פרק 10
”דבר יהוה שגשג”
פטרוס יוצא מהכלא, והמשיחיים ממשיכים לבשר את הבשורה הטובה חרף רדיפות
מבוסס על מעשי השליחים י״ב:1–25
1–4. באיזה מצב קשה פטרוס היה נתון, ואיך היית מרגיש במקומו?
שער הברזל הגדול נטרק מאחורי פטרוס ברעש מהדהד. שני שומרים רומים מובילים אותו לתאו כשהוא כבול בשרשראות. הוא יצטרך לחכות שעות רבות, ואולי אפילו ימים, כדי לדעת מה יקרה לו. אין סביבו דבר מלבד קירות התא, הסורגים, השרשראות והשומרים.
2 ואז מתקבלות חדשות רעות. המלך הורדוס אגריפס הראשון החליט להוציא את פטרוס להורג. a למעשה, הורדוס רוצה להציג את פטרוס לפני העם לאחר הפסח, ולהמית אותו כדי לרצות את ההמונים. לא מדובר באיומים ריקים מתוכן, שהרי זמן קצר לפני כן השליח יעקב הוצא להורג בידי אותו שליט.
3 נסה לדמיין איך הרגיש פטרוס בלילה שלפני מועד ההוצאה להורג. פטרוס נמצא לבד בתוך התא החשוך. אולי הוא נזכר בדברים שאמר לו ישוע לפני שנים, שיום אחד יכבלו אותו ויובילו אותו בעל כורחו אל מותו (יוח׳ כ״א:18, 19). אולי פטרוס תהה אם הרגע הזה הגיע.
4 איך היית מרגיש אם היית בנעליו? הרבה אנשים היו שוקעים בדיכאון ומאבדים תקווה. אך עבור תלמידיו האמיתיים של ישוע המשיח אף מצב אינו באמת חסר תקווה. מה נוכל ללמוד מהאופן שבו פטרוס ושאר המשיחיים התמודדו עם רדיפות? הבה נראה.
’הקהילה התפללה בחוזקה’ (מה״ש י״ב:1–5)
5, 6. (א) מדוע וכיצד תקף המלך הורדוס אגריפס הראשון את הקהילה המשיחית? (ב) מדוע מותו של יעקב היה מכה קשה לקהילה?
5 כמו שלמדנו בפרק הקודם בספר, הצטרפותם של קורנליוס ושאר בני ביתו לקהילה המשיחית הייתה התפתחות מאוד מרגשת. אך ודאי לא היה קל ליהודים הלא־מאמינים לקבל את העובדה שמשיחיים רבים מרקע יהודי מתרועעים כעת בחופשיות עם גויים.
6 הורדוס, פוליטיקאי ממולח, זיהה הזדמנות למצוא חן בעיני היהודים ולכן התחיל לרדוף את המשיחיים. הוא ככל הנראה שמע שהשליח יעקב היה מקורב לישוע המשיח ולכן ”הרג בחרב את יעקב, אחיו של יוחנן” (מה״ש י״ב:2). איזו מכה קשה לקהילה! יעקב היה אחד מהשלושה שהיו עדים לחזון ההשתנות של ישוע ולניסים נוספים שלא כל השליחים ראו (מתי י״ז:1, 2; מר׳ ה׳:37–42). ישוע כינה את יעקב ואת אחיו יוחנן ”בני רעם” משום שהם התאפיינו בהתלהבות עזה (מר׳ ג׳:17). הקהילה איבדה עד נאמן ואמיץ, ושליח אהוב.
7, 8. מה עשתה הקהילה כשפטרוס היה במאסר?
7 כפי שקיווה הורדוס אגריפס, הוצאתו להורג של יעקב שימחה את היהודים וזה הניע אותו לרדוף גם את פטרוס. וכמו שמצוין בסעיף הראשון, הורדוס אכן עצר אותו. אך סביר להניח שהורדוס זכר שהשליחים השתחררו באורח נס מהכלא בעבר, כפי שכבר תואר בפרק 5 בספר. לכן הורדוס לא לוקח שום סיכון; הוא כובל את פטרוס בין שני שומרים ומציב 16 שומרים בתורנות יומם ולילה כדי לוודא שהוא לא יברח. אם השומרים ייכשלו בתפקידם הם בעצמם יוצאו להורג. מה יכולים לעשות שאר המשיחיים כדי לעזור לפטרוס בנסיבות הקשות האלו?
8 הקהילה ידעה בדיוק מה לעשות. מעשי השליחים י״ב:5 מציין: ”בשעה שהיה פטרוס בבית הסוהר, התפללה בעדו הקהילה בחוזקה לאלוהים”. הם נשאו תפילות עזות מעומק הלב למען אחיהם האהוב. מותו של יעקב לא גרם להם להתייאש ולא ערער את אמונתם בכוחה של תפילה. תפילות חשובות מאוד בעיני יהוה, ואם הן בהתאם לרצונו, הוא עונה להן (עב׳ י״ג:18, 19; יעקב ה׳:16). כמה חשוב שנזכור את הלקח הזה בימינו.
9. איך נוכל לחקות את המשיחיים מהמאה הראשונה בנושא התפילות?
9 האם שמעת על אחים לאמונה שמתמודדים עם קשיים רבים? הם אולי מתמודדים עם רדיפות, הגבלות ממשלתיות על הפעילות או עם אסונות טבע. האם תוכל להתפלל עבורם מעומק הלב? או אולי שמעת על אחים שמתמודדים עם קשיים אחרים, כמו בעיות משפחתיות, רפיון ידיים או קשיים הבוחנים את אמונתם. אם תהרהר על כך לפני שתתפלל, תוכל לחשוב על אנשים ספציפיים ולציין את שמם כשתפנה ליהוה, ’שומע התפילה’ (תהל׳ ס״ה:2). אחרי הכול, גם אתה תזדקק לתפילותיהם של אחיך ואחיותיך כשתחווה תקופה קשה.
אנו מתפללים למען אחינו שבמאסר בשל אמונתם
”לך אחריי” (מה״ש י״ב:6–11)
10, 11. תאר איך מלאך יהוה שיחרר את פטרוס מהכלא.
10 באותו לילה פטרוס ישן בכלא כשהוא כבול בין שני חיילים. לא נוכל לדעת בוודאות אם הוא חשש ממה שעומד לקרות. אבל למרות המצב, הייתה לו אמונה חזקה ביהוה והוא ידע שלא משנה מה יקרה מחר, יהוה יזכור אותו (רומ׳ י״ד:7, 8). בכל זאת, פטרוס לא יכול היה אפילו לדמיין את מה שעמד לקרות. לפתע אור בהיר מילא את תא הכלא ומלאך שנסתר מעיני השומרים העיר אותו בדחיפוּת. השרשראות שהיו על ידיו ונראו כל כך חזקות פשוט ניתקו ונפלו!
”הם... הגיעו לשער הברזל הפונה אל העיר, והוא נפתח בפניהם מעצמו” (מעשי השליחים י״ב:10).
11 המלאך נתן לפטרוס כמה הנחיות קצרות: ”קום מהר! ... התלבש ונעל את סנדליך... לבש את מעילך”. פטרוס ציית מייד. לבסוף המלאך אמר: ”לך אחריי”, וזה בדיוק מה שפטרוס עשה. הם עזבו את התא, חלפו על פני המשמר הראשון והשני והתקדמו בשקט לעבר שער הברזל הכבד. אולי פטרוס תהה איך הם יעברו את המחסום הזה. אם הוא אכן חשב על זה, הוא עד מהרה קיבל את התשובה. כשהם התקרבו לשער ”הוא נפתח בפניהם מעצמו”. הם עברו מהר את השער אל עבר הרחוב. ואז המלאך נעלם ופטרוס נשאר לבד והתחיל להבין שכל זה לא היה חלום, אלא מציאות. הוא אכן יצא לחופשי! (מה״ש י״ב:7–11).
12. למה זה מנחם לחשוב על האופן שבו יהוה הציל את פטרוס?
12 עד כמה מנחם לדעת שליהוה יש כוח בלתי מוגבל להציל את משרתיו. פטרוס היה אסיר של מלך שנתמך על־ידי המעצמה החזקה ביותר שהעולם ראה עד אז. ובכל זאת, פטרוס פשוט יצא מהכלא! כמובן, יהוה לא מחולל ניסים כאלה עבור כל משרתיו. הוא לא פעל כך למען יעקב. הוא גם לא פעל כך בהמשך למען פטרוס, כשנבואתו של ישוע לגביו התגשמה לבסוף. המשיחיים כיום לא מצפים שיהוה יושיע אותם באורח נס. אולם עלינו לזכור שיהוה לא משתנה (מל׳ ג׳:6). ובקרוב, באמצעות בנו, הוא ישחרר מיליוני אנשים מהכלא השמור ביותר, המוות (יוח׳ ה׳:28, 29). הבטחות אלוהים לגבי העתיד יכולות לנסוך בנו אומץ רב כשאנו מתמודדים עם קשיים.
”הם ראו אותו ונדהמו” (מה״ש י״ב:12–17)
13–15. (א) איך הגיבו חברי הקהילה כשפטרוס הגיע לביתה של מרים? (ב) במה מתמקד כעת ספר מעשי השליחים, ומה פטרוס המשיך לעשות למען אחיו לאמונה?
13 פטרוס נעמד ברחוב החשוך והתלבט לאן ללכת. ואז הוא נזכר שבקרבת מקום גרה אחות משיחית ששמה מרים. למרים, ככל הנראה אלמנה בעלת אמצעים, היה בית מספיק גדול לארח קהילה שלמה. היא הייתה אימו של יוחנן מרקוס, שמוזכר כאן בפעם הראשונה בספר מעשי השליחים ושמאוחר יותר פטרוס התייחס אליו כבנו הרוחני (פט״א ה׳:13). באותה שעת לילה מאוחרת רבים מהקהילה היו בביתה של מרים והתפללו בעוז. אין ספק שהם התפללו לשחרורו של פטרוס, אבל קרוב לוודאי שהם לא ציפו שכך תפילתם תיענה.
14 פטרוס דפק בדלת השער, שהובילה לחצר שבקדמת הבית. משרתת צעירה ששמה רודה (שם יווני נפוץ שמשמעו ”ורד”) ניגשה אל השער. היא לא האמינה למה שהיא שומעת. זה היה קולו של פטרוס! במקום לפתוח את השער, המשרתת הנסערת השאירה את פטרוס ברחוב, רצה בחזרה אל תוך הבית וניסתה לשכנע את חברי הקהילה שפטרוס נמצא בחוץ. הם אמרו לה שהיא יצאה מדעתה, אך היא המשיכה לטעון בתוקף שזה הוא. חלקם התרצו ואמרו שאולי זה מלאך שנשלח בתור נציגו של פטרוס (מה״ש י״ב:12–15). בינתיים המשיך פטרוס לדפוק בדלת השער, עד שלבסוף הם פתחו אותו.
15 כשהם הגיעו לשער הם ”ראו אותו ונדהמו”! (מה״ש י״ב:16) פטרוס היה צריך להרגיע את ההמולה וההתרגשות כדי לספר להם על כל מה שקרה לו. הוא גם ביקש שיספרו ליעקב ולשאר האחים מה קרה, ולאחר מכן יצא והלך משם, לפני שהחיילים של הורדוס ימצאו אותו. פטרוס המשיך לשרת את יהוה בנאמנות במקום בטוח יותר. הפעם הנוספת היחידה שהוא מוזכר שוב במעשי השליחים היא בפרק ט״ו במסגרת פתרון סוגיית המילה. ספר מעשי השליחים מתמקד כעת בפעילותו ובמסעותיו של השליח פאולוס. אבל לא משנה היכן היה פטרוס, אנחנו בטוחים שהוא חיזק את אמונתם של אחיו ואחיותיו. וכשהוא נפרד מקבוצת האחים שהיו בביתה של מרים, אין ספק שהם היו מאוד שמחים.
16. מדוע אנו בטוחים שנהנה מאושר אמיתי בעתיד?
16 לפעמים יהוה מעניק למשרתיו מעל ומעבר למה שהם מצפים, ומציף אותם בשמחה עילאית. כך הרגישו אחיו ואחיותיו של פטרוס לאמונה באותו לילה. וכך גם אנו מרגישים כשאנו רואים איך יהוה מברך אותנו בשפע (מש׳ י׳:22). ובקרוב נראה איך הבטחותיו של יהוה מתגשמות בקנה מידה כלל־עולמי. הברכות המדהימות שנזכה להן יעלו על כל דמיון. לכן כל עוד נשמור על נאמנותנו אין לנו ספק שנהנה מאושר אמיתי.
”מייד היכה אותו מלאך יהוה” (מה״ש י״ב:18–25)
17, 18. מה הניע את ההמונים להלל את הורדוס?
17 גם הורדוס היה המום מכך שפטרוס ברח מהכלא, וזה הכעיס אותו מאוד. הוא מייד הורה לערוך חיפוש יסודי וציווה לחקור את החיילים ששמרו על פטרוס ולהענישם, ככל הנראה להוציא אותם להורג (מה״ש י״ב:19). כמובן, המלך הורדוס אגריפס לא ייזכר בתור אדם טוב ורחמן. אבל האם הוא נענש על חטאיו?
18 הורדוס ככל הנראה הרגיש מושפל אחרי שלא הצליח להוציא להורג את פטרוס, אבל עד מהרה הוא מצא מרפא לגאוותו הפגועה. כמה מאויביו באו אליו משום שהם רצו לכונן איתו הסכם שלום, וכך הזדמן לו לנאום בפני קהל גדול. לוקס כתב שלפני הנאום ’הורדוס לבש בגדי מלכות’. ההיסטוריון היהודי יוסף בן מתתיהו כתב שבגדו של הורדוס היה עשוי כולו כסף, וכאשר בגדו החזיר את אור השמש הוא נראה אפוף תפארת וכבוד. הפוליטיקאי הגאוותן החל בנאומו, והחנפנים בקהל צעקו: ”זהו קול של אל ולא של אדם!” (מה״ש י״ב:20–22).
19, 20. (א) למה יהוה העניש את הורדוס? (ב) איזו נחמה נוכל למצוא במותו של הורדוס?
19 רק אלוהים ראוי להלל שכזה, והוא צפה במתרחש! הורדוס היה יכול להימנע מהאסון שבא עליו. הוא היה יכול לתקן את הקהל, או לפחות לא להסכים איתם. אך הוא הוכיח כמה נכונות המילים במשלי ט״ז:18: ”לפני מפלה ישנה גאווה”. ”מייד היכה אותו מלאך יהוה”, וכתוצאה מכך האיש האנוכי והיהיר הזה מת בצורה מחרידה. נאמר עליו ש”תולעים אכלו את גופו, והוא מת” (מה״ש י״ב:23). גם יוסף בן מתתיהו אמר שהורדוס אגריפס נתקף כאבים בפתאומיות, והוסיף שהמלך הבין שהוא גווע למוות משום שלא דחה את דברי החנופה של הקהל. יוסף בן מתתיהו כתב שאגריפס היה חולה במשך חמישה ימים ואז מת. b
20 לפעמים נראה שהרשעים חומקים מעונש, וזה לא מפתיע אותנו כי ”העולם כולו נתון לשליטת הרָשע” (יוח״א ה׳:19). אבל השאלה למה אנשים רעים לא נענשים עדיין מטרידה לעיתים את משרתיו הנאמנים של אלוהים. המקרה הזה יכול לנחם אותנו. הוא מוכיח שיהוה מתערב, ומזכיר לנו שהוא אוהב צדק (תהל׳ ל״ג:5). במוקדם או במאוחר הצדק שלו ינצח.
21. מהו הלקח החשוב ביותר של מעשי השליחים פרק י״ב, ומדוע זה יכול לנחם אותנו?
21 הפרק מסתיים בלקח מעודד אף יותר: ”דבר יהוה שגשג ונפוץ” (מה״ש י״ב:24). הפסוק מראה שמלאכת הבישור לא נעצרה אלא התרחבה, וזה מזכיר לנו שיהוה מברך את פעילות הבישור גם בימינו. פרק י״ב במעשי השליחים לא רק מספר לנו על מותו של אחד השליחים ועל בריחתו של שליח אחר מהכלא, אלא מלמד אותנו על יהוה ועל מה שהוא עשה כדי למנוע מהשטן למוטט את הקהילה המשיחית ולעצור את פעילות ההטפה. התקפותיו של השטן נכשלו, וכל מי שינסה לעצור את מלאכת הבישור ייכשל גם הוא (יש׳ נ״ד:17). לעומת זאת, כל מי שמצדד ביהוה ובישוע המשיח עוסק בפעילות שלעולם לא תיכשל. כמה זה מעודד אותנו שיש לנו זכות לבשר ולהפיץ את ”דבר יהוה” כיום!
a ראה התיבה ” הורדוס אגריפס הראשון”.
b רופא אחד כתב שהסימפטומים שתיארו יוסף בן מתתיהו ולוקס ככל הנראה נגרמו מתולעים עגולות העלולות לגרום לחסימת מעיים קטלנית. לפעמים האדם מקיא את התולעים הללו או שהן זוחלות החוצה מגופו בעת המוות. ספר אחד מציין: ”הואיל ולוקס היה רופא הוא מתאר בצורה מדויקת את מה שקרה [להורדוס], וזה עוזר לנו להבין כמה מחריד היה מותו”.
