עבור לתוכן

עבור לתוכן העניינים

פרק 13

הם ”‏חלקו עליהם והתווכחו איתם לא מעט”‏

הם ”‏חלקו עליהם והתווכחו איתם לא מעט”‏

סוגיית המילה מובאת בפני הגוף המנהל

מבוסס על מעשי השליחים ט״ו:‏1–12

1–3.‏ (‏א)‏ איזה עניין עורר מחלוקת בקהילה המשיחית הקדומה?‏ (‏ב)‏ איך בחינת המקרה הזה יכולה להועיל לנו?‏

 פאולוס ובר־נבא חוזרים לאנטיוכיה שבסוריה ממסע ההטפה הראשון שלהם.‏ הם כל כך שמחים שיהוה ”‏פתח בפני הגויים את שער האמונה”‏ (‏מה״ש י״ד:‏26,‏ 27‏)‏.‏ הם נרגשים לגלות שגם באנטיוכיה הבשורה הטובה נפוצה ו”‏רבים [‏מהגויים]‏ הפכו למאמינים”‏ והצטרפו לקהילה המשיחית (‏מה״ש י״א:‏20–26‏)‏.‏

2 הידיעה המרגשת על התפשטות הבשורה מגיעה ליהודה.‏ אבל במקום שכולם ישמחו לשמוע על כך,‏ מתעורר דיון מתמשך על עניין המילה.‏ איך המשיחיים מרקע יהודי ולא־יהודי צריכים להתייחס זה לזה?‏ והאם המשיחיים מרקע לא־יהודי חייבים להישמע לתורת משה?‏ המחלוקת כל כך רצינית שהיא עלולה לפלג את הקהילה המשיחית לזרמים שונים.‏ איך הסוגיה נפתרה?‏

3 בזמן שנבחן את המקרה הזה,‏ נוכל ללמוד לקחים חשובים שיעזרו לנו לנהוג בחוכמה כשמתעוררות מחלוקות בימינו.‏

‏”‏אם לא תימולו”‏ (‏מה״ש ט״ו:‏1‏)‏

4.‏ באיזו תפיסה המשיחיים מרקע יהודי המשיכו להחזיק,‏ ואיזו שאלה עולה מכך?‏

4 לוקס כתב:‏ ”‏כמה אנשים ירדו [‏לאנטיוכיה]‏ מיהודה והחלו ללמד את האחים ולומר:‏ ’‏אם לא תימולו כמנהג משה,‏ לא תוכלו להיוושע’‏”‏ (‏מה״ש ט״ו:‏1‏)‏.‏ לא מצוין אם אותם ”‏אנשים.‏.‏.‏ מיהודה”‏ היו פרושים לפני שהפכו לחלק מהקהילה המשיחית.‏ אבל אין ספק שהם הושפעו מהנטייה של הפרושים לשמור את התורה באדיקות.‏ ייתכן שאותם אנשים גם טענו לשווא שהם פועלים לפי הוראותיהם של השליחים והזקנים בירושלים (‏מה״ש ט״ו:‏23,‏ 24‏)‏.‏ ובכן,‏ מה הייתה הסיבה שמשיחיים מרקע יהודי עדיין ייחסו חשיבות כה רבה למילה,‏ על אף ש־13 שנה קודם לכן אלוהים הבהיר לשליח פטרוס שגם גויים יכולים להצטרף לקהילה המשיחית?‏ a (‏מה״ש י׳:‏24–29,‏ 44–48‏)‏.‏

5,‏ 6.‏ (‏א)‏ למה חלק מהמשיחיים מרקע יהודי רצו להמשיך לקיים את המילה?‏ (‏ב)‏ האם ברית המילה הייתה חלק מהברית עם אברהם?‏ הסבר.‏ (‏ראה הערת שוליים.‏)‏

5 יכול להיות שהיו לכך סיבות רבות.‏ קודם כול,‏ המילה הייתה מצווה שיהוה עצמו קבע,‏ והיא הצביעה על קשר מיוחד איתו.‏ הוא ציווה על אברהם ועל כל בני ביתו להימול,‏ ומאוחר יותר כלל את המצווה הזאת גם בתורה (‏וי׳ י״ב:‏2,‏ 3‏)‏.‏ b לפי תורת משה גם נוכרים היו צריכים להימול כדי לקבל זכויות מסוימות,‏ כמו לאכול את סעודת הפסח (‏שמ׳ י״ב:‏43,‏ 44,‏ 48,‏ 49‏)‏.‏ אם כן,‏ מנקודת מבטו של אדם יהודי,‏ אדם לא־נימול (‏או ערל)‏ נחשב לטמא ובזוי (‏יש׳ נ״ב:‏1‏)‏.‏

6 יהודים שהפכו למשיחיים היו זקוקים לאמונה ולענווה כדי להתאים את חשיבתם לחשיבתו של יהוה.‏ הברית החדשה החליפה את ברית התורה,‏ כך שאדם שנולד יהודי לא היה חלק מעם אלוהים באופן אוטומטי.‏ משיחיים מרקע יהודי שחיו בקהילות יהודיות,‏ כפי שהיה מצבם של המשיחיים ביהודה,‏ היו צריכים אומץ כדי לדבוק במשיח ולקבל את הנוכרים הלא־נימולים כאחיהם (‏יר׳ ל״א:‏31–33;‏ לוקס כ״ב:‏20‏)‏.‏

7.‏ מה ה”‏אנשים.‏.‏.‏ מיהודה”‏ לא הבינו?‏

7 אלוהים לא השתנה,‏ וגם הסטנדרטים שלו לא השתנו.‏ הברית החדשה עדיין שיקפה את העקרונות של תורת משה (‏מתי כ״ב:‏36–40‏)‏.‏ לדוגמה,‏ פאולוס כתב מאוחר יותר בנוגע למילה:‏ ”‏יהודי הוא מי שבתוך תוכו הוא יהודי,‏ ומילתו היא זו שבלב ובאמצעות הרוח ולא באמצעות תורה כתובה”‏ (‏רומ׳ ב׳:‏29;‏ דב׳ י׳:‏16‏)‏.‏ ה”‏אנשים.‏.‏.‏ מיהודה”‏ לא הבינו את זה,‏ וטענו שיהוה עדיין דורש ממשרתיו להימול.‏ האם הם יהיו מוכנים לשנות את גישתם?‏

הם ”‏חלקו עליהם והתווכחו איתם”‏ (‏מה״ש ט״ו:‏2‏)‏

8.‏ מדוע סוגיית המילה הועברה לטיפול הגוף המנהל בירושלים?‏

8 לוקס ממשיך:‏ ”‏פאולוס ובר־נבא חלקו עליהם והתווכחו איתם [‏עם האנשים ש”‏ירדו מיהודה”‏]‏ לא מעט,‏ ולכן הוחלט שפאולוס ובר־נבא ועוד כמה אחים יעלו אל השליחים והזקנים בירושלים כדי להציג בפניהם עניין זה”‏ (‏מה״ש ט״ו:‏2‏)‏.‏ c לשני הצדדים היו רגשות עזים בנוגע למילה,‏ והם לא הצליחו להגיע להסכמה.‏ כדי לשמור על השלום והאחדות,‏ הקהילה החליטה החלטה נבונה והעבירה את השאלה ל”‏שליחים והזקנים בירושלים”‏,‏ שהיו למעשה הגוף המנהל.‏ מה נוכל ללמוד מהזקנים של קהילת אנטיוכיה?‏

היו שהתעקשו ואמרו:‏ ”‏מן ההכרח.‏.‏.‏ לצוות [‏על הגויים]‏ לשמור את תורת משה”‏

9,‏ 10.‏ מה נוכל ללמוד מדוגמתם של האחים באנטיוכיה,‏ פאולוס ובר־נבא?‏

9 אחד הלקחים החשובים שנוכל ללמוד הוא כמה חשוב לבטוח בארגון אלוהים.‏ האחים באנטיוכיה ידעו שכל המשיחיים שהרכיבו את הגוף המנהל היו מרקע יהודי,‏ אבל לא היה להם ספק שסוגיית המילה תיפתר בהתאם לכתוב במקרא.‏ מניין נבע ביטחונם?‏ הם היו בטוחים שיהוה יכוון את הגוף המנהל באמצעות רוח קודשו ובאמצעות ראש הקהילה,‏ ישוע המשיח (‏מתי כ״ח:‏18,‏ 20;‏ אפ׳ א׳:‏22,‏ 23‏)‏.‏ כשמתעוררות בעיות בימינו,‏ עלינו לחקות את הדוגמה של האחים באנטיוכיה ולבטוח לחלוטין בארגון אלוהים ובגוף המנהל.‏

10 המקרה הזה גם מזכיר לנו כמה חשוב להיות ענווים וסבלניים.‏ רוח הקודש מינתה ישירות את פאולוס ובר־נבא לבשר לגויים,‏ אבל זה לא גרם להם לחשוב שיש להם סמכות ליישב את הסוגיה בעצמם באנטיוכיה (‏מה״ש י״ג:‏2,‏ 3‏)‏.‏ למעשה,‏ ניתן לראות שרוח הקודש הדריכה אותם מהדברים שכתב פאולוס מאוחר יותר:‏ ”‏עליתי [‏לירושלים]‏ בעקבות התגלות שקיבלתי”‏ (‏גל׳ ב׳:‏2‏)‏.‏ גם בימינו זקני הקהילה מתאמצים להיות ענווים וסבלניים כשעולות שאלות שעלולות לפלג את הקהילה.‏ במקום להתווכח ולעמוד על דעתם,‏ הם פונים למקרא ולהדרכה שמספק העבד הנאמן כדי לראות מה יהוה חושב על הנושא (‏פיל׳ ב׳:‏2,‏ 3‏)‏.‏ 

11,‏ 12.‏ למה חשוב לחכות בסבלנות לפתרון של יהוה?‏

11 לפעמים נצטרך לחכות בסבלנות שיהוה ישפוך אור על נושאים מסוימים.‏ בתקופתו של פאולוס האחים היו צריכים לחכות כ־13 שנה לפני שיהוה פתר את סוגיית המילה — משנת 36 לספירה,‏ כשקורנליוס הפך למשיחי,‏ ועד בערך 49 לספירה.‏ למה זה לקח כל כך הרבה זמן?‏ זכור שברית המילה נכרתה עם אברהם 900,‏1 שנה קודם לכן,‏ והיה מדובר בשינוי רציני.‏ לכן סביר להניח שיהודים נאמנים שהפכו למשיחיים היו זקוקים לזמן כדי לעשות מהפך כזה בחשיבתם,‏ ויהוה נתן להם את הזמן שהם היו צריכים (‏יוח׳ ט״ז:‏12‏)‏.‏

12 אנחנו מאוד שמחים שאבינו השמימי האוהב והסבלן מדריך אותנו ומעצב אותנו!‏ הדרכותיו הן תמיד לתועלתנו (‏יש׳ מ״ח:‏17,‏ 18;‏ ס״ד:‏8‏)‏.‏ לעולם לא נרצה להיות גאוותנים ולקדם את רעיונותינו האישיים,‏ ולעולם לא נרצה להיות ביקורתיים כשהארגון עושה שינויים או כשיש שינויים בהבנותינו (‏קהלת ז׳:‏8‏)‏.‏ אם שמת לב שיש לך נטייה כזאת,‏ חשוב לעומק על מעשי השליחים פרק ט״ו ובקש מיהוה שיעזור לך ליישם את הלקחים המצויים בו.‏ d

13.‏ איך נוכל לשקף את סבלנותו של יהוה בשירות?‏

13 אנחנו זקוקים לסבלנות גם עם תלמידי מקרא שקשה להם להשאיר מאחור תפיסות ומנהגים שמנוגדים למקרא.‏ לפעמים נצטרך לחכות שיחלוף מספיק זמן כדי שרוח אלוהים תשפיע על ליבו של התלמיד (‏קור״א ג׳:‏6,‏ 7‏)‏.‏ חשוב גם שנתפלל על כך.‏ יהוה בסופו של דבר יסייע לנו להבין מהי הדרך הטובה ביותר לעזור לתלמיד שלנו (‏יוח״א ה׳:‏14‏)‏.‏

הם סיפרו חוויות מעודדות ”‏בפרטי פרטים”‏ (‏מה״ש ט״ו:‏3–5‏)‏

14,‏ 15.‏ (‏א)‏ איך האחים באנטיוכיה הראו שהם תומכים בפאולוס,‏ בר־נבא ושותפיהם למסע?‏ (‏ב)‏ איך פאולוס ושותפיו למסע עודדו את האחים שהם פגשו בדרך?‏

14 לוקס ממשיך ומספר:‏ ”‏לאחר שהקהילה ליוותה אותם קמעה,‏ המשיכו במסעם דרך פֶניקיה ושומרון.‏ שם סיפרו בפרטי פרטים על כך שגויים פונים לעבודת אלוהים,‏ ושימחו מאוד את כל האחים”‏ (‏מה״ש ט״ו:‏3‏)‏.‏ מה הראו האחים כשהם ליוו את פאולוס,‏ בר־נבא ושותפיהם למסע?‏ שהם אוהבים ומכבדים אותם;‏ שהם תומכים בהם ושהם רוצים שאלוהים יברך אותם.‏ הדוגמה של האחים והאחיות באנטיוכיה היא אכן מופת עבורנו!‏ האם גם אתה נוהג כך באחיך ובאחיותיך,‏ ו”‏בייחוד [‏בזקני הקהילה]‏ שעמלים בדיבור ובהוראה”‏?‏ (‏טימ״א ה׳:‏17‏)‏.‏

15 בדרכם לירושלים עודדו פאולוס ושותפיו למסע את אחיהם בפֶניקיה ובשומרון כשסיפרו להם ”‏בפרטי פרטים”‏ על מלאכת הבישור בקרב הגויים.‏ סביר להניח שלחלק מהמאזינים היה רקע יהודי,‏ ושהם ברחו מאותם אזורים לאחר מותו של סטפנוס.‏ גם בימינו אנחנו מתעודדים כשאנו שומעים איך יהוה מברך את מלאכת הבישור,‏ במיוחד אם אנחנו חווים רדיפות.‏ האם אתה מתעודד מהחוויות שמוצגות באסיפות ובכינוסים?‏ והאם אתה עושה מאמץ לקרוא את החוויות וסיפורי החיים שמתפרסמים בכתבי העת שלנו ובאתר jw.org?‏

16.‏ מה הראה שסוגיית המילה הפכה לסוגיה רצינית?‏

16 לאחר מסע של כ־550 קילומטר דרומה,‏ האחים מאנטיוכיה הגיעו ליעד הסופי שלהם.‏ לוקס כתב:‏ ”‏בהגיעם לירושלים התקבלו במאור פנים על־ידי הקהילה והשליחים והזקנים,‏ וסיפרו על הדברים הרבים שעשה אלוהים באמצעותם”‏ (‏מה״ש ט״ו:‏4‏)‏.‏ אולם בתגובה לכך ”‏מאמינים אחדים שהיו בעבר בכת הפרושים קמו ממושביהם ואמרו:‏ ’‏מן ההכרח למול אותם ולצוות עליהם לשמור את תורת משה’‏”‏ (‏מה״ש ט״ו:‏5‏)‏.‏ אין ספק שהשאלה האם משיחיים מרקע לא־יהודי צריכים להימול הפכה לסוגיה רצינית,‏ והיה צריך ליישב אותה.‏

‏”‏אז התכנסו השליחים והזקנים”‏ (‏מה״ש ט״ו:‏6–12‏)‏

17.‏ מי שירתו בגוף המנהל בירושלים,‏ ומה יכולה להיות הסיבה שגם הזקנים נכללו בו?‏

17 במשלי י״ג:‏10 נאמר:‏ ”‏החוכמה שייכת למבקשים עצה”‏.‏ השליחים והזקנים יישמו את העיקרון הזה והתכנסו כדי לבחון את סוגיית המילה (‏מה״ש ט״ו:‏6‏)‏.‏ ההחלטה שהם קיבלו השפיעה על כל הקהילות,‏ בדומה להחלטות שמקבל הגוף המנהל בימינו.‏ מה יכולה להיות הסיבה שגם הזקנים שירתו לצד השליחים?‏ השליח יעקב הוצא להורג,‏ ולמשך תקופה מסוימת השליח פטרוס היה בכלא.‏ ויכול להיות שגם השליחים האחרים היו במצבים דומים,‏ כך שהנוכחות של גברים משוחים נוספים שהיו כשירים להשגיח על הקהילה הייתה הכרחית.‏

18,‏ 19.‏ אילו מילים עוצמתיות אמר פטרוס,‏ ולאיזו מסקנה מאזיניו היו צריכים להגיע?‏

18 לוקס ממשיך:‏ ”‏אחרי דיון נמרץ וממושך קם פטרוס ואמר.‏.‏.‏ :‏ ’‏אנשים,‏ אחים,‏ אתם יודעים היטב שבימים הראשונים בחר בי אלוהים מביניכם כדי שמפי ישמעו הגויים את דבר הבשורה הטובה ויאמינו;‏ ואלוהים,‏ היודע מה טמון בלב האדם,‏ העיד עליהם בתיתו להם את רוח הקודש כשם שנתן גם לנו.‏ הוא לא הבדיל כלל בינינו לבינם,‏ אלא טיהר את לבבם בשל אמונתם’‏”‏ (‏מה״ש ט״ו:‏7–9‏)‏.‏ לפי ספר עיון אחד,‏ ניתן לתרגם את המילה היוונית שתורגמה ל”‏דיון נמרץ”‏ בפסוק 7 גם ל”‏תחקור;‏ תשאול”‏.‏ ככל הנראה לאחים היו דעות שונות והם הביעו אותן בפתיחות.‏

19 פטרוס היה נוכח בפעם הראשונה שנוכרים לא־נימולים (‏קורניליוס ובני ביתו)‏ נמשחו על־ידי רוח הקודש ב־36 לספירה,‏ והמילים העוצמתיות שהוא אמר הזכירו זאת לכל מאזיניו.‏ יהוה עצמו כבר לא הבדיל בין יהודים ללא־יהודים.‏ אם כן,‏ איזו סמכות יש לבני אדם לעשות זאת?‏ כמו כן,‏ אדם נחשב לצדיק לא בזכות ציות לתורת משה,‏ אלא בזכות אמונה במשיח (‏גל׳ ב׳:‏16‏)‏.‏

20.‏ באיזה אופן מי שהיו בעד המילה ’‏ניסו את אלוהים’‏?‏

20 בהתאם למה שאלוהים אמר בבירור בדברו ולאופן שבו השתמש ברוח קודשו,‏ פטרוס סיכם:‏ ”‏אם כן,‏ מדוע אתם מנסים כעת את אלוהים בשימכם על צוואר התלמידים עול שגם אבותינו וגם אנחנו לא יכולנו לשאת?‏ אדרבה,‏ אנו מאמינים שאנו נושעים על־ידי חסד האדון ישוע בדיוק כמוהם”‏ (‏מה״ש ט״ו:‏10,‏ 11‏)‏.‏ למעשה,‏ מי שהיו בעד המילה ’‏ניסו את אלוהים’‏,‏ או בחנו את סבלנותו.‏ הם ניסו לכפות על הנוכרים לציית לתורה.‏ אבל הם בעצמם לא יכלו לציית לה לגמרי,‏ ולכן היו ראויים למוות (‏גל׳ ג׳:‏10‏)‏.‏ במקום לעמוד על דעתם,‏ אותם יהודים היו צריכים להודות ליהוה על החסד שהוא העניק להם באמצעות ישוע.‏

21.‏ איך פאולוס ובר־נבא תרמו לדיון?‏

21 בעקבות דבריו של פטרוס ”‏השתתק קהל הנאספים כולו”‏.‏ מייד אחר כך בר־נבא ופאולוס ”‏סיפרו על האותות והמופתים הרבים שעשה אלוהים באמצעותם בקרב הגויים”‏ (‏מה״ש ט״ו:‏12‏)‏.‏ כעת השליחים והזקנים התפנו לבחון את כל הראיות ולקבל החלטה שתשקף את רצון אלוהים.‏

22–24.‏ (‏א)‏ כיצד הגוף המנהל בימינו מחקה את דוגמת הגוף המנהל במאה הראשונה?‏ (‏ב)‏ איך זקני הקהילה יכולים לגלות כבוד כלפי הסמכויות התיאוקרטיות?‏

22 גם כיום,‏ כשחברי הגוף המנהל מתכנסים,‏ הם מחפשים הדרכה בדבר־אלוהים ומבקשים מיהוה את רוח קודשו (‏תהל׳ קי״ט:‏105;‏ מתי ז׳:‏7–11‏)‏.‏ כדי לקבל החלטה שמשקפת את רצון אלוהים,‏ כל אחד מחברי הגוף המנהל מקבל מראש את הנושאים שיידונו בישיבה ומקדיש זמן כדי להתפלל עליהם (‏מש׳ ט״ו:‏28‏)‏.‏ במהלך הישיבה הם מתבטאים בחופשיות ובכבוד,‏ ומשתמשים במקרא פעמים רבות.‏

23 זקני הקהילה צריכים לחקות את דוגמתם.‏ אם נושא רציני נשאר לא פתור אחרי ישיבת זקנים,‏ מועצת הזקנים יכולה להתייעץ עם משרד הסניף המקומי או עם נציגיו,‏ בין היתר משגיחי הנפה.‏ במידת הצורך הסניף יכול לכתוב לגוף המנהל.‏

24 יהוה מברך את מי שמכבד את הסידורים התיאוקרטיים ומגלה ענווה,‏ נאמנות וסבלנות.‏ כפי שנראה בפרק הבא,‏ כשאנחנו עושים זאת אנחנו מקבלים גמול מאלוהים:‏ שלום אמיתי,‏ שגשוג רוחני ואחדות משיחית.‏

a ראה התיבה ”‏ תורת המייהדים‏”‏.‏

b ברית המילה לא הייתה חלק מהברית עם אברהם,‏ שעדיין תקפה בימינו.‏ הברית עם אברהם נכנסה לתוקפה ב־1943 לפה״ס כשאברהם (‏אברם)‏ חצה את נהר הפרת בדרכו לכנען בגיל 75.‏ מאוחר יותר,‏ בשנת 1919 לפה״ס,‏ כשאברהם היה בן 99,‏ נכרתה ברית המילה (‏בר׳ י״ב:‏1–8;‏ י״ז:‏1,‏ 9–14;‏ גל׳ ג׳:‏17‏)‏.‏

c טיטוס,‏ משיחי מרקע יווני שבהמשך התלווה לפאולוס,‏ היה ככל הנראה חלק מהמשלחת (‏גל׳ ב׳:‏1;‏ טיט׳ א׳:‏4‏)‏.‏ הוא היה דוגמה למשיחי לא־נימול שנמשח על־ידי רוח הקודש והיה ידוע כאח נאמן (‏גל׳ ב׳:‏3‏)‏.‏