פרק 5
”עלינו לציית לאלוהים כשליט”
השליחים נוקטים עמדה המהווה דוגמה עבור כל המשיחיים האמיתיים
מבוסס על מעשי השליחים ה׳:12 עד ו׳:7
1–3. (א) מדוע השליחים הובאו למשפט, ומה הייתה הסוגיה האמיתית? (ב) למה חשוב שנדע איזו עמדה נקטו השליחים?
שופטי הסנהדרין רותחים מזעם! שליחי ישוע עומדים למשפט לפני בית דין עליון זה. מדוע? יוסף קַיָּפָא, הכוהן הגדול ונשיא הסנהדרין, פונה אליהם בזעם ואומר: ”הרי ציווינו עליכם בתוקף שלא להמשיך ללמד בשם הזה”. מרוב כעס קיפא לא יכול אפילו להעלות על דל שפתיו את שמו של ישוע. אך הוא ממשיך ואומר: ”מילאתם את ירושלים בתורתכם, ואתם נחושים להביא עלינו את דם האיש הזה” (מה״ש ה׳:28). המסר ברור: הפסיקו לבשר או שתיענשו!
2 איך יגיבו השליחים? ישוע ציווה עליהם לבשר, והוא קיבל את סמכותו מאלוהים (מתי כ״ח:18–20). האם השליחים ייכנעו לפחד מפני אנשים ויפסיקו לבשר? או שיהיה להם אומץ לעמוד איתן ולא לשתוק? הסוגיה האמיתית היא: האם הם יצייתו לאלוהים או לבני אדם? השליח פטרוס לא מהסס ומדבר בשם כל השליחים באומץ ובצורה חד־משמעית.
3 בתור משיחיים אמיתיים, חשוב לנו לדעת איך השליחים הגיבו לאיומי הסנהדרין. הצו לבשר חל גם עלינו. כשאנו ממלאים את הצו מאת אלוהים לבשר, גם אנחנו עלולים להיתקל ברדיפות (מתי י׳:22). המתנגדים אולי ינסו להגביל את פעילותנו או לאסור אותה. מה נעשה? נוכל ללמוד רבות אם נבחן את העמדה שנקטו השליחים ואת הנסיבות שבגללן עמדו למשפט לפני הסנהדרין. a
’מלאך יהוה פתח את הדלתות’ (מה״ש ה׳:12–21א)
4, 5. מדוע קיפא והצדוקים ”התמלאו קנאה”?
4 זכור שבפעם הראשונה שהורו לפטרוס ויוחנן להפסיק לבשר, הם השיבו: ”איננו יכולים להפסיק לדבר על מה שראינו ושמענו” (מה״ש ד׳:20). אחרי שעמדו למשפט לפני הסנהדרין, פטרוס ויוחנן ושאר השליחים המשיכו לבשר במקדש. השליחים גם עשו ניסים גדולים: הם ריפאו חולים וגירשו שדים. כל זה קרה ”באכסדרת שלמה”, שדרת עמודים מקורה בצידו המזרחי של המקדש, מקום שבו התאספו יהודים רבים. האנשים נרפאו רק משום שצילו של פטרוס נפל עליהם! רבים מאלה שנרפאו זכו גם לריפוי רוחני. כתוצאה מכך ”מספר המאמינים באדון הלך וגדל, ונוספו המוני גברים ונשים” (מה״ש ה׳:12–15).
5 קיפא והצדוקים, הכת שאליה השתייך, ”התמלאו קנאה” והשליכו את השליחים לכלא (מה״ש ה׳:17, 18). מדוע הצדוקים זעמו? השליחים לימדו שישוע קם לתחייה, ואילו הצדוקים לא האמינו בתחיית המתים. השליחים אמרו שרק האמונה בישוע מעניקה ישועה, ואילו הצדוקים חששו שאם ישוע יתקבל כמנהיג העם, השלטון הרומי ינקוט באמצעי ענישה נגדם (יוח׳ י״א:48). אין זה מפתיע שהצדוקים היו נחושים להשתיק את השליחים!
6. מי עומדים כיום בראש המסיתים נגד עדי־יהוה, ולמה זה לא מפתיע אותנו?
6 גם כיום מי שעומדים בראש המסיתים נגד עדי־יהוה הם אנשי דת. לא אחת מתנגדים אלה מנסים לנצל את השפעתם על רשויות השלטון ועל אמצעי התקשורת כדי לגרום לנו להפסיק לבשר. זה לא צריך להפתיע אותנו. המסר שלנו חושף את השקרים של הדתות. כשאנשים ישרי לב מקבלים את אמיתות המקרא, הם משתחררים מאמונות ומנהגים המנוגדים למקרא (יוח׳ ח׳:32). לכן אין פלא שלא פעם המסר שלנו גורם למנהיגי הדת להתמלא קנאה ושנאה.
7, 8. איך הצו שנתן המלאך השפיע על השליחים, ומה ראוי שנשאל את עצמנו?
7 בשעה שישבו בכלא והמתינו למשפטם, השליחים ודאי תהו האם אויביהם יהרגו אותם בשל אמונתם (מתי כ״ד:9). והנה בלילה קרה דבר שהם ממש לא ציפו לו — ’מלאך יהוה פתח את דלתות בית הסוהר’ (מה״ש ה׳:19). b המלאך נתן להם הנחיה ספציפית: ”התייצבו בבית המקדש והמשיכו לומר לאנשים את כל דברי החיים האלה” (מה״ש ה׳:20). אין ספק שהצו הזה חיזק את השליחים והראה להם שהם עושים את הדבר הנכון. דברי המלאך גם העניקו להם את הכוח להמשיך לעמוד איתן, לא משנה מה יקרה. באמונה חזקה ובאומץ, השליחים ”נכנסו עם שחר אל בית המקדש והחלו ללמד” (מה״ש ה׳:21).
8 על כל אחד מאיתנו לשאול את עצמו: ’האם יהיו לי האמונה והאומץ הנדרשים כדי להמשיך לבשר בנסיבות דומות?’ אנו ממשיכים ’להעיד ביסודיות על מלכות אלוהים’ משום שאנו יודעים שמלאכה חשובה זו זוכה לתמיכתם והדרכתם של המלאכים (מה״ש כ״ח:23; ההת׳ י״ד:6, 7).
”עלינו לציית לאלוהים כשליט ולא לבני אדם” (מה״ש ה׳:21ב–33)
”הם הביאו אותם והעמידו אותם לפני הסנהדרין” (מעשי השליחים ה׳:27).
9–11. כיצד הגיבו השליחים לדרישת הסנהדרין להפסיק לבשר, ומה המשיחיים האמיתיים יכולים ללמוד מדוגמתם?
9 קיפא ושאר שופטי הסנהדרין היו כעת מוכנים למצות את הדין עם השליחים. מבלי לדעת מה קרה בכלא, הם שלחו שומרים כדי להביא את השליחים מבית הסוהר. דמיין לעצמך כמה השומרים היו מופתעים לגלות שהאסירים נעלמו, אף שהכלא היה סגור ונעול ו’השומרים ניצבו ליד הדלתות’ (מה״ש ה׳:23). עד מהרה מפקד משמר בית המקדש הבין שהשליחים חזרו למקדש והעידו על ישוע המשיח — אותה פעילות שבגללה הם הושלכו לכלא! המפקד והשומרים מיהרו למקדש כדי לעצור את השליחים ולהעמיד אותם לפני הסנהדרין.
10 כפי שהוזכר בתחילת הפרק, מנהיגי הדת הזועמים הבהירו לשליחים שהם צריכים להפסיק לבשר. מה הייתה תגובתם? פטרוס דיבר בשם כל השליחים והשיב באומץ: ”עלינו לציית לאלוהים כשליט ולא לבני אדם” (מה״ש ה׳:29). בזאת הציבו השליחים דוגמה ראויה לחיקוי עבור כל המשיחיים האמיתיים לאורך הדורות. אף שאלוהים אומר לנו לציית לשליטי אנוש, אין להם הסמכות לאסור עלינו לעשות את מה שאלוהים דורש או לדרוש את מה שהוא אוסר. לפיכך אם בימינו ”הסמכויות הנעלות” אוסרות על פעילות הבישור, אנחנו חייבים להמשיך לציית לצו שנתן לנו אלוהים ולבשר את הבשורה הטובה (רומ׳ י״ג:1). לכן נמצא דרכים דיסקרטיות להמשיך להעיד ביסודיות על מלכות אלוהים.
11 אין פלא שתגובתם האמיצה של השליחים עוררה עוד יותר את זעמם של השופטים. הם היו נחושים ’להרוג’ אותם (מה״ש ה׳:33). השליחים האמיצים והנלהבים היו בטוחים שהם עומדים למות בשל אמונתם, אך יהוה עזר להם בדרך שלא ציפו לה!
”לא תוכלו למוטט אותם” (מה״ש ה׳:34–42)
12, 13. (א) איזו עצה נתן גמליאל לעמיתיו, ומה הם עשו? (ב) כיצד יהוה מתערב כיום למען עמו, ובמה נוכל להיות בטוחים אם אנו ’סובלים למען הצדקה’?
12 גמליאל, ”מורה תורה מכובד בעיני כל העם”, קם ודיבר. c הוא היה מומחה לענייני חוק ומשפט וזכה להערכה רבה מצד עמיתיו, שכן הם הקשיבו לו כשהוא ”ציווה להוציא את השליחים החוצה לזמן קצר” (מה״ש ה׳:34). הוא הזכיר התקוממויות שאירעו בעבר ואמר שכשמנהיגי המורדים מתו, המרד הסתיים במהירות. לכן הוא הפציר בשופטי הסנהדרין להיות סבלנים וסובלניים במגעיהם עם השליחים, שמנהיגם ישוע מת לאחרונה. הטיעון של גמליאל היה משכנע: ”עזבו את האנשים האלה והניחו להם לנפשם. כי אם רעיון זה או פעילות זו הם מבני אדם, הם יתמוטטו; אך אם הם מאלוהים, לא תוכלו למוטט אותם, שמא תמצאו את עצמכם נלחמים באלוהים” (מה״ש ה׳:38, 39). השופטים הקשיבו לעצתו אך עדיין הלקו את השליחים וציוו עליהם ”להפסיק לדבר בשם ישוע” (מה״ש ה׳:40).
13 גם כיום יהוה יכול להשתמש באנשים בעלי השפעה כמו גמליאל כדי להתערב למען עמו (מש׳ כ״א:1). יהוה יכול להשתמש ברוחו כדי להניע שליטים רבי־עוצמה, שופטים או מחוקקים לפעול בהתאם לרצונו (נחמ׳ ב׳:4–8). אך אם הוא מאפשר לנו ’לסבול למען הצדקה’ נוכל להיות בטוחים בשני דברים (פט״א ג׳:14). ראשית, אלוהים יכול להעניק לנו את הכוח להחזיק מעמד (קור״א י׳:13). שנית, המתנגדים ’לא יוכלו למוטט’ את מלאכתו של אלוהים (יש׳ נ״ד:17).
14, 15. (א) איך הגיבו השליחים לאחר שהולקו, ולמה? (ב) ספר חוויה הממחישה שמשרתי יהוה מחזיקים מעמד בשמחה.
14 האם ההלקאות ריפו את ידיהם של השליחים או החלישו את נחישותם? לא ולא! הם ’יצאו מלפני הסנהדרין כשהם שמחים’ (מה״ש ה׳:41). מדוע נאמר שהם היו שמחים? ודאי שלא בגלל הכאב הפיזי שנגרם להם בעקבות ההלקאות. שמחתם נבעה מעצם הידיעה שהם נרדפו מפני שהיו נאמנים ליהוה, ומפני שהלכו בעקבות הדוגמה והמופת שלהם, ישוע (מתי ה׳:11, 12).
15 בדומה לאחינו מהמאה הראשונה, אנו מחזיקים מעמד בשמחה כשאנו סובלים למען הבשורה הטובה (פט״א ד׳:12–14). כמובן, אנחנו לא נהנים כשמאיימים עלינו, רודפים אותנו או שמים אותנו במעצר. אך אנו מוצאים סיפוק רב כשאנחנו שומרים על נאמנותנו. חשוב לדוגמה על הנריק דורניק, שסבל שנים בעקבות יחס אכזרי מצד משטרים טוטליטריים. הוא נזכר שבאוגוסט 1944 הרשויות החליטו לשלוח אותו ואת אחִיו למחנה ריכוז. אולם המתנגדים הודו: ”אי אפשר לשכנע אותם לעשות משהו. הם שמחים להיות קדושים מעונים”. אח דורניק הסביר: ”אומנם לא היה לי שום רצון להיות קדוש מעונה, אך שמחתי שזכיתי לסבול באומץ ובכבוד עקב נאמנותי ליהוה” (יעקב א׳:2–4).
בדומה לשליחים, אנו מבשרים ”מבית לבית”
16. איך השליחים הראו שהם נחושים להעיד ביסודיות, וכיצד אנו מחקים את שיטת הבישור שלהם?
16 השליחים לא בזבזו זמן וחידשו את פעילות הבישור. הם לא נכנעו לפחד ו”כל יום בבית המקדש ומבית לבית לא חדלו... להכריז את הבשורה הטובה על המשיח” (מה״ש ה׳:42). d מבשרים נלהבים אלה היו נחושים להעיד ביסודיות. שים לב שהם הלכו לבתי האנשים, כפי שישוע המשיח הדריך אותם לעשות (מתי י׳:7, 11–14). אין ספק שכך הם הצליחו למלא את ירושלים בתורתם. כיום עדי־יהוה ידועים בתור מי שמחקים את אותה שיטת בישור של השליחים. כשאנו מנסים לבקר בכל בית שנמצא בשטח שלנו, אנו מראים בבירור שגם אנחנו רוצים להיות יסודיים ולהעניק לכל אחד את ההזדמנות לשמוע את הבשורה הטובה. האם יהוה מברך את השירות מבית לבית? בהחלט! מיליוני אנשים כבר נענו בחיוב למסר המלכות בעת זו של הקץ, ורבים שמעו את הבשורה הטובה בפעם הראשונה כשעד־יהוה דפק על דלת ביתם.
גברים הכשירים לטפל ”בעניין הכרחי” (מה״ש ו׳:1–6)
17–19. איזו סוגיה מפלגת התעוררה, ואילו הנחיות העניקו השליחים כדי ליישב אותה?
17 הקהילה החדשה התמודדה עם סכנה סמויה שאיימה עליה מבפנים. במה מדובר? רבים מהתלמידים שנטבלו היו מבקרים שבאו לירושלים. לפני שחזרו לביתם הם רצו ללמוד עוד, ולכן התלמידים שהתגוררו בירושלים תרמו כספים ברצון על מנת לספק להם מזון ומצרכים נוספים (מה״ש ב׳:44–46; ד׳:34–37). אבל בעקבות זאת נוצר מצב רגיש. בחלוקת המזון היומית התעלמו מהאלמנות דוברות היוונית (מה״ש ו׳:1). אך מהאלמנות דוברות העברית לא התעלמו. שורש הבעיה היה ככל הנראה אפליה. מעטות הסוגיות שיש להן פוטנציאל לפלג יותר מהסוגיה הזו.
18 השליחים, ששימשו בתור הגוף המנהל של הקהילה שהלכה וגדלה, הבינו שזה לא יהיה חכם מצידם ’לעזוב את דבר אלוהים כדי לחלק מזון’ (מה״ש ו׳:2). על מנת לפתור את הבעיה, הם הדריכו את התלמידים לבחור מביניהם שבעה גברים ”מלאי רוח וחוכמה” כדי שהשליחים ימנו אותם לטפל ”בעניין הכרחי זה” (מה״ש ו׳:3). היה צורך בגברים כשירים משום שהם לא היו צריכים רק לחלק מזון, אלא גם לנהל את הכספים, לקנות מצרכים ולנהל רישום קפדני. לכל הגברים שנבחרו היו שמות יווניים, מה שככל הנראה הקל על האלמנות הפגועות לבטוח בהם. אחרי שהם שקלו את העניין בכובד ראש והתפללו על הנושא, השליחים מינו את שבעת הגברים לטפל ”בעניין הכרחי זה”. e
19 האם שבעת הגברים שהתמנו לחלק את המזון היו כעת פטורים מהאחריות לבשר את הבשורה הטובה? ממש לא! מבין אלה שהתמנו היה סטפנוס, שלימים יוכיח את עצמו כמבשר אמיץ ונלהב (מה״ש ו׳:8–10). גם פיליפוס היה אחד מהשבעה והוא כונה ”המבשר” (מה״ש כ״א:8). ברור אם כן ששבעת הגברים המשיכו לבשר בהתלהבות על המלכות.
20. כיצד משרתי אלוהים כיום מחקים את דוגמתם של השליחים?
20 משרתי יהוה כיום מחקים את דוגמתם של השליחים. כאשר ממליצים על גברים לתפקידי אחריות בקהילה, יש לוודא שהם מגלים חוכמה שמקורה באלוהים ושניכר עליהם שרוח הקודש פועלת בהם. תחת הכוונת הגוף המנהל, גברים העומדים בדרישות המקראיות מתמנים לשרת כזקני קהילה או כמשרתים־עוזרים (טימ״א ג׳:1–9, 12, 13). f ניתן לומר שמי שעומדים בדרישות אלה מונו על־ידי רוח הקודש. אותם גברים חרוצים דואגים לעניינים הכרחיים רבים. לדוגמה, זקני קהילה עורכים סידורים כדי להעניק סיוע מעשי לאחים ואחיות מבוגרים שזקוקים לו (יעקב א׳:27). חלק מזקני הקהילה מעורבים בבניית אולמי מלכות או בארגון כינוסים ויש שעובדים עם ועדת הקישור עם בתי־חולים. המשרתים־העוזרים ממלאים תפקידים רבים שלא כרוכים ישירות ברעייה או בהוראה. כל אותם גברים כשירים חייבים למצוא את האיזון בין האחריות הקהילתית והארגונית לבין הצו של אלוהים לבשר את הבשורה הטובה על המלכות (קור״א ט׳:16).
”אז הלך ונפוץ דבר אלוהים” (מה״ש ו׳:7)
21, 22. מה מוכיח שיהוה בירך את הקהילה החדשה?
21 בתמיכת יהוה, הקהילה החדשה שרדה את הרדיפות שהגיעו מבחוץ ואת הפילוג שאיים להגיע מבפנים. מהכתוב במעשי השליחים ו׳:7 עולה בבירור שיהוה בירך אותם. נאמר שם: ”אז הלך ונפוץ דבר אלוהים, ומספר התלמידים הוסיף לגדול עד מאוד בירושלים; והמוני כוהנים קיבלו על עצמם את האמונה”. זה רק אחד מהמקרים הרבים שמתועדים במעשי השליחים, המראים את התקדמות הקהילה ואת האופן שבו יהוה בירך אותה (מה״ש ט׳:31; י״ב:24; ט״ז:5; י״ט:20; כ״ח:31). גם היום מעודד אותנו לשמוע שפעילות ההכרזה על המלכות משגשגת ברחבי העולם.
22 במאה הראשונה לספירה מנהיגי הדת הזועמים לא התכוונו לוותר. גל של רדיפות נראה באופק. וכפי שנראה בפרק הבא, בקרוב סטפנוס יתמודד עם התנגדות אכזרית.
a ראה התיבה ” הסנהדרין — בית הדין העליון היהודי”.
b זהו האזכור הראשון מבין כ־20 אזכורים ספציפיים למלאכים במעשי השליחים. קודם לכן, במעשי השליחים א׳:10 מוזכרים המלאכים בעקיפין בתור ”אנשים בבגדים לבנים”.
c ראה התיבה ” גמליאל — אדם מכובד בקרב הרבנים”.
d ראה התיבה ”מבשרים ’מבית לבית’”.
e סביר להניח שלאותם גברים היו את התכונות הטובות שזקן קהילה צריך לגלות, משום שהטיפול ”בעניין הכרחי זה” היה כרוך באחריות כבדת משקל. אולם כתבי־הקודש לא מציינים מתי בדיוק החלו למנות גברים לשרת כזקני קהילה או כמשגיחים בקהילה המשיחית.
f במאה הראשונה לספירה, לגברים כשירים הייתה הסמכות למנות זקני קהילה (מה״ש י״ד:23; טימ״א ה׳:22; טיט׳ א׳:5). כיום הגוף המנהל ממנה משגיחי נפה, ומשגיחים אלה ממנים זקני קהילה ומשרתים־עוזרים.
