פרק 6
סטפנוס — ”מלא חסד אלוהים וגבורה”
מה נוכל ללמוד מעדותו האמיצה של סטפנוס לפני הסנהדרין
מבוסס על מעשי השליחים ו׳:8 עד ח׳:3
1–3. (א) לאיזה מצב קשה נקלע סטפנוס, ואיך הוא הגיב? (ב) באילו שאלות נדון?
סטפנוס עומד מול חברי בית הדין. באולם מרשים שנמצא קרוב לוודאי ליד המקדש שבירושלים יושבים 71 גברים בחצי עיגול גדול. בית דין זה, הסנהדרין, מתכנס היום כדי לשפוט את סטפנוס, תלמידו של ישוע. השופטים הם אנשים רבי־עוצמה והשפעה ורובם לא מייחסים לו שום חשיבות. למעשה, הם התכנסו ביוזמת הכוהן הגדול קיפא, אשר כמה חודשים קודם לכן עמד בראש הסנהדרין שדנה את ישוע המשיח למוות. האם סטפנוס מפחד?
2 יש משהו יוצא דופן בארשת פניו של סטפנוס. השופטים מתבוננים בו ורואים שפניו הם ”כפני מלאך” (מה״ש ו׳:15). מלאכים מעבירים מסרים מיהוה אלוהים ולכן הם מבצעים את שליחותם ברוגע, שלווה וללא פחד. הדבר נכון גם לגבי סטפנוס — אפילו אותם שופטים מלאי שנאה יכולים לראות זאת. מה עוזר לו להישאר כל כך רגוע?
3 המשיחיים כיום יכולים ללמוד רבות מהתשובה לשאלה זו. אך תחילה עלינו להבין מה הביא את סטפנוס למצב הקשה הזה, איך הוא הגן על אמונתו לפני כן ובאילו דרכים נוכל לחקות אותו.
”הם הסיתו נגדו את ההמונים” (מה״ש ו׳:8–15)
4, 5. (א) מדוע נחשב סטפנוס לנכס יקר עבור הקהילה? (ב) באיזה מובן היה סטפנוס ”מלא חסד אלוהים וגבורה”?
4 סטפנוס היה נכס יקר לקהילה המשיחית שזה עתה נוסדה. כפי שכבר למדנו, הוא היה בין שבעת הגברים הענווים שהיו מוכנים לעזור לשליחים ולמלא תפקיד מיוחד. ענוותו מרשימה אותנו אפילו עוד יותר כשאנחנו זוכרים את היכולות הרבות שהתברך בהן. במעשי השליחים ו׳:8 אנו קוראים שבדומה לחלק מהשליחים אלוהים נתן לו את הכוח לעשות ”מופתים ואותות גדולים”. עוד נאמר עליו שהוא היה ”מלא חסד אלוהים וגבורה”. מה הכוונה?
5 המילה היוונית המתורגמת ל”חסד אלוהים” יכולה להיות מתורגמת גם ל”טוּב” או ”אדיבות”. אין ספק שסטפנוס היה אדם אדיב ורך, מה שמשך אליו אנשים. כאשר הוא דיבר, מאזיניו היו משוכנעים שהוא אדם כן ושהאמיתות שהוא מלמד יועילו להם. הוא היה מלא גבורה משום שאפשר בענווה לרוח יהוה להדריך אותו. במקום להתמלא גאווה בשל כישרונותיו ויכולותיו, סטפנוס הפנה את כל ההלל ליהוה והראה שאכפת לו מהאנשים שאיתם דיבר. אין פלא שהוא היווה איום עבור מתנגדיו!
6–8. (א) באילו שני דברים האשימו את סטפנוס, ומדוע? (ב) מדוע דוגמתו של סטפנוס יכולה לעזור למשיחיים כיום?
6 היו שניסו להתווכח עם סטפנוס, ”אך לא יכלו לעמוד נגד החוכמה והרוח שבעזרתן דיבר”. a מתוך תסכול, הם ”פנו בסתר” לכמה אנשים ושכנעו אותם להעיד עדות שקר על תלמיד חף מפשע זה של המשיח. הם גם ”הסיתו נגדו את ההמונים” ואת הזקנים והסופרים, תפסו אותו בכוח והובילו אותו אל הסנהדרין (מה״ש ו׳:9–12). המתנגדים האשימו אותו בשני דברים: שהוא מגדף את אלוהים וגם את משה. באילו דרכים?
7 מאשימי השווא טענו שסטפנוס גידף את אלוהים בכך שדיבר ”נגד המקום הקדוש הזה” — המקדש שבירושלים (מה״ש ו׳:13). לטענתם הוא גם גידף את משה בכך שדיבר נגד התורה ’ושינה את המנהגים שמסר משה’. זו הייתה האשמה חמורה מאוד, כי באותם ימים היהודים ייחסו חשיבות רבה למקדש, לכל פרט בתורת משה ולאין ספור המסורות שבעל־פה שהם הוסיפו לתורה. אם כן, משמעות ההאשמה הייתה שסטפנוס הוא איש מסוכן שראוי למות!
8 למרבה הצער, אין זה יוצא דופן שאנשים דתיים משתמשים בשיטות דומות כדי להערים קשיים על משרתי אלוהים. גם בימינו מתנגדים דתיים לפעמים מסיתים ממשלות נגד עדי־יהוה. כיצד עלינו להגיב אם אנו מתמודדים עם האשמות כוזבות או מעוותות? נוכל ללמוד רבות מדוגמתו של סטפנוס.
מעידים באומץ על ”אלוהי הכבוד” (מה״ש ז׳:1–53)
9, 10. מה טענו המבקרים בנוגע לנאומו של סטפנוס לפני הסנהדרין, ומה עלינו לזכור?
9 כפי שהוזכר בתחילת הפרק פניו של סטפנוס היו שלוות, כפני מלאך, בזמן שהשמיעו את ההאשמות נגדו. כעת קיפא פונה אליו ושואל: ”האם נכונים הדברים האלה?” (מה״ש ז׳:1) עכשיו היה תורו של סטפנוס לדבר. וזה בדיוק מה שהוא עשה!
10 מבקרים מסוימים תקפו את נאומו של סטפנוס וטענו שעל אף אורכו של הנאום הוא אפילו לא ניסה להפריך את ההאשמות נגדו. אך האמת היא שסטפנוס הציב לנו דוגמה יוצאת מגדר הרגיל כיצד להגן על הבשורה הטובה (פט״א ג׳:15). זכור שהאשימו אותו שהוא גידף את אלוהים בכך שהשמיץ את המקדש, ושגידף את משה בכך שדיבר נגד התורה. נאומו סוקר שלוש תקופות זמן בתולדות עם ישראל, ויש בו כמה נקודות בולטות במיוחד. הבה נבחן כל אחת מהתקופות בנפרד.
11, 12. (א) איך סטפנוס השתמש ביעילות בדוגמתו של אברהם? (ב) למה סטפנוס הזכיר את יוסף בנאומו?
11 תקופת האבות (מה״ש ז׳:1–16). סטפנוס מדבר תחילה על אברהם, שהיהודים רחשו לו כבוד בשל אמונתו. סטפנוס השתמש במכנה המשותף שהיה ביניהם והדגיש שיהוה, ”אלוהי הכבוד”, נראה תחילה אל אברהם בהיותו בארם נהריים (מה״ש ז׳:2). למעשה אברהם חי בארץ ההבטחה כזר. לאברהם לא היה את המקדש או את תורת משה. לאור זאת, איך מישהו יכול להתעקש שנאמנות לאלוהים תלויה אך ורק בסידורים מעין אלה?
12 גם יוסף, אחד מצאצאי אברהם, היה מוערך מאוד בקרב מאזיניו של סטפנוס. אך סטפנוס הזכיר להם שאֶחיו של יוסף, ראשי שבטי ישראל, רדפו את האדם הצדיק הזה ומכרו אותו לעבדות. ובכל זאת הוא שימש כלי בידי אלוהים והציל את עם ישראל מרעב. אין ספק שסטפנוס ראה בבירור את קווי הדמיון בין יוסף לישוע המשיח, אבל כדי שהקהל ימשיך להקשיב לו כמה שיותר הוא לא השווה ביניהם בנאומו.
13. איך הדיון על משה הפריך את ההאשמות נגד סטפנוס, ואיזה נושא הוא פיתח בעקבות זאת?
13 ימי משה (מה״ש ז׳:17–43). סטפנוס דיבר רבות על משה — וזה היה חכם מצידו משום שרבים מחברי הסנהדרין היו צדוקים שדחו את כל ספרי המקרא, חוץ מאת אלה שנכתבו על־ידי משה. זכור שהאשימו את סטפנוס שהוא גידף את משה. סטפנוס הפריך לחלוטין האשמה זו בכך שהראה שהוא רוחש כבוד רב למשה ולתורה (מה״ש ז׳:38). הוא ציין שגם משה התמודד עם דחייה מצד בני עמו, אפילו שהוא ניסה להושיע אותם. הם דחו אותו כשהיה בן 40. וכעבור יותר מ־40 שנה הם ערערו על הנהגתו במספר מקרים. b בדרך זו סטפנוס פיתח בהדרגה את נושא המפתח של נאומו: שוב ושוב עם אלוהים דחה את מי שיהוה מינה להנהיג אותם.
14. איזה דבר חשוב סטפנוס הזכיר בעזרת דוגמתו של משה?
14 סטפנוס הזכיר למאזיניו שמשה ניבא שנביא כמוהו יקום מישראל. מי זה יהיה ואיך יקבלו אותו? סטפנוס שמר את התשובות לסוף. הוא הזכיר נקודה חשובה נוספת: משה למד שכל אדמה יכולה להפוך לקדושה, כמו האדמה שעליה היה הסנה הבוער שמתוכו יהוה דיבר אליו. לפיכך האם ניתן להגביל או לתחום את עבודת יהוה למבנה אחד, כמו המקדש שבירושלים? הבה נראה.
15, 16. (א) מדוע סטפנוס דיבר על המשכן? (ב) איך סטפנוס שילב את מקדש שלמה בנאומו?
15 המשכן והמקדש (מה״ש ז׳:44–50). סטפנוס הזכיר לבית הדין שלפני שהיה מקדש בירושלים, אלוהים ציווה על משה לבנות משכן — מבנה נייד דמוי אוהל ששימש לעבודת יהוה. מי יעז לטעון שהמשכן היה נחות מהמקדש? הרי משה עצמו עבד שם את יהוה!
16 מאוחר יותר כששלמה בנה את המקדש בירושלים, הוא אמר בהשראת אלוהים דבר מאוד חשוב בתפילתו. סטפנוס ניסח זאת כך: ”העליון אינו שוכן בבתים מעשה ידי אדם” (מה״ש ז׳:48; דה״ב ו׳:18). יהוה עשוי להשתמש במקדש כדי לקדם את מטרותיו, אך הוא יכול להשלים אותן גם בלעדיו. לכן אל למשרתיו לחשוב שהם יכולים לעבוד אותו כראוי בעיניו רק במבנים מעשי ידי אדם, כמו המקדש. סטפנוס סיכם את הנקודה הזאת בצורה מרשימה כשציטט מספר ישעיהו: ”השמיים כיסאי, והארץ הדום רגליי. איזה בית תבנו לי, אומר יהוה, והיכן מקום מנוחתי? הרי את כל אלה עשתה ידי!” (מה״ש ז׳:49, 50; יש׳ ס״ו:1, 2).
17. איך נאומו של סטפנוס (א) הבהיר שלמאזיניו היו גישות מוטעות ו־(ב) הוכיח שהוא לא עשה שום דבר רע?
17 כשאנחנו חושבים על כל מה שסטפנוס אמר עד כה, ניתן לראות שהוא הבהיר שלמאשימיו היו גישות מוטעות. הוא הראה שמטרתו של יהוה דינמית ומתפתחת בהדרגה, ולא סטטית וכבולה למסורת. אלה שהתייחסו בחרדת קודש למקדש היפהפה בירושלים ולמנהגים ולמסורות שנוספו לתורת משה, החמיצו את כל המטרה של התורה והמקדש! באופן עקיף, נאומו של סטפנוס העלה את השאלה החשובה הבאה: האם יש דרך טובה יותר לכבד את התורה והמקדש מאשר לציית ליהוה? אכן, דברי ההגנה המעולים של סטפנוס הוכיחו שהוא לא עשה שום דבר רע אלא ציית ליהוה כמיטב יכולתו.
18. באילו דרכים עלינו לחקות את סטפנוס?
18 מה נוכל ללמוד מנאומו של סטפנוס? הוא היה בקי בכתבי־הקודש. בדומה לכך, עלינו להיות תלמידים שקדנים של דבר־אלוהים אם אנחנו רוצים לעשות שימוש נכון ”בדבר האמת” (טימ״ב ב׳:15). נוכל גם ללמוד מסטפנוס איך לגלות אדיבות וטקט. מאזיניו היו עוינים בצורה קיצונית! אך עד כמה שהדבר היה אפשרי, הוא שמר איתם על מכנה משותף ונשען על נושאים שהם ייחסו להם ערך רב. הוא גם פנה אליהם בכבוד וקרא לבעלי הסמכות ”אבות” (מה״ש ז׳:2). גם אנו צריכים להציג את האמיתות שבדבר־אלוהים ”בענווה ובכבוד עמוק” (פט״א ג׳:15).
19. איך סטפנוס הכריז באומץ את מסר המשפט של יהוה לסנהדרין?
19 אולם אנחנו לא נמנעים מלחלוק את האמיתות שבדבר־אלוהים מחשש שנעליב מישהו; ואנחנו גם לא מרככים את מסרי המשפט של יהוה. סטפנוס הוא דוגמה טובה עבורנו. אין ספק שהוא הבין שכל ההוכחות שהוא הציג בפני הסנהדרין לא גרמו לאותם שופטים קשי לב להשתנות. לכן, כפי שהניעה אותו רוח הקודש, הוא סיים את נאומו והראה להם באומץ שהם היו בדיוק כמו אבותיהם שדחו את יוסף, את משה ואת כל הנביאים (מה״ש ז׳:51–53). למעשה אותם שופטים הרגו את המשיח, שעל ביאתו ניבאו משה וכל הנביאים. אמת, הם הפרו את תורת משה בדרך הגרועה ביותר!
”אדוני ישוע, קבל נא את רוחי” (מה״ש ז׳:54 עד ח׳:3)
”כששמעו את הדברים האלה זעמו בלבבם וחרקו שיניהם” (מעשי השליחים ז׳:54).
20, 21. איך הגיבו אנשי הסנהדרין לדברי סטפנוס, ואיך יהוה חיזק אותו?
20 דברי סטפנוס, שהיו אמת שלא ניתן להכחישה, עוררו את זעמם של השופטים. הם איבדו לגמרי את שלוותם וחרקו את שיניהם. סטפנוס הנאמן ודאי הבין שהוא לא יזכה לרחמים, בדיוק כשם שנהגו באדונו ישוע.
21 סטפנוס היה זקוק לאומץ כדי להתמודד עם מה שציפה לו, ואין ספק שהוא התעודד רבות מהחזון שיהוה העניק לו. סטפנוס ראה את כבוד אלוהים ואת ישוע עומד לימין אלוהים! כשהוא תיאר את החזון, השופטים כיסו את אוזניהם בידיהם. מדוע? קודם לכן, ישוע אמר לאותו בית דין שהוא היה המשיח ושבקרוב הוא ישב לימינו של אביו (מר׳ י״ד:62). חזונו של סטפנוס הוכיח שישוע דיבר אמת. בית הדין למעשה בגד במשיח והביא להריגתו! כאיש אחד הם התנפלו על סטפנוס וסקלו אותו למוות. c
22, 23. באילו היבטים מותו של סטפנוס היה דומה לזה של אדונו, ואיך המשיחיים כיום יכולים לבטוח ביהוה כדוגמת סטפנוס?
22 בדומה לאדונו, כשסטפנוס מת הוא היה שָׁלֵו ובטח לחלוטין ביהוה, וסלח למי שהרגו אותו. הוא אמר: ”אדוני ישוע, קבל נא את רוחי”, כנראה משום שהוא עדיין יכול היה לראות בחזון את בן האדם עם יהוה. אין ספק שסטפנוס הכיר את המילים המעודדות שאמר ישוע: ”אני התחייה והחיים” (יוח׳ י״א:25). לבסוף סטפנוס התפלל לאלוהים בקול גדול ואמר: ”יהוה, אל תרשיע אותם על החטא הזה”. לאחר שאמר זאת, הוא מת (מה״ש ז׳:59, 60).
23 סטפנוס היה התלמיד הראשון של המשיח שהמקרא מספר עליו שהוא מת על מזבח אמונתו. (ראה התיבה ” מַרְטִיר — באיזה מובן?”.) אך למרבה הצער הוא לא היה האחרון. לאורך השנים כמה ממשרתיו הנאמנים של יהוה הוצאו להורג בידי אנשי דת פנאטיים, פוליטיקאים קיצוניים ומתנגדים אכזריים. ובכל זאת יש לנו סיבה טובה לבטוח ביהוה, כמו שסטפנוס בטח בו. ישוע מולך כעת והוא משתמש בכוח העצום שהעניק לו אביו. דבר לא ימנע ממנו מלהקים לתחייה את תלמידיו הנאמנים (יוח׳ ה׳:28, 29).
24. באיזה אופן תמך שאול בהריגתו של סטפנוס, ואיזו השפעה לטווח הרחוק הייתה למותו?
24 אדם צעיר ששמו שאול צפה במתרחש. הוא תמך ברצח סטפנוס, ואפילו שמר על בגדיהם של מי שסקלו אותו. זמן קצר לאחר מכן, הוא עמד בראש גל הרדיפות האכזריות. אבל למותו של סטפנוס תהיה השפעה חיובית לטווח הרחוק. דוגמתו תחזק משיחיים אחרים להמשיך לשמור על נאמנות ולהשיג ניצחון דומה. יתר על כן, שאול — שלאחר מכן כונה פאולוס — יביט אחורה בצער רב ובחרטה עמוקה על מעורבותו במותו של סטפנוס (מה״ש כ״ב:20). הוא היה שותף לסקילתו, אך מאוחר יותר הודה: ”הייתי מגדף ורודף ועז מצח” (טימ״א א׳:13). אין ספק שפאולוס מעולם לא שכח את סטפנוס ואת הנאום העוצמתי שנתן באותו היום. למעשה, חלק מהדברים שפאולוס אמר וכתב התבססו על הנושאים שנכללו בנאומו של סטפנוס (מה״ש ז׳:48; י״ז:24; עב׳ ט׳:24). עם הזמן פאולוס למד מדוגמתו של סטפנוס שגילה אמונה ואומץ לב, והיה אדם ”מלא חסד אלוהים וגבורה”. השאלה היא, האם גם אנחנו נחקה את דוגמתו?
a חלק מהמתנגדים היו שייכים ל”בית הכנסת של המשוחררים”. ייתכן שמדובר ביהודים שבעבר היו שבויים בידי הרומאים ומאוחר יותר השתחררו, או גֵרים שהיו עבדים לשעבר. חלקם היו מקיליקיה, כמו שאול מטרסוס. הכתוב אינו מוסר האם שאול היה מבין תושבי קיליקיה שלא הצליחו ”לעמוד נגד” סטפנוס.
b נאומו של סטפנוס מכיל מידע שלא נמצא בשום מקום אחר במקרא. הוא דיבר על ההשכלה שקיבל משה במצרים, על גילו כשנס לראשונה ממצרים ועל משך שהותו במדיין.
c תחת החוק הרומי, קרוב לוודאי שלסנהדרין לא הייתה סמכות להורות על הוצאה להורג (יוח׳ י״ח:31). כך או כך, נראה שסטפנוס נרצח בידי המון זועם ולא הוצא להורג בהוראת בית הדין.
