פרק 22
”ייעשה נא רצון יהוה”
פאולוס נחוש לעשות את רצון אלוהים ועולה לירושלים
מבוסס על מעשי השליחים כ״א:1–17
1–4. מדוע פאולוס הולך לירושלים, ומה מצפה לו שם?
פאולוס ולוקס עומדים לעזוב את מיליטוס, והפרידה מזקני הקהילה באפסוס קשה להם מאוד. שני השליחים עומדים על סיפון האונייה, וחפציהם מונחים לצידם. הם גם נושאים איתם את התרומות שנאספו עבור המשיחיים הנזקקים ביהודה. כמה הם שמחים שבקרוב יוכלו למסור אותן לאחים ולאחיות!
2 רוח קלה ממלאת את המפרשים ודוחפת את האונייה הרחק מהרציף העמוס. פאולוס ולוקס, יחד עם שבעת שותפיהם למסע, מתבוננים באחים העצובים שעומדים על החוף (מה״ש כ׳:4, 14, 15). הם מנופפים לחבריהם לשלום עד שהם נעלמים מהאופק.
3 פאולוס שירת לצד זקני הקהילה של אפסוס במשך שלוש שנים בערך. אבל כעת בהכוונת רוח הקודש הוא עושה את דרכו לירושלים. מהדברים שאמר קודם לכן לזקני הקהילה עולה שיש לו מושג לגבי מה שעומד לקרות לו. הוא אמר להם: ”אני הולך לירושלים כבול ברוח, אף כי אינני יודע מה יקרה לי שם, מלבד העובדה שבעיר אחר עיר רוח הקודש חוזרת ומזהירה אותי שצפויים לי מאסר וצרות” (מה״ש כ׳:22, 23). חרף הסכנה, פאולוס חש שהוא כבול ברוח, כלומר שהוא מחויב לפעול על־פי הכוונת הרוח וללכת לירושלים, והוא גם חפץ לעשות זאת. חייו יקרים לו, אך עשיית רצון אלוהים חשובה לו יותר.
4 האם גם אתה מרגיש כך? כשהקדשנו את חיינו ליהוה הבטחנו לו שהדבר החשוב ביותר בחיינו יהיה לעשות את רצונו. נוכל ללמוד רבות מנאמנותו של השליח פאולוס.
הם חלפו על פני ”האי קפריסין” (מה״ש כ״א:1–3)
5. מה היה מסלול ההפלגה של פאולוס ושותפיו לצור?
5 אונייתם של פאולוס ושותפיו ’הפליגה היישר אל קוס’. בזכות הים הנוח והרוח הגבית הם הגיעו ליעדם עוד באותו היום (מה״ש כ״א:1). נראה שהאונייה עגנה בקוס ללילה והפליגה למוחרת לרודוס ופָּטָרָה. בפטרה, השוכנת על החוף הדרומי של אסיה הקטנה, האחים עלו על אוניית מטען גדולה שהביאה אותם היישר אל צור שבפיניקיה. בדרכם הם ’ראו לשמאלם את האי קפריסין וחלפו על פניו’ (מה״ש כ״א:3). מדוע לוקס ציין את הפרט הזה?
6. (א) מדוע פאולוס ודאי התעודד כשראה את האי קפריסין? (ב) לאיזו מסקנה אתה מגיע כשאתה מהרהר בדרכים שבהן יהוה בירך אותך ועזר לך?
6 פאולוס אולי הצביע על האי וסיפר על חוויותיו שם. כתשע שנים קודם לכן, במהלך מסע ההטפה הראשון שלו, הוא ראה את תמיכת יהוה כאשר נתקל בהתנגדות מצד אלימס המכשף כשהיה עם בר־נבא ויוחנן מרקוס (מה״ש י״ג:4–12). כשפאולוס ראה את האי והרהר במה שקרה לו שם הוא ודאי התעודד והתחזק לקראת הבאות. גם אנחנו נוכל להתמלא כוח אם נהרהר בדרכים שבהן יהוה בירך אותנו ועזר לנו להחזיק מעמד בקשיים. כך נוכל להזדהות עם דבריו של דוד: ”רבים קשיי הצדיק, אך מכולם מצילו יהוה” (תהל׳ ל״ד:19).
”חיפשנו את התלמידים ומצאנו אותם” (מה״ש כ״א:4–9)
7. מה האחים עשו כשהם הגיעו לצור?
7 פאולוס ידע כמה חשוב להיות בחברת משרתי יהוה וציפה לפגוש את אחיו לאמונה. כשהגיעו לצור לוקס כתב: ”חיפשנו את התלמידים ומצאנו אותם” (מה״ש כ״א:4). הם ידעו שיש משיחיים בצור ולכן חיפשו אותם, ככל הנראה כדי לשהות בביתם. אחת הברכות הגדולות ביותר שיש לנו כעדי־יהוה היא שלא משנה לאן נלך, תמיד נמצא אחים לאמונה שיקבלו אותנו בזרועות פתוחות. למשרתי יהוה האמיתיים יש חברים בכל רחבי העולם!
8. מה אנו מבינים מהכתוב במעשי השליחים כ״א:4?
8 האחים נשארו שבעה ימים בצור. לוקס מציין פרט שאולי יראה לנו תמוה בהתחלה: ”בשל מה שגילתה הרוח [האחים בצור] שבו ואמרו לפאולוס שלא ללכת לירושלים” (מה״ש כ״א:4). האם יהוה שינה את דעתו? האם פאולוס כבר לא צריך ללכת לירושלים? לא. הרוח חשפה שפאולוס יקבל יחס עוין בירושלים, אך לא ציינה שעליו לשנות את יעדו. האחים בצור צדקו כשהגיעו למסקנה שפאולוס יחווה קשיים בירושלים, ומתוך דאגה לשלומו הם הפצירו בו לא ללכת לשם. הרצון להגן על פאולוס מפני סכנה היה טבעי, אבל הוא היה נחוש לעשות את רצון יהוה ולכן המשיך במסעו לירושלים (מה״ש כ״א:12).
9, 10. (א) במה אולי נזכר פאולוס כששמע את חששותיהם של האחים בצור? (ב) איזו גישה נפוצה כיום, אבל מה ישוע לימד אותנו?
9 כשפאולוס שמע את חששותיהם של האחים ייתכן שהוא נזכר במשהו דומה שקרה לישוע. כשישוע אמר לתלמידיו שעליו ללכת לירושלים, לסבול רבות ולהיהרג, פטרוס הגיב ברגשנות ואמר לו: ”חוס על עצמך, אדוני; לא יהיה לך כדבר הזה”. אבל ישוע היה נחוש להגשים את רצון יהוה ולהקריב את חייו כקורבן, ולכן השיב לו: ”סור אל מאחוריי, שטן! מכשול אתה לי, כי מחשבותיך אינן מחשבות אלוהים אלא מחשבות בני אדם” (מתי ט״ז:21–23). גם פאולוס לא חשש לסבול ואפילו למות למען הגשמת רצון אלוהים. בדומה לשליח פטרוס, לאחים בצור היו כוונות טובות, אבל הם לא הבחינו מה הוא רצונו של אלוהים.
תלמידי המשיח צריכים לגלות רוח של הקרבה עצמית
10 רבים כיום מעדיפים לחוס על עצמם ולבחור בדרך הקלה. רוב האנשים לא רוצים שהדת שלהם תדרוש מהם יותר מדי ומחפשים נוחות. אבל ישוע עודד אותנו לאמץ גישה שונה לחלוטין. הוא אמר: ”מי שרוצה לבוא אחריי שיתכחש לעצמו ויישא את עמוד ההוקעה שלו ויתמיד ללכת אחריי” (מתי ט״ז:24). ללכת אחרי ישוע זו לא הבחירה הקלה, אלא הבחירה החכמה והנכונה.
11. איך האחים בצור הראו את אהבתם ותמיכתם כלפי פאולוס?
11 תוך זמן קצר הגיע הרגע שפאולוס, לוקס ושאר שותפיהם למסע ימשיכו בדרכם. תיאור רגעי הפרידה של פאולוס מהאחים בצור היה קורע לב. אפשר ללמוד מכך עד כמה האחים בצור נקשרו לפאולוס ורצו לתמוך בו בשירותו. גברים, נשים וילדים ליוו את פאולוס ושותפיו אל החוף. הם כרעו על ברכיהם, התפללו יחד ואחרי כן נפרדו זה מזה לשלום. בשלב הזה הם עולים לאונייה אחרת וממשיכים לפְּטוֹלֶמַאִיס, שם הם פוגשים את האחים ונשארים איתם יום אחד (מה״ש כ״א:5–7).
12, 13. (א) איזו דוגמה טובה הציב פיליפוס לאורך חייו? (ב) איך אבות בימינו יכולים לחקות את דוגמתו של פיליפוס?
12 בהמשך מסעם הם מגיעים לקיסריה, שם הם ’נכנסים לביתו של פיליפוס המבשר’ (מה״ש כ״א:8). a הם ודאי שמחו לראות את פיליפוס. לפני 20 שנה בערך בירושלים הוא מונה על־ידי השליחים לעזור בחלוקת המזון עבור הקהילה המשיחית שזה עתה הוקמה. פיליפוס היה ידוע כמבשר נלהב. כאשר התלמידים נפוצו בשל הרדיפות, הוא הלך לשומרון והחל לבשר שם. מאוחר יותר הוא בישר לסריס האתיופי והטביל אותו (מה״ש ו׳:2–6; ח׳:4–13, 26–38). פיליפוס אכן שירת את יהוה בנאמנות במשך שנים רבות!
13 במשך כל השנים האלה קנאותו של פיליפוס לא דעכה. לוקס מכנה אותו ”המבשר”, וזה מראה לנו שגם כשהוא התגורר בקיסריה הוא עדיין עסק בפעילות הבישור. מדבריו של לוקס גם עולה שהיו לו ארבע בנות שהיו מתנבאות, מה שמצביע על כך שהן חיקו את דוגמתו של אביהן (מה״ש כ״א:9). b אין ספק שפיליפוס השקיע זמן ומאמצים רבים כדי לחזק את משפחתו מבחינה רוחנית. אבות משיחיים כיום פועלים כמותו ויוצאים עם ילדיהם לשירות כדי לעזור להם לפתח אהבה לפעילות הבישור.
14. איך ביקוריו של פאולוס השפיעו על אֵחיו לאמונה, ואילו הזדמנויות דומות יש לנו כיום?
14 בכל מקום שאליו הגיע, פאולוס חיפש את אחיו לאמונה כדי ליהנות מחברתם. האחים המקומיים מצידם פתחו את ביתם בחפץ לב בפני פאולוס ושותפיו למסע. אין ספק שבביקורים האלה שני הצדדים ’התעודדו זה מזה’ (רומ׳ א׳:11, 12). גם כיום אנחנו יכולים ליהנות מחברתם של המשגיחים הנודדים. כשאתה פותח את ביתך, גם אם הוא צנוע, בפני משגיח הנפה ואשתו, אתה זוכה לברכות רבות (רומ׳ י״ב:13).
”אני מוכן... למות” (מה״ש כ״א:10–14)
15, 16. איזה מסר היה בפיו של אגבוס, וכיצד הוא השפיע על שומעיו?
15 במהלך שהותו של פאולוס בביתו של פיליפוס הגיע אורח חשוב נוסף — אֲגָבוֹס. מי שהתאספו שם הכירו את אגבוס וידעו שהוא נביא. קודם לכן הוא חזה על רעב גדול שאירע בימי שלטונו של קלודיוס (מה״ש י״א:27, 28). אולי הם שאלו את עצמם: ’מדוע הוא הגיע? איזה מסר יש בפיו?’ הם התבוננו בו בדריכות כשלקח את חגורתו של פאולוס — רצועת בד ארוכה שנועדה לנשיאת כסף ופריטים אחרים ונקשרה סביב המותניים. אגבוס קשר את ידיו ורגליו שלו עם החגורה והכריז מסר לא־פשוט: ”את זאת אומרת רוח הקודש, ’האיש אשר לו שייכת החגורה הזאת, ככה יקשרו אותו היהודים בירושלים וימסרו אותו לידי הגויים’” (מה״ש כ״א:11).
16 מדברי הנבואה עלה שפאולוס אכן יעלה לירושלים. כמו כן, הוא ציין שבעקבות מגעיו עם היהודים הוא יימסר ”לידי הגויים”. לדבריו הייתה השפעה עמוקה על הנוכחים. לוקס כותב: ”כאשר שמענו זאת, התחננו בפניו, אנחנו ואלה שהיו שם, שלא יעלה לירושלים. השיב פאולוס ואמר: ’מדוע אתם בוכים ומנסים להחליש את נחישותי? היו סמוכים ובטוחים שאני מוכן לא רק להיכבל, אלא גם למות בירושלים למען שם האדון ישוע’” (מה״ש כ״א:12, 13).
17, 18. איך פאולוס הוכיח את נחישותו, ואיך האחים הגיבו?
17 דמיין לעצמך את המצב. האחים, וביניהם לוקס, מפצירים בפאולוס לא להמשיך במסע. חלקם אפילו בוכים. פאולוס מבין שהם עושים זאת מתוך דאגה כלפיו, אך הוא אומר להם בנועם שהם ”מנסים להחליש את נחישותו”, או ”שוברים את ליבו” לפי תרגומים אחרים. בכל זאת הוא נשאר נחוש. וכפי שהיה נכון במקרה עם האחים מצור, הוא לא מאפשר לדמעות ותחנונים להניא אותו מהחלטתו. הוא מסביר להם מדוע עליו להמשיך במסע, וזה דורש ממנו אומץ רב! בדומה לישוע, פאולוס היה נחוש לעלות לירושלים (עב׳ י״ב:2). הוא לא ביקש למות על מזבח אמונתו. אבל אם זה יקרה, הוא יחשיב זאת לכבוד למות כתלמידו של ישוע המשיח.
18 איך האחים הגיבו? הם כיבדו את החלטתו. אנו קוראים: ”משלא הצלחנו להניא אותו מכוונתו, חדלנו להתנגד ואמרנו: ’ייעשה נא רצון יהוה’” (מה״ש כ״א:14). מי שניסו לשכנע את פאולוס לא לעלות לירושלים לא התעקשו על דעתם. הם הקשיבו לדבריו והרפו מהעניין. הם הבינו שמה שחשוב הוא לעשות את רצון יהוה, אפילו כשזה קשה. פאולוס ידע שהדרך שבה בחר עלולה להוביל למותו וזה יכול היה להקל עליו אם מי שאוהבים אותו לא היו מנסים לעצור בעדו.
19. איזה לקח יקר ערך אנחנו לומדים מהמקרה של פאולוס?
19 אנחנו יכולים ללמוד לקח יקר ערך מהמקרה של פאולוס. לעולם לא נרצה להניא אחרים מלהקריב הקרבות בשירות יהוה. אפשר ליישם את הלקח הזה במצבים רבים, ולא רק במצבים של חיים או מוות. למשל, לא תמיד קל להורים כשילדיהם עוזבים את הבית כדי לשרת את יהוה במקומות מרוחקים, אך הם מתאמצים לא להחליש את נחישותם. פיליס, המתגוררת באנגליה, נזכרת איך הרגישה כשבתה היחידה התחילה לשרת כשליחה באפריקה. היא מספרת: ”זו הייתה תקופה לא־פשוטה עבורי. המחשבה שהיא תהיה כל כך רחוקה ממני הייתה לי קשה. הרגשתי גאווה מהולה בעצב. באותה תקופה התפללתי הרבה. אבל ידעתי שזו ההחלטה שלה, ואף פעם לא ניסיתי לשנות את דעתה. אחרי הכול, אני זו שלימדתי אותה להציב את ענייני המלכות במקום הראשון. במהלך 30 השנה האחרונות היא שירתה בכמה מדינות, ואני מודה ליהוה מדי יום על כך שהיא משרתת אותו בנאמנות”. כמה חשוב שנעודד את אחינו שמקריבים הקרבות בשירות יהוה!
עלינו לעודד אחים ואחיות שעושים הקרבות למען יהוה
’האחים קיבלו אותנו בשמחה’ (מה״ש כ״א:15–17)
20, 21. איך פאולוס הראה שהוא רוצה להיות בחברת האחים, ולמה זה היה לו חשוב?
20 אחרי שפאולוס נערך להמשך המסע הוא היה מוכן לצאת לדרך. כמה אחים התלוו אליו וכך הראו שהם תומכים בו מכל הלב. בכל שלבי המסע פאולוס ושותפיו תמיד חיפשו את חברתם של האחים והאחיות. בצור הם מצאו את האחים ונשארו איתם שבעה ימים. בפטולמאיס הם שאלו בשלום האחים והאחיות ונשארו איתם יום אחד. בקיסריה הם שהו מספר ימים בביתו של פיליפוס. לאחר מכן כמה אחים מקיסריה ליוו את פאולוס ושותפיו לירושלים, שם הם התארחו בביתו של מנסון, שהיה מראשוני התלמידים. כשהם הגיעו לירושלים לוקס כותב: ’האחים קיבלו אותנו בשמחה’ (מה״ש כ״א:17).
21 ברור שלפאולוס היה חשוב להיות בחברת אחיו לאמונה. הוא שאב מהם עידוד, כפי שאנחנו מתעודדים מאחינו ואחיותינו כיום. העידוד הזה ודאי חיזק את פאולוס לקראת הבאות. בקרוב מאוד מתנגדים תוקפניים ינסו להרוג אותו.
a ראה התיבה ” קיסריה — בירת הפרובינציה הרומית יהודה”.
b ראה התיבה ” האם נשים יכולות ללמד במסגרת הקהילה?”.
