פרק 3
”כולם התמלאו ברוח הקודש”
מה קרה בעקבות שפיכת רוח הקודש בחג השבועות
מבוסס על מעשי השליחים ב׳:1–47
1. תאר מה הייתה האווירה בחג השבועות.
רחובות ירושלים שוקקי חיים. a עשן עולה מהמזבח שבמקדש בשעה שהלוויים שרים את ההלל (תהלים קי״ג עד קי״ח) — ככל הנראה בסגנון שירה אנטיפוֹנאלי, כלומר קריאה ותגובה. המוני מבקרים ממלאים את הרחובות. הם הגיעו ממקומות מרוחקים כמו עילם, ארם נהריים (מסופוטמיה), קפדוקיה, פּוֹנטוֹס, מצרים ורומא. b האירוע שלשמו הם התכנסו הוא חג השבועות, הנקרא גם ’יום הביכורים’ (במ׳ כ״ח:26). חג זה שנחגג מדי שנה מציין את תום קציר השעורים ותחילת קציר החיטים. זה בהחלט יום משמח.
2. אילו דברים מדהימים קרו בחג השבועות של שנת 33 לספירה?
2 השנה היא 33 לספירה ומזג האוויר נעים. בערך בשעה תשע בבוקר קורה משהו פלאי שייזכר לדורות. לפתע נשמע ”קול מן השמיים, כקול משב רוח עזה”, או ”כקול רוח סערה” (מה״ש ב׳:2; תרגום דליטש). הקול החזק ממלא את הבית שבו התאספו כ־120 מתלמידיו של ישוע. כעת, מתרחש דבר מדהים: לנגד עיניהם מופיעות מעין לשונות אש ונחות על כל אחד מהם. c ואז התלמידים ’מתמלאים ברוח הקודש’ ומתחילים לדבר בשפות שונות! התלמידים יוצאים לרחובות ירושלים ופוגשים את המבקרים שנדהמים מיכולתם. איש איש שומע אותם מדברים בלשונו! (מה״ש ב׳:1–6).
3. (א) למה אפשר לומר שחג השבועות של שנת 33 לספירה מהווה אבן דרך בעבודת אלוהים האמיתית? (ב) איך נאומו של פטרוס היה קשור לשימוש ב”מפתחות המלכות”?
3 מאורע מרגש זה מהווה אבן דרך בעבודת אלוהים האמיתית — ייסודו של עם ישראל הרוחני, קהילת המשיחיים המשוחים (גל׳ ו׳:16). אבל היו עוד דברים חשובים שקרו. כאשר פטרוס דיבר אל ההמון באותו יום, הוא השתמש ’במפתח המלכות’ הראשון מתוך שלושה מפתחות, שכל אחד מהם יאפשר לקבוצה שונה של אנשים לזכות בברכות מיוחדות (מתי ט״ז:18, 19). המפתח הראשון אפשר ליהודים ולגרים לקבל את הבשורה הטובה ולהימשח ברוח קודשו של אלוהים. d בדרך זו הם יהפכו להיות חלק מעם ישראל הרוחני, ותהיה להם התקווה לכהן כמלכים וככוהנים במלכות המשיח (ההת׳ ה׳:9, 10). בהמשך זכות זו תינתן גם לשומרונים, ולאחר מכן לגויים. מה יכולים המשיחיים כיום ללמוד מהמאורעות החשובים שקרו בחג השבועות של שנת 33 לספירה?
”כולם יחדיו במקום אחד” (מה״ש ב׳:1–4)
4. איך הקהילה המשיחית של ימינו ממשיכה את דרכה של הקהילה שנוסדה בשנת 33 לספירה?
4 בהתחלה הקהילה המשיחית מנתה כ־120 תלמידים שהיו ”כולם יחדיו במקום אחד” — בחדר עליון — ונמשחו ברוח הקודש (מה״ש ב׳:1). לקראת סוף היום מספרם של חברי הקהילה הטבולים הגיע לאלפים. וזאת הייתה רק יריית הפתיחה של הצמיחה והגידול שממשיכים להתרחש בארגון יהוה עד ימינו! אכן, הקהילה המשיחית של ימינו, קהילה של גברים ונשים יראי אלוהים, היא האמצעי שדרכו ’הבשורה הטובה על המלכות מוכרזת בכל העולם המיושב לעדות לכל האומות’ לפני קץ הסדר העולמי (מתי כ״ד:14).
5. לאיזו ברכה זכו מי שהתרועעו עם הקהילה המשיחית במאה הראשונה לספירה, ומה לגבי היום?
5 הקהילה המשיחית תהיה גם מקור לחיזוק רוחני עבור חבריה המשוחים, ובהמשך גם עבור ’הכבשים האחרים’ (יוח׳ י׳:16). פאולוס הביע את הערכתו לתמיכה ההדדית מצד חברי הקהילה כשכתב למשיחיים ברומא: ”אני נכסף לראותכם כדי להעניק לכם מתנה רוחנית לחיזוקכם, או בעצם כדי שנעודד זה את זה באמצעות האמונה המשותפת לכם ולי” (רומ׳ א׳:11, 12).
6, 7. איך הקהילה המשיחית כיום מקיימת את הצו של ישוע לבשר לכל האומות?
6 לקהילה המשיחית כיום יש את אותן מטרות שהיו לקהילה במאה הראשונה. ישוע נתן לתלמידיו משימה מאתגרת אך מרגשת. הוא אמר להם: ”עשו תלמידים מקרב כל האומות, והטבילו אותם בשם האב והבן ורוח הקודש. למדו אותם לקיים את כל מה שציוויתי עליכם” (מתי כ״ח:19, 20).
7 הקהילה המשיחית של עדי־יהוה היא האמצעי שדרכו מתבצעת הפעילות כיום. כמובן, זה יכול להיות מאתגר לבשר לאנשים שמדברים בשפות שונות. בכל זאת, עדי־יהוה מספקים חומר המבוסס על המקרא ביותר מ־000,1 שפות. אם אתה נוכח בקביעות באסיפות של עדי־יהוה ומשתתף בפעילות הבישור ועשיית התלמידים, יש לך סיבה לשמוח. אתה אחד מהמעטים שיש להם זכות להעיד ביסודיות על שם יהוה!
8. לאיזו עזרה אנו זוכים באמצעות הקהילה המשיחית?
8 יהוה אלוהים דאג לספק אגודת אחים בינלאומית כדי לעזור לך להחזיק מעמד בשמחה בזמנים קשים אלה. פאולוס כתב למשיחיים העבריים: ”הבה נשים לב איש אל רעהו כדי לעורר זה את זה לאהבה ולמעשים טובים, ואל נזנח את התכנסותנו, כמנהג כמה אנשים, אלא נעודד זה את זה, ועל אחת כמה וכמה בראותכם כי קרב היום” (עב׳ י׳:24, 25). הקהילה המשיחית היא מתנה מיהוה, והיא עוזרת לך לעודד אחרים ולהתעודד בעצמך. הישאר קרוב לאחיך ואחיותיך לאמונה ולעולם אל תזנח את האסיפות!
”שמעו אותם... איש איש בלשונו” (מה״ש ב׳:5–13)
”אנו שומעים אותם מדברים בלשונותינו על נפלאות אלוהים” (מעשי השליחים ב׳:11).
9, 10. אילו מאמצים עשו כמה כדי לבשר לדוברי שפות שונות?
9 דמיין כמה נרגשים היו אותם יהודים וגרים בחג השבועות של שנת 33 לספירה. סביר להניח שרוב הנוכחים חלקו שפה משותפת, יוונית או עברית. אבל כעת ”שמעו אותם [את התלמידים] מדברים בשפות שונות, איש איש בלשונו” (מה״ש ב׳:6). אין ספק שאותם מאזינים התרגשו לשמוע את הבשורה הטובה בשפת אימם. כמובן, למשיחיים כיום אין את היכולת הפלאית לדבר בשפות שונות. אבל רבים מהם עושים מאמץ להפיץ את מסר המלכות לבני כל הלאומים. יש כאלה שלמדו שפה חדשה כדי לשרת בקהילה של דוברי שפה זרה בסביבתם או אפילו עברו לארץ אחרת. לא אחת הם שמו לב שמאזיניהם מתרשמים מאוד ממאמציהם.
10 קריסטין למדה גוּגָ׳רטית ביחד עם שבעה עדי־יהוה נוספים, וכשפגשה עמיתה לעבודה שדוברת גוג׳רטית היא בירכה אותה לשלום בשפת אימה. האישה הצעירה התרשמה ורצתה לדעת למה היא עשתה מאמץ ללמוד שפה כל כך קשה כמו גוג׳רטית. לקריסטין הייתה כעת הזדמנות לתת לה עדות טובה. האישה אמרה לה: ”כנראה שיש לכם משהו מאוד חשוב לחלוק עם אחרים”.
11. מה נוכל לעשות כדי לבשר את מסר המלכות לדוברי שפות שונות?
11 כמובן, לא כולנו יכולים ללמוד שפה חדשה. אך נוכל להיות מוכנים לבשר את מסר המלכות לדוברי שפות שונות. דרך אחת שבה תוכל לעשות זאת היא להשתמש באתר jw.org. תוכל גם ללמוד כמה משפטים באותה שפה שיעוררו את התעניינותם של מי שדוברים אותה. הפנה אותם לאתר, ואם אפשר הראה להם את מגוון הסרטונים והפרסומים הזמינים בשפתם. אם נשתמש בכלי הוראה אלה בשירותנו, נרגיש את אותה שמחה שהייתה לאחינו מהמאה הראשונה, כשאנשים מארצות אחרות נדהמו לשמוע את הבשורה הטובה ”איש איש בלשונו”.
”אז נעמד פטרוס” (מה״ש ב׳:14–37)
12. (א) איך דברי יואל הצביעו על האירוע הפלאי שהתרחש בחג השבועות של שנת 33 לספירה? (ב) למה תלמידי ישוע במאה הראשונה ציפו להתגשמות נבואת יואל?
12 ”אז נעמד פטרוס” ודיבר עם ההמון שהגיע ממקומות שונים (מה״ש ב׳:14). הוא הסביר לכל המאזינים שאלוהים נתן לתלמידים את היכולת הפלאית לדבר בשפות שונות, ושכך התגשמה הנבואה מפי יואל: ”אשפוך את רוחי על כל בשר” (יואל ב׳:28). לפני שישוע עלה לשמיים, הוא אמר לתלמידיו: ”אני אבקש מהאב והוא ייתן לכם עוזר נוסף”, עוזר שאותו כינה ישוע ה”רוח” (יוח׳ י״ד:16, 17).
13, 14. באיזו דרך פטרוס ניסה לגעת ללב מאזיניו, ואיך נוכל לחקות את גישתו?
13 דברי הסיום של פטרוס להמון היו נחרצים וישירים: ”יֵדע נא בוודאות כל בית ישראל שאלוהים שם לאדון ולמשיח את אותו ישוע, אשר אתם הוקעתם” (מה״ש ב׳:36). כמובן, רוב מאזיניו של פטרוס לא היו נוכחים כשישוע הוצא להורג על עמוד ההוקעה. אך כאומה הם נשאו באחריות הקולקטיבית למותו. עם זאת, שים לב שפטרוס התייחס אל אחיו היהודים בכבוד ופנה לליבם. מטרתו של פטרוס הייתה להניע את מאזיניו להתחרט, ולא לגנות אותם. האם דבריו של פטרוס פגעו בהם? כלל וכלל לא. למעשה, האנשים ”נעצבו עד מאוד בליבם”. הם שאלו: ”מה עלינו לעשות?” סביר להניח שהגישה החיובית של פטרוס עזרה לו לגעת לליבם של רבים, וכתוצאה מכך הם התחרטו (מה״ש ב׳:37).
14 נוכל לחקות את האופן שבו פטרוס פנה ללב האנשים. כשאנו מבשרים לאחרים, אין צורך שנתקן את כל השקפותיהם המנוגדות למקרא. במקום זאת, מוטב שנדבר על דברים שאנחנו מסכימים עליהם. אם נמצא מכנה משותף עם בעל הבית, נוכל להסביר לו בטקט מה דבר־אלוהים אומר בנושא. ברוב המקרים כשאמיתות מקראיות מוצגות באופן חיובי, ישרי הלב עשויים להגיב בחיוב.
”היטבלו איש איש מכם” (מה״ש ב׳:38–47)
15. (א) מה אמר פטרוס, ומה הייתה התגובה? (ב) מדוע האלפים ששמעו את הבשורה הטובה בחג השבועות היו כשירים להיטבל באותו היום?
15 ביום מרגש זה של חג השבועות שנת 33 לספירה, פטרוס אמר ליהודים ולגרים שנענו למסר: ”חזרו בתשובה והיטבלו איש איש מכם” (מה״ש ב׳:38). כתוצאה מכך כ־000,3 איש נטבלו, ככל הנראה בבריכות בירושלים או בסביבותיה. e האם היה זה צעד אימפולסיבי? האם מקרה זה משמש תקדים לתלמידי מקרא ולילדים של עדי־יהוה ומלמד שעליהם למהר להיטבל לפני שהם מוכנים לכך? ובכן, לא. זכור שאותם יהודים וגרים שנטבלו באותו יום היו תלמידים נלהבים של דבר־אלוהים וחלק מאומה שכבר הייתה מוקדשת ליהוה. בנוסף, הם כבר הוכיחו את קנאותם, שהרי במקרים מסוימים הם הגיעו ממקומות רחוקים כדי לחגוג את החג. לאחר שקיבלו את האמיתות החשובות בנוגע לתפקיד שישוע המשיח ממלא בהגשמת מטרת אלוהים הם היו מוכנים להמשיך לשרת את אלוהים, אך כעת בתור תלמידיו הטבולים של המשיח.
16. איך המשיחיים במאה הראשונה גילו רוח של הקרבה עצמית?
16 אין ספק שיהוה בירך את הקבוצה הזו. הכתוב מוסר: ”כל המאמינים החדשים היו יחד וחלקו זה עם זה את כל מה שהיה להם. הם גם מכרו את רכושם ואת נכסיהם, ואת ההכנסות חילקו לכול, איש איש כפי צורכו” (מה״ש ב׳:44, 45). f כל המשיחיים האמיתיים רוצים לחקות גישה אוהבת זו ולגלות רוח של הקרבה עצמית.
17. אילו צעדים על אדם לעשות כדי להיות כשיר לטבילה?
17 המקרא מראה שיש מספר דברים שאדם חייב לעשות לפני שהוא יכול להקדיש את עצמו ליהוה ולהיטבל. הוא חייב לרכוש ידע על דבר־אלוהים (יוח׳ י״ז:3). הוא צריך לגלות אמונה ועליו להתחרט ולהביע צער אמיתי על אורח חייו הקודם (מה״ש ג׳:19). ואז הוא חייב להשתנות ולפעול בהתאם לרצון אלוהים (רומ׳ י״ב:2; אפ׳ ד׳:23, 24). לאחר שהוא עושה את הצעדים האלה הוא מקדיש את עצמו לאלוהים בתפילה ולאחר מכן נטבל (מתי ט״ז:24; פט״א ג׳:21).
18. איזו זכות פתוחה בפני תלמידיו הטבולים של המשיח?
18 האם אתה תלמיד מוקדש וטבול של ישוע המשיח? אם כן, היה אסיר תודה על הזכות שניתנה לך. בדומה לתלמידים מהמאה הראשונה שהתמלאו ברוח הקודש, יהוה יכול להשתמש גם בך בדרך עוצמתית כדי להעיד ביסודיות ולעשות את רצונו!
a ראה התיבה ” ירושלים — מרכז היהדות”.
b ראה התיבות ” רומא — בירתה של אימפריה”, ” היהודים בארם נהריים ובמצרים”, ו” המשיחיים בפּוֹנְטוֹס”.
c ה”לשונות” היו ”מעין לשונות אש” ולא אש ממשית, מה שמצביע על כך שכשרוח הקודש נשפכה על כל תלמיד היא למעשה נראתה וזהרה כמו אש.
d ראה התיבה ” מי היו אותם גרים?”
e לשם השוואה, ב־7 באוגוסט 1993 בכינוס בינלאומי של עדי־יהוה שנערך בקייב, אוקראינה, נטבלו 402,7 איש בשש בריכות שונות. נדרשו שעתיים ורבע כדי להטביל את כולם.
f המבקרים נשארו בירושלים כדי ללמוד עוד על אמונתם החדשה, וסידור זמני זה מילא את הצורך שהתעורר בעקבות כך. מקרה זה לא היה צורה של קומוניזם, אלא תיאר את מה שהאחים עשו מתוך רצון, ולא מתוך הכרח (מה״ש ה׳:1–4).
