עבור לתוכן

עבור לתוכן העניינים

פרק 5

‏”‏עלינו לציית לאלוהים כשליט”‏

‏”‏עלינו לציית לאלוהים כשליט”‏

השליחים נוקטים עמדה המהווה דוגמה עבור כל המשיחיים האמיתיים

מבוסס על מעשי השליחים ה׳:‏12 עד ו׳:‏7

1–3.‏ (‏א)‏ מדוע השליחים הובאו למשפט,‏ ומה הייתה הסוגיה האמיתית?‏ (‏ב)‏ למה חשוב שנדע איזו עמדה נקטו השליחים?‏

 שופטי הסנהדרין רותחים מזעם!‏ שליחי ישוע עומדים למשפט לפני בית דין עליון זה.‏ מדוע?‏ יוסף קַיָּפָא,‏ הכוהן הגדול ונשיא הסנהדרין,‏ פונה אליהם בזעם ואומר:‏ ”‏הרי ציווינו עליכם בתוקף שלא להמשיך ללמד בשם הזה”‏.‏ מרוב כעס קיפא לא יכול אפילו להעלות על דל שפתיו את שמו של ישוע.‏ אך הוא ממשיך ואומר:‏ ”‏מילאתם את ירושלים בתורתכם,‏ ואתם נחושים להביא עלינו את דם האיש הזה”‏ (‏מה״ש ה׳:‏28‏)‏.‏ המסר ברור:‏ הפסיקו לבשר או שתיענשו!‏

2 איך יגיבו השליחים?‏ ישוע ציווה עליהם לבשר,‏ והוא קיבל את סמכותו מאלוהים (‏מתי כ״ח:‏18–20‏)‏.‏ האם השליחים ייכנעו לפחד מפני אנשים ויפסיקו לבשר?‏ או שיהיה להם אומץ לעמוד איתן ולא לשתוק?‏ הסוגיה האמיתית היא:‏ האם הם יצייתו לאלוהים או לבני אדם?‏ השליח פטרוס לא מהסס ומדבר בשם כל השליחים באומץ ובצורה חד־משמעית.‏

3 בתור משיחיים אמיתיים,‏ חשוב לנו לדעת איך השליחים הגיבו לאיומי הסנהדרין.‏ הצו לבשר חל גם עלינו.‏ כשאנו ממלאים את הצו מאת אלוהים לבשר,‏ גם אנחנו עלולים להיתקל ברדיפות (‏מתי י׳:‏22‏)‏.‏ המתנגדים אולי ינסו להגביל את פעילותנו או לאסור אותה.‏ מה נעשה?‏ נוכל ללמוד רבות אם נבחן את העמדה שנקטו השליחים ואת הנסיבות שבגללן עמדו למשפט לפני הסנהדרין.‏ a

‏’‏מלאך יהוה פתח את הדלתות’‏ (‏מה״ש ה׳:‏12–21א‏)‏

4,‏ 5.‏ מדוע קיפא והצדוקים ”‏התמלאו קנאה”‏?‏

4 זכור שבפעם הראשונה שהורו לפטרוס ויוחנן להפסיק לבשר,‏ הם השיבו:‏ ”‏איננו יכולים להפסיק לדבר על מה שראינו ושמענו”‏ (‏מה״ש ד׳:‏20‏)‏.‏ אחרי שעמדו למשפט לפני הסנהדרין,‏ פטרוס ויוחנן ושאר השליחים המשיכו לבשר במקדש.‏ השליחים גם עשו ניסים גדולים:‏ הם ריפאו חולים וגירשו שדים.‏ כל זה קרה ”‏באכסדרת שלמה”‏,‏ שדרת עמודים מקורה בצידו המזרחי של המקדש,‏ מקום שבו התאספו יהודים רבים.‏ האנשים נרפאו רק משום שצילו של פטרוס נפל עליהם!‏ רבים מאלה שנרפאו זכו גם לריפוי רוחני.‏ כתוצאה מכך ”‏מספר המאמינים באדון הלך וגדל,‏ ונוספו המוני גברים ונשים”‏ (‏מה״ש ה׳:‏12–15‏)‏.‏

5 קיפא והצדוקים,‏ הכת שאליה השתייך,‏ ”‏התמלאו קנאה”‏ והשליכו את השליחים לכלא (‏מה״ש ה׳:‏17,‏ 18‏)‏.‏ מדוע הצדוקים זעמו?‏ השליחים לימדו שישוע קם לתחייה,‏ ואילו הצדוקים לא האמינו בתחיית המתים.‏ השליחים אמרו שרק האמונה בישוע מעניקה ישועה,‏ ואילו הצדוקים חששו שאם ישוע יתקבל כמנהיג העם,‏ השלטון הרומי ינקוט באמצעי ענישה נגדם (‏יוח׳ י״א:‏48‏)‏.‏ אין זה מפתיע שהצדוקים היו נחושים להשתיק את השליחים!‏

6.‏ מי עומדים כיום בראש המסיתים נגד עדי־יהוה,‏ ולמה זה לא מפתיע אותנו?‏

6 גם כיום מי שעומדים בראש המסיתים נגד עדי־יהוה הם אנשי דת.‏ לא אחת מתנגדים אלה מנסים לנצל את השפעתם על רשויות השלטון ועל אמצעי התקשורת כדי לגרום לנו להפסיק לבשר.‏ זה לא צריך להפתיע אותנו.‏ המסר שלנו חושף את השקרים של הדתות.‏ כשאנשים ישרי לב מקבלים את אמיתות המקרא,‏ הם משתחררים מאמונות ומנהגים המנוגדים למקרא (‏יוח׳ ח׳:‏32‏)‏.‏ לכן אין פלא שלא פעם המסר שלנו גורם למנהיגי הדת להתמלא קנאה ושנאה.‏

7,‏ 8.‏ איך הצו שנתן המלאך השפיע על השליחים,‏ ומה ראוי שנשאל את עצמנו?‏

7 בשעה שישבו בכלא והמתינו למשפטם,‏ השליחים ודאי תהו האם אויביהם יהרגו אותם בשל אמונתם (‏מתי כ״ד:‏9‏)‏.‏ והנה בלילה קרה דבר שהם ממש לא ציפו לו — ’‏מלאך יהוה פתח את דלתות בית הסוהר’‏ (‏מה״ש ה׳:‏19‏)‏.‏ b המלאך נתן להם הנחיה ספציפית:‏ ”‏התייצבו בבית המקדש והמשיכו לומר לאנשים את כל דברי החיים האלה”‏ (‏מה״ש ה׳:‏20‏)‏.‏ אין ספק שהצו הזה חיזק את השליחים והראה להם שהם עושים את הדבר הנכון.‏ דברי המלאך גם העניקו להם את הכוח להמשיך לעמוד איתן,‏ לא משנה מה יקרה.‏ באמונה חזקה ובאומץ,‏ השליחים ”‏נכנסו עם שחר אל בית המקדש והחלו ללמד”‏ (‏מה״ש ה׳:‏21‏)‏.‏

8 על כל אחד מאיתנו לשאול את עצמו:‏ ’‏האם יהיו לי האמונה והאומץ הנדרשים כדי להמשיך לבשר בנסיבות דומות?‏’‏ אנו ממשיכים ’‏להעיד ביסודיות על מלכות אלוהים’‏ משום שאנו יודעים שמלאכה חשובה זו זוכה לתמיכתם והדרכתם של המלאכים (‏מה״ש כ״ח:‏23;‏ ההת׳ י״ד:‏6,‏ 7‏)‏.‏

‏”‏עלינו לציית לאלוהים כשליט ולא לבני אדם”‏ (‏מה״ש ה׳:‏21ב–33‏)‏

‏”‏הם הביאו אותם והעמידו אותם לפני הסנהדרין”‏ (‏מעשי השליחים ה׳:‏27‏)‏.‏

9–11.‏ כיצד הגיבו השליחים לדרישת הסנהדרין להפסיק לבשר,‏ ומה המשיחיים האמיתיים יכולים ללמוד מדוגמתם?‏

9 קיפא ושאר שופטי הסנהדרין היו כעת מוכנים למצות את הדין עם השליחים.‏ מבלי לדעת מה קרה בכלא,‏ הם שלחו שומרים כדי להביא את השליחים מבית הסוהר.‏ דמיין לעצמך כמה השומרים היו מופתעים לגלות שהאסירים נעלמו,‏ אף שהכלא היה סגור ונעול ו’‏השומרים ניצבו ליד הדלתות’‏ (‏מה״ש ה׳:‏23‏)‏.‏ עד מהרה מפקד משמר בית המקדש הבין שהשליחים חזרו למקדש והעידו על ישוע המשיח — אותה פעילות שבגללה הם הושלכו לכלא!‏ המפקד והשומרים מיהרו למקדש כדי לעצור את השליחים ולהעמיד אותם לפני הסנהדרין.‏

10 כפי שהוזכר בתחילת הפרק,‏ מנהיגי הדת הזועמים הבהירו לשליחים שהם צריכים להפסיק לבשר.‏ מה הייתה תגובתם?‏ פטרוס דיבר בשם כל השליחים והשיב באומץ:‏ ”‏עלינו לציית לאלוהים כשליט ולא לבני אדם”‏ (‏מה״ש ה׳:‏29‏)‏.‏ בזאת הציבו השליחים דוגמה ראויה לחיקוי עבור כל המשיחיים האמיתיים לאורך הדורות.‏ אף שאלוהים אומר לנו לציית לשליטי אנוש,‏ אין להם הסמכות לאסור עלינו לעשות את מה שאלוהים דורש או לדרוש את מה שהוא אוסר.‏ לפיכך אם בימינו ”‏הסמכויות הנעלות”‏ אוסרות על פעילות הבישור,‏ אנחנו חייבים להמשיך לציית לצו שנתן לנו אלוהים ולבשר את הבשורה הטובה (‏רומ׳ י״ג:‏1‏)‏.‏ לכן נמצא דרכים דיסקרטיות להמשיך להעיד ביסודיות על מלכות אלוהים.‏

11 אין פלא שתגובתם האמיצה של השליחים עוררה עוד יותר את זעמם של השופטים.‏ הם היו נחושים ’‏להרוג’‏ אותם (‏מה״ש ה׳:‏33‏)‏.‏ השליחים האמיצים והנלהבים היו בטוחים שהם עומדים למות בשל אמונתם,‏ אך יהוה עזר להם בדרך שלא ציפו לה!‏

‏”‏לא תוכלו למוטט אותם”‏ (‏מה״ש ה׳:‏34–42‏)‏

12,‏ 13.‏ (‏א)‏ איזו עצה נתן גמליאל לעמיתיו,‏ ומה הם עשו?‏ (‏ב)‏ כיצד יהוה מתערב כיום למען עמו,‏ ובמה נוכל להיות בטוחים אם אנו ’‏סובלים למען הצדקה’‏?‏

12 גמליאל,‏ ”‏מורה תורה מכובד בעיני כל העם”‏,‏ קם ודיבר.‏ c הוא היה מומחה לענייני חוק ומשפט וזכה להערכה רבה מצד עמיתיו,‏ שכן הם הקשיבו לו כשהוא ”‏ציווה להוציא את השליחים החוצה לזמן קצר”‏ (‏מה״ש ה׳:‏34‏)‏.‏ הוא הזכיר התקוממויות שאירעו בעבר ואמר שכשמנהיגי המורדים מתו,‏ המרד הסתיים במהירות.‏ לכן הוא הפציר בשופטי הסנהדרין להיות סבלנים וסובלניים במגעיהם עם השליחים,‏ שמנהיגם ישוע מת לאחרונה.‏ הטיעון של גמליאל היה משכנע:‏ ”‏עזבו את האנשים האלה והניחו להם לנפשם.‏ כי אם רעיון זה או פעילות זו הם מבני אדם,‏ הם יתמוטטו;‏ אך אם הם מאלוהים,‏ לא תוכלו למוטט אותם,‏ שמא תמצאו את עצמכם נלחמים באלוהים”‏ (‏מה״ש ה׳:‏38,‏ 39‏)‏.‏ השופטים הקשיבו לעצתו אך עדיין הלקו את השליחים וציוו עליהם ”‏להפסיק לדבר בשם ישוע”‏ (‏מה״ש ה׳:‏40‏)‏.‏

13 גם כיום יהוה יכול להשתמש באנשים בעלי השפעה כמו גמליאל כדי להתערב למען עמו (‏מש׳ כ״א:‏1‏)‏.‏ יהוה יכול להשתמש ברוחו כדי להניע שליטים רבי־עוצמה,‏ שופטים או מחוקקים לפעול בהתאם לרצונו (‏נחמ׳ ב׳:‏4–8‏)‏.‏ אך אם הוא מאפשר לנו ’‏לסבול למען הצדקה’‏ נוכל להיות בטוחים בשני דברים (‏פט״א ג׳:‏14‏)‏.‏ ראשית,‏ אלוהים יכול להעניק לנו את הכוח להחזיק מעמד (‏קור״א י׳:‏13‏)‏.‏ שנית,‏ המתנגדים ’‏לא יוכלו למוטט’‏ את מלאכתו של אלוהים (‏יש׳ נ״ד:‏17‏)‏.‏

14,‏ 15.‏ (‏א)‏ איך הגיבו השליחים לאחר שהולקו,‏ ולמה?‏ (‏ב)‏ ספר חוויה הממחישה שמשרתי יהוה מחזיקים מעמד בשמחה.‏

14 האם ההלקאות ריפו את ידיהם של השליחים או החלישו את נחישותם?‏ לא ולא!‏ הם ’‏יצאו מלפני הסנהדרין כשהם שמחים’‏ (‏מה״ש ה׳:‏41‏)‏.‏ מדוע נאמר שהם היו שמחים?‏ ודאי שלא בגלל הכאב הפיזי שנגרם להם בעקבות ההלקאות.‏ שמחתם נבעה מעצם הידיעה שהם נרדפו מפני שהיו נאמנים ליהוה,‏ ומפני שהלכו בעקבות הדוגמה והמופת שלהם,‏ ישוע (‏מתי ה׳:‏11,‏ 12‏)‏.‏

15 בדומה לאחינו מהמאה הראשונה,‏ אנו מחזיקים מעמד בשמחה כשאנו סובלים למען הבשורה הטובה (‏פט״א ד׳:‏12–14‏)‏.‏ כמובן,‏ אנחנו לא נהנים כשמאיימים עלינו,‏ רודפים אותנו או שמים אותנו במעצר.‏ אך אנו מוצאים סיפוק רב כשאנחנו שומרים על נאמנותנו.‏ חשוב לדוגמה על הנריק דורניק,‏ שסבל שנים בעקבות יחס אכזרי מצד משטרים טוטליטריים.‏ הוא נזכר שבאוגוסט 1944 הרשויות החליטו לשלוח אותו ואת אחִיו למחנה ריכוז.‏ אולם המתנגדים הודו:‏ ”‏אי אפשר לשכנע אותם לעשות משהו.‏ הם שמחים להיות קדושים מעונים”‏.‏ אח דורניק הסביר:‏ ”‏אומנם לא היה לי שום רצון להיות קדוש מעונה,‏ אך שמחתי שזכיתי לסבול באומץ ובכבוד עקב נאמנותי ליהוה”‏ (‏יעקב א׳:‏2–4‏)‏.‏ 

בדומה לשליחים,‏ אנו מבשרים ”‏מבית לבית”‏

16.‏ איך השליחים הראו שהם נחושים להעיד ביסודיות,‏ וכיצד אנו מחקים את שיטת הבישור שלהם?‏

16 השליחים לא בזבזו זמן וחידשו את פעילות הבישור.‏ הם לא נכנעו לפחד ו”‏כל יום בבית המקדש ומבית לבית לא חדלו.‏.‏.‏ להכריז את הבשורה הטובה על המשיח”‏ (‏מה״ש ה׳:‏42‏)‏.‏ d מבשרים נלהבים אלה היו נחושים להעיד ביסודיות.‏ שים לב שהם הלכו לבתי האנשים,‏ כפי שישוע המשיח הדריך אותם לעשות (‏מתי י׳:‏7,‏ 11–14‏)‏.‏ אין ספק שכך הם הצליחו למלא את ירושלים בתורתם.‏ כיום עדי־יהוה ידועים בתור מי שמחקים את אותה שיטת בישור של השליחים.‏ כשאנו מנסים לבקר בכל בית שנמצא בשטח שלנו,‏ אנו מראים בבירור שגם אנחנו רוצים להיות יסודיים ולהעניק לכל אחד את ההזדמנות לשמוע את הבשורה הטובה.‏ האם יהוה מברך את השירות מבית לבית?‏ בהחלט!‏ מיליוני אנשים כבר נענו בחיוב למסר המלכות בעת זו של הקץ,‏ ורבים שמעו את הבשורה הטובה בפעם הראשונה כשעד־יהוה דפק על דלת ביתם.‏

גברים הכשירים לטפל ”‏בעניין הכרחי”‏ (‏מה״ש ו׳:‏1–6‏)‏

17–19.‏ איזו סוגיה מפלגת התעוררה,‏ ואילו הנחיות העניקו השליחים כדי ליישב אותה?‏

17 הקהילה החדשה התמודדה עם סכנה סמויה שאיימה עליה מבפנים.‏ במה מדובר?‏ רבים מהתלמידים שנטבלו היו מבקרים שבאו לירושלים.‏ לפני שחזרו לביתם הם רצו ללמוד עוד,‏ ולכן התלמידים שהתגוררו בירושלים תרמו כספים ברצון על מנת לספק להם מזון ומצרכים נוספים (‏מה״ש ב׳:‏44–46;‏ ד׳:‏34–37‏)‏.‏ אבל בעקבות זאת נוצר מצב רגיש.‏ בחלוקת המזון היומית התעלמו מהאלמנות דוברות היוונית (‏מה״ש ו׳:‏1‏)‏.‏ אך מהאלמנות דוברות העברית לא התעלמו.‏ שורש הבעיה היה ככל הנראה אפליה.‏ מעטות הסוגיות שיש להן פוטנציאל לפלג יותר מהסוגיה הזו.‏

18 השליחים,‏ ששימשו בתור הגוף המנהל של הקהילה שהלכה וגדלה,‏ הבינו שזה לא יהיה חכם מצידם ’‏לעזוב את דבר אלוהים כדי לחלק מזון’‏ (‏מה״ש ו׳:‏2‏)‏.‏ על מנת לפתור את הבעיה,‏ הם הדריכו את התלמידים לבחור מביניהם שבעה גברים ”‏מלאי רוח וחוכמה”‏ כדי שהשליחים ימנו אותם לטפל ”‏בעניין הכרחי זה”‏ (‏מה״ש ו׳:‏3‏)‏.‏ היה צורך בגברים כשירים משום שהם לא היו צריכים רק לחלק מזון,‏ אלא גם לנהל את הכספים,‏ לקנות מצרכים ולנהל רישום קפדני.‏ לכל הגברים שנבחרו היו שמות יווניים,‏ מה שככל הנראה הקל על האלמנות הפגועות לבטוח בהם.‏ אחרי שהם שקלו את העניין בכובד ראש והתפללו על הנושא,‏ השליחים מינו את שבעת הגברים לטפל ”‏בעניין הכרחי זה”‏.‏ e

19 האם שבעת הגברים שהתמנו לחלק את המזון היו כעת פטורים מהאחריות לבשר את הבשורה הטובה?‏ ממש לא!‏ מבין אלה שהתמנו היה סטפנוס,‏ שלימים יוכיח את עצמו כמבשר אמיץ ונלהב (‏מה״ש ו׳:‏8–10‏)‏.‏ גם פיליפוס היה אחד מהשבעה והוא כונה ”‏המבשר”‏ (‏מה״ש כ״א:‏8‏)‏.‏ ברור אם כן ששבעת הגברים המשיכו לבשר בהתלהבות על המלכות.‏

20.‏ כיצד משרתי אלוהים כיום מחקים את דוגמתם של השליחים?‏

20 משרתי יהוה כיום מחקים את דוגמתם של השליחים.‏ כאשר ממליצים על גברים לתפקידי אחריות בקהילה,‏ יש לוודא שהם מגלים חוכמה שמקורה באלוהים ושניכר עליהם שרוח הקודש פועלת בהם.‏ תחת הכוונת הגוף המנהל,‏ גברים העומדים בדרישות המקראיות מתמנים לשרת כזקני קהילה או כמשרתים־עוזרים (‏טימ״א ג׳:‏1–9,‏ 12,‏ 13‏)‏.‏ f ניתן לומר שמי שעומדים בדרישות אלה מונו על־ידי רוח הקודש.‏ אותם גברים חרוצים דואגים לעניינים הכרחיים רבים.‏ לדוגמה,‏ זקני קהילה עורכים סידורים כדי להעניק סיוע מעשי לאחים ואחיות מבוגרים שזקוקים לו (‏יעקב א׳:‏27‏)‏.‏ חלק מזקני הקהילה מעורבים בבניית אולמי מלכות או בארגון כינוסים ויש שעובדים עם ועדת הקישור עם בתי־חולים.‏ המשרתים־העוזרים ממלאים תפקידים רבים שלא כרוכים ישירות ברעייה או בהוראה.‏ כל אותם גברים כשירים חייבים למצוא את האיזון בין האחריות הקהילתית והארגונית לבין הצו של אלוהים לבשר את הבשורה הטובה על המלכות (‏קור״א ט׳:‏16‏)‏.‏

‏”‏אז הלך ונפוץ דבר אלוהים”‏ (‏מה״ש ו׳:‏7‏)‏

21,‏ 22.‏ מה מוכיח שיהוה בירך את הקהילה החדשה?‏

21 בתמיכת יהוה,‏ הקהילה החדשה שרדה את הרדיפות שהגיעו מבחוץ ואת הפילוג שאיים להגיע מבפנים.‏ מהכתוב במעשי השליחים ו׳:‏7 עולה בבירור שיהוה בירך אותם.‏ נאמר שם:‏ ”‏אז הלך ונפוץ דבר אלוהים,‏ ומספר התלמידים הוסיף לגדול עד מאוד בירושלים;‏ והמוני כוהנים קיבלו על עצמם את האמונה”‏.‏ זה רק אחד מהמקרים הרבים שמתועדים במעשי השליחים,‏ המראים את התקדמות הקהילה ואת האופן שבו יהוה בירך אותה (‏מה״ש ט׳:‏31;‏ י״ב:‏24;‏ ט״ז:‏5;‏ י״ט:‏20;‏ כ״ח:‏31‏)‏.‏ גם היום מעודד אותנו לשמוע שפעילות ההכרזה על המלכות משגשגת ברחבי העולם.‏

22 במאה הראשונה לספירה מנהיגי הדת הזועמים לא התכוונו לוותר.‏ גל של רדיפות נראה באופק.‏ וכפי שנראה בפרק הבא,‏ בקרוב סטפנוס יתמודד עם התנגדות אכזרית.‏

b זהו האזכור הראשון מבין כ־20 אזכורים ספציפיים למלאכים במעשי השליחים.‏ קודם לכן,‏ במעשי השליחים א׳:‏10 מוזכרים המלאכים בעקיפין בתור ”‏אנשים בבגדים לבנים”‏.‏

c ראה התיבה ”‏ גמליאל — אדם מכובד בקרב הרבנים‏”‏.‏

e סביר להניח שלאותם גברים היו את התכונות הטובות שזקן קהילה צריך לגלות,‏ משום שהטיפול ”‏בעניין הכרחי זה”‏ היה כרוך באחריות כבדת משקל.‏ אולם כתבי־הקודש לא מציינים מתי בדיוק החלו למנות גברים לשרת כזקני קהילה או כמשגיחים בקהילה המשיחית.‏

f במאה הראשונה לספירה,‏ לגברים כשירים הייתה הסמכות למנות זקני קהילה (‏מה״ש י״ד:‏23;‏ טימ״א ה׳:‏22;‏ טיט׳ א׳:‏5‏)‏.‏ כיום הגוף המנהל ממנה משגיחי נפה,‏ ומשגיחים אלה ממנים זקני קהילה ומשרתים־עוזרים.‏