פרק 24
”אזור אומץ!”
היהודים זוממים להרוג את פאולוס, והוא מגן על אמונתו בפני פליקס
מבוסס על מעשי השליחים כ״ג:11 עד כ״ד:27
1, 2. מדוע הרדיפות שפאולוס חווה בירושלים לא מפתיעות אותו?
פאולוס אומנם ניצל מציפורני האספסוף הזועם בירושלים, אך הוא שוב מוצא את עצמו במאסר. הרדיפות שהוא מתמודד איתן בירושלים לא מפתיעות אותו. הוא ידע ש”צפויים [לו] מאסר וצרות” בירושלים (מה״ש כ׳:22, 23). אף־על־פי שפאולוס לא בטוח מה בדיוק עומד לקרות, הוא יודע שהוא ימשיך לסבול למען שמו של ישוע (מה״ש ט׳:16).
2 גם נביאים כמו אגבוס הזהירו את פאולוס שיקשרו אותו ו”ימסרו אותו לידי הגויים” (מה״ש כ״א:4, 10, 11). לא מזמן קבוצה של יהודים ניסתה להרוג אותו, ומייד אחר כך היה נראה שחברי הסנהדרין ”ישסעו את פאולוס לגזרים”. כעת פאולוס נמצא תחת משמר החיילים הרומים ועומד בפני משפט שבו שוב יהיה עליו להפריך את ההאשמות נגדו (מה״ש כ״א:31; כ״ג:10). הוא אכן זקוק לעידוד!
3. מהיכן אנו שואבים עידוד להמשיך לבשר במרץ?
3 כולנו יודעים שבעת הקץ ”כל הרוצים לחיות חיי מסירות לאלוהים כתלמידי המשיח ישוע יירדפו גם הם” (טימ״ב ג׳:12). מדי פעם גם אנו זקוקים לעידוד כדי להמשיך במרץ בפעילות הבישור. לכן אנחנו כל כך מעריכים את העידוד שאנו מקבלים דרך הפרסומים והאסיפות מ”העבד הנאמן והנבון” (מתי כ״ד:45). יהוה מבטיח לנו שאויביו לא יצליחו להביס את משרתיו כקבוצה או להשתיק את הבשורה הטובה (יש׳ נ״ד:17; יר׳ א׳:19). אבל מה בנוגע לשליח פאולוס? האם העידוד שקיבל עזר לו להמשיך לבשר חרף ההתנגדות? הבה נראה לאיזה עידוד הוא זכה ואיך הוא הגיב.
המזימה נכשלת (מה״ש כ״ג:11–34)
4, 5. לאיזה עידוד זכה פאולוס, ומדוע זה היה בדיוק בזמן?
4 כפי שאנחנו רואים בפסוקים, לאחר שהשליח פאולוס נחלץ מהסנהדרין הוא זכה לעידוד שהיה זקוק לו: ”ניצב האדון ליד פאולוס ואמר לו: ’אזור אומץ! כפי שהעדת עליי ביסודיות בירושלים, כך עליך להעיד גם ברומא’” (מה״ש כ״ג:11). אחרי ששמע את המילים המעודדות האלה מפי ישוע, הוא היה בטוח שיינצל. הוא ידע שישרוד ויגיע לרומא, שם תהיה לו האפשרות להעיד ביסודיות על ישוע.
”יותר מארבעים מהם אורבים לו” (מעשי השליחים כ״ג:21).
5 פאולוס זכה לעידוד בדיוק ברגע הנכון. ביום המוחרת יותר מ־40 גברים יהודים ”רקמו... מזימה ונשבעו שבועת קללה שלא יאכלו ולא ישתו עד שיהרגו את פאולוס”. המזימה הזאת הראתה כמה הם היו נחושים לרצוח את פאולוס. הם האמינו שאם לא יצליחו במזימתם תבוא עליהם קללה (מה״ש כ״ג:12–15). התוכנית שלהם, שאושרה על־ידי הכוהנים הראשיים והזקנים, הייתה להביא את פאולוס בפני הסנהדרין לחקירה נוספת, בטענה שעליהם לבחון את עניינו יותר לעומק, אך לערוב לו בדרך ולהרוג אותו.
6. איך נכשלה המזימה נגד פאולוס, ומה צעירים יכולים ללמוד ממקרה זה?
6 אחיינו של פאולוס שמע על המזימה ודיווח לו עליה. פאולוס שלח את הבחור הצעיר לדווח על כך לשר האלף הרומי קְלוֹדְיוֹס לִיסִיאַס (מה״ש כ״ג:16–22). איננו יודעים מה היה שמו של אותו אחיין, אך אנו יודעים שיהוה אוהב צעירים שנוהגים כדוגמתו — מציבים באומץ את רווחתם של משרתי אלוהים על פני רווחתם האישית, וממשיכים לעשות כל שביכולתם כדי לקדם את ענייני המלכות.
7, 8. מה עשה קלודיוס ליסיאס כדי להגן על פאולוס?
7 מייד לאחר ששר האלף, קלודיוס ליסיאס, שמע על המזימה נגד פאולוס הוא ציווה על 470 חיילים, נושאי כידון ופרשים לעזוב את ירושלים באותו לילה וללוות את פאולוס לקיסריה. כשהגיעו לשם, הם העבירו אותו לידי הנציב פליקס. a אף־על־פי שבקיסריה, בירת הפרובינציה הרומית יהודה והמפקדה הראשית של כוחות הצבא הרומי ביהודה, התגוררו יהודים רבים, רוב האנשים שחיו שם היו נוכרים. תנאי החיים בקיסריה היו שונים לגמרי מאלו שבירושלים. החיים בקיסריה התנהלו על מי מנוחות, ואילו בירושלים המצב היה כאוטי — אנשים החזיקו בדעות קדומות על דתות אחרות ועוררו מהומות.
8 בהתאם לחוק הרומי, ליסיאס כתב איגרת לפליקס והסביר את המצב. הוא ציין שברגע שגילה שפאולוס הוא אזרח רומי, הוא הציל אותו מפני היהודים ש”עמדו להורגו”. ליסיאס טען שלא מצא ”שום אשמה המחייבת מוות או מאסר”, אך בגלל המזימה שנרקמה נגד פאולוס הוא מסר אותו לידי פליקס כדי שישמע את טענות המאשימים ויחרוץ משפט בנושא (מה״ש כ״ג:25–30).
9. (א) איך הופרו זכויותיו של פאולוס כאזרח רומי? (ב) כיצד נוכל להשתמש בזכויותינו כאזרחים לטובתנו?
9 האם כל מה שליסיאס כתב היה אמת לאמיתה? לא בדיוק. נראה שהוא ניסה להציג את עצמו באור חיובי. הוא לא באמת הציל את פאולוס מכיוון שגילה שהוא אזרח רומי. למעשה, הוא הפר את זכויותיו כאזרח רומי כאשר ”ציווה לכבול אותו בשתי שרשראות” ובהמשך ”לחקור אותו במלקות” (מה״ש כ״א:30–34; כ״ב:24–29). את כל הפרטים האלה ליסיאס לא ציין באיגרתו. כיום השטן משתמש באנשי דת פנאטיים כדי להצית את אש הרדיפות, ולעיתים הזכויות האזרחיות שלנו נפגעות. אך בדומה לפאולוס, אנו משתמשים בזכויותינו כאזרחים כדי לעגן את זכותנו לבשר בחוק.
”אני שמח להגן על עצמי” (מה״ש כ״ג:35 עד כ״ד:21)
10. אילו האשמות חמורות הושמעו נגד פאולוס?
10 פאולוס הוחזק ”תחת משמר בארמון הורדוס” שבקיסריה וחיכה שמאשימיו יגיעו מירושלים (מה״ש כ״ג:35). כעבור חמישה ימים הם הגיעו — הכוהן הגדול חנניה, נואם ששמו טֶרְטוּלוֹס וקבוצה של זקנים. טרטולוס התחיל לדבר והילל את פליקס על מה שעשה למען היהודים כדי לזכות באהדתו. b ואז ירד לשורש העניין וכינה את פאולוס ”פגע רע”. הוא טען שפאולוס ”מסית למרד בקרב כל היהודים ברחבי העולם המיושב, והוא מראשי כת הנצרתיים. הוא גם ניסה לחלל את בית המקדש, ולכן תפסנו אותו”. שאר היהודים ”הצטרפו גם הם למתקפה וטענו שהדברים הללו נכונים” (מה״ש כ״ד:5, 6, 9). הסתה למרד, עמידה בראש כת מסוכנת וחילול בית המקדש — אלו הן האשמות חמורות שיכולות להוביל לעונש מוות.
11, 12. כיצד דוחה פאולוס את ההאשמות שהועלו נגדו?
11 כעת פאולוס הורשה לדבר. בפתח דבריו אמר: ”אני שמח להגן על עצמי לפניך”. הוא דחה לחלוטין את כל ההאשמות שהועלו נגדו. הוא לא חילל את בית המקדש וגם לא ניסה להסית למרד. פאולוס ציין שהוא למעשה נעדר מירושלים שנים רבות ושהוא הגיע כדי להביא תרומות עבור המשיחיים שנזקקו לסיוע בשל הרעב והרדיפות. פאולוס הסביר שלפני שנכנס למקדש הוא נטהר, ושהוא השתדל ”תמיד לשמור על מצפון נקי לפני אלוהים ולפני בני אדם” (מה״ש כ״ד:10–13, 16–18).
12 פאולוס אומנם הודה שהוא עובד את אלוהי אבותיו ”בַּדרך הנקראת בפיהם כת”, אבל הסביר שהוא מאמין ”בכל הכתוב בתורה ובנביאים”. הוא גם ציין שבדומה למאשימיו, גם הוא מאמין ”שתהיה תחייה הן של הצדיקים והן של הלא־צדיקים”. לאחר מכן פאולוס הטיח במאשימיו: ”שהאנשים הנמצאים כאן יאמרו בעצמם איזה עוון מצאו בי כשעמדתי לפני הסנהדרין, מלבד דבר אחד שהכרזתי כשעמדתי בקרבם: ’על תחיית המתים נשפט אני היום לפניכם!’” (מה״ש כ״ד:14, 15, 20, 21).
13–15. מדוע פאולוס משמש עבורנו דוגמה טובה למתן עדות באומץ בפני הרשויות?
13 פאולוס הציב עבורנו דוגמה נפלאה. נוכל לחקות אותו אם אי פעם נובא בפני הרשויות בגלל אמונתו או אם יאשימו אותנו בהאשמות שווא כגון הקמת מהומות, הסתה למרד נגד הממשלה או השתייכות ל”כת מסוכנת”. פאולוס לא התחנף לנציב כדי לזכות באהדתו כשם שעשה טרטולוס. הוא נשאר רגוע ודיבר בכבוד. פאולוס פנה אליו בטקט, אך בצורה ישירה וכנה. הוא ציין שה”יהודים ממחוז אסיה” שהאשימו אותו בחילול המקדש לא נמצאים שם, ושמבחינה חוקית יש לו הזכות להתעמת איתם ולשמוע את האשמותיהם (מה״ש כ״ד:18, 19).
14 חשוב מכול, פאולוס לא חשש לדבר על אמונתו. הוא שוב הדגיש באומץ את אמונתו בתחיית המתים, אף־על־פי שהנושא הזה עורר מהומה בסנהדרין (מה״ש כ״ג:6–10). למה פאולוס הדגיש את נושא תחיית המתים בדברי הגנתו? משום שהוא העיד על ישוע ועל תחייתו — אמת שמתנגדיו לא הסכימו לקבל (מה״ש כ״ו:6–8, 22, 23). ובכן, הסיבה האמיתית שבגללה פאולוס עמד למשפט הייתה אמונתו בתחיית המתים, ובייחוד בישוע ובתחייתו.
15 בדומה לפאולוס, גם אנחנו יכולים להעיד באומץ ולשאוב כוח ממילותיו של ישוע לתלמידיו: ”תהיו שנואים על הכול בגלל שמי. אבל המחזיק מעמד עד הקץ ייוושע”. אנחנו לא צריכים לדאוג יותר מדי מה נאמר, שהרי ישוע הבטיח: ”כאשר יעצרו אתכם וימסרו אתכם, אל תדאגו שמא לא תדעו מה לומר; אמרו את המילים שיינתנו לכם באותה שעה, שכן לא אתם תדברו אלא רוח הקודש” (מר׳ י״ג:9–13).
”פחד פליקס” (מה״ש כ״ד:22–27)
16, 17. (א) איך פליקס ניהל את משפטו של פאולוס? (ב) מה יכולה להיות הסיבה שפליקס פחד, אך למה הוא המשיך בכל זאת לקרוא לפאולוס?
16 זו לא הייתה הפעם הראשונה שהנציב פליקס שמע על אמונתם של המשיחיים. במעשי השליחים כ״ד:22, 23 נאמר: ”פליקס, שהכיר היטב את העובדות על אותה הדרך [מונח שתיאר את הדרך המשיחית], דחה את הדיון ואמר: ’כשיבוא ליסיאס שר האלף אחליט בנוגע לעניינכם’. הוא ציווה על שר המאה להחזיק את פאולוס במעצר, אך להקל עליו ולהרשות לאנשיו לדאוג לצרכיו”.
17 כעבור כמה ימים פליקס ואשתו דרוסילה, שהייתה יהודייה, שלחו לקרוא לפאולוס והקשיבו לו ”בשעה שדיבר על האמונה במשיח ישוע” (מה״ש כ״ד:24). אולם כשפאולוס דיבר על ”צדקה ועל שליטה עצמית ועל המשפט העתיד לבוא” פליקס פחד. מצפונו כנראה הציק לו עקב כל מעשי העוולה שהוא עצמו עשה במהלך חייו. לכן הוא אמר לפאולוס: ”לך לעת עתה, וכשתהיה לי הזדמנות אקרא לך שוב”. והוא אכן קרא לו לעיתים תכופות. אך לא מפני שרצה ללמוד את האמת, אלא מפני שקיווה לקבל מפאולוס שוחד (מה״ש כ״ד:25, 26).
18. מדוע דיבר פאולוס עם פליקס ואשתו על ”צדקה ועל שליטה עצמית ועל המשפט העתיד לבוא”?
18 מדוע דיבר פאולוס עם פליקס ואשתו על ”צדקה ועל שליטה עצמית ועל המשפט העתיד לבוא”? זכור שהם רצו לדעת מה משמע הדבר ’להאמין במשיח ישוע’. פאולוס ידע שהם אנשים לא־מוסריים, אכזריים וחסרי כל יושר, ולכן הבהיר מה אלוהים דורש מכל מי שרוצים להיות תלמידיו של ישוע. דבריו של פאולוס הבליטו את הניגוד החד בין עקרונות הצדק של אלוהים לבין אורח החיים של פליקס ואשתו. מטרתו הייתה לעזור להם להבין שכל בני האדם צריכים לתת דין וחשבון לאלוהים על מחשבותיהם, דבריהם ומעשיהם. בנוסף לכך, הם היו צריכים להבין שמשפט אלוהים שעתיד לבוא עליהם חשוב יותר מהמשפט שפליקס עתיד לחרוץ בעניינו של פאולוס. אין פלא אפוא שפליקס פחד!
19, 20. (א) איך עלינו להתייחס לאנשים בשירות שמתעניינים באמת, אך אינם מוכנים להשתנות? (ב) מניין לנו שפאולוס לא באמת היה חשוב לפליקס?
19 לעיתים כשאנו יוצאים לשירות אנחנו פוגשים אנשים כמו פליקס. בהתחלה אולי נראה שהם מתעניינים במסר המקראי, אך הם לא באמת רוצים לשנות את דרכם ולציית לאלוהים. עלינו להיות ערניים כשאנו מנסים לעזור להם. בדומה לפאולוס, נוכל להציג להם בטקט את אמות המידה של אלוהים. יכול להיות שהאמת תיגע לליבם ותניע אותם להשתנות. אולם אם זה ברור שאין בכוונתם לשנות את דרכם הפסולה, עלינו להניח להם ולעבור הלאה, כדי שנוכל למצוא את מי שמחפשים את האמת בכל ליבם.
20 המניע האמיתי של פליקס נחשף במילים הבאות: ”בחלוף שנתיים ירש פּוֹרְקְיוֹס פֶסְטוֹס את מקומו של פליקס; והואיל ופליקס רצה לשאת חן בעיני היהודים, השאיר את פאולוס במעצר” (מה״ש כ״ד:27). פאולוס לא באמת היה חשוב לפליקס. פליקס ידע שהמשיחיים לא הסיתו אנשים נגד השלטון. הוא גם ידע שפאולוס לא הפר שום חוק רומי. בכל זאת, פליקס השאיר אותו במעצר כדי ”לשאת חן בעיני היהודים”.
21. מה קרה לפאולוס אחרי שפורקיוס פסטוס התמנה לנציב, ומהיכן פאולוס המשיך לשאוב כוח?
21 כפי שעולה מהפסוק האחרון במעשי השליחים כ״ד, פאולוס עדיין היה במעצר כשפורקיוס פסטוס ירש את שלטונו של פליקס. זה הוביל לסדרה של שימועים, ופאולוס הועבר מנציב לנציב. פאולוס האמיץ אכן ’הובא לפני מלכים ומושלים’ (לוקס כ״א:12). כפי שנראה בהמשך, הוא עמד לבשר לשליט החזק ביותר בימיו. לאורך כל ניסיונותיו אמונתו של פאולוס לא נחלשה. אין ספק שהוא המשיך להתחזק ממילותיו של ישוע: ”אזור אומץ!”
a ראה התיבה ” פליקס — נציב יהודה”.
b טרטולוס הודה לפליקס על כך שהביא על האומה ”שלום רב”. אולם למען האמת בתקופתו של הנציב פליקס המצב בארץ היה יותר סוער מבכל תקופת שלטון של נציב אחר, עד למרד ברומאים. גם כאשר התייחס ל”הכרת תודה עמוקה” שחשו היהודים כלפי הרפורמות של פליקס, טרטולוס לא דבר אמת. למעשה, מרבית היהודים תיעבו את פליקס משום שמירר את חייהם ומנע את התקוממויותיהם באכזריות (מה״ש כ״ד:2, 3).
