פרק 13
הם ”חלקו עליהם והתווכחו איתם לא מעט”
סוגיית המילה מובאת בפני הגוף המנהל
מבוסס על מעשי השליחים ט״ו:1–12
1–3. (א) איזה עניין עורר מחלוקת בקהילה המשיחית הקדומה? (ב) איך בחינת המקרה הזה יכולה להועיל לנו?
פאולוס ובר־נבא חוזרים לאנטיוכיה שבסוריה ממסע ההטפה הראשון שלהם. הם כל כך שמחים שיהוה ”פתח בפני הגויים את שער האמונה” (מה״ש י״ד:26, 27). הם נרגשים לגלות שגם באנטיוכיה הבשורה הטובה נפוצה ו”רבים [מהגויים] הפכו למאמינים” והצטרפו לקהילה המשיחית (מה״ש י״א:20–26).
2 הידיעה המרגשת על התפשטות הבשורה מגיעה ליהודה. אבל במקום שכולם ישמחו לשמוע על כך, מתעורר דיון מתמשך על עניין המילה. איך המשיחיים מרקע יהודי ולא־יהודי צריכים להתייחס זה לזה? והאם המשיחיים מרקע לא־יהודי חייבים להישמע לתורת משה? המחלוקת כל כך רצינית שהיא עלולה לפלג את הקהילה המשיחית לזרמים שונים. איך הסוגיה נפתרה?
3 בזמן שנבחן את המקרה הזה, נוכל ללמוד לקחים חשובים שיעזרו לנו לנהוג בחוכמה כשמתעוררות מחלוקות בימינו.
”אם לא תימולו” (מה״ש ט״ו:1)
4. באיזו תפיסה המשיחיים מרקע יהודי המשיכו להחזיק, ואיזו שאלה עולה מכך?
4 לוקס כתב: ”כמה אנשים ירדו [לאנטיוכיה] מיהודה והחלו ללמד את האחים ולומר: ’אם לא תימולו כמנהג משה, לא תוכלו להיוושע’” (מה״ש ט״ו:1). לא מצוין אם אותם ”אנשים... מיהודה” היו פרושים לפני שהפכו לחלק מהקהילה המשיחית. אבל אין ספק שהם הושפעו מהנטייה של הפרושים לשמור את התורה באדיקות. ייתכן שאותם אנשים גם טענו לשווא שהם פועלים לפי הוראותיהם של השליחים והזקנים בירושלים (מה״ש ט״ו:23, 24). ובכן, מה הייתה הסיבה שמשיחיים מרקע יהודי עדיין ייחסו חשיבות כה רבה למילה, על אף ש־13 שנה קודם לכן אלוהים הבהיר לשליח פטרוס שגם גויים יכולים להצטרף לקהילה המשיחית? a (מה״ש י׳:24–29, 44–48).
5, 6. (א) למה חלק מהמשיחיים מרקע יהודי רצו להמשיך לקיים את המילה? (ב) האם ברית המילה הייתה חלק מהברית עם אברהם? הסבר. (ראה הערת שוליים.)
5 יכול להיות שהיו לכך סיבות רבות. קודם כול, המילה הייתה מצווה שיהוה עצמו קבע, והיא הצביעה על קשר מיוחד איתו. הוא ציווה על אברהם ועל כל בני ביתו להימול, ומאוחר יותר כלל את המצווה הזאת גם בתורה (וי׳ י״ב:2, 3). b לפי תורת משה גם נוכרים היו צריכים להימול כדי לקבל זכויות מסוימות, כמו לאכול את סעודת הפסח (שמ׳ י״ב:43, 44, 48, 49). אם כן, מנקודת מבטו של אדם יהודי, אדם לא־נימול (או ערל) נחשב לטמא ובזוי (יש׳ נ״ב:1).
6 יהודים שהפכו למשיחיים היו זקוקים לאמונה ולענווה כדי להתאים את חשיבתם לחשיבתו של יהוה. הברית החדשה החליפה את ברית התורה, כך שאדם שנולד יהודי לא היה חלק מעם אלוהים באופן אוטומטי. משיחיים מרקע יהודי שחיו בקהילות יהודיות, כפי שהיה מצבם של המשיחיים ביהודה, היו צריכים אומץ כדי לדבוק במשיח ולקבל את הנוכרים הלא־נימולים כאחיהם (יר׳ ל״א:31–33; לוקס כ״ב:20).
7. מה ה”אנשים... מיהודה” לא הבינו?
7 אלוהים לא השתנה, וגם הסטנדרטים שלו לא השתנו. הברית החדשה עדיין שיקפה את העקרונות של תורת משה (מתי כ״ב:36–40). לדוגמה, פאולוס כתב מאוחר יותר בנוגע למילה: ”יהודי הוא מי שבתוך תוכו הוא יהודי, ומילתו היא זו שבלב ובאמצעות הרוח ולא באמצעות תורה כתובה” (רומ׳ ב׳:29; דב׳ י׳:16). ה”אנשים... מיהודה” לא הבינו את זה, וטענו שיהוה עדיין דורש ממשרתיו להימול. האם הם יהיו מוכנים לשנות את גישתם?
הם ”חלקו עליהם והתווכחו איתם” (מה״ש ט״ו:2)
8. מדוע סוגיית המילה הועברה לטיפול הגוף המנהל בירושלים?
8 לוקס ממשיך: ”פאולוס ובר־נבא חלקו עליהם והתווכחו איתם [עם האנשים ש”ירדו מיהודה”] לא מעט, ולכן הוחלט שפאולוס ובר־נבא ועוד כמה אחים יעלו אל השליחים והזקנים בירושלים כדי להציג בפניהם עניין זה” (מה״ש ט״ו:2). c לשני הצדדים היו רגשות עזים בנוגע למילה, והם לא הצליחו להגיע להסכמה. כדי לשמור על השלום והאחדות, הקהילה החליטה החלטה נבונה והעבירה את השאלה ל”שליחים והזקנים בירושלים”, שהיו למעשה הגוף המנהל. מה נוכל ללמוד מהזקנים של קהילת אנטיוכיה?
היו שהתעקשו ואמרו: ”מן ההכרח... לצוות [על הגויים] לשמור את תורת משה”
9, 10. מה נוכל ללמוד מדוגמתם של האחים באנטיוכיה, פאולוס ובר־נבא?
9 אחד הלקחים החשובים שנוכל ללמוד הוא כמה חשוב לבטוח בארגון אלוהים. האחים באנטיוכיה ידעו שכל המשיחיים שהרכיבו את הגוף המנהל היו מרקע יהודי, אבל לא היה להם ספק שסוגיית המילה תיפתר בהתאם לכתוב במקרא. מניין נבע ביטחונם? הם היו בטוחים שיהוה יכוון את הגוף המנהל באמצעות רוח קודשו ובאמצעות ראש הקהילה, ישוע המשיח (מתי כ״ח:18, 20; אפ׳ א׳:22, 23). כשמתעוררות בעיות בימינו, עלינו לחקות את הדוגמה של האחים באנטיוכיה ולבטוח לחלוטין בארגון אלוהים ובגוף המנהל.
10 המקרה הזה גם מזכיר לנו כמה חשוב להיות ענווים וסבלניים. רוח הקודש מינתה ישירות את פאולוס ובר־נבא לבשר לגויים, אבל זה לא גרם להם לחשוב שיש להם סמכות ליישב את הסוגיה בעצמם באנטיוכיה (מה״ש י״ג:2, 3). למעשה, ניתן לראות שרוח הקודש הדריכה אותם מהדברים שכתב פאולוס מאוחר יותר: ”עליתי [לירושלים] בעקבות התגלות שקיבלתי” (גל׳ ב׳:2). גם בימינו זקני הקהילה מתאמצים להיות ענווים וסבלניים כשעולות שאלות שעלולות לפלג את הקהילה. במקום להתווכח ולעמוד על דעתם, הם פונים למקרא ולהדרכה שמספק העבד הנאמן כדי לראות מה יהוה חושב על הנושא (פיל׳ ב׳:2, 3).
11, 12. למה חשוב לחכות בסבלנות לפתרון של יהוה?
11 לפעמים נצטרך לחכות בסבלנות שיהוה ישפוך אור על נושאים מסוימים. בתקופתו של פאולוס האחים היו צריכים לחכות כ־13 שנה לפני שיהוה פתר את סוגיית המילה — משנת 36 לספירה, כשקורנליוס הפך למשיחי, ועד בערך 49 לספירה. למה זה לקח כל כך הרבה זמן? זכור שברית המילה נכרתה עם אברהם 900,1 שנה קודם לכן, והיה מדובר בשינוי רציני. לכן סביר להניח שיהודים נאמנים שהפכו למשיחיים היו זקוקים לזמן כדי לעשות מהפך כזה בחשיבתם, ויהוה נתן להם את הזמן שהם היו צריכים (יוח׳ ט״ז:12).
12 אנחנו מאוד שמחים שאבינו השמימי האוהב והסבלן מדריך אותנו ומעצב אותנו! הדרכותיו הן תמיד לתועלתנו (יש׳ מ״ח:17, 18; ס״ד:8). לעולם לא נרצה להיות גאוותנים ולקדם את רעיונותינו האישיים, ולעולם לא נרצה להיות ביקורתיים כשהארגון עושה שינויים או כשיש שינויים בהבנותינו (קהלת ז׳:8). אם שמת לב שיש לך נטייה כזאת, חשוב לעומק על מעשי השליחים פרק ט״ו ובקש מיהוה שיעזור לך ליישם את הלקחים המצויים בו. d
13. איך נוכל לשקף את סבלנותו של יהוה בשירות?
13 אנחנו זקוקים לסבלנות גם עם תלמידי מקרא שקשה להם להשאיר מאחור תפיסות ומנהגים שמנוגדים למקרא. לפעמים נצטרך לחכות שיחלוף מספיק זמן כדי שרוח אלוהים תשפיע על ליבו של התלמיד (קור״א ג׳:6, 7). חשוב גם שנתפלל על כך. יהוה בסופו של דבר יסייע לנו להבין מהי הדרך הטובה ביותר לעזור לתלמיד שלנו (יוח״א ה׳:14).
הם סיפרו חוויות מעודדות ”בפרטי פרטים” (מה״ש ט״ו:3–5)
14, 15. (א) איך האחים באנטיוכיה הראו שהם תומכים בפאולוס, בר־נבא ושותפיהם למסע? (ב) איך פאולוס ושותפיו למסע עודדו את האחים שהם פגשו בדרך?
14 לוקס ממשיך ומספר: ”לאחר שהקהילה ליוותה אותם קמעה, המשיכו במסעם דרך פֶניקיה ושומרון. שם סיפרו בפרטי פרטים על כך שגויים פונים לעבודת אלוהים, ושימחו מאוד את כל האחים” (מה״ש ט״ו:3). מה הראו האחים כשהם ליוו את פאולוס, בר־נבא ושותפיהם למסע? שהם אוהבים ומכבדים אותם; שהם תומכים בהם ושהם רוצים שאלוהים יברך אותם. הדוגמה של האחים והאחיות באנטיוכיה היא אכן מופת עבורנו! האם גם אתה נוהג כך באחיך ובאחיותיך, ו”בייחוד [בזקני הקהילה] שעמלים בדיבור ובהוראה”? (טימ״א ה׳:17).
15 בדרכם לירושלים עודדו פאולוס ושותפיו למסע את אחיהם בפֶניקיה ובשומרון כשסיפרו להם ”בפרטי פרטים” על מלאכת הבישור בקרב הגויים. סביר להניח שלחלק מהמאזינים היה רקע יהודי, ושהם ברחו מאותם אזורים לאחר מותו של סטפנוס. גם בימינו אנחנו מתעודדים כשאנו שומעים איך יהוה מברך את מלאכת הבישור, במיוחד אם אנחנו חווים רדיפות. האם אתה מתעודד מהחוויות שמוצגות באסיפות ובכינוסים? והאם אתה עושה מאמץ לקרוא את החוויות וסיפורי החיים שמתפרסמים בכתבי העת שלנו ובאתר jw.org?
16. מה הראה שסוגיית המילה הפכה לסוגיה רצינית?
16 לאחר מסע של כ־550 קילומטר דרומה, האחים מאנטיוכיה הגיעו ליעד הסופי שלהם. לוקס כתב: ”בהגיעם לירושלים התקבלו במאור פנים על־ידי הקהילה והשליחים והזקנים, וסיפרו על הדברים הרבים שעשה אלוהים באמצעותם” (מה״ש ט״ו:4). אולם בתגובה לכך ”מאמינים אחדים שהיו בעבר בכת הפרושים קמו ממושביהם ואמרו: ’מן ההכרח למול אותם ולצוות עליהם לשמור את תורת משה’” (מה״ש ט״ו:5). אין ספק שהשאלה האם משיחיים מרקע לא־יהודי צריכים להימול הפכה לסוגיה רצינית, והיה צריך ליישב אותה.
”אז התכנסו השליחים והזקנים” (מה״ש ט״ו:6–12)
17. מי שירתו בגוף המנהל בירושלים, ומה יכולה להיות הסיבה שגם הזקנים נכללו בו?
17 במשלי י״ג:10 נאמר: ”החוכמה שייכת למבקשים עצה”. השליחים והזקנים יישמו את העיקרון הזה והתכנסו כדי לבחון את סוגיית המילה (מה״ש ט״ו:6). ההחלטה שהם קיבלו השפיעה על כל הקהילות, בדומה להחלטות שמקבל הגוף המנהל בימינו. מה יכולה להיות הסיבה שגם הזקנים שירתו לצד השליחים? השליח יעקב הוצא להורג, ולמשך תקופה מסוימת השליח פטרוס היה בכלא. ויכול להיות שגם השליחים האחרים היו במצבים דומים, כך שהנוכחות של גברים משוחים נוספים שהיו כשירים להשגיח על הקהילה הייתה הכרחית.
18, 19. אילו מילים עוצמתיות אמר פטרוס, ולאיזו מסקנה מאזיניו היו צריכים להגיע?
18 לוקס ממשיך: ”אחרי דיון נמרץ וממושך קם פטרוס ואמר... : ’אנשים, אחים, אתם יודעים היטב שבימים הראשונים בחר בי אלוהים מביניכם כדי שמפי ישמעו הגויים את דבר הבשורה הטובה ויאמינו; ואלוהים, היודע מה טמון בלב האדם, העיד עליהם בתיתו להם את רוח הקודש כשם שנתן גם לנו. הוא לא הבדיל כלל בינינו לבינם, אלא טיהר את לבבם בשל אמונתם’” (מה״ש ט״ו:7–9). לפי ספר עיון אחד, ניתן לתרגם את המילה היוונית שתורגמה ל”דיון נמרץ” בפסוק 7 גם ל”תחקור; תשאול”. ככל הנראה לאחים היו דעות שונות והם הביעו אותן בפתיחות.
19 פטרוס היה נוכח בפעם הראשונה שנוכרים לא־נימולים (קורניליוס ובני ביתו) נמשחו על־ידי רוח הקודש ב־36 לספירה, והמילים העוצמתיות שהוא אמר הזכירו זאת לכל מאזיניו. יהוה עצמו כבר לא הבדיל בין יהודים ללא־יהודים. אם כן, איזו סמכות יש לבני אדם לעשות זאת? כמו כן, אדם נחשב לצדיק לא בזכות ציות לתורת משה, אלא בזכות אמונה במשיח (גל׳ ב׳:16).
20. באיזה אופן מי שהיו בעד המילה ’ניסו את אלוהים’?
20 בהתאם למה שאלוהים אמר בבירור בדברו ולאופן שבו השתמש ברוח קודשו, פטרוס סיכם: ”אם כן, מדוע אתם מנסים כעת את אלוהים בשימכם על צוואר התלמידים עול שגם אבותינו וגם אנחנו לא יכולנו לשאת? אדרבה, אנו מאמינים שאנו נושעים על־ידי חסד האדון ישוע בדיוק כמוהם” (מה״ש ט״ו:10, 11). למעשה, מי שהיו בעד המילה ’ניסו את אלוהים’, או בחנו את סבלנותו. הם ניסו לכפות על הנוכרים לציית לתורה. אבל הם בעצמם לא יכלו לציית לה לגמרי, ולכן היו ראויים למוות (גל׳ ג׳:10). במקום לעמוד על דעתם, אותם יהודים היו צריכים להודות ליהוה על החסד שהוא העניק להם באמצעות ישוע.
21. איך פאולוס ובר־נבא תרמו לדיון?
21 בעקבות דבריו של פטרוס ”השתתק קהל הנאספים כולו”. מייד אחר כך בר־נבא ופאולוס ”סיפרו על האותות והמופתים הרבים שעשה אלוהים באמצעותם בקרב הגויים” (מה״ש ט״ו:12). כעת השליחים והזקנים התפנו לבחון את כל הראיות ולקבל החלטה שתשקף את רצון אלוהים.
22–24. (א) כיצד הגוף המנהל בימינו מחקה את דוגמת הגוף המנהל במאה הראשונה? (ב) איך זקני הקהילה יכולים לגלות כבוד כלפי הסמכויות התיאוקרטיות?
22 גם כיום, כשחברי הגוף המנהל מתכנסים, הם מחפשים הדרכה בדבר־אלוהים ומבקשים מיהוה את רוח קודשו (תהל׳ קי״ט:105; מתי ז׳:7–11). כדי לקבל החלטה שמשקפת את רצון אלוהים, כל אחד מחברי הגוף המנהל מקבל מראש את הנושאים שיידונו בישיבה ומקדיש זמן כדי להתפלל עליהם (מש׳ ט״ו:28). במהלך הישיבה הם מתבטאים בחופשיות ובכבוד, ומשתמשים במקרא פעמים רבות.
23 זקני הקהילה צריכים לחקות את דוגמתם. אם נושא רציני נשאר לא פתור אחרי ישיבת זקנים, מועצת הזקנים יכולה להתייעץ עם משרד הסניף המקומי או עם נציגיו, בין היתר משגיחי הנפה. במידת הצורך הסניף יכול לכתוב לגוף המנהל.
24 יהוה מברך את מי שמכבד את הסידורים התיאוקרטיים ומגלה ענווה, נאמנות וסבלנות. כפי שנראה בפרק הבא, כשאנחנו עושים זאת אנחנו מקבלים גמול מאלוהים: שלום אמיתי, שגשוג רוחני ואחדות משיחית.
a ראה התיבה ” תורת המייהדים”.
b ברית המילה לא הייתה חלק מהברית עם אברהם, שעדיין תקפה בימינו. הברית עם אברהם נכנסה לתוקפה ב־1943 לפה״ס כשאברהם (אברם) חצה את נהר הפרת בדרכו לכנען בגיל 75. מאוחר יותר, בשנת 1919 לפה״ס, כשאברהם היה בן 99, נכרתה ברית המילה (בר׳ י״ב:1–8; י״ז:1, 9–14; גל׳ ג׳:17).
c טיטוס, משיחי מרקע יווני שבהמשך התלווה לפאולוס, היה ככל הנראה חלק מהמשלחת (גל׳ ב׳:1; טיט׳ א׳:4). הוא היה דוגמה למשיחי לא־נימול שנמשח על־ידי רוח הקודש והיה ידוע כאח נאמן (גל׳ ב׳:3).
d ראה התיבה ” עדי־יהוה מבססים את אמונתם על המקרא”.
