פרק 14
”החלטנו פה אחד”
איך הגוף המנהל הגיע להחלטה בנוגע לסוגיית המילה, ואיך היא השפיעה על אחדות הקהילות
מבוסס על מעשי השליחים ט״ו:13–35
1, 2. (א) באיזו סוגיה חשובה הגוף המנהל של הקהילה במאה הראשונה היה צריך לדון? (ב) מה עזר לאחים להגיע למסקנה הנכונה?
ההתרגשות ממלאת את החדר. השליחים והזקנים בירושלים מביטים זה בזה ומבינים שהם הגיעו לרגע מכריע. סוגיית המילה העלתה שאלות רציניות: האם המשיחיים כפופים לתורת משה? האם יש הבדל בין משיחיים מרקע יהודי למשיחיים מרקע נוכרי?
2 הם בחנו ראיות רבות. הם דיברו על נבואות מדבר־אלוהים ושמעו עדויות שמוכיחות שיהוה בירך משיחיים מרקע נוכרי. כל אחד מהם אמר את דעתו. ויש להם את כל המידע שהם צריכים כדי לקבל החלטה. אפשר לראות בבירור שרוח יהוה מכוונת את העניינים. האם השליחים והזקנים ישתפו איתה פעולה?
3. מה נוכל ללמוד ממעשי השליחים פרק ט״ו?
3 כדי להישמע להדרכת רוח הקודש בנושא, האחים זקוקים לאמונה אמיתית ואומץ. מנהיגי הדת היהודים עלולים להגביר את התנגדותם, ואנשים מתוך הקהילה שרוצים שהמשיחיים ידבקו בתורת משה עלולים להערים קשיים. מה יעשה הגוף המנהל? בזמן שנבחן את הנושא נראה איך אותם גברים נאמנים הציבו דוגמה לגוף המנהל של עדי־יהוה בימינו. ומה לגבינו? גם אנחנו צריכים לחקות את דוגמתם כשאנחנו נתקלים בקשיים וצריכים לקבל החלטות.
”בזאת תומכים דברי הנביאים” (מה״ש ט״ו:13–21)
4, 5. איזו נבואה ציטט יעקב?
4 התלמיד יעקב, שהיה אחיו למחצה של ישוע, החל לדבר. a נראה שבמקרה הזה הוא שימש כיושב ראש הישיבה. דבריו היו ככל הנראה סיכום של ההסכמה שהגוף המנהל הגיע אליה. יעקב אמר לאחים: ”שמעון סיפר בהרחבה כיצד לראשונה הפנה אלוהים את תשומת ליבו אל הגויים כדי לקחת מקרבם עם לשמו. ובזאת תומכים דברי הנביאים” (מה״ש ט״ו:14, 15).
5 נאומו של שמעון (או פטרוס) ומה שסיפרו בר־נבא ופאולוס הזכירו ליעקב פסוקים שעזרו לאחים להבין מה דעתו של יהוה על הנושא (יוח׳ י״ד:26). אחרי שיעקב אמר ש”בזאת תומכים דברי הנביאים”, הוא ציטט את הכתוב בעמוס ט׳:11, 12. הוא אמר זאת משום שספר עמוס נכלל בחלק השני של התנ״ך, ”נביאים” (מתי כ״ב:40; מה״ש ט״ו:16–18). אולי שמת לב שהמילים שציטט יעקב שונות במעט מהפסוקים המצויים בספר עמוס. סביר להניח שהסיבה היא שיעקב ציטט מתרגום השבעים, תרגום של התנ״ך ליוונית.
6. איך הפסוקים עזרו לאחים להבין מהו רצון אלוהים?
6 יהוה ניבא באמצעות הנביא עמוס שבבוא העת הוא יקים את ”סוכת דוד”, כלומר את שושלת המלוכה המובילה למשיח (יח׳ כ״א:26, 27). אבל זה לא אומר שיהוה שוב יבדיל את היהודים כעמו הנבחר. הנבואה מוסיפה ש”אנשים מכל האומות” יישאו את שמו של יהוה. כמו כן, פטרוס הסביר קודם לכן שאלוהים ”לא הבדיל כלל בינינו [משיחיים מרקע יהודי] לבינם [מאמינים מקרב הגויים], אלא טיהר את לבבם בשל אמונתם” (מה״ש ט״ו:9). למעשה, ניתן לומר שאלוהים רוצה שהן היהודים והן הגויים יירשו את המלכות (רומ׳ ח׳:17; אפ׳ ב׳:17–19). באף נבואה לא נכתב שמאמינים מקרב הגויים חייבים קודם כול להימול בבשר או להתגייר.
7, 8. (א) מה אמר יעקב? (ב) מה כוונת המילים ”החלטתי היא”?
7 לאחר שהוצגו בפניהם הוכחות ברורות מתוך המקרא והושמעו חוויות עוצמתיות, יעקב סיכם ואמר: ”על כן הַחלטתי היא שלא להקשות על הגויים הפונים אל עבודת אלוהים, אלא לכתוב להם להימנע מדברים הנגועים בעבודת אלילים, מזנות, מבשר חיות שנחנקו ומדם. הרי למשה יש מימי קדם אנשים המכריזים את דבריו בכל עיר ועיר, שכן מדי שבת נקראים כתביו בקול בבתי הכנסת” (מה״ש ט״ו:19–21).
8 האם כשיעקב אמר ”החלטתי היא” הוא בעצם השתמש לרעה בסמכותו כיושב ראש הישיבה וקיבל החלטה בשם כולם? כלל וכלל לא! את הביטוי היווני שתורגם ל”החלטתי היא” ניתן לתרגם גם ל”דעתי היא”. יעקב לא קיבל החלטה עבור כולם, אלא הציע דרך פעולה אפשרית שהתבססה על הראיות שהושמעו ועל הכתוב במקרא.
9. מדוע הצעתו של יעקב הייתה טובה?
9 האם הצעתו של יעקב הייתה טובה? מתגובתם של השליחים והזקנים, שאימצו אותה, אפשר להבין שכן. מצד אחד, היא לא תקשה על הגויים שרוצים להפוך למשיחיים משום שהיא לא תכפה עליהם את הדרישות של תורת משה (מה״ש ט״ו:19). מצד שני, היא לא תפגע במצפונם של משיחיים מרקע יהודי שבמשך שנים שמעו את כתביו של משה ”נקראים... בקול בבתי הכנסת” (מה״ש ט״ו:21). b אין ספק שההחלטה הזאת תחזק את האחדות בין משיחיים מרקע יהודי למשיחיים מרקע נוכרי. וחשוב מכול, היא תשמח את יהוה אלוהים משום שהיא תקדם את מטרתו. זו הייתה דרך נפלאה לפתור בעיה שהייתה עלולה להפר את השלום והאחדות בעם אלוהים, וזו דוגמה מצוינת למשיחיים כיום.
אלברט שרודר נואם בכינוס בינלאומי שהתקיים בשנת 1998
10. איך הגוף המנהל בימינו מחקה את דוגמתו של הגוף המנהל במאה הראשונה?
10 כפי שלמדנו בפרק הקודם, בדומה לגוף המנהל במאה הראשונה, גם הגוף המנהל של עדי־יהוה בימינו מחפש את ההדרכה של יהוה, ריבון היקום, ושל ישוע המשיח, ראש הקהילה, בכל הנושאים (קור״א י״א:3). c איך הם עושים זאת? אלברט ד. שרודר, ששירת בגוף המנהל משנת 1974 עד שסיים את חייו הארציים במרס 2006, הסביר: ”חברי הגוף המנהל מתאספים מדי יום רביעי ופותחים את הישיבה בתפילה, ובה הם מבקשים שרוח יהוה תנחה אותם. הם אינם חוסכים מאמצים כדי להבטיח שכל נושא שנידון וכל החלטה שמתקבלת יעלו בקנה אחד עם דבר־אלוהים”. באופן דומה, מילטון ג׳. הנשל, ששירת בגוף המנהל במשך שנים רבות וסיים את חייו הארציים במרס 2003, הציג שאלה חשובה מאוד בפני בוגרי הכיתה ה־101 של גלעד — בית־ספר למקרא מייסודה של חברת המצפה: ”היש עוד ארגון בעולם, שהגוף המנהל שלו נועץ בדבר־אלוהים, המקרא, בטרם יחליט החלטות חשובות?” ובכן, התשובה ברורה.
הם שלחו ”אנשים שנבחרו מקרבם” (מה״ש ט״ו:22–29)
11. כיצד הועברה ההחלטה של הגוף המנהל לקהילות?
11 חברי הגוף המנהל בירושלים החליטו פה אחד איך לפעול בנוגע לסוגיית המילה. אולם על מנת שכל הקהילות יהיו מאוחדות, הם היו צריכים להעביר להן את ההחלטה בצורה ברורה ובנימה חיובית ומעודדת. הפסוקים מסבירים כיצד הם עשו זאת: ”אז החליטו השליחים והזקנים והקהילה כולה לשלוח לאנטיוכיה יחד עם פאולוס ובר־נבא אנשים שנבחרו מקרבם — את יהודה המכונה בר־שבא ואת סילא, שהיו מבין המנהיגים את האחים”. בנוסף, הם שלחו עם האחים איגרת וביקשו מהם להקריא אותה בכל הקהילות באנטיוכיה, סוריה וקיליקיה (מה״ש ט״ו:22–26).
12, 13. איך זה הועיל לאחים (א) שיהודה וסילא נשלחו אליהם? (ב) שהם קיבלו איגרת מהגוף המנהל?
12 בתור מי ”שהיו מבין המנהיגים את האחים” יהודה וסילא היו כשירים לחלוטין לייצג את הגוף המנהל. המשימה של ארבעת האחים הייתה להבהיר שהמסר שבפיהם הוא לא רק פתרון לסוגיית המילה, אלא גם הנחיות חדשות מהגוף המנהל. מי שנבחרו למשימה יעזרו לקהילות שבהן שירתו משיחיים מרקע נוכרי להיות יותר מאוחדים עם המשיחיים מרקע יהודי בירושלים. זו הייתה החלטה נבונה ואוהבת, ואין ספק שהיא חיזקה את השלום והאחדות בקרב עם אלוהים.
13 באיגרת היו הנחיות ברורות עבור משיחיים מרקע נוכרי. הן לא עסקו רק בסוגיית המילה, אלא גם בדרישות שאדם צריך לעמוד בהן כדי לקבל את חסדו וברכתו של יהוה. בחלק העיקרי של האיגרת נכתב: ”רוח הקודש ואנו רואים לנכון שלא להטיל עליכם שום מעמסה נוספת מלבד הדברים הנחוצים האלה: להמשיך להימנע מזבחים שהוקרבו לאלילים, מדם, מבשר חיות שנחנקו ומזנות. אם תקפידו להישמר מן הדברים האלה, ייטב לכם. שלום לכם!” (מה״ש ט״ו:28, 29).
14. איך משרתי יהוה מצליחים להישאר מאוחדים בעולם כה מפולג?
14 בעולם כולו יש למעלה מ־000,000,8 עדי־יהוה ביותר מ־000,100 קהילות, והם נהנים מאחדות אמיתית. יש להם את אותה אמונה, והם מבצעים את אותה מלאכה. איך אחדות כזאת אפשרית בעולם כל כך מפולג ומלא אי־סדר? האחדות שלנו נובעת בעיקר מכך שאנו מקבלים הנחיות ברורות מישוע המשיח, ראש הקהילה, דרך ”העבד הנאמן והנבון”, כלומר הגוף המנהל (מתי כ״ד:45–47). כמו כן, אנו מאוחדים משום שאגודת האחים בעולם כולו משתפת פעולה בשמחה עם הגוף המנהל.
”הללו... שמחו על העידוד” (מה״ש ט״ו:30–35)
15, 16. באיזה אופן הגיבו הקהילות להחלטה של הגוף המנהל, ומדוע?
15 בהמשך נאמר שארבעת האחים מירושלים הגיעו לאנטיוכיה, ”שם כינסו את המוני התלמידים ומסרו להם את האיגרת”. איך האחים הגיבו להנחיות שהם קיבלו מהגוף המנהל? הם ”קראו [את האיגרת] ושמחו על העידוד” (מה״ש ט״ו:30, 31). בנוסף, יהודה וסילא ”עודדו את האחים בנאומים רבים וחיזקו אותם”. יהודה וסילא כונו ”נביאים” משום שהם הכריזו על רצון אלוהים, בדומה לבר־נבא, פאולוס ואחרים (מה״ש י״ג:1; ט״ו:32; שמ׳ ז׳:1, 2).
16 אין ספק שיהוה בירך את ההחלטה של הגוף המנהל, ושהיא הובילה לתוצאות טובות. הקהילות התעודדו משום שהגוף המנהל סיפק הנחיות ברורות שהתבססו על דבר־אלוהים ועל הדרכת רוח הקודש בדיוק בזמן הנכון. כמו כן, האופן שבו הקהילות קיבלו את ההנחיות מהגוף המנהל היה אוהב ואישי.
17. כיצד משגיחי הנפה מחקים את דוגמתם של פאולוס, בר־נבא, יהודה וסילא?
17 גם בימינו הגוף המנהל של עדי־יהוה פועל באופן דומה, ומספק הדרכה לאחים בעולם כולו בדיוק בזמן הנכון. כשמתקבלות החלטות, הם מעבירים אותן לקהילות בצורה ברורה וישירה. אחת הדרכים היא באמצעות ביקורים של משגיחי נפה. אחים חרוצים אלה נודדים מקהילה לקהילה ומספקים הדרכה ברורה ועידוד לבבי. הם מקדישים זמן רב לשירות ומחקים את דוגמתם של פאולוס ובר־נבא, אשר ”לימדו וכן גם בישרו יחד עם רבים אחרים את דבר יהוה” (מה״ש ט״ו:35). ובדומה ליהודה וסילא, הם ’מעודדים את האחים בנאומים רבים ומחזקים אותם’.
18. איך משרתי יהוה יכולים להמשיך ליהנות מברכתו?
18 ומה לגבי הקהילות? מה עוזר להן להמשיך לשמור על השלום והאחדות בעולם המפולג של ימינו? התלמיד יעקב כתב מאוחר יותר: ”החוכמה אשר ממעל היא קודם כול טהורה, אחרי כן אוהבת שלום, סבירה, נכונה לציית... נוסף על כך, פרי הצדקה נזרע בתנאי שלום לעושי שלום” (יעקב ג׳:17, 18). איננו יודעים אם יעקב חשב על הישיבה בירושלים כשאמר את המילים האלה. אך כפי שראינו במעשי השליחים פרק ט״ו, נוכל ליהנות מברכת יהוה רק אם נישאר מאוחדים ונשתף פעולה עם ההדרכות שאנו מקבלים מארגון יהוה.
19, 20. (א) מה מראה שהקהילה באנטיוכיה נהנתה משלום ואחדות? (ב) במה פאולוס ובר־נבא יכלו להתרכז כעת?
19 אחרי שהאחים באנטיוכיה שמעו על החלטת הגוף המנהל, הקהילה הייתה שלווה ומאוחדת. במקום להתנגד לאחים בירושלים, הם קיבלו את יהודה וסילא בחום. בפסוקים נאמר: ”זמן מה נשארו שם, ואחרי כן שילחו אותם האחים בשלום, והם חזרו אל שולחיהם”, בחזרה לירושלים (מה״ש ט״ו:33). d ואין ספק שגם האחים בירושלים שמחו לשמוע את חוויותיהם של יהודה וסילא אחרי שהם חזרו ממשימתם. בזכות חסדו של יהוה, המשימה הושלמה בהצלחה!
20 כעת פאולוס ובר־נבא, שנשארו באנטיוכיה, יכלו להתרכז בארגון מלאכת הבישור, בדומה למה שמשגיחי הנפה עושים בימינו כאשר הם מבקרים את הקהילות שנמצאות תחת השגחתן (מה״ש י״ג:2, 3). אין ספק שהסידור הזה הוא ברכה מיהוה! בפרק הבא נראה איך יהוה השתמש בשני המבשרים הנלהבים האלה ובירך את מלאכתם.
אחים ואחיות בימינו נהנים מאספקה של מזון רוחני שמתקבל באמצעות הגוף המנהל ונציגיו
a ראה התיבה ” יעקב — ’אחיו של האדון’”.
b יעקב התייחס לכל כתביו של משה, ולא רק לתורה שניתנה לעם ישראל. אותם כתבים כללו גם את מגעיו של אלוהים עם משרתיו ואת רצונו עבור האנושות עוד לפני שתורת משה ניתנה. לדוגמה, כבר בספר בראשית ניתן להבין מהי השקפתו של אלוהים על דם, זנות ועבודת אלילים (בר׳ ט׳:3, 4; כ׳:2–9; ל״ה:2, 4). בכך יהוה חשף עקרונות החלים על האנושות כולה, גם על יהודים וגם על נוכרים.
c ראה התיבה ” כיצד מאורגן הגוף המנהל בימינו”.
d מספר תרגומי מקרא, כגון תרגום דליטש, מציינים בפסוק 34 כי סילא החליט להישאר באנטיוכיה, אולם נראה כי זוהי תוספת מאוחרת לטקסט.
