אמונתו של מלך באה על שכרה
פרק עשרים ותשעה
אמונתו של מלך באה על שכרה
1, 2. כיצד הוכיח חזקיהו שהוא מלך טוב יותר מאחז?
חזקיהו היה רק בן 25 שנה כאשר מָלַך על יהודה. איזה מין שליט הוא יהיה? האם ילך בעקבות אביו, המלך אחז, וידיח את נתיניו לפולחן כזב או שינהיג את עמו בעבודת יהוה כדוד המלך אבי־אבותיו? (מלכים ב׳. ט״ז:2).
2 זמן קצר לאחר שעלה חזקיהו לכס המלוכה היה ברור שבכוונתו לעשות ”הישר בעיני יהוה” (מלכים ב׳. י״ח:2, 3). בשנה הראשונה למלכותו ציווה לתקן את מקדש יהוה והשיב את עבודת המקדש על כנה (דברי הימים ב׳. כ״ט:3, 7, 11). לאחר מכן ערך חגיגת פסח אדירה והזמין אליה את העם כולו, לרבות עשרת שבטי ישראל שבממלכה הצפונית. זו בהחלט היתה חגיגה בלתי נשכחת, שכמוה לא היתה מאז ימי שלמה! (דברי הימים ב׳. ל׳:1, 25, 26).
3. (א) מה עשו תושבי ישראל ויהודה בתום חגיגת הפסח שערך חזקיהו? (ב) מה מלמדת הפעולה הנחרצת שנקטו הנוכחים בחגיגת הפסח דאז את המשיחיים בימינו?
3 בתום חגיגת הפסח החליטו החוגגים לשבֵּר את המצבות, לגדוע את האשרים ולנתץ את הבמות והמזבחות של אלילי הכזב. לאחר מכן שבו לעריהם נחושים בדעתם לשרת את אלוהי האמת (דברי הימים ב׳. ל״א:1). איזה ניגוד מוחלט לגישתם הדתית הקודמת! הדבר מלמד את המשיחיים האמיתיים בימינו עד כמה חשוב ש’לא להזניח את התכנסותנו’. בעיקר באסיפות הקהילה ובכינוסים מתעודדים המשיחיים ומקבלים תמריץ מאגודת האחים ומרוח אלוהים, ”לעורר זה את זה לאהבה ולמעשים טובים” (עברים י׳:23–25).
אמונה עומדת למבחן
4, 5. (א) כיצד מוכיח חזקיהו את עצמאותו מאשור? (ב) איזו פעולה צבאית נוקט סנחריב נגד יהודה, ומה עושה חזקיהו כדי למנוע מתקפה מיידית על ירושלים? (ג) אילו הכנות עושה חזקיהו כדי להגן על ירושלים מפני האשורים?
4 נכונו לירושלים מבחנים קשים. חזקיהו הפר את הברית עם אשור, ברית שכרת אחז אביו חסר האמונה. הוא אפילו הכניע את הפלישתים, שהיו בני־בריתה של אשור (מלכים ב׳. י״ח:7, 8). בכך הכעיס את מלך אשור. לכן אנו קוראים: ”ויהי בארבע עשרה שנה למלך חזקיהו עלה סנחריב מלך אשור על כל ערי יהודה הבצורות ויתפשם” (ישעיהו ל״ו:1). חזקיהו אולי קיווה להגן על ירושלים מפני מתקפה מיידית של צבא אשור, ולכן הסכים לשלם לסנחריב מס כבד מאוד — 300 כיכר כסף ו־30 כיכר זהב a (מלכים ב׳. י״ח:14).
5 היות שאין באוצר המלך די זהב וכסף לתשלום המס, לוקח חזקיהו מתכות יקרות מבית המקדש. הוא גם קוצץ את דלתות היכל יהוה המצופות זהב, ושולח אותן לסנחריב. בזאת הוא מפייס את האשורים, אך רק לזמן מעט (מלכים ב׳. י״ח:15, 16). חזקיהו מבין כנראה שהאשורים לא יניחו לירושלים לזמן רב, ולכן פותח בהכנות. העם חוסם את מקורות המים העלולים לשמש את הפולש האשורי. חזקיהו גם מחזק את כל ביצורי ירושלים ובונה מאגר נשק של ”שֶלַח לרוב ומגינים” (דברי הימים ב׳. ל״ב:4, 5).
6. על מי נשען חזקיהו?
6 אלא שחזקיהו אינו נשען על אסטרטגיות צבאיות מחוכמות ועל ביצורים, כי אם על יהוה צבאות. הוא מורה למצביאיו: ”חיזקו ואימצו! אל תיראו ואל תיחתו מפני מלך אשור ומלפני כל ההמון אשר עימו; כי עימנו רב מעימו. עימו זרוע בשר, ועימנו יהוה אלוהינו לעוזרנו ולהילחם מלחמותינו”. והתוצאה? ”וייסמכו העם על דברי יחזקיהו מלך יהודה” (דברי הימים ב׳. ל״ב:7, 8). נסה לדמיין בעיני רוחך את המאורעות המרגשים המתרחשים בישעיהו ל״ו עד ל״ט.
רבשקה מציג את טיעוניו
7. מיהו רבשקה, ומדוע הוא נשלח לירושלים?
7 סנחריב שולח לירושלים את רבשקה (תואר צבאי ולא שם פרטי) עם שניים מנכבדיו, כדי שיתבעו מן העיר להיכנע (מלכים ב׳. י״ח:17). הללו נפגשים מחוץ לחומות העיר עם שלושה נציגים מטעם חזקיהו: אליקים אשר על בית המלך, שבנא הסופר ויואח בן־אסף המזכיר (ישעיהו ל״ו:2, 3).
8. כיצד מנסה רבשקה להפיל את רוחם של יושבי ירושלים?
8 מטרת רבשקה פשוטה. הוא מעוניין לשכנע את יושבי ירושלים להיכנע ללא קרב. הוא קורא בעברית: ”מה הביטחון הזה אשר בטחת? ... על מי בטחת, כי מרדת בי?” (ישעיהו ל״ו:4, 5) ואז הוא מלגלג על היהודים המפוחדים, ומזכיר להם שהם לגמרי לבד. למי יפנו לעזרה? ל”קנה הרצוץ”, מצרים? (ישעיהו ל״ו:6) כשרבשקה אומר דברים אלה, מצרים אכן דומה לקנה רצוץ. מצרים, שהיתה מעצמת עולם נכבשה זמנית בידי כוש, והפּרעה הנוכחי של מצרים — המלך תִּרְהָקָה — הוא כושי ולא מצרי. אך גם אותו עתידה אשור להביס (מלכים ב׳. י״ט:8, 9). אם מצרים אינה יכולה להציל את עורה, ודאי שלא תוכל לעזור ליהודה.
9. ממה מסיק כנראה רבשקה שיהוה לא יעזור לעמו, אך מה בעצם קרה?
9 כעת טוען רבשקה שיהוה לא יילחם לעמו משום שקצה נפשו בהם. רבשקה אומר: ”וכי תאמר אלי, ’אל יהוה אלוהינו בטחנו’, הלוא הוא אשר הסיר חזקיהו את במותיו ואת מזבחותיו?” (ישעיהו ל״ו:7) מובן שלא ביהוה מאסו היהודים כשהסירו את הבמות והמזבחות. להיפך, הם שבו ליהוה.
10. מדוע אין זה משנה אם מגיני יהודה רבים או מעטים?
10 לאחר מכן מזכיר רבשקה ליהודים שמבחינה צבאית הם נופלים בהרבה מן האויב ואין להם סיכוי נגדו. הוא קורא עליהם תיגר ביהירות: ”אתנה לך אלפיים סוסים, אם תוכל, לתת לך רוכבים עליהם” (ישעיהו ל״ו:8). אך האם זה משנה אם פרשי יהודה רבים או מעטים? לא, שכן יהודה לא תיוושע בזכות כוחה הצבאי. משלי כ״א:31 מעמיד דברים על דיוקם: ”סוס מוכן ליום מלחמה וליהוה התשועה”. ואז טוען רבשקה שברכת יהוה שורה על אשור ולא על יהודה. שאילולא כן, לדבריו, לעולם לא יכלו האשורים להגיע עד הלום בפלישתם ליהודה (ישעיהו ל״ו:9, 10).
11, 12. (א) מדוע מתעקש רבשקה לדבר ”יהודית”, וכיצד הוא מנסה לפתות את הנמצאים בטווח שמיעה? (ב) איזו השפעה עלולה להיות לדברי רבשקה על שומעיו?
11 נציגי חזקיהו מודאגים מן ההשפעה שעלולה להיות לטיעוני רבשקה על הגברים שעל החומה, הנמצאים בטווח שמיעה. לכן הם מבקשים: ”דבר, נא, אל עבדיך ארמית, כי שומעים אנחנו; ואל תדבר אלינו יהודית באוזני העם אשר על החומה” (ישעיהו ל״ו:11). אלא שלרבשקה אין שום כוונה לעבור לארמית. הוא רוצה לזרוע ספקות וחששות בלב היהודים כדי שירימו ידיים ושירושלים תיכנע ללא קרב. (ישעיהו ל״ו:12). לכן שוב מדבר האשורי ב”יהודית”. הוא מזהיר את תושבי ירושלים: ”אל ישיא לכם חזקיהו, כי לא יוכל להציל אתכם”. ואז מתאר באוזני מאזיניו אילו חיים טובים יהיו להם תחת שלטון אשור, וזאת על־מנת לפתותם: ”עשו איתי ברכה וצאו אלי ואיכלו איש גפנו ואיש תאנתו ושתו איש מי־בורו, עד בואי ולקחתי אתכם אל ארץ כארצכם, ארץ דגן ותירוש, ארץ לחם וכרמים” (ישעיהו ל״ו:13–17).
12 השנה לא יהיה לאנשי יהודה מה לקצור, שהרי לא זרעו בגלל פלישת האשורים. האפשרות לאכול ענבים עסיסיים ולשתות מים קרירים נשמעת בוודאי מפתה מאוד לגברים המאזינים מן החומה. ורבשקה מצויד בטיעונים נוספים כדי לרפות את ידי היהודים.
13, 14. מדוע אין הקבלה בין מה שקרה לשומרון ובין מצבה של יהודה, הגם שרבשקה טוען שיש?
13 רבשקה שולף עוד טיעונים מאמתחתו ומשתמש בהם כבנשק. הוא מזהיר את העם פן יאמינו לדברי חזקיהו: ”יהוה יצילנו”. רבשקה מזכיר להם שגם אלי שומרון לא הצליחו למנוע מן האשורים לכבוש את ממלכת עשרת השבטים. ומה לגבי יתר אלוהי העמים שכבשה אשור? ”איה אלוהי חמת וארפד?” הוא שואל, ”איה אלוהי סְפַרְוָיִם? וכי הצילו את שומרון מידי?” (ישעיהו ל״ו:18–20).
14 רבשקה הוא עובד אלילים, ובוודאי אינו עומד על ההבדל העצום בין שומרון הכופרת ובין ירושלים בראשות חזקיהו. אלי הכזב של שומרון לא היו מסוגלים להציל את ממלכת עשרת השבטים (מלכים ב׳. י״ז:7, 17, 18). לעומתם, ירושלים בהנהגת חזקיהו פנתה עורף לאלילים ושבה לעבוד את יהוה. אך שלושת נציגי יהודה אינם מנסים להעמיד את רבשקה על טעותו. ”ויחרישו ולא ענו אותו דבר, כי מצוות המלך היא לאמור: ’לא תענוהו’” (ישעיהו ל״ו:21). אליקים, שבנא ויואח שבים אל חזקיהו ומדווחים לו על דברי רבשקה (ישעיהו ל״ו:22).
החלטת חזקיהו
15. (א) בפני איזו החלטה עומד חזקיהו? (ב) כיצד מחזק יהוה את ידי המלך חזקיהו?
15 חזקיהו חייב להחליט. האם ירושלים תיכנע לאשור? האם לאחד כוחות עם מצרים? אולי כדאי להילחם על אדמתו? חזקיהו נתון בלחצים כבירים. הוא הולך למקדש יהוה, ובמקביל שולח את אליקים, שבנא וזקני הכוהנים אל ישעיהו הנביא כדי לדרוש ביהוה (ישעיהו ל״ז:1, 2). נציגי המלך חוגרים שק, ניגשים לישעיהו ואומרים לו: ”יום צרה ותוכחה ונאצה היום הזה... אולי ישמע יהוה אלוהיך את דברי רב־שקה, אשר שְלָחוֹ מלך אשור אדוניו לחרף אלוהים חי, והוכיח בדברים אשר שמע יהוה אלוהיך” (ישעיהו ל״ז:3–5). האשורים מתריסים נגד אלוהים חיים! האם יפעל יהוה נגד מחרפיו? יהוה מבטיח באמצעות ישעיהו למלך חזקיהו: ”אל תירא מפני הדברים אשר שמעת אשר גידפו נערי מלך אשור אותי. הנני נותן בו רוח, ושמע שמועה ושב אל ארצו; והפלתיו בחרב בארצו” (ישעיהו ל״ז:6, 7).
16. אילו מכתבים שולח סנחריב?
16 בינתיים נקרא רבשקה לשוב אל המלך סנחריב הנלחם בלִבְנָה. גם התור של ירושלים יגיע (ישעיהו ל״ז:8). אך עזיבת רבשקה אינה מפחיתה מהלחץ המופעל על חזקיהו. סנחריב שולח מכתבי איומים ובהם מתאר מה יעלה בגורל ירושלים אם לא תיכנע. ”אתה שמעת אשר עשו מלכי אשור לכל הארצות להחרימם, ואתה תינצל? ההצילו אותם אלוהי הגויים אשר השחיתו אבותיי? ... איה מלך חֲמָת ומלך אַרְפָּד ומלך לעיר סְפַרְוָיִם, הֵנַע וְעִוָּה?” (ישעיהו ל״ז:9–13) מלך אשור אומר בעצם שאין טעם להילחם בו, כי כל הנלחם בו רק ימיט על עצמו אסון.
17, 18. (א) מה עומד בראש מעייניו של חזקיהו כשהוא מבקש את הגנת יהוה? (ב) איזו תשובה משיב יהוה למלך אשור באמצעות ישעיהו?
17 חזקיהו מודאג מאוד מן ההשלכות שיהיו להחלטתו. לכן בהיותו במקדש, הוא פורש לפני יהוה את מכתבי סנחריב (ישעיהו ל״ז:14). הוא מתחנן ליהוה מעומק לבו שיטה אוזן לאיומי מלך אשור. תפילתו נחתמת במילים: ”ועתה, יהוה אלוהינו, הושיענו מידו, ויֵדעו כל ממלכות הארץ, כי אתה יהוה לבדך [אלוהים]” (ישעיהו ל״ז:15–20). מכאן ברור שבראש מעייניו של חזקיהו לא עומדת הצלתו שלו, אלא החרפה שתומט על שם יהוה אם תביס אשור את ירושלים.
18 יהוה משיב על תפילת חזקיהו באמצעות ישעיהו. ירושלים לא תיכנע לאשור; היא תעמוד איתן. ישעיהו כאילו מדבר אל סנחריב, ומודיע לו באומץ את דבר יהוה: ”בָּזָה לך, לעגה לך, בתולת בת־ציון. אחריך ראש הניעה [בלעג], בת ירושלים” (ישעיהו ל״ז:21, 22). ואז מוסיף יהוה דברים דומים לאלה: ’מי אתה שתחרף את קדוש ישראל? ידעתי את צאתך ובואך. יש לך שאיפות גרנדיוזיות. אתה מרבה להתרברב. בטחת בצבאותיך וכבשת ארצות רבות, אך אינך חסין מפני מפלה. אני אפר את מזימותיך, אכניע אותך ואעשה לך את אשר עשית לאחרים. אשים חחים באפך ואשיבך לאשור!’ (ישעיהו ל״ז:23–29).
”וזה לך האות”
19. איזה אות נותן יהוה לחזקיהו, ומה פירושו?
19 איזו ערובה יש לחזקיהו שנבואת ישעיהו אכן תתקיים? יהוה משיב: ”וזה לך האות: אכול השנה סָפִיחַ, ובשנה השנית שָחִיס; ובשנה השלישית זירעו וקיצרו, וניטעו כרמים ואיכלו פִרְיָם” (ישעיהו ל״ז:30). יהוה יספק מזון לנצורי ירושלים. אף שלא יוכלו לזרוע תחת המצור האשורי, יוכלו ללקט להם מזון ממה שנותר מן הקציר שעבר. גם בשנה שלאחר מכן, שנת השמיטה, לא יזרעו את שדותיהם, למרות מצבם הקשה (שמות כ״ג:11). יהוה מבטיח שאם ישמעו בקולו, תצמיח האדמה די תבואה לכלכלתם. ואז, בשנה שלאחר מכן, יוכלו הגברים לזרוע את שדותיהם כרגיל ולראות פרי בעמלם.
20. באיזה מובן יהיה לפליטה ממתקפת אשור ”שורש למטה”, ובאיזה מובן היא ’תעשה פרי למעלה’?
20 כעת משווה יהוה את עמו לצמח שלא קל לעקור: ”ויָסְפָה פליטת בית יהודה... שורש למטה ועשה פרי למעלה” (ישעיהו ל״ז:31, 32). לבוטחים ביהוה אין שום סיבה לפחד. הם וילדיהם יהיו נטועים היטב בארצם.
21, 22. (א) מה נובא על סנחריב? (ב) כיצד ומתי מתגשמים דברי יהוה בסנחריב?
21 האם יממש מלך אשור את איומיו על ירושלים? יהוה משיב: ”לא יבוא אל העיר הזאת, ולא יורה שם חץ, ולא יקדמנה מגן, ולא ישפוך עליה סוללה. בדרך אשר בא, בה ישוב, ואל העיר הזאת לא יבוא” (ישעיהו ל״ז:33, 34). בסופו של דבר, לא יתחולל שום קרב בין ירושלים לאשור. ומפתיע שדווקא האשורים ולא היהודים הם אלה שיובסו ללא קרב.
22 יהוה נאמן לדברו, ושולח מלאך שמכה את מבחר חיילי סנחריב — 000,185 איש! הדבר קורה כנראה בלִבְנָה, וכשמשכים סנחריב בבוקר הוא מוצא את מצביאיו, מפקדיו וגיבוריו ללא רוח חיים. הוא שב לנינווה בבושת פנים, ולמרות מפלתו המוחצת ממשיך לעבוד במסירות את נסרוך אלוהי הכזב שלו. כעבור כמה שנים, הוא נרצח בידי שני בניו בעודו משתחווה בבית נסרוך. גם הפעם קצרה ידו של אליל דומם זה להצילו! (ישעיהו ל״ז:35–38).
אמונת חזקיהו מוסיפה להתחזק
23. באיזה משבר נמצא חזקיהו כאשר סנחריב יוצא לראשונה נגד יהודה, ומה הן ההשלכות של משבר זה?
23 בערך בתקופה שסנחריב יוצא לראשונה נגד יהודה, תוקפת את חזקיהו בן ה־39 מחלה אנושה. ישעיהו מנבא לו שלא יקום ממיטת חוליו (ישעיהו ל״ח:1). עולמו של המלך חרב עליו. אין הוא מוטרד רק מעתידו שלו אלא גם מעתיד עמו. ירושלים ויהודה שרויות בסכנה מפני פלישת אשור. אם ימות חזקיהו, מי ינהיג את המלחמה? בשלב זה אין לחזקיהו בן שימלוך תחתיו. ולכן, חזקיהו מתפלל ליהוה בלהט ומתחנן לרחמיו (ישעיהו ל״ח:2, 3).
24, 25. (א) כיצד משיב יהוה ברוב טובו על תפילת חזקיהו? (ב) איזה נס המתואר בישעיהו ל״ח:7, 8 מחולל יהוה?
24 ישעיהו טרם הספיק לעזוב את חצר הארמון, וכבר יהוה מצווה עליו לשוב אל המלך המדוכדך, השוכב על ערש דווי, ולבשר לו: ”שמעתי את תפילתך, ראיתי את דמעתך. הנני יוסיף על ימיך חמש עשרה שנה; ומכף מלך אשור אצילך ואת העיר הזאת, וגנותי על העיר הזאת” (ישעיהו ל״ח:4–6; מלכים ב׳. כ׳:4, 5). יהוה נותן לו אות יוצא דופן כדי לאשש את דבריו: ”הנני משיב את צל המעלות אשר ירדה במעלות אחז [במדרגות של אחז] בשמש אחורנית עשר מעלות” (ישעיהו ל״ח:7, 8).
25 לדברי ההיסטוריון יוסף בן מתתיהו, בתוך ארמון המלך היו מדרגות או מעלות, שבקרבתן היה כנראה עמוד. כאשר פגעו קרני השמש בעמוד, הוטל צל על המדרגות. אדם יכול היה לדעת מה השעה לפי הצל שעל המדרגות. כעת יחולל יהוה נס. הצל, שכבר ירד בהדרגה אל המדרגות התחתונות, יחזור על עקביו ויעלה עשר מדרגות. מי שמע כדבר הזה? המקרא מציין: ”ותשוב השמש עשר מעלות במעלות אשר ירדה” (ישעיהו ל״ח:8). לא חלף זמן רב וחזקיהו החלים ממחלתו. שֶמע הדבר נפוץ והגיע עד בבל. וכאשר שמע על כך מלך בבל, שלח צירים כדי לברר אם יש דברים בגו.
26. מה נבע, בין היתר, מכך שנוספו לחזקיהו שנות חיים?
26 כשלוש שנים לאחר שהבריא חזקיהו בדרך נס, נולד מנשה, בנו בכורו. כאשר גדל מנשה, לא העריך את רחמי יהוה שבלעדיהם לא היה בא לעולם. רוב ימיו הִרבה מנשה לעשות את הרע בעיני יהוה, ומעשיו הרעים היו לשם דבר (דברי הימים ב׳. ל״ב:24; ל״ג:1–6).
שיפוט לקוי
27. באילו דרכים הוכיח חזקיהו את גודל הערכתו כלפי יהוה?
27 חזקיהו היה איש אמונה כדוד אבי־אבותיו. הוא הוקיר את דבר־אלוהים. לפי משלי כ״ה:1 הוא זה שדאג לעריכת הכתוב במשלי כ״ה עד כ״ט, וסבורים שגם כתב את מזמור קי״ט בתהלים. שיר ההודיה המרגש שחיבר חזקיהו כששב לאיתנו מעיד שהיה איש בעל רגשות עמוקים. הוא הגיע למסקנה שהדבר הכי חשוב בחיים הוא הזכות להלל את יהוה בהיכלו ”כל ימי חיינו” (ישעיהו ל״ח:9–20). מי יתן וכולנו נחוש כמותו בנוגע לעבודת אלוהים הטהורה!
28. כיצד שגה חזקיהו בשיפוטו זמן מה לאחר שנרפא?
28 חזקיהו היה איש נאמן, אך לא־מושלם. זמן מה לאחר שנרפא בידי יהוה, שגה חזקיהו שגיאה חמורה בשיפוטו. ישעיהו מסביר: ”בעת ההיא שלח מרודך בלאדן בן־בלאדן מלך בבל ספרים ומִנחה אל חזקיהו, וישמע כי חלה וַיֶּחֱזָק. וישמח עליהם חזקיהו, ויַרְאֵם את בית נכוֹתוֹ, את הכסף ואת הזהב ואת הבשמים ואת השמן הטוב ואת כל בית כליו ואת כל אשר נמצא באוצרותיו. לא היה דבר אשר לא הֶרְאָם חזקיהו בביתו ובכל ממשלתו” (ישעיהו ל״ט:1, 2). b
29. (א) מה הניע כנראה את חזקיהו להציג את עושרו למשלחת הבבלית? (ב) אילו תוצאות יהיו לשיפוט הלקוי של חזקיהו?
29 למרות מפלתה הניצחת בידי מלאך יהוה, המשיכה אשור להוות איום לעמים רבים, לרבות בבל. חזקיהו רוצה אולי להרשים את מלך בבל כבן־ברית פוטנציאלי. אך יהוה אינו מעוניין שיושבי יהודה יקשרו קשרים עם אויביהם כי בו עליהם לשים מבטחם! לכן הוא מגלה לחזקיהו ביד ישעיהו את אשר יקרה בעתיד: ”הנה ימים באים, ונישא כל אשר בביתך ואשר אצרו אבותיך עד היום הזה בבל, לא ייוותר דבר... ומבניך אשר יצאו ממך, אשר תוליד, יקחו והיו סריסים [אנשי חצר] בהיכל מלך בבל” (ישעיהו ל״ט:3–7). האומה שביקש אפוא חזקיהו להרשים היא זו שבסופו של דבר תבזוז את אוצרות ירושלים ותשעבד את יושביה. בהצגת אוצרותיו לבבלים, רק עורר חזקיהו את תאוות הבצע שלהם ואת חמדנותם.
30. איזו גישה טובה גילה חזקיהו?
30 אפשר שהמקרה בו הראה חזקיהו את אוצרותיו לבבלים זוכה להתייחסות בדברי הימים ב׳. ל״ב:26. שם כתוב: ”וייכנע יחזקיהו בגובהּ לבו, הוא ויושבי ירושלים, ולא בא עליהם קצף יהוה בימי יחזקיהו”.
31. מה היו ההתפתחויות בנוגע לחזקיהו, ומה אנו למדים מכך?
31 למרות אי־שלימותו היה חזקיהו איש אמונה. הוא ידע שיהוה אלוהיו הוא ישות ממשית בעלת רגשות. בשעות קשות התפלל חזקיהו בעוז ליהוה, ויהוה ענה לתפילותיו. עד אחרית ימיו נתברך חזקיהו בשלום מאת יהוה אלוהים, ועל כך היה אסיר תודה (ישעיהו ל״ט:8). יהוה צריך להיות ממשי גם עבורנו. כשמתעוררות בעיות, עלינו לנהוג כחזקיהו — לבקש מיהוה חוכמה ודרך מוצא, כי הוא ”הנותן לכל בנדיבות ובלא גערה” (יעקב א׳:5). אם נחזיק מעמד ונאמין ביהוה בכל לבנו, נוכל להיות סמוכים ובטוחים שהוא ’יתן גמול לדורשיו’ כבר עתה ובעתיד (עברים י״א:6).
[הערות שוליים]
a ששוֹויים, במונחים של ימינו, יותר מ־5.9 מיליון דולר.
b לאחר מפלת סנחריב הביאו עמי הסביבה מתנות זהב, כסף ודברי ערך אחרים לחזקיהו. בדברי הימים ב׳. ל״ב:22, 23, 27 נאמר: ”ויהי לחזקיהו עושר וכבוד הרבה מאוד” וגם ”ויינשא לעיני כל הגויים”. תשורות אלה אפשרו לו לחדש את אוצרותיו שנתרוקנו כששילם את המס הכבד לאשורים.
[שאלות לימוד]
[תמונה בעמוד 383]
המלך חזקיהו נשען על יהוה לנוכח האיום מצד צבאות אשור
[תמונה על עמוד שלם בעמוד 384]
[תמונה בעמוד 389]
המלך שולח נציגים לישעיהו כדי לדרוש ביהוה
[תמונה בעמוד 390]
חזקיהו מתפלל שיהוה יביס את אשור ויפאר בכך את שמו
[תמונה בעמוד 393]
מלאך יהוה מכה 000,185 אשורים
