ ג׳:‏1‏)‏.‏ ב־1 באוקטובר 1919 החל ארגון יהוה להוציא לאור כתב עת נוסף,‏ שפנה לקהל יעד אחר — לציבור הרחב.‏ כתב עת זה נעשה כה פופולארי בקרב תלמידי המקרא והציבור ככלל,‏ שבמשך שנים רבות עלתה תפוצתו פי כמה על זו של המצפה.‏ בתחילה נקרא כתב העת תור הזהב.‏ בשנת 1937 שונה שמו לנחמה.‏ ומאז 1946 הוא מוכר בשם עורו!‏.‏

¹² לאורך עשרות השנים שונו הסגנון והפורמט של המצפה ושל עורו!‏,‏ אבל מטרתם נותרה בעינה — לפרסם את מלכות אלוהים ולבנות אמונה במקרא.‏ כיום המצפה יוצא לאור במהדורה לימודית ובמהדורה לציבור.‏ קהל היעד של המהדורה הלימודית הוא ’‏שאר העבדים’‏ — כלומר,‏ ’‏העדר הקטן’‏ ו’‏הכבשים האחרים’‏ c (‏מתי כ״ד:‏45;‏ יוח׳ י׳:‏16‏)‏.‏ המהדורה לציבור מיועדת במיוחד למי שעדיין אינם מכירים את האמת אך רוחשים כבוד למקרא ולאלוהים (‏מה״ש י״ג:‏16‏)‏.‏ כתב העת עורו!‏  פונה בעיקר אל מי שידיעותיהם על המקרא ועל יהוה אלוהי האמת מועטות (‏מה״ש י״ז:‏22,‏ 23‏)‏.‏

13.‏ מה מרשים אותך במיוחד לגבי כתבי העת שלנו?‏ (‏דון בטבלה ”‏ שיאי עולם בתחום הספרות‏”‏.‏)‏

¹³ נכון לתחילת 2014,‏ הודפסו מדי חודש יותר מ־44 מיליון עותקים של עורו!‏ וכ־46 מיליון עותקים של המצפה.‏ כתב העת עורו!‏ תורגם לכ־100 שפות,‏ והמצפה ליותר מ־200 שפות,‏ עובדה שהפכה אותם לכתבי העת המתורגמים והנפוצים ביותר בעולם!‏ הישגים מרשימים אלה אינם צריכים להפתיע אותנו.‏ כתבי העת הללו מכילים את המסר אשר לפי נבואת ישוע יוכרז בכל העולם המיושב (‏מתי כ״ד:‏14‏)‏.‏

14.‏ מה אנו מעודדים את האנשים לעשות,‏ ומדוע?‏

¹⁴ המקרא.‏ בשנת 1896 שינו אח ראסל ועמיתיו את שמה של החברה ששימשה אותם להוצאת ספרות לאור והוסיפו את המילים ”‏כתבי־הקודש”‏;‏ שמה החדש היה ”‏חברת המצפה לכתבי־הקודש ועלונים”‏.‏ שינוי זה היה במקום,‏ שכן המקרא היה מאז ומתמיד הכלי העיקרי להפצת בשורת המלכות (‏לוקס כ״ד:‏27‏)‏.‏ בהתאם לשמה של החברה החוקית,‏ עודדו משרתי אלוהים בקנאות את הפצת המקרא ואת הקריאה בו.‏ לדוגמה,‏ בשנת 1926 הדפסנו במכבשי הדפוס שלנו את תרגום כתבי־הקודש היווניים בעריכת בנג׳מין וילסון (‏The Emphatic Diaglott)‏. החל מ־1942 הדפסנו והפצנו כ־000,‏700 עותקים של תרגום המלך ג׳יימס במלואו.‏ בחלוף שנתיים בלבד התחלנו להדפיס תרגום מקרא לאנגלית (‏American Standard Version)‏ שבו מופיע שם יהוה ב־823,‏6 מקומות.‏ עד שנת 1950 כבר חילקנו למעלה מ־000,‏250 עותקים של תרגום זה.‏

15,‏ 16.‏ (‏א)‏ מה אתה מעריך במיוחד בתרגום עולם חדש?‏ (‏דון בתיבה ”‏ האצת מלאכת תרגום המקרא‏”‏.‏)‏ (‏ב)‏ כיצד תוכל לתת ליהוה להשפיע על לבך?‏

¹⁵ בשנת 1950 יצא לאור תרגום עולם חדש של כתבי־הקודש היווניים.‏ התרגום השלם,‏ תרגום עולם חדש של כתבי־הקודש,‏ ראה אור בכרך אחד בשנת 1961.‏ תרגום זה מכבד את יהוה על־ידי כך שהוא משיב את שמו למקומות שבהם הוא הופיע בנוסח העברי המקורי.‏ שם אלוהים מופיע גם 237 פעם בגוף הטקסט של כתבי־הקודש היווניים בתרגום עולם חדש.‏ כדי שהתרגום יהיה מדויק וקריא ככל האפשר התפרסמו מספר מהדורות מתוקנות,‏ כשהאחרונה שבהן ראתה אור ב־2013.‏ נכון לשנת 2013 הודפסו יותר מ־201 מיליון עותקים של תרגום עולם חדש בשלמותו או בחלקו ב־121 שפות.‏

¹⁶ כיצד הגיבו אחדים לאחר שקראו את תרגום עולם חדש בשפתם הם?‏ איש מנפאל אמר:‏ ”‏רבים התקשו להבין את תרגום המקרא הישן לנפאלית,‏ כי הוא כתוב בשפה קלאסית.‏ אבל עכשיו אנחנו יכולים להבין את המקרא הרבה יותר טוב,‏ כי הוא מנוסח בשפת היומיום”‏.‏ כאשר אישה מהרפובליקה המרכז  אפריקנית החלה לקרוא את תרגום עולם חדש בסנגו,‏ היא פרצה בבכי ואמרה,‏ ”‏זו שפת הלב שלי”‏.‏ בדומה לה,‏ כל אחד מאתנו יכול לתת ליהוה להשפיע על לבו אם יקרא יום יום בדברו (‏תהל׳ א׳:‏2;‏ מתי כ״ב:‏36,‏ 37‏)‏.‏

17.‏ כיצד תוכל להראות שאתה מעריך את כלי העזר וההכשרה המוענקים לך,‏ ואילו ברכות יהיו מנת חלקך אם תעשה כן?‏

¹⁷ האם אתה מעריך את כלי העזר ואת ההכשרה ההדרגתית שמעניק לנו מלכנו ישוע המשיח?‏ האם אתה מפנה מזמנך כדי לקרוא את הספרות שמוציא ארגון אלוהים,‏ והאם אתה משתמש בה לתועלת הזולת?‏ אם כן,‏ ודאי תזדהה עם מה שאמרה אחות אופל בטלר,‏ שנטבלה ב־4 באוקטובר 1914:‏ ”‏לאורך השנים השתמשנו בעלי [‏אדוארד]‏ ואני בפונוגרף ובכרטיסי העדות.‏ בישרנו מבית לבית בעזרת ספרים,‏ ספרונים וכתבי עת.‏ יצאנו למבצעי הטפה ולצעדות וחילקנו כרוזים.‏ בהמשך לימדו אותנו לערוך ביקורים חוזרים ולתת שיעורי מקרא בבתיהם של המעוניינים.‏ אלה היו חיים מאושרים ועתירי פעילות”‏.‏ ישוע הבטיח שנתיניו יזרעו,‏ יקצרו וישמחו יחד.‏ בדומה לאחות אופל מיליונים יכולים להעיד שהבטחה זו התגשמה ‏(‏קרא יוחנן ד׳:‏35,‏ 36‏)‏.‏

18.‏ איזו זכות יש לנו?‏

¹⁸ רבים שטרם משרתים את המלך אולי רואים בעובדי אלוהים ”‏אנשים לא־מלומדים ופשוטים”‏ (‏מה״ש ד׳:‏13‏)‏.‏ אבל צא וחשוב:‏ מלכנו הפך את אנשיו הפשוטים למעצמת דפוס המפיקה פרסומים מן המתורגמים והנפוצים ביותר בהיסטוריה!‏ חשוב מכך,‏ הוא מכשיר ומניע אותנו להשתמש בכלים אלה להפצת הבשורה הטובה בקרב בני כל העמים.‏ מה גדולה היא הזכות לעבוד יחד עם המשיח בזריעת זרעי האמת ובקצירת תלמידים!‏