פרק 21
”נקי אני מדם כל איש”
פאולוס מבשר בהתלהבות ונותן לזקני הקהילה עצות
מבוסס על מעשי השליחים כ׳:1–38
1–3. (א) תאר את הנסיבות שהובילו למותו של אווטיכוס. (ב) מה עושה פאולוס, ומה אנו לומדים מהמקרה הזה?
פאולוס נמצא בטרואס, בחדר עליון עמוס באנשים. זה הערב האחרון שלו עם האחים, ולכן הוא מאריך בדבריו. השעה כבר חצות, והחדר מלא במנורות שהופכות אותו לחם ומחניק. בחור צעיר ששמו אֶוְטִיכוֹס יושב על אדן החלון, ובזמן נאומו של פאולוס הוא נרדם ונופל מהקומה השלישית.
2 סביר להניח שלוקס הרופא הוא בין הראשונים שרצים לעברו כדי לבדוק מה מצבו. האבחנה ברורה — אווטיכוס מת (מה״ש כ׳:9). פאולוס רוכן מעליו ואומר לקהל: ”הפסיקו את ההמולה; הוא חי”. פאולוס חולל נס — הוא הקים את אווטיכוס לתחייה! (מה״ש כ׳:10).
3 המקרה הזה מראה כמה עוצמתית רוח הקודש. אי־אפשר היה להאשים את פאולוס במותו של אווטיכוס. אבל הוא לא רצה שהמאורע הזה יהיה מה שהאחים והאחיות יזכרו מהאסיפה המיוחדת הזאת, או שהם ייכשלו מבחינה רוחנית. בזכות אותו נס, פאולוס הצליח לנחם ולחזק את חברי הקהילה ולהפיח בהם מרץ כדי להמשיך בשירותם. אין ספק שפאולוס ידע כמה החיים יקרים והמילים שאמר מדגישות זאת: ”נקי אני מדם כל איש” (מה״ש כ׳:26). נבחן כעת איך דוגמתו של פאולוס תעזור לנו לטפח את אותה גישה.
הוא ”החל במסעו אל מקדוניה” (מה״ש כ׳:1, 2)
4. איזו חוויה מטלטלת עבר פאולוס?
4 כשם שהוזכר בפרק הקודם, כשהיה פאולוס באפסוס הוא עבר חוויה מטלטלת. האנשים התמלאו זעם משום שהוא בישר. צורפי הכסף, שמקור הכנסתם התבסס על פולחן ארטמיס, עוררו מהומה בעיר. אבל כשהמצב נרגע ”קרא אליו פאולוס את התלמידים. הוא עודד אותם ואז נפרד מהם לשלום והחל במסעו אל מקדוניה” (מה״ש כ׳:1).
5, 6. (א) כמה זמן פאולוס שהה במקדוניה, ואיך הוא עזר לאחים שם? (ב) איזו גישה טובה הייתה לפאולוס כלפי אחיו ואחיותיו?
5 בדרכו למקדוניה פאולוס עצר בנמל טרואס ונשאר שם זמן מה. פאולוס קיווה שטיטוס, שנשלח לקורינתוס, יצטרף אליו (קור״ב ב׳:12, 13). אבל כשהוא הבין שטיטוס לא עומד להגיע, הוא המשיך למקדוניה וככל הנראה נשאר שם כשנה ”ועודד את התלמידים שם בדברי עידוד רבים” (מה״ש כ׳:2). a בסופו של דבר טיטוס הצטרף לפאולוס במקדוניה ובפיו דיווח מעודד בנוגע לתגובתם של האחים בקורינתוס לאיגרת הראשונה שכתב להם (קור״ב ז׳:5–7). בעקבות כך, פאולוס כתב להם איגרת נוספת — האיגרת השנייה אל הקורינתים.
6 ראוי לציין שלוקס השתמש במילים ”עודד” ו”עידוד” כדי לתאר את ביקוריו של פאולוס באפסוס ובמקדוניה. המילים האלה מתארות היטב את הגישה שהייתה לפאולוס כלפי אחיו ואחיותיו. בניגוד לפרושים שזלזלו באחרים, פאולוס ראה באחיו ואחיותיו שותפים לעבודה (יוח׳ ז׳:47–49; קור״א ג׳:9). גם כשהיה צריך לתת לאחים עצות נוקבות, פאולוס לא גרם להם להרגיש נחותים ממנו (קור״ב ב׳:4).
7. איך משגיחי נפה וזקני קהילה יכולים לחקות את דוגמתו של פאולוס?
7 זקני קהילה ומשגיחי נפה עושים כל מאמץ לחקות את דוגמתו של פאולוס. גם כאשר עליהם לתקן את אחיהם ואחיותיהם, מטרתם היא לחזק אותם. הם מתאמצים מכל הלב לעודד, ולא לשפוט. משגיח נפה מנוסה אמר: ”רוב האחים והאחיות רוצים לעשות את הטוב אבל לפעמים הם מרגישים מתוסכלים, מפוחדים ואבודים”. זקני הקהילה יכולים להיות עוגן עבורם ולחזק אותם (עב׳ י״ב:12, 13).
הם ”זממו... להרע לו” (מה״ש כ׳:3, 4)
8, 9. (א) מה שיבש את תוכניתו של פאולוס להפליג לסוריה? (ב) מדוע היהודים זממו להרע לפאולוס?
8 פאולוס הלך ממקדוניה לקורינתוס. b לאחר שלושה חודשים הוא רצה להמשיך לקֶנְכְּרֶאָה ומשם תכנן להפליג לסוריה. מסוריה הוא יכול היה להגיע לירושלים ולהעביר את התרומות שנאספו עבור האחים הנזקקים (מה״ש כ״ד:17; רומ׳ ט״ו:25, 26). c אולם תפנית בלתי צפויה שינתה את תוכניותיו. במעשי השליחים כ׳:3 נאמר: ’היהודים זממו להרע לו’.
9 שנאתם של היהודים כלפי פאולוס הייתה עזה. הם החשיבו אותו לבוגד משום שעזב את האמונה היהודית. קריספוס, שהיה אחד מראשי בית הכנסת, הפך למשיחי בעקבות ביקורו הקודם של פאולוס (מה״ש י״ח:7, 8; קור״א א׳:14). במקרה אחר היהודים בקורינתוס הביאו את פאולוס להישפט בפני גַלִיוֹן, נציב אכיה. אך גליון בחר לא לעשות שום דבר בנידון, החלטה שהרגיזה את אויביו של פאולוס (מה״ש י״ח:12–17). היהודים בקורינתוס הניחו שבקרוב פאולוס יפליג לקנכראה הסמוכה, ולכן זממו לחכות לו שם ולהרוג אותו. מה יעשה פאולוס?
10. מדוע נמנע פאולוס מלחזור דרך קנכראה, והאם זה העיד על פחדנות?
10 פאולוס החליט לא לחזור דרך קנכראה, אלא באותה דרך שבה הגיע, דרך מקדוניה. הוא רצה להגן על חייו ועל התרומות שהוא נשא עימו. כמובן שגם מסע רגלי היה כרוך בסכנות. באותם ימים היו לאורך הדרך שודדים שתקפו את עוברי האורח, ואפילו האכסניות לא תמיד היו מקום בטוח. אבל פאולוס בחר לקחת את הסיכון כי הוא סבר שהמסע הרגלי יהיה בטוח יותר מאשר להפליג לקנכראה. עם זאת, הוא לא היה לבד. חלק משותפיו למסע באותו זמן היו אֲרִיסְטַרְכוֹס, גיוס, סֵקוּנְדוֹס, סוֹפַּטְרוֹס, טימותיאוס, טְרוֹפִימוֹס וטִיכִיקוֹס (מה״ש כ׳:3, 4).
11. מה המשיחיים עושים כדי להגן על עצמם, וכיצד הם מחקים את דוגמתו של ישוע?
11 המשיחיים כיום מחקים את דוגמתו של פאולוס ופועלים בחוכמה ובזהירות כדי להגן על עצמם בזמן מלאכת הבישור. באזורים מסוימים הם מבשרים בקבוצות או בזוגות. אנחנו מבינים שרדיפות הן דבר בלתי נמנע (יוח׳ ט״ו:20; טימ״ב ג׳:12). אך איננו מכניסים את עצמנו לצרות. חשוב לדוגמה על ישוע. באחת הפעמים כשהיה בירושלים המתנגדים הרימו אבנים כדי לפגוע בו, ”אך ישוע הסתתר ויצא מבית המקדש” (יוח׳ ח׳:59). בהמשך, כשהיהודים זממו להרוג אותו, ”ישוע חדל להתהלך בגלוי בקרב היהודים והלך משם אל אזור הסמוך למדבר” (יוח׳ י״א:54). ישוע היה זהיר והגן על עצמו כדי שיוכל למלא את רצון אלוהים עבורו, והמשיחיים בימינו מחקים את דוגמתו (מתי י׳:16).
הם ”התנחמו עד לאין שיעור” (מה״ש כ׳:5–12)
12, 13. (א) איזו השפעה הייתה לתחייתו של אווטיכוס על הקהילה? (ב) איזו תקווה מעניק המקרא למי שאיבדו את יקיריהם?
12 פאולוס ושותפיו למסע עברו דרך מקדוניה ולאחר מכן התפצלו לזמן מה. בשלב מסוים הם שבו והתאחדו בטרואס. d במעשי השליחים כ׳:6 נאמר: ”בתוך חמישה ימים הגענו אליהם לטרואס”. e שם אווטיכוס הצעיר הוקם לתחייה, כשם שמוזכר בפתיח הפרק. דמיין איך האחים הרגישו כשזה קרה. כפי שנאמר בפסוקים, הם ”התנחמו עד לאין שיעור” (מה״ש כ׳:12).
13 בימינו אנחנו לא עדים לניסים כאלה, אך תקוות התחייה מנחמת ”עד לאין שיעור” את מי שאיבדו את יקיריהם (יוח׳ ה׳:28, 29). אווטיכוס לא היה מושלם, ובסופו של דבר הוא מת שוב (רומ׳ ו׳:23). אבל מי שיוקמו לתחייה בעולם החדש ייהנו מחיי נצח, ומי שימלכו עם ישוע בשמיים ילבשו אלמוות (קור״א ט״ו:51–53). למשיחיים בימינו, גם המשוחים וגם הכבשים האחרים, יש סיבה טובה להתנחם ”עד לאין שיעור” (יוח׳ י׳:16).
”ברבים ומבית לבית” (מה״ש כ׳:13–24)
14. מה פאולוס אמר לזקני הקהילה של אפסוס כשפגש אותם במיליטוס?
14 פאולוס ושותפיו למסע מפליגים מטרואס אל אַסוֹס, ומשם אל מִיטִילִינִי, כִּיוֹס, סָמוֹס ומִילִיטוֹס. מטרתו של פאולוס היא להגיע בזמן לירושלים לרגל חג השבועות ולכן הוא בוחר לחלוף על פני אפסוס מבלי לעצור שם. אבל פאולוס רוצה לשוחח עם הזקנים באפסוס, ולכן הוא מבקש מהם לפגוש אותו במיליטוס (מה״ש כ׳:13–17). כשהם מגיעים אליו הוא אומר להם: ”אתם יודעים היטב כיצד התנהגתי בקרבכם מן היום הראשון שבו הגעתי למחוז אסיה; שירתי כעבד את האדון במלוא הענווה ובדמעות, וכן גם בניסיונות שבאו עליי בשל מזימות היהודים. לא נרתעתי מלומר לכם כל דבר מועיל ומללמד אתכם ברבים ומבית לבית, אלא העדתי ביסודיות הן בפני יהודים והן בפני יוונים, בקוראי להם לחזור בתשובה ולפנות לאלוהים ולהאמין באדוננו ישוע” (מה״ש כ׳:18–21).
15. אילו יתרונות יש לבשורה מבית לבית?
15 עדי־יהוה מבשרים את הבשורה הטובה בדרכים רבות. בדומה לפאולוס, אנחנו מתאמצים להגיע למקומות שבהם אנשים נמצאים, כמו תחנות אוטובוס, רחובות סואנים או מרכזי מסחר. אך הבישור מבית לבית הוא עדיין השיטה העיקרית שבה אנחנו מבשרים. אחת הסיבות לכך היא ששיטה זו מעניקה הזדמנות שווה לאנשים לשמוע על בסיס קבוע את מסר המלכות ובכך מראה שאלוהים אינו נושא פנים. סיבה נוספת היא שהשירות מבית לבית מאפשר לישרי הלב לקבל את העזרה שהם זקוקים לה באופן אישי כדי להכיר את יהוה. כמו כן, הוא בונה את האמונה ואת כוח העמידה של מי שמשתתפים בו. אין ספק שהבישור ”ברבים ומבית לבית” הוא אחד מסימני ההיכר של המשיחיים האמיתיים.
16, 17. איך פאולוס גילה אומץ, ואיך המשיחיים כיום מחקים את דוגמתו?
16 פאולוס מסביר לזקני הקהילה באפסוס שהוא לא יודע עם אילו סכנות יתמודד כשישוב לירושלים. הוא אומר להם: ”מכל מקום, חיי אינם חשובים לי כלל ובלבד שאשלים את המרוץ הזה ואת השירות שקיבלתי מאת האדון ישוע להעיד ביסודיות על הבשורה הטובה של חסד אלוהים” (מה״ש כ׳:24). פאולוס לא נותן לשום דבר, אפילו לא לבריאות לקויה או לרדיפות עזות, למנוע ממנו להשלים את משימתו.
17 גם כיום המשיחיים מתמודדים עם בעיות שונות. חלק מהאחים נמצאים במדינה שבה הפעילות שלנו אסורה או חווים רדיפות. אחרים נאבקים בעוז במחלות או בקשיים רגשיים, והצעירים מתמודדים עם לחץ חברתי בבית־הספר. עדי־יהוה ממשיכים לעמוד איתן כדוגמת פאולוס בכל הנסיבות ונחושים ”להעיד ביסודיות על הבשורה הטובה”.
”השגיחו על עצמכם ועל כל העדר” (מה״ש כ׳:25–38)
18. באיזה אופן פאולוס היה נקי מדם כל איש, ואיך זקני הקהילה באפסוס היו צריכים לחקות את דוגמתו?
18 כשזקני הקהילה של אפסוס פוגשים את פאולוס הוא נותן להם עצה ישירה. הוא מזכיר להם איך הוא עצמו נהג בקהילות. קודם כול, הוא מציין שזאת ככל הנראה הפעם האחרונה שהם יראו אותו. לאחר מכן הוא אומר להם: ”נקי אני מדם כל איש, כי לא נרתעתי מלומר לכם הכול על אודות עצת אלוהים”. איך הם יוכלו לחקות את דוגמתו, ולהיות גם הם נקיים מדם כל איש? פאולוס מסביר להם: ”השגיחו על עצמכם ועל כל העדר אשר רוח הקודש מינתה אתכם למשגיחים בתוכו, לרעות את קהילת אלוהים שאותה קנה בדם בנו שלו” (מה״ש כ׳:26–28). הוא מזהיר אותם מפני ”זאבים אכזריים” שיפלשו אל תוך העדר ו”ילמדו דברים מסולפים כדי להדיח את התלמידים ולמשוך אותם אחריהם”. פאולוס מזכיר לזקנים מה עליהם לעשות: ”היו ערניים וזכרו שבמשך שלוש שנים, יומם ולילה, לא הפסקתי להוכיח כל אחד מכם בדמעות” (מה״ש כ׳:29–31).
19. איזו כפירה התפתחה בסוף המאה הראשונה, ולְמה היא הובילה במאות הבאות?
19 לקראת סוף המאה הראשונה אכן הופיעו בקהילה ”זאבים אכזריים”. בערך בשנת 98 לספירה כתב יוחנן: ”כבר עתה מופיעים צוררי משיח רבים... הללו יצאו מקרבנו, אבל לא משלנו היו; כי אילו היו משלנו, היו נשארים איתנו” (יוח״א ב׳:18, 19). במאה השלישית לספירה, 200 שנה לאחר מותו של ישוע, הכפירה הובילה להתפתחות כמורת הנצרות. במאה הרביעית לספירה הקיסר קונסטנטינוס תמך בנצרות בפומבי והפך אותה לדת רשמית. מנהיגי הדת לימדו ”דברים מסולפים” ושילבו בין מה שכתוב במקרא לבין אמונות ומנהגים פגאניים כדי למשוך את המשיחיים אחריהם. המצב לא השתנה, וגם בימינו אותם רעיונות ומנהגים כוזבים עדיין מאפיינים את הנצרות.
20, 21. איך הראה פאולוס שהוא לא־אנוכי, ובאיזו דרך זקני הקהילה מחקים את דוגמתו?
20 חייו של פאולוס עמדו בניגוד גמור לאותם מנהיגים שבהמשך ניצלו את הקהילה. הוא עבד קשה כדי לפרנס את עצמו ולא להיות עול על הקהילה. הוא עזר לאחים ולאחיות ולא ציפה לדבר בתמורה. הוא גם עודד את האחים באפסוס לשרת את אחיהם ואחיותיהם בחוסר אנוכיות וקרא להם: ”עליכם לעזור לחלשים, ועליכם גם לזכור את דברי האדון ישוע אשר אמר: ’גדול אושרו של הנותן מזה של המקבל’” (מה״ש כ׳:35).
21 בדומה לפאולוס, זקני הקהילה כיום נוהגים בחוסר אנוכיות. בניגוד לכמורת הנצרות שמנצלת את צאן מרעיתה, הם ’רועים את קהילת אלוהים’ באהבה ולא מתוך אינטרסים אישיים. בקהילה המשיחית אין מקום לגאווה ושאפתנות. בסופו של דבר מי שנוהגים בעזות מצח ו’מחפשים כבוד לעצמם’ לא יסיימו את המרוץ (מש׳ י״א:2; כ״ה:27).
”הכול בכו בכי רב” (מעשי השליחים כ׳:37).
22. מדוע הזקנים באפסוס אהבו את פאולוס?
22 פאולוס אהב את אחיו אהבת נפש, והם אהבו אותו. זו הסיבה שכשהוא היה צריך להיפרד מהם ”הכול בכו בכי רב, ואז חיבקו את פאולוס ונשקו לו באהבה” (מה״ש כ׳:37, 38). גם אנחנו אוהבים ומעריכים את מי שמחקים את פאולוס ומשקיעים מזמנם, ממרצם וממשאביהם למען אחיהם ואחיותיהם. לאחר שבחנו את דוגמתו המופתית, ראינו כי אין ספק שהוא היה יכול להגיד בכנות: ”נקי אני מדם כל איש” (מה״ש כ׳:26).
a ראה התיבה ” האיגרות שכתב פאולוס במקדוניה”.
b סביר להניח שבמהלך ביקור זה בקורינתוס פאולוס כתב את האיגרת אל הרומים.
c ראה התיבה ” פאולוס מעביר תרומות”.
d העובדה שלוקס משתמש בגוף ראשון במעשי השליחים כ׳:5, 6 מצביעה על כך שפאולוס אסף אותו מפיליפי בדרכו אל טרואס (מה״ש ט״ז:10–17, 40).
e המסע מפיליפי לטרואס ארך חמישה ימים. סביר להניח שהרוח נשבה לכיוון הנגדי, שהרי קודם לכן אותו מסע ארך רק יומיים (מה״ש ט״ז:11).
