פרק 15
’מחזקים את הקהילות’
משגיחים נודדים עוזרים לקהילות להתחזק באמונה
מבוסס על מעשי השליחים ט״ו:36 עד ט״ז:5
1–3. (א) מי השותף החדש של פאולוס, ומה ידוע לנו עליו? (ב) מה נלמד בפרק?
השליח פאולוס והבחור הצעיר שלצידו עוברים בין עיר לעיר בדרכים עקלקלות. שמו של הבחור הצעיר הוא טימותיאוס. הוא ככל הנראה בערך בן 20, מלא מרץ והתלהבות. כל צעד מרחיק אותו מביתו. כשהשמש שוקעת, ליסטרה ואיקוניון כבר לא נראות באופק. מה מצפה לפאולוס וטימותיאוס? לפאולוס כבר יש ניסיון כי זה מסע ההטפה השני שלו. הוא יודע שהם ייתקלו בסכנות ובבעיות רבות. אבל אולי הוא תוהה איך טימותיאוס יתמודד עם המצב.
2 יכול להיות שטימותיאוס חושש שהוא אינו כשיר למשימה, אבל פאולוס בוטח בו לחלוטין. ההתפתחויות האחרונות עזרו לפאולוס להגיע למסקנה שהוא זקוק לשותף מתאים למסע. ייתכן שהוא חשב על הוויכוח שהפריד בינו לבין בר־נבא קודם לכן והבין שהם יצטרכו לפעול בנחישות ולשתף פעולה כדי למלא את המשימה לבקר ולחזק את הקהילות.
3 בפרק זה נלמד מהי הדרך הטובה ביותר ליישב ויכוחים. נראה גם למה פאולוס בחר בטימותיאוס כשותפו למסע. בנוסף, נקבל הצצה לתפקיד החשוב שממלאים משגיחי הנפה בימינו.
”בוא נחזור ונבקר את האחים” (מה״ש ט״ו:36)
4. מה הייתה מטרתו של פאולוס במסע ההטפה השני שלו?
4 בפרק הקודם ראינו שפאולוס, בר־נבא, יהודה וסילא מסרו לקהילה באנטיוכיה את ההנחיה של הגוף המנהל בנוגע לסוגיית המילה וחיזקו את האחים. מה הצעד הבא של פאולוס? הוא מציג בפני בר־נבא תוכנית חדשה: ”בוא נחזור ונבקר את האחים בכל עיר ועיר שבה הכרזנו את דבר יהוה, כדי לראות מה מצבם” (מה״ש ט״ו:36). ספר מעשי השליחים מראה מה הייתה מטרת מסע ההטפה השני שלו. הוא לא רצה רק להתרועע עם אותן קהילות. מטרתו הייתה להמשיך למסור לאחים את ההחלטות שקיבל הגוף המנהל (מה״ש ט״ז:4). כמו כן, פאולוס רצה לחזק את הקהילות מבחינה רוחנית ולעזור להן לגדול באמונה (רומ׳ א׳:11, 12). איך ארגונו של יהוה פועל כיום באותו אופן?
5. איך הגוף המנהל בימינו מדריך ומעודד את הקהילות?
5 בימינו ישוע משתמש בגוף המנהל של עדי־יהוה כדי להדריך את הקהילות. ברחבי העולם כולו הן מקבלות הנחיות ועידוד באמצעות מכתבים, פרסומים אלקטרוניים ומודפסים, אסיפות ועוד. כמו כן, הגוף המנהל רוצה לשמור על קשר קרוב עם כל קהילה. כדי לעשות זאת הוא משתמש במשגיחים נודדים שמבקרים את הקהילות. הגוף המנהל ממנה באופן ישיר אלפי זקני קהילה כשירים ברחבי העולם למשגיחי נפה.
6, 7. מה הם חלק מתפקידיו של משגיח הנפה?
6 המשגיחים הנודדים בימינו מתעניינים בכל אחד מהאחים והאחיות בקהילה ומחזקים את אמונתם במהלך ביקורם. הם מחקים את דוגמתם של המשיחיים במאה הראשונה, כגון פאולוס אשר עודד את טימותיאוס: ”הכרז את הדבר; עשה זאת בדחיפות, הן בזמנים נוחים והן בזמנים קשים; הוכח, גער, הפצר, וזאת במלוא הסבלנות וכושר ההוראה. ... עשה את מלאכת המבשר” (טימ״ב ד׳:2, 5).
7 משגיחי הנפה מיישמים את הפסוקים האלה ומצטרפים למבשרים המקומיים בהיבטי השירות השונים יחד עם נשותיהם (אם הם נשואים). הם מבשרים בהתלהבות ויש להם יכולות הוראה מעולות. דוגמתם משפיעה לחיוב על האחים והאחיות (רומ׳ י״ב:11; טימ״ב ב׳:15). משגיחי הנפה ידועים באהבה ובהקרבה העצמית שהם מגלים. הם נותנים את כל כולם ומגיעים לקהילות גם בתנאי מזג אוויר לא־נוחים וגם באזורים מסוכנים (פיל׳ ב׳:3, 4). בנוסף, הם מעודדים ומלמדים כל קהילה באמצעות נאומים המבוססים על המקרא ונותנים עצות מועילות. כשאנחנו משתפים איתם פעולה ומחקים את אמונתם, זה תורם לנו רבות (עב׳ י״ג:7).
”התפרצות זעם חריפה” (מה״ש ט״ו:37–41)
8. איך בר־נבא הגיב להצעתו של פאולוס?
8 בר־נבא תמך בהצעה של פאולוס ’לבקר את האחים’ (מה״ש ט״ו:36). הם כבר שירתו זה לצד זה בעבר והכירו את האחים והאחיות באותן קהילות (מה״ש י״ג:2 עד י״ד:28). לכן הצעתו של פאולוס נשמעה הגיונית ומעשית. אבל אז צצה בעיה. במעשי השליחים ט״ו:37 נאמר: ”בר־נבא עמד על כך שיוחנן המכונה מרקוס יתלווה אליהם”. לא היה מדובר רק בהצעה. הוא ”עמד על כך” שדודנו מרקוס יתלווה אליהם למסע ההטפה.
9. מדוע פאולוס לא הסכים לדרישתו של בר־נבא?
9 פאולוס לא הסכים. מדוע? במעשי השליחים ט״ו:38 נאמר: ”פאולוס לא ראה לנכון לקחת [את מרקוס] איתם, שכן הוא פרש מהם בפמפיליה ולא התלווה אליהם למלאכה”. מרקוס הצטרף אליהם למסע ההטפה הראשון אך לא נשאר איתם עד סופו (מה״ש י״ב:25; י״ג:13). עוד בתחילת המסע, כשהם עדיין היו בפמפיליה, הוא עזב את משימתו וחזר לירושלים. לא מצוין מהי סיבת עזיבתו, אבל נראה שפאולוס החשיב זאת לצעד לא אחראי, והתקשה לסמוך עליו שוב.
10. לְמה הוביל הוויכוח בין פאולוס ובר־נבא?
10 בר־נבא היה נחוש לצרף את מרקוס למסע, ואילו פאולוס התנגד לכך נחרצות. במעשי השליחים ט״ו:39 מסופר: ”הדבר הוביל להתפרצות זעם חריפה עד כדי כך שנפרדו זה מזה”. בר־נבא הפליג לקפריסין מולדתו, ומרקוס הצטרף אליו. פאולוס מצידו המשיך במסעו כמתוכנן. בהמשך נאמר: ”פאולוס בחר בסילא ויצא לדרכו, וזאת לאחר שהאחים הפקידו אותו לחסד יהוה” (מה״ש ט״ו:40). ’הם עברו בסוריה ובקיליקיה וחיזקו את הקהילות’ (מה״ש ט״ו:41).
11. לאילו תכונות אנחנו זקוקים כדי להימנע מלהרוס חברות עם מישהו שפגע בנו?
11 המקרה הזה מזכיר לנו שכולנו לא־מושלמים. לפאולוס ובר־נבא היה מינוי מיוחד — הם היו נציגים של הגוף המנהל. סביר להניח שבהמשך פאולוס הפך לחבר בגוף המנהל. אבל למרות הכול באותו מקרה שניהם איבדו שליטה. עם זאת, הם לא אפשרו למקרה הזה להרוס את החברות שלהם. אף שהיו לא־מושלמים, הם היו ענווים והתאמצו לחקות את ישוע. כך שאין ספק שעם הזמן הם סלחו זה לזה ושיקמו את היחסים ביניהם (אפ׳ ד׳:1–3). מאוחר יותר פאולוס ומרקוס שירתו יחד במשימות תיאוקרטיות אחרות (קול׳ ד׳:10). a
12. מה צריך לאפיין את המשגיחים בימינו?
12 התפרצות הזעם הזו הייתה מקרה בודד, והיא לא מה שאפיין את בר־נבא ופאולוס. בר־נבא היה ידוע כאדם לבבי ונדיב, עד כדי כך שהשליחים לא קראו לו בשמו הפרטי יוסף, אלא כינו אותו בר־נבא, שפירושו ”בן הנחמה” (מה״ש ד׳:36). גם פאולוס היה ידוע כאדם לבבי ואכפתי (תסל״א ב׳:7, 8). כל המשגיחים בקהילה, וביניהם משגיחי הנפה, צריכים לחקות את פאולוס ובר־נבא ותמיד לנהוג בענווה ובעדינות זה בזה ובכל האחים והאחיות שתחת השגחתם (פט״א ה׳:2, 3).
האחים ”דיברו עליו טובות” (מה״ש ט״ז:1–3)
13, 14. (א) מי היה טימותיאוס, ואיך פאולוס פגש אותו? (ב) מה גרם לפאולוס לשים לב אליו? (ג) איזו משימה קיבל טימותיאוס?
13 במסע ההטפה השני שלו הגיע פאולוס לבקר את הקהילות בפרובינציה הרומית גלטיה. בסופו של דבר ”הוא הגיע לדרבי וגם לליסטרה”. בהמשך נאמר: ”היה שם תלמיד אחד, טימותיאוס שמו, בן לאישה יהודייה מאמינה ולאב יווני” (מה״ש ט״ז:1). b
14 פאולוס פגש לראשונה את משפחתו של טימותיאוס במהלך ביקורו הראשון באזור, בערך בשנת 47 לספירה. לאחר שנתיים או שלוש, במהלך ביקורו השני, אותו בחור צעיר לכד את תשומת ליבו משום שהאחים ”דיברו עליו טובות”. לטימותיאוס היה שם טוב לא רק בקהילה שלו. בפסוקים נאמר שגם האחים בליסטרה וגם האחים באיקוניון (ששכנה כ־30 קילומטר מליסטרה) אמרו עליו דברים טובים (מה״ש ט״ז:2). בהכוונת רוח הקודש זקני הקהילה מינו את טימותיאוס לבצע משימה חשובה — להצטרף לפאולוס וסילא במסעם (מה״ש ט״ז:3).
15, 16. למה האחים והאחיות דיברו טובות על טימותיאוס?
15 איך טימותיאוס עשה לעצמו שם טוב בגיל כה צעיר? האם זה היה בזכות החוכמה, המראה החיצוני או הכישורים הטבעיים שלו? פעמים רבות הדברים האלה חשובים בעיני בני אדם. אפילו הנביא שמואל הושפע מכך ושפט על־פי מראה חיצוני, אולם יהוה הזכיר לו: ”האדם אינו רואה כפי שרואה אלוהים, שכן האדם רואה את הנראה לעיניים, אך יהוה רואה ללבב” (שמ״א ט״ז:7). האחים דיברו בשבחו של טימותיאוס מפני שהוא פיתח תכונות טובות, ולא בגלל כישוריו הטבעיים.
16 כעבור שנים התייחס השליח פאולוס לכמה מתכונותיו היפות של טימותיאוס. הוא תיאר את אופיו הטוב, את ההקרבה העצמית שגילה ואת החריצות שלו במילוי משימות תיאוקרטיות (פיל׳ ב׳:20–22). כולם ידעו שלטימותיאוס יש ’אמונה בלתי צבועה’ (טימ״ב א׳:5).
17. איך צעירים יכולים לחקות את טימותיאוס?
17 גם בימינו הרבה צעירים מחקים את טימותיאוס ומתאמצים לפתח תכונות טובות. כבר בגיל צעיר הם רוכשים שם טוב אצל יהוה ואצל משרתיו (מש׳ כ״ב:1; טימ״א ד׳:15). הם מגלים אמונה בלתי צבועה ונמנעים מלחיות חיים כפולים (תהל׳ כ״ו:4). וכך, בדומה לטימותיאוס, תורמים רבות לקהילה. אין ספק שכל אוהבי יהוה שמחים לראות אותם הופכים למבשרים לא־טבולים ובהמשך למשרתי יהוה מוקדשים וטבולים.
”הוסיפו הקהילות להתחזק באמונה” (מה״ש ט״ז:4, 5)
18. (א) איך פאולוס וטימותיאוס עזרו לגוף המנהל? (ב) איך זה הועיל לקהילות?
18 פאולוס וטימותיאוס שירתו יחד במשך שנים. הם נדדו ממקום למקום ומילאו את המשימות שקיבלו מהגוף המנהל. במעשי השליחים ט״ז:4 נאמר: ”הם עברו בערים ומסרו לאחים שם את הפסיקות שפסקו השליחים והזקנים שבירושלים כדי שיקיימו אותן”. אין ספק שהקהילות פעלו בהתאם להנחיות של השליחים והזקנים בירושלים, וכתוצאה מכך הן ”הוסיפו... להתחזק באמונה, ומספר המאמינים גדל מיום ליום” (מה״ש ט״ז:5).
19, 20. למה המשיחיים צריכים לציית ל’מי שמנהיגים אותם’?
19 באופן דומה, כשאנחנו מצייתים בשמחה להנחיות של ’מי שמנהיגים אותנו’, יהוה מברך את הקהילה (עב׳ י״ג:17). מכיוון ש”במת העולם הזה” כל הזמן משתנה, חשוב שנמשיך להיזון מהמזון הרוחני שמספק לנו ”העבד הנאמן והנבון” (מתי כ״ד:45; קור״א ז׳:29–31). כך נוכל לשמור על הרוחניות שלנו ולהישמר נקיים מטומאת העולם (יעקב א׳:27).
20 בדיוק כמו שפאולוס, בר־נבא, מרקוס ומשגיחים אחרים מהמאה הראשונה לספירה לא היו מושלמים, כך גם המשגיחים בימינו, כולל חברי הגוף המנהל, אינם מושלמים (רומ׳ ה׳:12; יעקב ג׳:2). אבל משום שחברי הגוף המנהל פועלים באדיקות לפי הכתוב בדבר־אלוהים ודבקים בדוגמתם של השליחים, הם מוכיחים שהם מהימנים ושאפשר לסמוך עליהם (טימ״ב א׳:13, 14). כתוצאה מכך הקהילות מתחזקות באמונה.
a ראה התיבה ” מרקוס זכה לברכות רבות”.
b ראה התיבה ” טימותיאוס ’שירת לקידום הבשורה הטובה’”.
