פרק 6
אנשים המבשרים את הבשורה הטובה — מבשרים המבצעים את פעילותם ברוח נדיבה
1, 2. על איזו פעילות אדירה ניבא ישוע, ואיזו שאלה חשובה עולה?
מנהיגים פוליטיים נוטים לא אחת להבטיח הבטחות מבלי לקיימן. גם אנשים בעלי הכוונות הטובות ביותר אינם מסוגלים לפעמים לבצע את מה שהבטיחו. בניגוד לכך, עד כמה מרענן לדעת שישוע, המלך המשיח, תמיד עומד בדיבורו!
2 לאחר שעלה על כס המלוכה ב־1914 היה ישוע ערוך ומוכן להגשים את הנבואה שהוא עצמו ניבא כ־900,1 שנה קודם לכן. זמן קצר לפני מותו חזה: ”בשורה טובה זו על המלכות תוכרז בכל העולם המיושב” (מתי כ״ד:14). התגשמות מילים אלו נועדה להיות חלק מאות נוכחותו כמלך. אלא שמכאן עולה שאלה חשובה: כיצד יצליח המלך להקים צבא של מבשרים מתנדבים באחרית הימים — תקופה שתתאפיין ברוח של אנוכיות וחוסר אהבה ובאווירה אנטי דתית? (מתי כ״ד:12; טימ״ב ג׳:1–5) עלינו למצוא את המענה לשאלה, שכן התשובה נוגעת לכל המשיחיים.
3. איזה ביטחון ביטא ישוע, ומניין רכש ביטחון זה?
3 עיין שוב בדבריו הנבואיים של ישוע. האם המילה ”תוכרז” מבטאת ביטחון? אכן כן! ישוע היה בטוח שיהיו באחרית הימים אשר יתמכו בו בנפש חפצה. מניין רכש ישוע ביטחון זה? הוא למד זאת מאביו (יוח׳ י״ב:45; י״ד:9). בקיומו הקדם־אנושי ראה ישוע בעצמו שיהוה סמוך ובטוח שעובדיו יגלו רוח של התנדבות. הבה נראה כיצד נתן יהוה ביטוי לביטחון זה.
”עמך נדבות”
4. באיזו מלאכה הזמין יהוה את בני ישראל לתמוך, וכיצד הגיבו?
4 היזכר במה שאירע לאחר שהורה יהוה למשה לבנות את המשכן, אוהל מועד, שנועד להיות המרכז הפולחני של עם ישראל. ביד משה הזמין יהוה את כל העם לתמוך במלאכה. משה אמר להם: ”כל נדיב לבו יְבִיאֶהָ את תרומת יהוה”. מה קרה בעקבות זאת? העם ”הביאו אליו עוד נדבה בבוקר בבוקר [מדי בוקר]”. הם תרמו כל כך הרבה שהיה צורך לעצור בעדם מלהביא עוד (שמ׳ ל״ה:5; ל״ו:3, 6). בני ישראל הצדיקו את הביטחון שנתן בהם יהוה.
5, 6. לפי הכתוב בתהלים ק״י:1–3, איזו גישה ציפה יהוה, ומן הסתם גם ישוע, למצוא בקרב עובדיו האמיתיים בעת הקץ?
5 האם ציפה יהוה למצוא רוח נדיבה כזו בקרב עובדיו באחרית הימים? כן! יותר מ־000,1 שנה לפני לידת ישוע, כתב דוד בהשראת רוח יהוה על הזמן שבו יחל המשיח למלוך. (קרא תהלים ק״י:1–3.) בתחילת שלטונו יהיו למלך ישוע אויבים שיתנגדו לו, אך יהיה לו גם צבא של תומכים. לא יהיה צורך לאלץ אותם לשרת את המלך. אפילו הצעירים מביניהם יתנדבו מרצון, ובשל מספרם הרב ניתן יהיה להשוותם לאינספור אגלי הטל המכסים את האדמה עם עלות השחר. a
6 ישוע ידע שהנבואה בתהלים ק״י תתגשם בו (מתי כ״ב:42–45). משום כך, הייתה לו כל סיבה להיות בטוח שיהיו לו תומכים נאמנים אשר יתנדבו מרצון לבשר את הבשורה הטובה בכל רחבי תבל. על מה מעידות העובדות ההיסטוריות? האם המלך באמת הקים צבא של מבשרים מתנדבים באחרית ימים זו?
”זו זכותי וחובתי להכריז בשורה זו”
7. אילו צעדים נקט ישוע לאחר הכתרתו למלך כדי להכין את תלמידיו למלאכה שנכונה להם?
7 זמן קצר לאחר שהוכתר למלך נקט ישוע צעדים שתכליתם להכין את תלמידיו למלאכה האדירה שנכונה להם. כפי שראינו בפרק 2, הוא בחן וטיהר את משרתיו מאז 1914 ועד לראשית 1919 (מל׳ ג׳:1–4). ואז, בהמשך שנת 1919, הוא מינה את העבד הנאמן להנהיג את תלמידיו (מתי כ״ד:45). במיוחד מאז ואילך החל העבד לספק מזון רוחני — באמצעות נאומי כינוסים וספרות מודפסת — אשר שב והדגיש את אחריותו של כל אחד ואחד מן המשיחיים ליטול חלק בפעילות הבישור.
8–10. איזו דחיפה העניקו הכינוסים לפעילות הבישור? הבא דוגמה. (ראה גם התיבה ” כינוסים שנתנו דחיפה לפעילות הבישור”.)
8 נאומי כינוסים. תלמידי המקרא, שהיו צמאים להדרכה, התכנסו בסידר פוינט שבאוהיו, ארה״ב, מה־1 עד ה־8 בספטמבר 1919 בכינוס הגדול הראשון שקיימו אחרי מלחמת העולם הראשונה. ביום השני נשא אח רתרפורד נאום שבו הדגיש בפני באי הכינוס: ”שליחותו של המשיחי עלי אדמות... היא להכריז את בשורת מלכות האדון”.
9 אירוע השיא בכינוס חל כעבור שלושה ימים כאשר נאם אח רתרפורד נאום שכותרתו ”אל הפועלים השותפים”, אשר התפרסם בכתב העת המצפה תחת הכותרת ”הכרזת בשורת המלכות”. הוא אמר: ”ברגעים של מחשבה צלולה שואל המשיחי את עצמו מטבע הדברים, ’מדוע אני כאן?’ והתשובה המתבקשת היא: האדון בחסדו מינה אותי לשגרירו על מנת שאשא את בשורת הפיוס של אלוהים אל העולם, וזו זכותי וחובתי להכריז בשורה זו”.
10 בנאום היסטורי זה הודיע אח רתרפורד על צאתו לאור של כתב עת חדש, תור הזהב (כיום עורו!), אשר ישמש ככלי שיעזור לאנשים לראות במלכות את תקוותה הבלעדית של האנושות. אחר כך הוא שאל את הקהל כמה מהם רוצים להשתתף בחלוקת כתב עת זה. בדוח שנכתב על הכינוס נמסר: ”התגובה הייתה מראה מעורר השראה. ששת אלפים אנשים נעמדו על רגליהם כאיש אחד”. b ברור אפוא שלמלך היו תומכים מתנדבים הלהוטים לבשר על מלכותו!
11, 12. מה אמר המצפה ב־1920 לגבי מועד ביצוע המלאכה שעליה ניבא ישוע?
11 ספרות מודפסת. בדפי המצפה הובהרה יותר ויותר חשיבותה של המלאכה שעליה ניבא ישוע — הכרזת הבשורה הטובה על המלכות. תן דעתך למספר דוגמאות מראשית שנות ה־20.
12 איזו בשורה תוכרז כהתגשמות הכתוב במתי כ״ד:14? ומתי תתבצע פעילות זו? בהוצאת המצפה מ־1 ביולי 1920 במאמר ”בשורת המלכות” הוסבר מהי הבשורה: ”הבשורה הטובה כאן נוגעת לקץ סדר־הדברים הישן ולייסוד מלכות המשיח”. המאמר ציין בבירור מתי תוכרז בשורה זו: ”יש להכריז בשורה זו בין התקופה של מלחמת העולם הגדולה [מלחמת העולם הראשונה] ותקופת ’הצרה הגדולה’”. על כן המאמר ציין: ”זו העת... להכריז בשורה טובה זו בכל רחבי העולם הנוצרי”.
13. כיצד התייחס המצפה ב־1921 לרוח הנדיבה של המשיחיים המשוחים?
13 האם יהיה צורך להכריח את משרתי אלוהים לבצע את המלאכה שנחזתה על־ידי ישוע? לא. המאמר ”חִזקו ואִמצו” בהוצאת המצפה מ־15 במרס 1921 התייחס לרוח הנדיבה של המשיחיים המשוחים. כל אחד מהם נקרא לשאול את עצמו: ”האין זו זכותי הגדולה ביותר, וגם חובתי, להשתתף בפעילות זו?” המאמר הוסיף: ”אנו סמוכים ובטוחים שכאשר תראו זאת כך [כזכות להשתתף בפעילות זו] אתם תהיו כירמיהו, אשר דבר האדון היה בלבו ’כאש בוערת, עצור בעצמותיו’, והוא לא יכול היה שלא לדבר” (יר׳ כ׳:9). עידוד לבבי זה שיקף את הביטחון שהיה ליהוה ולישוע בתומכי המלכות הנאמנים.
14, 15. איזו שיטת בישור עודד המצפה ב־1922 את המשיחיים המשוחים לאמץ?
14 כיצד צריכים המשיחיים האמיתיים להגיע לאחרים עם בשורת המלכות? המאמר הקצר אך רב־ההשפעה ”תפקידו החיוני של השירות” בהוצאת המצפה מ־15 באוגוסט 1922 האיץ במשיחיים המשוחים ”להפיץ במרץ בקרב בני האדם את המסר המודפס ולשוחח עמם בבתיהם על מנת להעיד באוזניהם כי קרובה מלכות השמיים”.
15 המסקנה הברורה היא שמאז 1919 משתמש המשיח בעבדו הנאמן והנבון כדי להדגיש חזור והדגש שזו זכותו וחובתו של המשיחי להכריז את בשורת המלכות. אך כיצד הגיבו תלמידי המקרא דאז לקריאה להשתתף במלאכת הכרזת המלכות?
”הנאמנים יהיו מתנדבים”
16. כיצד הגיבו כמה מזקני־הקהילה שנבחרו באופן דמוקרטי לרעיון שכל המשיחיים צריכים ליטול חלק בשירות?
16 בשנות ה־20 ובשנות ה־30 היו שהתנגדו לרעיון שכל המשיחיים המשוחים צריכים ליטול חלק בשירות. המצפה מ־1 בנובמבר 1927 הסביר את מה שהתרחש: ”ישנם כיום [בקהילה] המשמשים כזקני־קהילה... אשר ממאנים לעודד את האחים ליטול חלק בשירות וממאנים להשתתף בעצמם בפעילות זו. ... הם בזים לרעיון ללכת מבית לבית ולבשר לאנשים את הבשורה על אלוהים, על מלכו ועל מלכותו”. המאמר ציין חד וחלק: ”הגיעה העת שהנאמנים יציינו אותם ויתרחקו מהם, ויאמרו להם שלא נפקיד עוד בידיהם את האחריות לשמש כזקני־קהילה”. c
17, 18. כיצד הגיבו רוב חברי הקהילות להנחיית המשרדים הראשיים, ומה עשו מיליוני אנשים במרוצת 100 השנים האחרונות?
17 למרבה השמחה, רוב חברי הקהילות נענו בהתלהבות להנחיית המשרדים הראשיים. הם החשיבו זאת לזכות לחלוק את בשורת המלכות עם אחרים. המצפה מ־15 במרס 1926 מנסח זאת כך: ”הנאמנים יהיו מתנדבים... אשר יכריזו בשורה זו לאנשים”. נאמנים אלה הגשימו את הנבואה שבתהלים ק״י:3 והוכיחו עצמם כמי שתומכים בנפש חפצה במלך המשיח.
18 במרוצת 100 השנים האחרונות התנדבו מיליונים לביצוע מלאכת ההכרזה על המלכות. בפרקים הבאים נראה כיצד הם בישרו — השיטות והכלים ששימשו אותם — ואילו תוצאות היו להם. אך הבה נדון תחילה בשאלה מדוע מיליונים משתתפים בהתנדבות במלאכת ההכרזה על המלכות למרות האווירה האנוכית בעולמנו. כשנדון בשאלה זו, כדאי שתשאל את עצמך, ’מדוע אני מבשר את הבשורה?’
”תמיד חפשו תחילה את המלכות”
19. מדוע אנו נשמעים לקריאתו של ישוע ”תמיד חפשו תחילה את המלכות”?
19 ישוע הורה לתלמידיו ’תמיד לחפש תחילה את המלכות’ (מתי ו׳:33). מדוע אנו נשמעים לקריאה זו? ביסודו של דבר, הסיבה היא שאנו מכירים בחשיבותה של המלכות ומבינים שהיא ממלאת תפקיד מרכזי במטרת אלוהים. כפי שראינו בפרק הקודם, רוח הקודש חשפה בהדרגה אמיתות מרגשות לגבי המלכות. כאשר האמיתות היקרות הללו חודרות ללבנו, ניעור בנו הדחף לחפש תחילה את המלכות.
20. לפי משלו של ישוע, כיצד יגיבו תלמידיו לקריאה ”תמיד חפשו תחילה את המלכות”?
20 ישוע ידע כיצד יגיבו תלמידיו לקריאה להתמיד לחפש תחילה את המלכות. תן דעתך למשלו על האוצר הטמון בשדה. (קרא מתי י״ג:44.) במהלך עבודתו השגרתית, עובד האדמה במשל מוצא במקרה אוצר הטמון בשדה ומייד עומד על ערכו. מה הוא עושה? ”מרוב שמחה הוא הולך ומוכר את כל אשר לו וקונה את השדה ההוא”. מהו הלקח עבורנו? כאשר אנו מוצאים את אמת המלכות ועומדים על ערכה, אנו מוכנים לעשות בשמחה את כל ההקרבות הדרושות כדי לתת לענייני המלכות את המקום הראוי להם — את המקום הראשון בחיינו. d
21, 22. כיצד מוכיחים תומכי המלכות הנאמנים שהם מחפשים תחילה את המלכות? הבא דוגמה.
21 תומכי המלכות הנאמנים מוכיחים לא רק במילים אלא גם במעשים שהם מחפשים תחילה את המלכות. הם מקדישים את חייהם, את יכולותיהם ואת משאביהם לפעילות ההכרזה על המלכות. רבים הקריבו רבות על מנת לשרת בשירות המורחב. כל אותם מבשרים מתנדבים נוכחו מניסיונם האישי שיהוה מברך את מי שמציבים את המלכות במקום הראשון. תן דעתך לדוגמה הבאה.
22 אֵיוורי ולוֹבִינְיָה בריסטו שירתו יחד החל משנות ה־20 המאוחרות כקולפורטרים (חלוצים) בדרום ארצות הברית. בחלוף שנים סיפרה לוביניה: ”לאֵיוורי ולי היו הרבה שנים מאושרות ביחד בשירות החלוצי. פעמים רבות לא ידענו מאיפה נשיג כסף לדלק או למצרכים. אבל איכשהו יהוה תמיד דאג לנו. פשוט המשכנו קדימה. תמיד היה לנו את מה שבאמת היינו צריכים”. לוביניה נזכרה במקרה שקרה כאשר הם שירתו בפֶּנְסַקוֹלָה שבפלורידה ולא היה להם מספיק כסף ומצרכים. הם חזרו הביתה לקרוון הנייד שלהם ומצאו שתי שקיות מצרכים גדולות עם פתק מצורף: ”באהבה מקהילת פנסקולה”. בהתייחסה לעשרות שנות שירותם בשירות המורחב אמרה לוביניה: ”יהוה אף פעם לא זנח אותנו ואף פעם לא הפר את האמון שנתנו בו”.
23. מה אתה חש לגבי אמיתות המלכות שמצאת, ומה אתה נחוש לעשות?
23 כמובן, לא כל אחד מאתנו יכול לבשר באותה מידה; איש איש ונסיבותיו הוא. אך כולנו יכולים לראות זאת כזכות להכריז את הבשורה הטובה בכל נפשנו (קול׳ ג׳:23). אנו מוקירים את אמיתות המלכות היקרות שמצאנו ולכן אנו מוכנים — ואף להוטים — להקריב מעצמנו ככל האפשר כדי לעשות את המרב בשירות. האם גם אתה נחוש לעשות כן?
24. מהו אחד מהישגיה הגדולים ביותר של המלכות באחרית הימים?
24 אכן, במאה השנים האחרונות הגשים המלך את הנבואה שבמתי כ״ד:14, ועשה זאת ללא כפייה. תלמידיו יצאו מעולם אנוכי זה והתנדבו לבשר. הכרזת הבשורה הטובה ברחבי תבל היא חלק מאות נוכחותו של ישוע כמלך ואחד מהישגיה הגדולים ביותר של המלכות באחרית הימים.
a טל במקרא מצביע על שפע (בר׳ כ״ז:28; מיכה ה׳:6).
b בספרון בידי מי הופקדה המלאכה הוסבר: ”פעילות הפצת תור הזהב היא מבצע מיוחד להכרזת בשורת המלכות מבית לבית. ... בנוסף להכרזת הבשורה, יש להשאיר בכל בית עותק של תור הזהב, בין אם האדם רכש מנוי ובין אם לאו”. אחר כך, במשך שנים, עודד הארגון את האחים להציע לאנשים מנויים לכתבי העת תור הזהב והמצפה. החל מ־1 בפברואר 1940 נקראו משרתי יהוה לחלק עותקים של כתבי העת ולדווח על מספר החוברות שחולקו.
c בעת ההיא נבחרו הזקנים בבחירות דמוקרטיות על־ידי הקהילה. משום כך הקהילה יכלה לא להצביע עבור אחים שהתנגדו לשירות. המעבר למינוי זקנים בשיטה תיאוקרטית יידון בפרק 12.
d ישוע הדגיש נקודה דומה במשל הסוחר הנודד המחפש פנינים מובחרות. כאשר הוא מוצא פנינה אחת יקרה, הוא מוכר את כל אשר לו וקונה אותה (מתי י״ג:45, 46). שני המשלים גם מלמדים אותנו שכל אדם לומד את אמת המלכות בדרכים שונות. יש ש’נתקלים’ בה כביכול ויש שמחפשים אותה. אך לא משנה באיזו דרך מצאנו את האמת, אנו מוכנים להקריב מעצמנו על מנת להציב את המלכות במקום הראשון בחיינו.