תום; תומה
מהי תומה?
תה י״ח:23–25 (ראה גם נוסח המסורה); כ״ו:1, 2; ק״א:2–7; קי״ט:1–3, 80
-
דוגמאות רלוונטיות:
-
ויק כ״ב:17–22 — יהוה דרש שבעלי החיים שיוקרבו יהיו ’תמימים’, כלומר שלמים וללא דופי; המילה ”תמים” והמילה ”תומה” נגזרות מאותו השורש, מה שמעיד על כך שמסירותנו ליהוה צריכה להיות שלמה ומוחלטת
-
איו א׳:1, 4, 5, 8; ב׳:3 — איוב הוכיח שתומה אמיתית משמעה לירוא את יהוה, לעבדו בלב ונפש ולהימנע מהרע בעיניו
-
מדוע התומה היא תכונה חיונית לעובדי יהוה?
מדוע אנו נחושים לשמור על תומתנו?
כיצד נוכל לפתח תומה ולא לאבד אותה?
יהו כ״ד:14, 15; תה ק״א:2–4
ראה גם דב ה׳:29; ישע מ״ח:17, 18
-
דוגמאות רלוונטיות:
-
איו ל״א:1–11, 16–33 — תומתו של איוב באה לידי ביטוי בכל היבטי חייו: הוא נמנע מאי־מוסריות מינית ונהג באחרים בהתחשבות ובכבוד; הוא שירת את יהוה בנאמנות, דחה עבודת אלילים והתרחק מחומרנות
-
דנ א׳:6–21 — למרות שדניאל ושלושת רעיו היו מוקפים בעובדי אלילים, הם שמרו על תומתם והוכיחו את נאמנותם אפילו בבחירת מזון
-
אם אדם חטא חטאים חמורים, האם הוא יכול להיחשב שוב לאיש תומה בעיני יהוה?
-
דוגמאות רלוונטיות:
-
מלא ט׳:2–5; תה ע״ח:70–72 — מכיוון שדוד המלך התחרט על חטאיו, הוא זכה למחילה, ויהוה החשיב אותו לאדם תם וישר
-
ישע א׳:11–18 — כשיהוה הוכיח את עמו על צביעותם וחטאיהם, הוא הבטיח שהם יוכלו להיות טהורים בעיניו אם יתחרטו וישנו את דרכיהם
-