אֵבל
אילו מקרים מתקופת המקרא מראים שטבעי להתאבל על מותו של אדם קרוב?
בר כ״ג:2; כ״ד:67; ל״ז:34, 35; מ״ב:36; יוח י״א:19, 31, 33–36
ראה גם שמב א׳:17–27; מהש ט׳:36–39
מה מוכיח שיהוה משתוקק להעניק נחמה למי שאיבדו את יקיריהם?
כיצד ידיעת האמת לגבי מצב המתים מנחמת אותנו?
-
דוגמאות רלוונטיות:
-
לוק כ׳:37, 38 — ישוע הסביר שתחיית המתים כל כך ודאית שמבחינת יהוה ”הם כולם חיים בעיניו”
-
יוח י״א:5, 6, 11–14 — כשישוע דיבר על מותו של חברו היקר אלעזר, הוא השווה את המוות לשינה
-
עב ב׳:14, 15 — השליח פאולוס הסביר שאל לנו לתת לפחד מפני המוות לשלוט בנו
-
מדוע יש ערך רב יותר לשמו של האדם ביום מותו?
מהי הבטחת אלוהים לגבי המוות, וכיצד הוא מתואר במקרא?
מדוע אנו יכולים להיות בטוחים שתהיה תחיית מתים?
ישע כ״ו:19; יוח ה׳:28, 29; מהש כ״ד:15
-
דוגמאות רלוונטיות:
-
במקרא מוזכרים תשעה מקרי תחיית מתים, ושמונה מהם היו של אנשים ששבו לחיים עלי אדמות. כל אחד מהמקרים האלו יכול להעניק תקווה ונחמה עבור מי שאיבדו אדם יקר
-
מלא י״ז:17–24 — אליהו הנביא הקים לתחייה את בנה של האלמנה מהעיר צרפת ששכנה בצידון
-
מלב ד׳:32–37 — אלישע הנביא הקים לתחייה נער מהעיר שונֵם והשיב אותו להוריו
-
מלב י״ג:20, 21 — בזמן שהשליכו גופה לתוך קבר, היא נגעה בעצמות אלישע והאדם שב לחיים
-
לוק ז׳:11–15 — ישוע הקים לתחייה בן של אישה אלמנה במהלך צעדת לוויה בעיר נעים
-
לוק ח׳:41, 42, 49–56 — ישוע הקים את בתו של יאיר, אחד מראשי בית הכנסת
-
יוח י״א:38–44 — ישוע הקים לתחייה את חברו האהוב, אלעזר, והשיב אותו אל חיק משפחתו
-
מהש ט׳:36–42 — השליח פטרוס הקים לתחייה את טביתא, שהייתה אהובה על כל האחים בזכות מעשיה הטובים
-
מהש כ׳:7–12 — השליח פאולוס הקים לתחייה בחור צעיר בשם אווטיכוס, אשר נהרג בעקבות נפילה מחלון
-
-
ישוע קם לתחייה כישות רוחנית אלמותית; תחייתו מהווה ערובה לכל תקוותינו לעתיד
-
ישוע הוא הראשון שהוקם לתחייה שמימית ולחיי אלמוות; בנוסף אליו, 000,144 מאמינים שנמשחו ברוח הקודש זוכים לתחייה כזו
-
כיצד נוכל לנחם את מי שמתאבלים על מות יקיריהם?