פרק 9
”אלוהים אינו נושא פנים”
המשיחיים מתחילים לבשר לנוכרים לא־נימולים
מבוסס על מעשי השליחים י׳:1 עד י״א:30
1–3. איזה חזון ראה פטרוס, ומדוע חשוב שנבין את משמעותו?
השנה היא שנת 36 לספירה. פטרוס נמצא על גג שטוח של בית בעיר הנמל יפו. קרני השמש הסתווית מחממות את פניו בזמן שהוא מתפלל. הוא מתארח בבית הזה כבר כמה ימים, ועצם העובדה שהוא מתארח שם מעידה שאין לו דעות קדומות. מארחו, שמעון, מתפרנס מעיבוד עורות, ולא כל יהודי היה מסכים להתארח אצל אדם כזה. a ובכל זאת, יהוה רוצה להדגיש בפניו שהוא אל שאינו נושא פנים.
2 במהלך תפילתו פטרוס רואה לפתע חזון, ומה שהוא רואה היה גורם לכל יהודי להתחלחל. הוא ראה מעין סדין גדול יורד מן השמיים ובתוכו בעלי חיים טמאים. נאמר לו לשחוט ולאכול אותם, אך פטרוס משיב: ”מעולם לא אכלתי דבר משוקץ וטמא”. שלוש פעמים נאמר לו: ”חדל לקרוא ’משוקץ’ לְמה שטיהר אלוהים” (מה״ש י׳:14–16). החזון מותיר את פטרוס מבולבל, אך לא לזמן רב.
3 חשוב שנבין את משמעות החזון משום שהוא יכול ללמד אותנו אמת חשובה לגבי השקפתו של יהוה על בני האדם. עלינו לראות את האנשים כמו שיהוה רואה אותם ולהתייחס אליהם בהתאם כדי שנוכל להעיד ביסודיות על מלכות אלוהים. על מנת להבין את משמעות החזון נבחן כעת את מה שקרה לפני ואחרי האירוע.
הוא ”התפלל בתחינות לאלוהים בכל עת” (מה״ש י׳:1–8)
4, 5. מי היה קורנליוס, ומה הוא ראה בזמן שהתפלל?
4 פטרוס לא ידע שיום קודם לכן, כ־50 קילומטר צפונית ממנו בקיסריה, אדם ששמו קורנליוס גם קיבל חזון מאלוהים. קורנליוס, שר מאה בצבא הרומי, היה ”אדם אדוק”. b הוא היה איש משפחה למופת שעבד את אלוהים ביראה עם כל בני ביתו. קורנליוס לא היה גר, אלא נוכרי לא־נימול. בכל זאת הוא גילה חמלה כלפי יהודים נזקקים והעניק להם סיוע חומרי. הוא היה אדם מאמין ש”התפלל בתחינות לאלוהים בכל עת” (מה״ש י׳:2).
5 בערך בשעה שלוש אחר הצהריים קורנליוס התפלל וראה חזון שבו מלאך אמר לו: ”תפילותיך וחסדיך עלו לזיכרון לפני אלוהים” (מה״ש י׳:4). המלאך אמר לו לשלוח אנשים כדי שיקראו לפטרוס. בתור נוכרי לא־נימול, עמדה להיפתח בפני קורנליוס דלת מיוחדת במינה. הוא עמד לקבל את בשורת הישועה.
6, 7. (א) ספר חוויה שמראה שאלוהים משיב לתפילותיהם של אנשים הרוצים לדעת את האמת עליו. (ב) מה נוכל ללמוד מחוויות כאלה?
6 האם גם כיום אלוהים משיב לתפילותיהם של אנשים ישרי לב שרוצים לדעת את האמת לגביו? שים לב לדוגמה הבאה. אישה מאלבניה קיבלה עותק של המצפה שהיה בו מאמר על גידול ילדים. c היא אמרה לאחות שבישרה לה: ”לא תאמיני אבל התפללתי לאלוהים וביקשתי שיעזור לי לדעת איך לגדל את הבנות שלי. הוא שלח אותך! נגעת בנקודה שבדיוק הייתי צריכה!” האישה ובנותיה החלו ללמוד את המקרא, ומאוחר יותר גם בעלה הצטרף.
7 האם זו הדוגמה היחידה? ממש לא! אנו שומעים על חוויות כאלה שוב ושוב בכל רחבי העולם — מה שמוכיח שלא מדובר רק במקריות. נוכל להסיק מכך שני דברים. ראשית, יהוה משיב לתפילות של אנשים שבאמת מחפשים אותו (מל״א ח׳:41–43; תהל׳ ס״ה:2). שנית, המלאכים תומכים בנו בפעילות הבישור (ההת׳ י״ד:6, 7).
”פטרוס... השתומם” (מה״ש י׳:9–23א)
8, 9. מה הבהירה רוח הקודש לפטרוס, ואיך הוא הגיב?
8 פטרוס עדיין נמצא על הגג, ובזמן שהוא ’משתומם ותוהה מה פשר החזון שראה’ מתקרבים שליחים מאת קורנליוס אל הבית (מה״ש י׳:17). האם פטרוס, שסירב שלוש פעמים לאכול אוכל טמא, יסכים ללכת עם האנשים האלה ולהיכנס לבית של גוי? אלוהים השתמש ברוח הקודש כדי לעזור לפטרוס להבין מה עליו לעשות. הרוח אמרה לו: ”הינה שלושה אנשים מחפשים אותך. קום, רד למטה והתלווה אליהם, ואל תהסס, כי אני שלחתי אותם” (מה״ש י׳:19, 20). מה שהוא ראה בחזון הכין אותו לפעול בהתאם להכוונת אלוהים.
9 כשנודע לפטרוס שמלאך ציווה על קורנליוס לקרוא לו, הוא מזמין את השליחים הנוכרים פנימה ’ומארח אותם’ (מה״ש י׳:23א). נראה שפטרוס התחיל כבר לשנות את השקפתו בהתאם להתפתחויות החדשות במטרת אלוהים.
10. כיצד יהוה מדריך את עמו, ואילו שאלות כדאי שנשאל את עצמנו?
10 יהוה מדריך את עמו בצורה הדרגתית גם בימינו (מש׳ ד׳:18). הוא מדריך את ”העבד הנאמן והנבון” באמצעות רוח הקודש (מתי כ״ד:45). לפעמים אנחנו מקבלים תיקונים לגבי האופן שאנחנו מבינים דברים מסוימים בדבר־אלוהים, או שנעשים שינויים ארגוניים. במצבים כאלה כדאי שנשאל את עצמנו: ’איך אני מגיב לשינויים האלה? האם אני מציית להכוונת רוח אלוהים?’.
פטרוס ”הורה להם להיטבל” (מה״ש י׳:23ב–48)
11, 12. מה עשה פטרוס כשהגיע לקיסריה, ומה הוא למד?
11 יום אחרי שקיבל את החזון יצאו מיפו לכיוון קיסריה פטרוס ותשעה אחרים, שלושת השליחים ששלח קורנליוס ו”ששת האחים [היהודים]” (מה״ש י״א:12). קורנליוס ציפה לפטרוס ולכן ”כינס את בני משפחתו ואת ידידיו הקרובים”, שככל הנראה היו כולם נוכרים (מה״ש י׳:24). פטרוס עמד לעשות דבר שמעולם לא חשב שיעשה: הוא נכנס לבית של נוכרי לא־נימול! פטרוס הסביר: ”אתם יודעים היטב שאסור ליהודי להתרועע עם נוכרי או לבוא אליו; אך אלוהים הראה לי שלא לקרוא לאיש ’משוקץ’ או ’טמא’” (מה״ש י׳:28). כעת הבין פטרוס שהחזון שקיבל לא נועד רק ללמד אותו אילו מאכלים מותר או אסור לו לאכול, אלא שאסור לו ”לקרוא לאיש [אפילו לא לנוכרי] ’משוקץ’”.
”קורנליוס, כמובן, ציפה להם וכינס את בני משפחתו ואת ידידיו הקרובים” (מעשי השליחים י׳:24).
12 כל הנוכחים ציפו בשקיקה לשמוע את מה שהיה לפטרוס לומר להם. קורנליוס אמר: ”כולנו נמצאים פה לפני אלוהים לשמוע את כל מה שיהוה ציווה עליך לומר” (מה״ש י׳:33). דמיין איך אתה היית מרגיש אם היית שומע מילים כאלה מאדם מעוניין! פטרוס פתח את דבריו בהצהרה עוצמתית: ”כעת אני באמת מבין שאלוהים אינו נושא פנים, אלא בכל עם ועם מי שירא אותו ועושה את הטוב והישר רצוי לפניו” (מה״ש י׳:34, 35). פטרוס למד שגזע, לאום או גורמים חיצוניים אחרים לא משפיעים על האופן שבו יהוה רואה אנשים. בהמשך הוא בישר להם על שירותו של ישוע, מותו ותחייתו.
13, 14. (א) איזו משמעות הייתה לכך שקורנליוס וגויים אחרים הפכו למשיחיים ב־36 לספירה? (ב) מדוע אל לנו לשפוט אנשים על סמך מאפיינים חיצוניים?
13 בהמשך קרה דבר חסר תקדים: ”בשעה שדיבר פטרוס... רוח הקודש נשפכה גם על גויים” אלה (מה״ש י׳:44, 45). זהו המקרה היחיד שמתועד במקרא שבו רוח הקודש נשפכה לפני הטבילה. פטרוס הסיק מכך שאלוהים שבע רצון מהם ולכן ”הורה [לאותם גויים] להיטבל” (מה״ש י׳:48). כשאותם נוכרים הפכו למשיחיים בשנת 36 לספירה, זה הראה שאלוהים כבר לא מעניק יחס מועדף ליהודים (דנ׳ ט׳:24–27). פטרוס השתמש במפתח השלישי והאחרון מבין ’מפתחות המלכות’ (מתי ט״ז:19). המפתח הזה פתח בפני נוכרים לא־נימולים את ההזדמנות להפוך למשיחיים משוחי רוח.
14 כשאנו מבשרים את הבשורה הטובה כיום, אנו מכירים בכך ש”אין עם אלוהים משוא פנים” (רומ׳ ב׳:11). הוא ”חפץ שאנשים מכל הסוגים ייוושעו” (טימ״א ב׳:4). לכן אף פעם לא נרצה לשפוט אנשים על סמך מאפיינים חיצוניים. ישוע ציווה עלינו להעיד ביסודיות על מלכות אלוהים וזה אומר לבשר לכל האנשים, ללא תלות בגזע, בלאום, במראה חיצוני או ברקע הדתי שלהם.
’הם חדלו להתנגד והיללו את אלוהים’ (מה״ש י״א:1–18)
15, 16. מדוע כמה משיחיים מרקע יהודי התווכחו עם פטרוס, ואיך הוא הסביר את מעשיו?
15 פטרוס רצה ללכת לירושלים ולספר לאחים מה קרה, אבל החדשות שגם נוכרים לא־נימולים ”קיבלו את דבר אלוהים” כבר הגיעו לשם. מייד כשהגיע פטרוס ”התווכחו איתו תומכי המילה”. הם כעסו משום שהוא ’נכנס לביתם של ערלים ואכל איתם’ (מה״ש י״א:1–3). למשיחיים מרקע יהודי לא הפריע שגויים יהפכו לתלמידי המשיח, אבל הם התעקשו שכדי לעבוד את יהוה כרצוי בעיניו הגויים צריכים לקיים את התורה, כולל מצוות המילה. ברור מכאן שכמה משיחיים יהודים התקשו להרפות מתורת משה.
16 איך פטרוס הסביר את מעשיו? לפי מעשי השליחים י״א:4–16 הוא הזכיר ארבע הוכחות להכוונה אלוהית: (1) החזון שהוא קיבל מאלוהים (פסוקים 4–10); (2) מה שהרוח הורתה לו לעשות (פסוקים 11, 12); (3) המלאך שביקר את קורנליוס (פסוקים 13, 14); ו־(4) שפיכת רוח הקודש על הגויים (פסוקים 15, 16). פטרוס מסיים את דבריו בשאלה נוקבת: ”אם אלוהים נתן להם [לנוכרים המאמינים] את אותה מתנת חינם [את רוח הקודש] שנתן לנו [היהודים] — המאמינים באדון ישוע המשיח — מי אני שאעצור בעד אלוהים?” (מה״ש י״א:17).
17, 18. (א) איך עדותו של פטרוס בחנה את המשיחיים היהודים? (ב) מדוע זה יכול להיות קשה לפעמים לשמור על האחדות בקהילה, ומה כדאי שנשאל את עצמנו?
17 עדותו של פטרוס היוותה מבחן מכריע עבור אותם משיחיים מרקע יהודי. האם הם יוכלו להיפטר מכל מיני דעות קדומות ולקבל בזרועות פתוחות את אותם גויים שנטבלו כאחיהם לאמונה? הכתוב מוסר לנו: ”כשומעם זאת [השליחים ושאר המשיחיים היהודים] חדלו להתנגד, והם היללו את אלוהים ואמרו: ’אם כן, גם לגויים נתן אלוהים לחזור בתשובה כדי שיזכו לחיים’” (מה״ש י״א:18). גישתם החיובית שמרה על אחדות הקהילה.
18 גם כיום למשרתי יהוה קשה לפעמים לשמור על אחדות משום שהם מגיעים ”מכל האומות והשבטים והעמים והלשונות” (ההת׳ ז׳:9). בקהילות רבות של עדי־יהוה יש אנשים שבאים ממגוון גזעים, תרבויות ורקעים. נוכל לשאול את עצמנו, ’האם עקרתי מליבי כל שמץ של דעות קדומות? האם אני נחוש בדעתי אף פעם לא לתת לגישות המפלגות שבעולם, כגון לאומנות, גאווה תרבותית וגזענות, להשפיע על היחס שלי כלפי אחיי לאמונה?’ היזכר במה שקרה לפטרוס (כיפא) כמה שנים מאוחר יותר. בהשפעת דעות קדומות של אחרים הוא עזב את המשיחיים הגויים, ולכן פאולוס תיקן אותו (גל׳ ב׳:11–14). הבה נמשיך להישמר מפני מלכודת הדעות הקדומות.
”רבים הפכו למאמינים” (מה״ש י״א:19–26א)
19. למי בישרו כמה משיחיים באנטיוכיה, ומה הייתה התוצאה?
19 האם תלמידיו של ישוע החלו לבשר לנוכרים לא־נימולים? שים לב למה שקרה באנטיוכיה שבסוריה. d בעיר הייתה אוכלוסייה יהודית גדולה אבל לא הייתה שנאה בין היהודים לגויים, לכן הייתה שם אווירה שהקלה על המשיחיים לבשר לגויים. בעיר הזו, כמה משיחיים מרקע יהודי החלו לבשר את הבשורה הטובה ל”דוברי היוונית” (מה״ש י״א:20). הם לא בישרו רק ליהודים דוברי יוונית, אלא גם ללא־יהודים. יהוה בירך את המלאכה ”ורבים הפכו למאמינים” (מה״ש י״א:21).
20, 21. כיצד גילה בר־נבא צניעות, ואיך נוכל לחקות אותו בשירותנו?
20 כדי לטפל בשטח הפורה הזה, הקהילה שבירושלים שלחה את בר־נבא לאנטיוכיה. אבל נראה שכל כך הרבה אנשים התעניינו עד כדי כך שהוא לא הצליח לבצע את המלאכה בכוחות עצמו. ומי היה יותר מתאים לעזור לו מאשר שאול, שהתמנה להיות שליח לגויים? (מה״ש ט׳:15; רומ׳ א׳:5) האם בר־נבא יראה בשאול יריב? להיפך, בר־נבא גילה צניעות והכיר בכך שהוא זקוק לעזרה. לכן הוא החליט ללכת לטרסוס, לחפש אחר שאול ולהביא אותו חזרה לאנטיוכיה. הם נשארו שם במשך שנה וחיזקו את הקהילה (מה״ש י״א:22–26א).
21 כיצד נוכל לגלות צניעות בשירותנו? כדי להיות צנועים עלינו להכיר במגבלותינו. לכולנו יש חוזקות וכישורים שונים. לדוגמה, יש כאלה שטובים בבישור לא־רשמי או בבישור מבית לבית אבל מתקשים לערוך ביקורים חוזרים או להתחיל שיעורי מקרא. אם אתה רוצה להשתפר בהיבטי השירות השונים תוכל לבקש ממישהו שיעזור לך. ככה תוכל להיות מבשר טוב יותר ותפיק שמחה רבה יותר מהשירות (קור״א ט׳:26).
הם ’שלחו סיוע לאחים’ (מה״ש י״א:26ב–30)
22, 23. איך האחים באנטיוכיה גילו אהבת אחים, וכיצד משרתי אלוהים כיום מחקים את דוגמתם?
22 ”היה זה לראשונה באנטיוכיה שהתלמידים כונו, בהכוונת אלוהים, ’משיחיים’” (מה״ש י״א:26ב). השם שניתן להם בהכוונת אלוהים בהחלט מתאים למי שרוצים ללכת אחרי המשיח. כשהגויים הפכו למשיחיים, האם המשיחיים היהודים אהבו אותם והתייחסו אליהם כאחיהם? שים לב מה קרה בתקופה שבה שרר רעב כבד ב־46 לספירה. e בימי קדם העניים סבלו רבות בעיתות רעב משום שלא היו להם חסכונות או מלאי של מזון. בזמן הרעב הזה, המשיחיים ביהודה, אשר רבים מהם היו ככל הנראה עניים, נזקקו לסיוע. כשאחים מאנטיוכיה, כולל המשיחיים מקרב הגויים, שמעו על כך, הם שלחו ”סיוע לאחים המתגוררים ביהודה” (מה״ש י״א:29). איזו דוגמה ומופת לגילוי אהבת אחים!
23 גם היום עַם אלוהים נוהג באותו אופן. כשאנחנו שומעים שאחים באזור שלנו או במדינה אחרת זקוקים לעזרה אנחנו שמחים לעזור להם. ועדי סניף מקימים ללא דיחוי ועדות סיוע לנפגעי אסונות שעוזרות לאחינו שנפגעו מאסונות טבע, כמו סופות הוריקן, רעידות אדמה וגלי צונאמי. פעולות סיוע אלה מוכיחות שאנו באמת אוהבים את אחינו לאמונה (יוח׳ י״ג:34, 35; יוח״א ג׳:17).
24. איך נוכל להראות שאנו מתייחסים בכובד ראש לחזון שראה פטרוס?
24 כמשיחיים אמיתיים אנחנו מתייחסים בכובד ראש לחזון שראה פטרוס ביפו במאה הראשונה לספירה. יהוה אינו נושא פנים. הוא רוצה שנעיד ביסודיות על מלכותו, וזה אומר לבשר לכל אדם ללא תלות בגזע, בלאום או במעמד חברתי. לכן הבה נהיה נחושים לבשר לכל מי שמוכן להקשיב, ולתת לכל אדם את ההזדמנות ללמוד את הבשורה הטובה (רומ׳ י׳:11–13).
כשאחינו שרויים בצורך אנו שמחים להושיט להם עזרה
a חלק מהיהודים בזו למעבדי עורות מכיוון שאנשים כאלה עבדו עם עורות פגרים והשתמשו בכל מיני חומרי עבודה שנדפו מהם ריחות רעים. מעבדי עורות לא היו רשאים להיכנס לבית המקדש. מקום עבודתם היה צריך להיות במרחק של לפחות 50 אמה (כ־20 מטר) מגבולות העיר. הדבר מסביר למה ביתו של שמעון ”נמצא ליד הים” (מה״ש י׳:6).
b ראה התיבה ” קורנליוס והצבא הרומי”.
c המאמר בנושא ”עצות מהימנות לגידול ילדים” הופיע בהוצאת המצפה מ־1 בנובמבר 2006, עמודים 4 עד 7.
d ראה התיבה ” אנטיוכיה שבסוריה”.
e ההיסטוריון היהודי יוסף בן מתתיהו מתייחס ’לרעב גדול’ שהיה בימי הקיסר קלודיוס (41–54 לספירה).
