פרק 2
”תהיו עדיי”
איך ישוע הכין את שליחיו לעמוד בראש פעילות הבישור
מבוסס על מעשי השליחים א׳:1–26
1–3. באיזה אופן ישוע נפרד משליחיו, ואילו שאלות מתעוררות?
השליחים לא רוצים שזה ייגמר. השבועות האחרונים היו כל כך מרגשים! תחייתו של ישוע עזרה להם לטפס מבור הייאוש לפסגת האושר. במשך 40 יום ישוע נראה אל תלמידיו שוב ושוב והוסיף ללמד ולעודד אותם. אבל היום הם יראו אותו בפעם האחרונה.
2 הם נמצאים יחד בהר הזיתים ומאזינים בשקיקה לכל מילה שיוצאת מפיו של ישוע. הוא מסיים את דבריו מוקדם מכפי שציפו, נושא את ידיו ומברך אותם, ואז נישא מעלה! תלמידיו ממשיכים להביט בו בזמן שהוא עולה לשמיים. ברגע מסוים ענן מכסה אותו והם כבר לא יכולים לראותו, אך הם ממשיכים למקד את מבטם בשמיים (לוקס כ״ד:50; מה״ש א׳:9, 10).
3 הרגע הזה הוא נקודת מפנה בחייהם של שליחי ישוע. מה הם יעשו עכשיו כשאדונם, ישוע המשיח, עלה לשמיים? נוכל להיות בטוחים שהוא הכין אותם להמשיך בפעילות שהתחיל. כיצד הוא הכשיר אותם למשימה חשובה זו, ומה הייתה תגובתם? ואיך זה משפיע על המשיחיים כיום? הפרק הראשון במעשי השליחים משיב על השאלות האלה.
”הוכחות משכנעות רבות” (מה״ש א׳:1–5)
4. באילו מילים לוקס פותח את דבריו בספר מעשי השליחים?
4 לוקס פותח את דבריו בפנייה אל תיאופילוס, שאליו כתב קודם לכן בספר הבשורה שלו. a לוקס מסכם את האירועים שתיעד בסוף ספר הבשורה שלו ומבהיר שמעשי השליחים הוא המשך ישיר לספר הבשורה שכתב. אך הפעם הוא משתמש בניסוח שונה ומוסיף פרטים נוספים.
5, 6. (א) מה יעזור לתלמידי ישוע לשמור על אמונה חזקה? (ב) באיזה אופן אמונתם של המשיחיים כיום מבוססת על ”הוכחות משכנעות רבות”?
5 מה יעזור לתלמידי ישוע לשמור על אמונה חזקה? במעשי השליחים א׳:3 נאמר שישוע ”הופיע לפניהם חי בהוכחות משכנעות רבות”. במקרא רק לוקס, ”הרופא האהוב”, השתמש במילה שתורגמה בפסוק ל”הוכחות משכנעות” (קול׳ ד׳:14). זהו מונח שהשתמשו בו במסמכים רפואיים טכניים ומשמעותו היא הוכחה ברורה ומהימנה. ישוע סיפק הוכחה כזו: הוא נראה אל תלמידיו פעמים רבות. לפעמים לאחד או לשניים מהם, לפעמים לכל השליחים, ובמקרה אחד ליותר מ־500 מאמינים (קור״א ט״ו:3–6). אלו אכן הוכחות משכנעות!
6 באותו אופן, אמונתם של המשיחיים האמיתיים כיום מבוססת על ”הוכחות משכנעות רבות”. האם קיימת הוכחה לכך שישוע חי על הארץ, מת בעד חטאינו והוקם לתחייה? אין ספק שכן! בדבר־אלוהים ניתן למצוא עדויות מהימנות מפי עדי ראייה המספקות לנו את כל ההוכחות המשכנעות שלהן אנו זקוקים. אם נהרהר באותם מקרים אמונתנו תתחזק מאוד. זכור, ראיות מוצקות עושות את ההבדל בין אמונה אמיתית לבין אמונה עיוורת. וכדי לזכות בחיי עולם אנחנו זקוקים לאמונה אמיתית (יוח׳ ג׳:16).
7. איזו דוגמה הציב ישוע לתלמידיו בכל הנוגע לפעילות הבישור וההוראה?
7 ישוע גם ”דיבר על מלכות אלוהים”. לדוגמה, הוא הסביר את הנבואות שהראו שהמשיח עתיד לסבול ולמות (לוקס כ״ד:13–32, 46, 47). כשישוע הבהיר את תפקידו בתור המשיח, הוא דיבר בעיקר על מלכות אלוהים משום שהוא היה המלך המיועד. המלכות תמיד הייתה הנושא המרכזי שעליו בישר ישוע, וכיום תלמידיו מכריזים את אותו מסר חשוב (מתי כ״ד:14; לוקס ד׳:43).
”עד קצה העולם” (מה״ש א׳:6–12)
8, 9. (א) באילו שתי תפיסות שגויות החזיקו השליחים? (ב) איך ישוע תיקן אותם, ומה הלקח עבור המשיחיים כיום?
8 הפעם האחרונה שהשליחים פגשו את ישוע על הארץ הייתה כשהתאספו בהר הזיתים. הם שאלו אותו בלהיטות: ”אדוננו, האם תשיב את המלכות לישראל בזמן הזה?” (מה״ש א׳:6) שאלתם חשפה שתי תפיסות שגויות שבהן החזיקו. הראשונה היא שמלכות אלוהים תושב לעם ישראל הגשמי. והשנייה שהמלכות המובטחת תתחיל לשלוט מייד, ”בזמן הזה”. איך ישוע עזר להם לתקן את חשיבתם?
9 ישוע ידע שעד מהרה הם יבינו שהתפיסה הראשונה שהחזיקו בה הייתה מוטעית. למעשה, לאחר עשרה ימים בלבד תלמידיו עמדו להיות עדים ללידתה של אומה חדשה, עם ישראל הרוחני. יחסיו המיוחדים של אלוהים עם עַם ישראל הגשמי כמעט הגיעו לקיצם. באשר לתפיסה השנייה של התלמידים, ישוע הזכיר להם באדיבות: ”לא לכם לדעת את הזמנים והעיתים שקבע האב בסמכותו שלו” (מה״ש א׳:7). יהוה הוא אל דייקן מאין כמותו. ישוע עצמו אמר לפני מותו שאפילו הבן לא ידע אז את ’היום ואת השעה’ שהקץ יבוא, ”אלא האב לבדו” (מתי כ״ד:36). גם כיום אם המשיחיים מודאגים יתר על המידה בנוגע לזמן שבו קץ הסדר העולמי הזה יבוא, הם למעשה דואגים לגבי דברים ש’לא להם לדעת’.
10. איזו גישה הייתה לשליחים ומדוע עלינו לאמץ אותה?
10 אך לא נרצה למהר לשפוט את שליחיו של ישוע. הם היו אנשים בעלי אמונה חזקה וקיבלו את התיקון בענווה. כמו כן, אף ששאלתם נבעה מחשיבה שגויה היא גם חשפה גישה טובה. ישוע הפציר בתלמידיו שוב ושוב ’לעמוד על המשמר’ (מתי כ״ד:42; כ״ה:13; כ״ו:41). הם היו ערים מבחינה רוחנית וחיפשו בלהיטות ראיות לכך שיהוה עומד לפעול. זו הגישה שצריכה להיות גם לנו. למעשה, בתקופה מכרעת זו של ”אחרית הימים” חשוב אף יותר שנעמוד על המשמר (טימ״ב ג׳:1–5).
11, 12. (א) איזו משימה הטיל ישוע על תלמידיו? (ב) מה הסיבה שישוע הזכיר את רוח הקודש ביחד עם המשימה לבשר?
11 ישוע הזכיר לשליחים במה עליהם להתמקד. הוא אמר: ”כאשר תבוא עליכם רוח הקודש תקבלו כוח ותהיו עדיי בירושלים, בכל יהודה ושומרון ועד קצה העולם” (מה״ש א׳:8). תחילה השליחים יבשרו על תחייתו של ישוע בירושלים, המקום שבו הוצא להורג. מירושלים המסר יופץ בכל יהודה, לאחר מכן בשומרון ובהמשך למקומות רחוקים אף יותר.
12 לאור זאת, לפני שישוע שלח את תלמידיו לבשר הוא חזר על הבטחתו לעזור להם ולשלוח את רוח הקודש. וזו רק אחת הפעמים שבה הביטוי ”רוח הקודש” מופיע במעשי השליחים. ספר סוחף זה חוזר על הביטוי יותר מ־40 פעם ומבהיר שאיננו יכולים לעשות את רצון יהוה ללא עזרת רוח הקודש. כמה חשוב, אם כן, שנבקש אותה בקביעות! (לוקס י״א:13) אנו זקוקים לה עכשיו יותר מתמיד.
13. עד כמה נרחבת פעילות הבישור שמתבצעת בימינו, ולמה עלינו להישאר עסוקים בפעילות זו?
13 משמעות המילים ”עד קצה העולם” השתנתה מאז ימי השליחים. אולם כפי שצוין בפרק הקודם, עדי־יהוה קיבלו על עצמם בלב שלם את המשימה לבשר כי הם יודעים שאלוהים רוצה שאנשים מכל הסוגים ישמעו את הבשורה הטובה על מלכותו (טימ״א ב׳:3, 4). האם אתה לוקח חלק פעיל בפעילות מצילת חיים זו? זאת הפעילות המספקת ביותר שתוכל להשתתף בה! יהוה ייתן לך את הכוח שאתה צריך כדי לבצע אותה. אתה תלמד מספר מעשי השליחים באילו שיטות כדאי להשתמש ואיזו גישה כדאי לאמץ כדי להיות מבשר יעיל.
14, 15. (א) מה אמרו המלאכים על שיבתו של המשיח, ולמה התכוונו? (ראה גם הערת שוליים.) (ב) למה ניתן לומר שהמשיח שב ”באותו אופן” כפי שעזב?
14 כפי שצוין בתחילת הפרק, ישוע נישא מעלה ונעלם מטווח הראייה של אחד עשר השליחים. אבל הם המשיכו לעמוד שם והביטו לשמיים. לבסוף שני מלאכים הופיעו לפניהם ותיקנו אותם בעדינות: ”אנשי הגליל, מדוע אתם עומדים ומביטים לשמיים? אותו ישוע, אשר נלקח מכם השמיימה, יבוא באותו אופן, כפי שראיתם אותו עולה לשמיים” (מה״ש א׳:11). המלאכים לא התכוונו שישוע ישוב באותו גוף, כפי שכמה מהדתות מלמדות. איך אנחנו יודעים זאת?
15 המלאכים לא אמרו שישוע ישוב באותה צורה, אלא ”באותו אופן”. b באיזה אופן הוא עזב? הוא כבר יצא מטווח ראייתם כשהמלאכים דיברו. רק קומץ הגברים האלה, השליחים, ראו והבינו שישוע עזב את תחום כדור הארץ והיה בדרכו אל אביו שבשמיים. המשיח היה צריך לשוב באותו אופן, וזה אכן מה שקרה. כיום רק אנשים בעלי ראייה רוחנית נכונה מבינים שישוע שולט כמלך במלכות אלוהים (לוקס י״ז:20). עלינו להבחין בראיות שהוא מולך כעת ולספר על כך לאחרים, כדי שגם הם יבינו את דחיפות הזמנים.
”הראה לנו במי... בחרת” (מה״ש א׳:13–26)
16–18. (א) מה אנו לומדים על אסיפות משיחיות ממעשי השליחים א׳:13, 14? (ב) מה נוכל ללמוד מדוגמתה של מרים, אימו של ישוע? (ג) מדוע האסיפות חיוניות כיום?
16 אין פלא שהשליחים ”חזרו לירושלים בשמחה גדולה” (לוקס כ״ד:52). אבל איך הם יגיבו להדרכותיו והוראותיו של המשיח? במעשי השליחים א׳ פסוקים 13 ו־14, נאמר שהם התאספו ב”חדר העליון”. מהפסוקים נוכל ללמוד כמה פרטים מעניינים על התאספויות מהסוג הזה. לרוב הבתים בישראל באותה תקופה היה חדר בקומה העליונה, שניתן היה לעלות אליו דרך גרם מדרגות חיצוני. ייתכן שאותו חדר עליון היה חלק מהבית המוזכר במעשי השליחים י״ב:12, שהיה שייך לאימו של מרקוס. בכל מקרה, סביר להניח שהחדר היה מקום פשוט ושימושי והתאים לצורך של תלמידי המשיח להתאסף. אבל מי היו שם באותו היום ומה הם עשו?
17 ראוי לציין שהאסיפה לא הייתה סגורה רק לשליחים או רק לגברים. בין הנוכחים היו גם ”כמה נשים” כולל מרים, אימו של ישוע. זו הפעם האחרונה שהיא מוזכרת ישירות במקרא. נסה לדמיין אותה בין הנוכחים, משרתת את יהוה בענווה ביחד עם אחיה ואחיותיה לאמונה, ולא מחפשת להתבלט. זה ודאי ניחם אותה שארבעת בניה האחרים, שלא האמינו בישוע כשהיה על הארץ, נמצאים איתה כעת (מתי י״ג:55; יוח׳ ז׳:5). לאחר מותו ותחייתו של אחִיהֶם למחצה גישתם השתנתה (קור״א ט״ו:7).
18 בנוסף, שים לב למה התלמידים התאספו: ”בלב אחד התמידו כל אלה בתפילה” (מה״ש א׳:14). עבור המשיחיים התאספות תמיד הייתה חלק חשוב בעבודת אלוהים. אנחנו מתאספים כדי לעודד זה את זה, לקבל הדרכות ועצות ומעל לכול, לעבוד יחד את אבינו השמימי, יהוה. התפילות ושירי ההלל באסיפותינו משמחים מאוד את ליבו וחיוניים עבורנו. לעולם אל לנו לזנוח את התכנסויותינו הקדושות והמעודדות! (עב׳ י׳:24, 25).
19–21. (א) מה אנו לומדים מהעובדה שפטרוס לקח את המושכות ביישוב הסוגיה שהתעוררה בקהילה? (ב) למה היה צריך להחליף את יהודה, ומה נוכל ללמוד מהאופן שבו העניין טופל?
19 תלמידי המשיח היו צריכים לפתור כעת סוגיה ארגונית חשובה, והשליח פטרוס לקח את המושכות כדי ליישב אותה (פסוקים 15–26). נכון שזה מנחם לראות שיהוה בחר להשתמש שוב בפטרוס, אפילו שרק כמה שבועות לפני כן הוא התכחש לישוע שלוש פעמים? (מר׳ י״ד:72) כולנו נוטים לחטוא ולכן אנו זקוקים לתזכורות שיהוה ”טוב וסלחן” כלפי מי שמתחרטים בכנות (תהל׳ פ״ו:5).
20 פטרוס הבין שיש להחליף את יהודה איש קריות, השליח שמסר את ישוע. אבל מי יחליף אותו? השליח החדש צריך להיות אדם שהלך אחרי ישוע במהלך כל שירותו והיה עד לתחייתו (מה״ש א׳:21, 22). וזה בהתאם למה שישוע עצמו הבטיח: ”תשבו גם אתם, ההולכים אחריי, על שנים עשר כיסאות ותשפטו את שנים עשר שבטי ישראל” (מתי י״ט:28). אין ספק שיהוה רצה ששנים עשר השליחים שהלכו אחרי ישוע במהלך שירותו הארצי, ירכיבו את ”שתים עשרה אבני היסוד” העתידיות של ירושלים החדשה (ההת׳ כ״א:2, 14). לכן אלוהים עזר לפטרוס לראות שהנבואה בתהלים ק״ט:8: ”את תפקיד ההשגחה שבידו ייקח אחר”, מתייחסת ליהודה.
21 הבחירה התבצעה באמצעות הטלת גורל, דבר שהיה נפוץ בימי המקרא (מש׳ ט״ז:33). אולם זאת הפעם האחרונה שהמקרא מזכיר שימוש בגורלות למטרה זו. נראה שלאחר שרוח הקודש נשפכה כבר לא היה צורך בהטלת גורלות. אך שים לב למה הטילו גורלות. השליחים התפללו: ”יהוה, אתה היודע מה טמון בלב כל אדם, הראה לנו במי מבין השניים בחרת” (מה״ש א׳:23, 24). הם רצו שיהוה יהיה זה שיבחר. מתתיה, שככל הנראה היה אחד מ־70 התלמידים שישוע שלח לבשר, נבחר והפך לאחד מן ”השנים עשר” (מה״ש ו׳:2). c
22, 23. למה עלינו להיכנע ולהישמע למי שמנהיגים אותנו בקהילה?
22 המקרה הזה מזכיר לנו כמה חשוב לאלוהים שמשרתיו יהיו מאורגנים. גם כיום, אחים אחראים בקהילה נבחרים לשרת בתור משגיחים. זקני הקהילה בוחנים בקפידה את הדרישות המקראיות שבהן צריכים המשגיחים לעמוד, ומבקשים בתפילה את הדרכת רוח הקודש. לכן הקהילה רואה באותם אחים כמי שהתמנו על־ידי רוח הקודש. כשאנחנו נכנעים ונשמעים להדרכתם אנו תורמים לרוח של שיתוף פעולה בקהילה (עב׳ י״ג:17).
אנו נכנעים ונשמעים למשגיחים הממונים
23 כעת, לאחר שתלמידי ישוע ראו אותו קם לתחייה והיו עדים לשינויים הארגוניים שנעשו, הם קיבלו את החיזוק שהיו זקוקים לו והיו מוכנים לחלוטין למה שציפה להם בהמשך. הפרק הבא ידון באירוע רב חשיבות זה.
a לוקס פונה בספר הבשורה שלו אל תיאופילוס בתואר ”הנכבד”, דבר המרמז על כך שהוא היה אדם בעל מעמד גבוה אך עדיין לא תלמיד המשיח (לוקס א׳:3). אולם במעשי השליחים לוקס פונה אליו רק בשמו הפרטי, ”תיאופילוס”. יש חוקרים הסבורים שתיאופילוס הפך למאמין לאחר שקרא את ספר הבשורה של לוקס. לטענתם, זו הסיבה שלוקס כבר לא פונה אליו בתואר כבוד אלא כותב אליו בתור אח לאמונה.
b המקרא משתמש כאן במילה היוונית טְרוֹפּוֹס שמשמעה ”אופן” או ”דרך”, ולא במילה מוֹרְפִי שמשמעה ”צורה”, המרמזת על מראה חיצוני.
c מאוחר יותר פאולוס התמנה להיות ”שליח לגויים”, אבל הוא מעולם לא נחשב לאחד מהשנים עשר (רומ׳ י״א:13; קור״א ט״ו:4–8). הוא לא היה זכאי לזכות המיוחדת הזו משום שהוא לא הלך אחרי ישוע במהלך שירותו הארצי.
