פרק 8
’הקהילה נהנתה מתקופה של שלום’
הרודף האכזר שאול הופך למבשר נלהב
מבוסס על מעשי השליחים ט׳:1–43
1, 2. מה שאול התכוון לעשות בדמשק?
קבוצת גברים זעופי פנים מתקרבת לדמשק במטרה להוציא לפועל תוכנית זדונית. הם יעקרו את תלמידיו השנואים של ישוע מבתיהם, יכבלו אותם, ישפילו אותם ויגררו אותם לירושלים כדי שחברי הסנהדרין הזועמים יענישו אותם.
2 למנהיג האספסוף, שאול, כבר יש דם על הידיים. a לאחרונה הוא ראה איך חבריו הפנאטיים סוקלים את סטפנוס, תלמיד נאמן של ישוע, ואף תמך בנעשה (מה״ש ז׳:57 עד ח׳:1). שאול לא מסתפק ברדיפת תלמידיו של ישוע שנמצאים בירושלים, והוא להוט להצית את אש הרדיפות גם בערים אחרות. הוא רוצה למגר את הכת המסוכנת הידועה בשם ”הדרך” (מה״ש ט׳:1, 2; ראה התיבה ” סמכותו של שאול בדמשק”).
3, 4. (א) מה קרה לשאול? (ב) באילו שאלות נדון?
3 לפתע אור בהיר בוהק סביב שאול. שותפיו למסע רואים את האור אבל נותרים המומים וחסרי מילים. שאול מתעוור ונופל ארצה. הוא אינו יכול לראות, ואז שומע קול מן השמיים אומר: ”שאול, שאול, למה אתה רודף אותי?” בתגובה הוא שואל בתדהמה: ”מי אתה, אדוני?” התשובה ודאי מפתיעה אותו מאוד, ”אני ישוע שאותו אתה רודף” (מה״ש ט׳:3–5; כ״ב:9).
4 מה אנו יכולים ללמוד ממילותיו הראשונות של ישוע לשאול? איך סקירת האירועים שקשורים להפיכתו של שאול לתלמיד של ישוע יכולה להועיל לנו? אילו לקחים נוכל להפיק מהדרך שבה הקהילה ניצלה את תקופת השלום לאחר ששאול הפך למשיחי?
”למה אתה רודף אותי?” (מה״ש ט׳:1–5)
5, 6. מה נוכל ללמוד ממה שאמר ישוע לשאול?
5 כאשר ישוע עצר את שאול בדרך לדמשק, הוא לא שאל אותו: ”למה אתה רודף את תלמידיי?” אלא כפי שצוין קודם לכן, הוא שאל: ”למה אתה רודף אותי?” (מה״ש ט׳:4) אכן, כשתלמידיו של ישוע סובלים, גם הוא סובל (מתי כ״ה:34–40, 45).
6 אם אתה נרדף בגלל אמונתך במשיח, אתה יכול להיות בטוח שגם יהוה וגם ישוע מודעים למצבך (מתי י׳:22, 28–31). אולי הקושי לא יוסר בינתיים. זכור שישוע ראה איך שאול תמך בהריגת סטפנוס וגם ראה אותו גורר תלמידים נאמנים מבתיהם שבירושלים (מה״ש ח׳:3). אבל באותה עת ישוע לא התערב. עם זאת, יהוה העניק לסטפנוס ולתלמידים אחרים את הכוח שהיה נחוץ להם כדי להישאר נאמנים באמצעות המשיח.
7. מה עליך לעשות כדי להחזיק מעמד ברדיפות?
7 גם אתה יכול להחזיק מעמד ברדיפות אם תעשה את הדברים הבאים: (1) היה נחוש להישאר נאמן, לא משנה מה יקרה. (2) בקש את עזרתו של יהוה (פיל׳ ד׳:6, 7). (3) אל תתנקם; השאר את הדברים בידיים של יהוה (רומ׳ י״ב:17–21) ו־(4) בטח ביהוה שיעניק לך את הכוח להחזיק מעמד עד שהוא יראה לנכון להסיר את הקושי (פיל׳ ד׳:12, 13).
”שאול, אחי! האדון... שלח אותי” (מה״ש ט׳:6–17)
8, 9. איך חנניה ודאי הרגיש בנוגע למשימה שהוא קיבל?
8 אחרי שישוע ענה לשאול על השאלה ”מי אתה, אדוני?” הוא אמר לו: ”קום והיכנס אל העיר, וייאמר לך מה שעליך לעשות” (מה״ש ט׳:6). שאול לא היה יכול לראות דבר ולכן הובילו אותו לבית בדמשק, שם הוא צם והתפלל במשך שלושה ימים. באותו זמן, ישוע סיפר על שאול לתלמיד ששמו חנניה שהיה בדמשק, אשר ”כל יהודי המקום דיברו עליו טובות” (מה״ש כ״ב:12).
9 חשוב על הרגשות המעורבים שהיו לחנניה. ראש הקהילה, ישוע המשיח שקם לתחייה, מדבר איתו באופן אישי ובוחר בו למשימה מיוחדת. איזה כבוד! אבל המשימה שהוטלה עליו לא הייתה פשוטה. כשנאמר לחנניה שהוא צריך לדבר עם שאול, הוא השיב: ”אדוני, שמעתי מפי רבים על האיש הזה ועל כל הרעות שעשה לקדושיך בירושלים. וכאן יש בידו סמכות מאת הכוהנים הראשיים לעצור את כל הקוראים בשמך” (מה״ש ט׳:13, 14).
10. מה אנחנו לומדים על ישוע מהדרך שבה הוא התייחס לחנניה?
10 ישוע לא גער בחנניה על כך שהביע את חששותיו אלא סיפק לו הדרכה ברורה, התחשב בו והסביר לו מדוע הוא רוצה שהוא יבצע את המשימה המיוחדת הזאת. ישוע אמר לגבי שאול: ”איש זה הוא כלי אשר נבחר עבורי לשאת את שמי לפני הגויים ולפני מלכים ולפני בני ישראל. ואני אראה לו כמה עליו לסבול למען שמי” (מה״ש ט׳:15, 16). חנניה ציית מייד לישוע. הוא מצא את שאול ואמר לו: ”שאול, אחי! האדון ישוע, אשר נראה אליך בדרך שבה הלכת, שלח אותי כדי שתראה שוב ותתמלא ברוח הקודש” (מה״ש ט׳:17).
11, 12. מה אנחנו לומדים מהמקרה שבו היו מעורבים ישוע, חנניה ושאול?
11 אנחנו לומדים מספר דברים מהמקרה הזה. לדוגמה, ישוע ממלא תפקיד פעיל בהכוונת מלאכת הבישור, כפי שהבטיח שיעשה (מתי כ״ח:20). אומנם ישוע לא מדבר ישירות עם בני אדם כיום אבל הוא משגיח על פעילות הבישור באמצעות העבד הנאמן, שאותו הפקיד על משרתי ביתו (מתי כ״ד:45–47). מבשרים וחלוצים נשלחים בהשגחת הגוף המנהל למצוא את מי שרוצים לדעת יותר על המשיח. כפי שהוזכר בפרק הקודם, רבים התפללו להדרכה ועדי־יהוה יצרו איתם קשר (מה״ש ט׳:11).
12 חנניה ציית לישוע, קיבל את המשימה וזכה לברכות. האם אתה מציית למצווה להעיד ביסודיות אפילו אם אתה חושש? חלקנו חוששים ללכת מבית לבית ולפגוש אנשים זרים. לאחרים קשה לבשר לעמיתים לעבודה, ברחוב, באמצעות שיחות טלפון או במכתבים. חנניה התגבר על פחדיו והייתה לו הזכות לעזור לשאול לקבל את רוח הקודש. b חנניה הצליח כי הוא בטח בישוע והחשיב את שאול לאחיו. נוכל להתגבר על פחדינו אם בדומה לחנניה נהיה בטוחים שישוע משגיח על פעילות הבישור, נגלה הזדהות ונחשיב אפילו את האנשים המרתיעים ביותר לאחים פוטנציאליים (מתי ט׳:36).
הוא ”החל לבשר... על ישוע” (מה״ש ט׳:18–30)
13, 14. מה תוכל ללמוד מדוגמתו של שאול, אם אתה לומד את המקרא אבל עדיין לא נטבלת?
13 שאול מיהר ליישם את מה שלמד. לאחר ששב לראות הוא נטבל והחל להתרועע עם התלמידים בדמשק. אבל שאול עשה יותר מכך: הוא ”מייד החל לבשר בבתי הכנסת על ישוע ולהכריז עליו שהוא בן אלוהים” (מה״ש ט׳:20).
14 אם אתה לומד את המקרא אבל עדיין לא נטבלת, האם תחקה את דוגמתו של שאול ותפעל בהחלטיות בהתאם למה שאתה לומד? זה נכון ששאול חווה על בשרו נס שהמשיח עשה, וזה ללא ספק הניע אותו לנקוט פעולה. אבל גם אחרים היו עדים לניסים שישוע חולל. לדוגמה, קבוצת פרושים ראתה איך הוא מרפא איש שידו משותקת, ויהודים רבים ידעו שישוע הקים לתחייה את אלעזר. ובכל זאת, רבים מהם נשארו אדישים ואפילו עוינים (מר׳ ג׳:1–6; יוח׳ י״ב:9, 10). בניגוד אליהם שאול השתנה. למה שאול בחר להיות תלמיד של המשיח בעוד אחרים בחרו שלא? משום שהוא ירא את אלוהים יותר מאשר בני אדם והעריך מאוד את הרחמים שהמשיח גילה כלפיו (פיל׳ ג׳:8). אם תנהג כמותו, לא תאפשר לדבר למנוע ממך לבשר ולהיות כשיר לטבילה.
15, 16. מה שאול עשה בבתי הכנסת, ואיך היהודים בדמשק הגיבו?
15 האם תוכל לתאר לעצמך את ההפתעה, הזעזוע והכעס של ההמונים כששאול החל לבשר על ישוע בבתי הכנסת? הם שאלו: ”האין זה האיש שרדף באכזריות את אלה בירושלים הקוראים בשם זה?” (מה״ש ט׳:21) כששאול הסביר את השינוי שחל בליבו לגבי ישוע, הוא ’הוכיח בהיגיון שזהו המשיח’ (מה״ש ט׳:22). אבל היגיון הוא לא כמו מפתח אוניברסאלי. אין בכוחו לפתוח כל שכל השבוי בכבלי מסורות או כל לב הכבול בגאווה. אך שאול לא התייאש.
16 עברו שלוש שנים והיהודים בדמשק עדיין התנגדו לשאול. לבסוף הם תכננו להרוג אותו (מה״ש ט׳:23; קור״ב י״א:32, 33; גל׳ א׳:13–18). כשהמזימה נחשפה שאול עזב בחשאי את העיר, והורד בסל דרך פתח בחומת העיר. לוקס מכנה את מי שעזרו לשאול להימלט באותו לילה כ”תלמידיו [של שאול]” (מה״ש ט׳:25). נראה שהניסוח הזה מצביע על כך שלפחות כמה ששמעו את שאול מדבר בדמשק נענו בחיוב לבשורה והפכו לתלמידיו של המשיח.
17. (א) איך אנשים מגיבים לאמת המקראית? (ב) מה עלינו להמשיך לעשות, ולמה?
17 כשהתחלת לספר למשפחה, לחברים ולאחרים על הדברים הטובים שאתה לומד אולי ציפית שכולם יקבלו את האמת המקראית, כי היא כל כך הגיונית. חלק אולי נענו למסר בעוד שרבים אחרים דחו אותו. אכן, בני ביתך אולי התייחסו אליך כאל אויב (מתי י׳:32–38). אבל אם תמשיך לשפר את יכולתך להציג טיעונים משכנעים מתוך הכתובים ותמשיך להתנהג כמשיחי, אפילו מי שמתנגדים לך עשויים בסופו של דבר לפתוח את ליבם למסר (מה״ש י״ז:2; פט״א ב׳:12; ג׳:1, 2, 7).
18, 19. (א) איזו תועלת צמחה מכך שבר־נבא הגן על שאול? (ב) איך אנחנו יכולים לחקות את בר־נבא ואת שאול?
18 כששאול הגיע לירושלים, אפשר להבין למה התלמידים התקשו להאמין שהוא כעת תלמיד של המשיח. אבל כשבר־נבא הגן על שאול, השליחים קיבלו אותו והוא נשאר איתם לזמן מה (מה״ש ט׳:26–28). שאול היה זהיר, אך הוא לא התבייש בבשורה הטובה (רומ׳ א׳:16). הוא בישר באומץ בירושלים, באותו המקום שבו התחיל לרדוף באכזריות את תלמידיו של ישוע המשיח. היהודים בירושלים נחרדו לדעת שמי שהנהיג את הרדיפות הפך למשיחי, ועכשיו הם חיפשו דרך להרוג אותו. הכתוב אומר: ”כשנודע הדבר לאחים, הורידו [את שאול] לקיסריה ושלחו אותו לטרסוס” (מה״ש ט׳:30). שאול ציית להדרכתו של ישוע באמצעות הקהילה, וזה הועיל גם לשאול וגם לקהילה.
19 שים לב שבר־נבא נקט יוזמה כדי לעזור לשאול. אין ספק שמעשה אוהב זה עזר למשרתי יהוה נלהבים אלה לרקום ביניהם קשר ידידות אמיץ. האם גם אתה בדומה לבר־נבא מוכן לעזור לחדשים בקהילה? האם אתה מוכן לבשר איתם ולעזור להם להתקדם מבחינה רוחנית? אם תעשה זאת, תזכה לברכות רבות. אם אתה מבשר חדש, האם בדומה לשאול אתה מוכן לקבל את העזרה שמושטת לך? אם תבשר עם שותפים מנוסים יותר, כישוריך בשירות ישתפרו, שמחתך תגבר ותרקום קשרי ידידות שיימשכו לכל החיים.
”רבים החלו להאמין” (מה״ש ט׳:31–43)
20, 21. איך ניצלו משרתי אלוהים בעבר ובימינו את ’תקופות השלום’?
20 לאחר ששאול הפך למשיחי ועזב את ירושלים בבטחה, ”נהנתה הקהילה בכל יהודה והגליל ושומרון מתקופה של שלום” (מה״ש ט׳:31). איך התלמידים ניצלו את התקופה השקטה הזאת? (טימ״ב ד׳:2) הכתוב מוסר שהם ’הלכו ונבנו’. השליחים ואחים אחראים אחרים חיזקו את אמונתם של התלמידים והנהיגו את הקהילה בשעה ש”היא התהלכה ביראת יהוה ובנחמת רוח הקודש”. לדוגמה, פטרוס ניצל את הזמן כדי לחזק את התלמידים בעיר לוד, ששכנה במישור השרון. מאמציו הניעו רבים שחיו באזור הזה ’לפנות אל האדון’ (מה״ש ט׳:32–35). התלמידים לא נתנו לרדיפה אחר מטרות אנוכיות להסיח את דעתם אלא התאמצו לדאוג זה לזה ולבשר את הבשורה הטובה. התוצאה הייתה שהקהילה ”הוסיפה לגדול”.
21 לקראת סוף המאה ה־20 עדי־יהוה בארצות רבות נהנו גם הם מ”תקופה של שלום”. משטרים שדיכאו את משרתי אלוהים במשך עשרות שנים לפתע נפלו, והגבלות מסוימות שהוטלו על מלאכת הבישור הוסרו או בוטלו לגמרי. עשרות אלפי עדי־יהוה ניצלו את ההזדמנות לבשר בפומבי ונחלו הצלחה רבה.
22. כיצד תוכל לנצל היטב את החירות שיש לך?
22 האם אתה מנצל את החירות שיש לך? אם אתה חי במדינה שיש בה חופש דת, זכור שהשטן ישמח לפתות אותך לרדוף אחר דברים חומריים ולא אחר ענייני המלכות (מתי י״ג:22). אל תניח לו להסיח את דעתך. אם אתה נהנה כעת מתקופה של שלום יחסי נצל אותה בתבונה. ראה בה הזדמנות להעיד ביסודיות ולבנות את הקהילה. זכור שנסיבותיך עלולות להשתנות בן לילה.
23, 24. (א) אילו נקודות אנו לומדים מסיפורה של טביתא? (ב) מה עלינו להמשיך לעשות?
23 ראה לדוגמה מה קרה לתלמידה ששמה טביתא, או צביה. היא גרה ביפו, לא רחוק מהעיר לוד. אחות נאמנה זו ניצלה את זמנה ונכסיה בתבונה ו”הרבתה במעשים טובים ובמתן עזרה לנזקקים”. אך לפתע היא חלתה ומתה. c התלמידים ביפו חשו צער רב בעקבות מותה, ובמיוחד האלמנות שלהן עזרה. כשפטרוס הגיע לבית שבו הוכנה גופתה לקבורה, הוא עשה נס שאף אחד משליחיו של ישוע המשיח לא עשה לפני כן. פטרוס התפלל ואז הקים לתחייה את טביתא! האם תוכל לדמיין את השמחה שחשו האלמנות והתלמידים האחרים כשפטרוס קרא להם חזרה לחדר והציג אותה לפניהם חיה? אין ספק שהאירועים האלה חיזקו אותם לקראת הקשיים שהיו צפויים להם בהמשך! אפשר להבין למה הנס ”התפרסם בכל רחבי יפו, ורבים החלו להאמין באדון” (מה״ש ט׳:36–42).
איך תוכל לחקות את טביתא?
24 אנחנו לומדים שתי נקודות חשובות מסיפורה המרגש של טביתא: (1) חיינו הם בני חלוף. לכן עד כמה חשוב שנעשה שם טוב אצל אלוהים כל עוד אנו חיים! (קהלת ז׳:1) ו־(2) תקוות התחייה ודאית. יהוה שם לב למעשים הטובים הרבים שטביתא עשתה וגמל לה. הוא יזכור את עמלנו ויקים אותנו לתחייה אם נמות לפני הר מגידון (עב׳ ו׳:10). בין שאנו מתמודדים כרגע עם ”זמנים קשים” ובין שאנו נהנים מ”תקופה של שלום”, אנחנו רוצים להמשיך להעיד ביסודיות על המשיח! (טימ״ב ד׳:2).
a ראה התיבה ” שאול הפרושי”.
b באופן כללי, רק השליחים יכלו להקנות את מתנות רוח הקודש לאחרים. אבל במקרה היוצא דופן הזה, נראה שישוע העניק לחנניה את הסמכות לתת את מתנות הרוח לשאול. אחרי ששאול הפך למשיחי לא היה לו קשר עם 12 השליחים במשך זמן רב, אבל סביר להניח שהוא בישר באותה תקופה. לכן ישוע וידא שלשאול יהיה הכוח שהוא זקוק לו כדי לבצע את מלאכת הבישור.
c ראה התיבה ” טביתא ’הרבתה במעשים טובים’”.
