בטח ביהוה בשעת צרה
פרק תשיעי
בטח ביהוה בשעת צרה
1. מדוע ייטיבו המשיחיים בימינו לעשות אם יבחנו את ישעיהו פרקים ז׳ ו־ח׳?
פרקים ז׳ ו־ח׳ בישעיהו מלמדים שיעור בניגודים. גם ישעיהו וגם אחז נולדו לעם המוקדש ליהוה; לשניהם היה תפקיד מאת אלוהים: האחד — נביא, השני — מלך יהודה; על שניהם ריחפה אותה סכנה — פלישת חילות אויב חזקים ליהודה. ישעיהו התמודד עם האיום מתוך ביטחון ביהוה, ואילו אחז נכנע לפחד. מדוע היתה תגובתם כה שונה זו מזו? גם המשיחיים בימינו מוקפים בכוחות עוינים, לכן ייטיבו הם לעשות אם יבחנו היטב את שני הפרקים האלה בישעיהו כדי להפיק מהם את הלקחים.
עומדים בפני החלטה
2, 3. איזו סקירה מספק ישעיהו בדברי הפתיחה שלו?
2 בדומה לצייר הרושם את הקווים הכלליים של ציור חדש, כך גם ישעיהו פותח את דבריו בכמה הצהרות כלליות לגבי ראשיתם וסופם של המאורעות שעליהם הוא עומד לספר. ”ויהי בימי אחז בן־יותם בן־עוזיהו, מלך יהודה, עלה רצין מלך ארם ופקח בן־רמליהו, מלך ישראל, ירושלים למלחמה עליה, ולא יכול להילחם עליה” (ישעיהו ז׳:1).
3 זו המאה השמינית לפה״ס. אחז יורש את כס יותם אביו ומולך על יהודה. רְצִין מלך ארם ופֶקַח מלך ישראל, הממלכה הצפונית, פולשים ליהודה ומכים אותה שוק על ירך. בסוף, הם מטילים מצור על ירושלים. אלא שמצור זה לא יצלח (מלכים ב׳. ט״ז:5, 6; דברי הימים ב׳. כ״ח:5–8). למה? זאת נראה בהמשך.
4. מדוע נופל פחד על אחז ועמו?
4 בשלב מוקדם יותר במלחמה ’הוגד לבית דוד, לאמור: ”נחה ארם על אפרים” וינע לבבו ולבב עמו, כנוע עצי יער מפני רוח’ (ישעיהו ז׳:2). פחד נופל על אחז ועמו לשמע הידיעה שארם וישראל עשו יד אחת, ושצבאותיהם חונים באותו רגע ממש על אדמת אפרים (ישראל). הם רחוקים מירושלים מרחק הליכה של יומיים־שלושה בלבד!
5. במה דומים עובדי אלוהים בני זמננו לישעיהו?
5 יהוה אומר לישעיהו: ”צא־נא לקראת אחז, אתה ושְאָר יָשוּב בנך, אל קצה תעלת הבריכה העליונה אל מסילת שדה כובס” (ישעיהו ז׳:3). שים לב שבשעה שהמלך צריך לחפש את נביא יהוה ולבקש ממנו הדרכה, נאלץ הנביא לחפש אחר המלך! למרות זאת, ישעיהו מציית ליהוה ברצון. גם בימינו יוצאים עובדי אלוהים ברצון לחפש אנשים שפחד נפל עליהם לנוכח הלחצים בעולם (מתי כ״ד:6, 14). מה משמח לראות מאות אלפים מדי שנה נענים לביקוריהם של מבשרי הבשורה הטובה וזוכים להגנת יהוה!
6. (א) איזו בשורה משמחת מבשר הנביא למלך אחז? (ב) מהו המצב כיום?
6 ישעיהו מוצא את אחז מחוץ לחומות ירושלים. אחז בודק את מאגר המים של העיר לקראת המצור הצפוי. ישעיהו מוסר לו הודעה מאת יהוה: ”הישמר והַשְקֵט, אל תירא ולבבך אל יֵרַך משני זַנְבות האוּדים העשֵנים האלה, בחרי־אף רצין וארם ובן־רמליהו” (ישעיהו ז׳:4). קודם לכן כשפלשו התוקפים ליהודה, בערה בהם חמתם. אלא שעתה אין הם אלא ’שני זנבות אוּדים עשֵנים’. אחז אינו צריך לפחד מפני רצין מלך ארם ופקח בן־רמליהו מלך ישראל. כאז כן כיום. זה מאות שנים שמנהיגי הנצרות רודפים בלהט את המשיחיים האמיתיים. אך כעת דומה הנצרות לאוד שכמעט נשרף כליל. ימיה ספורים.
7. מדוע ניתן לשאוב תקווה ממשמעות שמותיהם של ישעיהו ובנו?
7 מי שבטחו ביהוה בימי אחז יכלו לשאוב תקווה לא רק מן ההודעה שבפי ישעיהו, אלא גם ממשמעות שמותיהם של ישעיהו ובנו. אומנם נשקפה ליהודה סכנה, אך שמו של ישעיהו, שפירושו ”יֵשַע יהוה”, מציין שיהוה ימציא ישועה. יהוה אומר לישעיהו לצרף אליו את שאר ישוב בנו, שמשמעות שמו ”שארית תשוב”. גם כאשר יגיע יומה של ממלכת יהודה והיא תיפול, ירחם יהוה על שארית מן העם וישיבהּ לארצה.
יותר מסתם מלחמה בין עמים
8. כיצד הופכת המתקפה על ירושלים ליותר מסתם מלחמה בין עמים?
8 יהוה מגלה למלך ביד ישעיהו את האסטרטגיה של אויבי יהודה. וזו מזימתם: ”יען כי יעץ עליך ארם רעה, אפרים ובן־רמליהו לאמור: ’נעלה ביהודה ונְקִיצֶנָה ונבקיענה אלינו. ונמליך מלך בתוכה, את בן־טָבְאַל’” (ישעיהו ז׳:5, 6). ארם וישראל עשו יד אחת לכבוש את יהודה וזממו להחליף את אחז בן־דוד באיש שלהם. ברור שכעת הופכת המתקפה על ירושלים ליותר מסתם מלחמה בין עמים — היא הופכת למאבק בין השטן ובין יהוה. ולמה? כי יהוה אלוהים כרת ברית עם דוד המלך, והבטיח לו שיוצאי חלציו הם שימלכו על עמו (שמואל ב׳. ז׳:11, 16). איזה ניצחון אדיר ינחל השטן אם יצליח להושיב על כס המלכות בירושלים שושלת אחרת! כך יסכל את מטרת יהוה להקים מבית דוד מלך שימלוך לעד, ”שר שלום” (ישעיהו ט׳:5, 6).
יהוה מחזק את ידיהם באהבה
9. באיזו הבטחה יש כדי לנסוך אומץ באחז וגם במשיחיים כיום?
9 האם תצליח מזימתם של ארם וישראל? לא. יהוה מכריז: ”לא תקום ולא תהיה” (ישעיהו ז׳:7). הוא אומר בפי ישעיהו שלא רק שהמצור על ירושלים ייכשל, אלא ש”בעוד שישים וחמש שנה יֵחַת [יחדל] אפרים מעם” (ישעיהו ז׳:8). בתוך 65 שנה יחדל עם ישראל להיות עם. a יש בהבטחה זו, הכוללת מועד מדויק, כדי לנסוך באחז אומץ. במקביל, הידיעה ששעון החול של עולם השטן אוזל נוסכת אומץ בעובדי אלוהים בני זמננו.
10. (א) כיצד יכולים המשיחיים האמיתיים בימינו לחקות את יהוה? (ב) מה מציע יהוה לאחז?
10 פני אחז לובשים כנראה ארשת ספקנית, שכן יהוה אומר בפי ישעיהו: ”אם לא תאמינו כי לא תֵאָמֵנו”, כלומר אם לא תאמינו לא תחזיקו מעמד זמן רב. אך יהוה סבלני. ”ויוסף יהוה דַּבֵּר אל אחז” (ישעיהו ז׳:9, 10). איזו דוגמה יפה! רבים בימינו אינם מקבלים ברצון את בשורת המלכות, אך ניטיב לעשות אם נחקה את יהוה ו’נוסיף לדבר אליהם’ ונבקר אצלם שוב ושוב. יהוה מציע לאחז: ”שאל לך אות מעִם יהוה אלוהיך, העמק שאולה או הגבֵּהַּ למעלה” (ישעיהו ז׳:11). אחז רשאי לבקש ולקבל אות מיהוה כערובה לכך שיהוה יגן על בית דוד.
11. איזה ביטחון ניתן לשאוב מן העובדה שיהוה אומר ”אלוהיך”?
11 שים לב שיהוה אומר ’שאל לך אות מעִם אלוהיך’. טוב־לבו של יהוה אכן רב ביותר, שהרי כבר נמסר שאחז עובד אלילי כזב ומקיים מנהגים אליליים טמאים (מלכים ב׳. ט״ז:3, 4). אך למרות זאת ולמרות פחדנותו של אחז, ממשיך יהוה לכנות את עצמו אלוהי אחז. מכאן יש לנו הביטחון שיהוה אינו ממהר למאוס באנשים. הוא מוכן להושיט יד למי שטועה ולמי שאמונתו נחלשה. האם חיזוקים אלה לאהבת יהוה יניעו את אחז לבקש את עזרתו?
מן הספק לאי־ציות
12. (א) איזו גישה יהירה מפגין אחז? (ב) למי פונה אחז לעזרה במקום לפנות ליהוה?
12 בפי אחז תשובה מתריסה: ”לא אשאל, ולא אנסה את יהוה” (ישעיהו ז׳:12). אחז אינו מנסה לקיים כאן את מצוַות התורה ”לא תנסו את יהוה אלוהיכם” (דברים ו׳:16). זו אומנם היתה הסיבה שישוע ציטט צו זה לשטן כעבור מאות שנים, כאשר ניסה השטן לפתותו (מתי ד׳:7). אך לא כך במקרה של אחז — יהוה מזמין אותו לשוב לעבודת אלוהים האמיתית ומציע לחזק את אמונתו בעזרת אות, אבל אחז מעדיף לבקש עזרה ממקור אחר. ייתכן שבשלב זה שולח המלך כסף רב לאשור, ומבקש את עזרתה מפני אויביו מִצפון (מלכים ב׳. ט״ז:7, 8). ובינתיים, צבאות ארם וישראל כבר מכתרים את ירושלים וצרים עליה.
13. איזה שינוי מציין פסוק 13, ועל מה זה מעיד?
13 ישעיהו חושב על חוסר האמונה של המלך ואומר: ”שימעו נא, בית דוד, המעט מכם הַלְאוֹת אנשים, כי תלאו גם את אלוהיי?” (ישעיהו ז׳:13) חוסר ציות עיקש זה יכול בהחלט להלאות את יהוה. שים לב כי הפעם אומר הנביא ”אלוהיי” ולא ”אלוהיך” — שינוי מבשר רעות! בזה שאחז פונה עורף ליהוה ופונה לאשור, הוא מאבד את ההזדמנות לתקן את היחסים עם יהוה. מי יתן ולעולם לא נקריב את הקשר שלנו עם אלוהים על מזבח יתרונות ארעיים, ולא נתפשר על עקרונות המקרא!
אות עמנואל
14. כיצד מוכיח יהוה שהוא נאמן לבריתו עם דוד?
14 יהוה נאמן לבריתו עם דוד. אם הציע אות, הוא יתן אות! ישעיהו ממשיך לספר: ”לכן יתן אדנָי הוא לכם אות: הנה העלמה הרה ויולדת בן, וקראת שמו עימנו אל. חמאה ודבש יאכל לדעתו [עד אשר יֵדע] מאוס ברע וּבָחוֹר בטוב. כי בטרם יֵדע הנער מאוס ברע ובָחוֹר בטוב, תיעזב האדמה אשר אתה קָץ מפני שני מלכיה” (ישעיהו ז׳:14–16).
15. על אילו שתי שאלות משיבה הנבואה על עמנואל?
15 זוהי בשורה טובה למי שחרד פן תכרית פלישה זו את בית דוד. ”עימנו אל” פירושו אלוהים איתנו. אלוהים עִם יהודה, ולכן לא ירשה שבריתו עם דוד תופר. זאת ועוד, נאמר לאחז ואנשיו לא רק מה מתכוון יהוה לעשות, אלא גם מתי יממש את תוכניתו. בטרם יגדל עמנואל דיו כדי להבחין בין טוב ורע, יושמדו עמי האויב. וכך אכן אירע!
16. מדוע אין יהוה שופך אור על זהותו של עמנואל של ימי אחז?
16 המקרא אינו מגלה מיהו אבי עמנואל. אך מאחר שעמנואל הקטן אמור להיות לאות, ושמאוחר יותר אומר ישעיהו כי הוא וילדיו הם ”לאותות”, ייתכן שעמנואל הוא בנו של הנביא (ישעיהו ח׳:18). יהוה אינו שופך אור על זהותו של עמנואל של ימי אחז, אולי כדי שלא להסיח את דעתם של הדורות הבאים מעמנואל הגדול יותר. ומיהו זה?
17. (א) מיהו עמנואל הגדול יותר, וכאות לְמה הוא נולד? (ב) מדוע יכולים משרתי אלוהים כיום לקרוא: ”עימנו אל”?
17 מלבד ספר ישעיהו מופיע השם עמנואל במקרא רק בעוד פסוק אחד, וזאת במתי א׳:23. מתי ייחס בהשראת יהוה את הנבואה על הולדת עמנואל להולדת ישוע, היורש החוקי של כיסא דוד (מתי א׳:18–23). עמנואל הראשון נולד כאות לכך שאלוהים לא נטש את בית דוד. גם ישוע, עמנואל הגדול יותר, נולד כאות לכך שאלוהים אינו נוטש לא את האנושות ולא את הברית למלכות שכרת עם בית דוד (לוקס א׳:31–33). מתי, שראה את נציגו הראשי של יהוה בקרב בני האדם, יכול היה לומר בצדק, ’עימנו אל’. כיום מולך ישוע במלכות השמים, והוא עִם קהילתו עלי אדמות (מתי כ״ח:20). אין ספק שלעם אלוהים יש כל סיבה שבעולם לקרוא באומץ: ”עימנו אל”!
לבוגדנות השלכות נוספות
18. (א) מדוע מטילה הצהרת ישעיהו אימה במאזיניו? (ב) מה תהיה השתלשלות העניינים?
18 באחרית דברי ישעיהו יש משום נחמה, אך הצהרתו הבאה מטילה אימה במאזיניו. ואלה הם דבריו: ”יביא יהוה עליך ועל עמך ועל בית אביך ימים אשר לא באו למיום סור אפרים מעל יהודה, את מלך אשור” (ישעיהו ז׳:17). אסון קרב ובא, ויביא אותו מלך אשור. האפשרות שהאשורים הידועים באכזריותם ישלטו ביהודה, מדירה בוודאי שינה רבה מעיני אחז ואנשיו. אחז חשב שאם יתיידד עם אשור, יפטור עצמו מעוּלם של ישראל וארם. מלך אשור באמת נענה לקריאת העזרה של אחז ותקף את ישראל וארם (מלכים ב׳. ט״ז:9). נראה שזו הסיבה שפקח ורצין נאלצו להסיר את המצור שהטילו על ירושלים ושלא עלה בידי צבאות ארם וישראל לכבוש את ירושלים (ישעיהו ז׳:1). אך ישעיהו מספר באוזני מאזיניו הנדהמים שדווקא אשור, שבה תלו תקוות כה רבות, היא שתדכא אותם! (השווה משלי כ״ט:25.)
19. איזו אזהרה טמונה בדרמה היסטורית זו למשיחיים כיום?
19 בתיאור היסטורי מדויק זה יש משום אזהרה למשיחיים כיום. בשעת לחץ, קיים הפיתוי שנתפשר על העקרונות המשיחיים, ונסרב בכך לקבל את הגנת יהוה. אך מדבריו הבאים של ישעיהו עולה כי הדבר משקף ראייה לטווח קצר, ואפילו התנהגות אובדנית. הנביא מתאר את ההשלכות שיהיו לפלישת אשור על הארץ ועל העם.
20. מי הם ה’זבובים’ וה’דבורים’, ומה הם עתידים לעשות?
20 ישעיהו מחלק את הודעתו לארבעה חלקים. כל חלק חוזה מה יקרה ”ביום ההוא”, דהיינו ביום מתקפת אשור על יהודה. ”והיה ביום ההוא ישרוק יהוה לזבוב אשר בקצה יאורי מצרים, ולדבורה אשר בארץ אשור. ובאו ונחו, כולם, בנחלי הבתות [בנחלים הצרים בין ההרים] ובנקיקי הסלעים, ובכל הנַּעֲצוּצִים [מיני קוצים] ובכל הנַּהֲלֹלִים [מקומות מרעה]” (ישעיהו ז׳:18, 19). צבאות מצרים ואשור יתמקדו בארץ המובטחת, ממש כנחילי זבובים או דבורים. לא תהא זו פלישה חולפת. ה’זבובים’ וה’דבורים’ יבואו ויתנחלו בכל פינה ובכל נקיק בארץ.
21. מדוע מדומה מלך אשור לתער?
21 עוד אומר ישעיהו: ”ביום ההוא, יגלח אֲדֹנָי בתער השְׂכִירָה בעברי נהר, במלך אשור, את הראש ושיער הרגליים, וגם את הזקן תִסְפֶּה” (ישעיהו ז׳:20). כעת מוזכרת רק אשור, שהיא האיום העיקרי המרחף על יהודה. אחז שכר את מלך אשור כדי ’לגלח’ את ארם וישראל, אך ה”תער השְׂכִירָה” ממחוזות הפרת תפנה נגד ”ראש” יהודה ותגלח אותו למשעי — היא אפילו תסיר ממנו את זקנו!
22. אילו דוגמאות מזכיר ישעיהו כדי לתאר את השלכותיה של פלישת אשור הקרובה?
22 לְמה יוביל הדבר? ”והיה ביום ההוא, יְחַיֶּה איש עֶגלת בקר וּשְתֵּי־צאן. והיה מרוב עשות חלב יאכל חמאה, כי חמאה ודבש יאכל כל הנותר בקרב הארץ” (ישעיהו ז׳:21, 22). לאחר שתסיים אשור ’לגלח’ את הארץ, ייוותרו בארץ אנשים כה מעטים, שדי יהיה בבהמות מעטות כדי לספק להם מזון. כל מזונם יהיה ”חמאה ודבש” — לא יין, לא לחם ולא שום מאכל אחר. שלוש פעמים אומר ישעיהו שבאשר היתה אדמה פורייה ויקרת ערך, יעלו רק קוצים ועשבים שוטים, ובכך מבליט את גודל השממה. מי שיסתכנו ויתגוררו בערי השדה יזדקקו ל’חצים וקשת’ כדי להתגונן מפני חיות הבר האורבות בין השיחים. שדות בלתי זרועים יהיו מרמס לשוורים ולכבשים (ישעיהו ז׳:23–25). נבואה זו החלה להתגשם כבר בימי אחז (דברי הימים ב׳. כ״ח:20).
תחזיות מדויקות
23. (א) מה נאמר לישעיהו לעשות? (ב) כיצד מקבל האות שעל הלוח משנה תוקף?
23 ישעיהו שב כעת לתאר את המציאות העכשווית, כשירושלים נצורה בידי צבאות ארם וישראל. ”ויאמר יהוה אלי: ’קח לך גיליון [לוח ] גדול, וכתוב עליו בחֶרֶט אנוש, ”למהר שלל חָש בז”. ואעידה לי עדים נאמנים, את אוריה הכוהן ואת זכריהו בן יברכיהו’” (ישעיהו ח׳:1, 2). השם ”מהר שלל חש בז” פירושו מהר יבוא יום השלל ויום הבז. ישעיהו ביקש משני גברים מנכבדי העם לאשר כי כתב את השם הזה על לוח גדול, כדי שיוכלו להעיד לאחר מכן על מהימנות התעודה. אלא שאות אחר נועד לתת משנה תוקף לאות זה.
24. כיצד צריך אות ”מהר שלל חש בז” להשפיע על אנשי יהודה?
24 ישעיהו אומר: ”ואקרב אל הנביאה, ותהר ותלד בן. ויאמר יהוה אלי: ’קרא שמו מהר שלל חש בז, כי בטרם יֵדַע הנער קרוא ”אבי!” ו”אמי!” ישא את חיל דמשק ואת שלל שומרון לפני מלך אשור’” (ישעיהו ח׳:3, 4). גם לוח גדול וגם תינוק רך נועדו להיות אות לכך שאשור תבזוז את מדכאי יהודה, את ארם וישראל. אך האם זה יקרה במהרה? כן, עוד בטרם ילמד התינוק לומר את המילים הראשונות שאומרים רוב התינוקות — ’אבא’ ו’אמא’. תחזית מדויקת זו אמורה לטעת בעם ביטחון ביהוה, אך אפשר שהיא תגרור עימה לעג כלפי ישעיהו ובניו. בכל מקרה, דברי הנבואה שבפי ישעיהו התגשמו (מלכים ב׳. י״ז:1–6).
25. מה מקביל בין ימינו ובין ימי ישעיהו?
25 המשיחיים יכולים ללמוד לקח מאזהרותיו החוזרות ונשנות של ישעיהו. השליח פאולוס מגלה לנו שבדרמה היסטורית זו מגלם ישעיהו את ישוע המשיח, ואילו בני ישעיהו מגלמים את תלמידי ישוע משוחי הרוח (עברים ב׳:10–13). ישוע נעזר במשוחים שעודם עלי אדמות כדי להזכיר למשיחיים האמיתיים את הצורך ’לעמוד על המשמר’ בזמנים קשים אלה (לוקס כ״א:34–36). הללו גם מזהירים את המתנגדים המושבעים מפני השמדתם הקרבה ובאה, אף שלא אחת לועגים להם על כך (פטרוס ב׳. ג׳:3, 4). בתקופת ישעיהו התגשמו הנבואות במועדן, ויש בזאת משום ערובה לכך שגם בתקופתנו ”בוא יבוא” המועד שקבע אלוהים, ”לא יאחר” (חבקוק ב׳:3).
”מֵי” השמדה
26, 27. (א) אילו מאורעות חוזה ישעיהו? (ב) מה משתמע מדברי ישעיהו לגבי משרתי יהוה כיום?
26 ישעיהו אינו חדל להזהיר: ”יען כי מאס העם הזה את מֵי השילוח ההולכים לאט, וּמְשׂוֹשׂ את רצין ובן־רמליהו. ולכן הנה אדני מעלה עליהם את מי הנהר העצומים והרבים, את מלך אשור ואת כל כבודו. ועלה על כל אפיקיו והלך על כל גדותיו וחלף ביהודה. שטף ועבר, עד צוואר יגיע. והיה מֻטּוֹת כנפיו מלוא רוחב ארצך, עימנו אל” (ישעיהו ח׳:5–8).
27 ”העם הזה”, ממלכת ישראל הצפונית, מאס בברית יהוה עם דוד (מלכים ב׳. י״ז:16–18). ברית יהוה חלשה בעיניו כזרזיפי השילוח, מאגר המים של ירושלים. עם ישראל שש לצאת לקרב נגד יהודה, אך הבוז שגילה לא יעבור בשתיקה, ללא עונש. יהוה ירשה לאשורים ’לשטוף’ את ארם ואת ישראל, כשם שבקרוב ירשה לגורמים הפוליטיים בעולם לשטוף את כל תחומי דתות הכזב (ההתגלות י״ז:16; השווה דניאל ט׳:26). לאחר מכן אומר ישעיהו כי ה’מים’ העולים על גדותיהם ’יחלפו ביהודה’ ויגיעו ”עד צוואר”, עד ירושלים בה מולך ראש יהודה, מלכהּ. b גם בימינו, ינסו ה’תליינים’ הפוליטיים של דתות הכזב לכתר את עובדי יהוה ולסגור עליהם ”עד צוואר” (יחזקאל ל״ח:2, 10–16). ולְמה זה יוביל? ובכן, מה אירע בימי ישעיהו? האם האשורים שטפו עברו את חומות העיר ו’סחפו’ עימם את עם אלוהים? לא. האלוהים היה עִם עמו.
אל פחד — ”עימנו אל!”
28. מה מבטיח יהוה ליהודה למרות מאמציהם הנמרצים של אויביה?
28 ישעיהו מזהיר: ”רֹעוּ, עמים [המתנגדים לעם בריתו של אלוהים], וָחֹתּוּ! והאזינו, כל מרחקי ארץ! התאזרו וָחֹתּוּ! התאזרו וָחֹתּוּ! עוצו עצה, ותופר! דַּבְּרוּ דָבָר ולא יקום, כי עימנו אל!” (ישעיהו ח׳:9, 10) מילים אלה התגשמו כעבור מספר שנים, בימי חזקיהו בן־אחז הנאמן. אשור איימה לכבוש את ירושלים, ומלאך יהוה היכה במחנה אשור 000,185 נפש. ברור אפוא, שאלוהים היה עִם עמו ועם בית דוד! (ישעיהו ל״ז:33–37) במלחמת הר מגידון יתרחש דבר דומה. יהוה ישלח את עמנואל הגדול יותר לנפץ את אויביו וגם להושיע את כל הבוטחים בו (תהלים ב׳:2, 9, 12).
29. (א) מה השוני בין בני דורו של אחז ובין בני דורו של חזקיהו? (ב) מדוע אין משרתי יהוה כיום כורתים בריתות פוליטיות ודתיות?
29 להבדיל מבני דורו של חזקיהו, בני דורו של אחז לא בטחו בהגנת יהוה. הם העדיפו לכרות ברית עם אשור, לקשור עימה ”קשר”, כדי שתגן עליהם מפני ברית ארם־ישראל. אך ”יד” יהוה דוחקת בישעיהו לגנות את ”דרך העם הזה”, את גישתו הכללית. ישעיהו מזהיר: ”את מוראו לא תיראו, ולא תעריצו. את יהוה צבאות — אותו תקדישו, והוא מוראכם, והוא מעריצכם” (ישעיהו ח׳:11–13). כשדוגמה זו לנגד עיניהם, עובדי יהוה בני זמננו נזהרים שלא לקשור קשר ושלא לבטוח במועצות דתיות או בבריתות פוליטיות. עובדי יהוה בוטחים בכל לבם בכוחו של יהוה להגן עליהם. שהרי אם ’יהוה לנו, מה יעשה לנו אדם?’ (תהלים קי״ח:6).
30. מה יעלה בסופם של מי שאינם בוטחים ביהוה?
30 ישעיהו חוזר ואומר שיהוה ”למקדש” ולמגן לבוטחיו. אך ההיפך הוא הנכון באשר למתנגדיו. ”וכשלו בם רבים ונפלו ונשברו, ונוקשו ונלכדו” — חמישה פעלים ציוריים אלו אינם מותירים ולוּ צל של ספק לגבי מה שיעלה בסופם של מי שאינם בוטחים ביהוה (ישעיהו ח׳:14, 15). גם במאה הראשונה כשלו ונפלו מי שלא קיבלו את ישוע (לוקס כ׳:17, 18). זה מה שצפוי גם לבני דורנו שאינם נותנים אמון בישוע, מלך המלכות השמימית (תהלים ב׳:5–9).
31. כיצד יכולים המשיחיים האמיתיים לנהוג כדוגמת ישעיהו והשומעים את דבר הנבואה?
31 לא הכל נכשלו בימי ישעיהו. ישעיהו אומר: ”צוֹר תעודה, חתום תורה בלימודיי. וחיכיתי ליהוה, המסתיר פניו מבית יעקב, וקיוויתי לו” (ישעיהו ח׳:16, 17). ישעיהו וכל השומעים את דבר הנבואה לא יעזבו את תורת אלוהים. הם ימשיכו לבטוח ביהוה, אף־על־פי שהעם שבקרבו הם יושבים עובר על חוקי התורה, ואף־על־פי שיהוה מסתיר פניו ממנו. הבה נלך בעקבות הבוטחים ביהוה ונגלה דבקות דומה בעבודת אלוהים הטהורה! (דניאל י״ב:4, 9; מתי כ״ד:45; השווה עברים ו׳:11, 12).
”אותות” ו”מופתים”
32. (א) מי משמשים כיום כ’אותות ומופתים’? (ב) מדוע צריכים המשיחיים להיבדל מן העולם?
32 ישעיהו מכריז: ”הנה אנוכי והילדים אשר נתן לי יהוה לאותות ולמופתים בישראל, מעִם יהוה צבאות השוכן בהר ציון” (ישעיהו ח׳:18). ישעיהו ובניו שאר ישוב ומהר שלל חש בז היו אותות למטרת יהוה לגבי יהודה. גם בימינו מהווים ישוע ואחיו המשוחים אותות (עברים ב׳:11–13). לפעילותם מצטרפים ”המון רב” של ”צאן אחרות” (ההתגלות ז׳:9, 14; יוחנן י׳:16). לאות יש ערך, כמובן, רק אם הוא נבדל מסביבתו. כך גם המשיחיים. הם ממלאים את תפקידם כאותות רק אם הם נבדלים בבירור מן העולם, אם הם שמים את מלוא מבטחם ביהוה ומכריזים באומץ על מטרותיו.
33. (א) מה נחושים המשיחיים האמיתיים לעשות? (ב) מדוע יוכלו המשיחיים האמיתיים לעמוד איתן?
33 אם כן, הבה נאמץ את אמות־המידה של אלוהים ולא של העולם. ניבדל מן הסובב אותנו ללא חת, כאותות, ונקיים את הצו שניתן לישעיהו הגדול יותר, הלא הוא ישוע המשיח, ”לקרוא שנת רצון... ויום נקם לאלוהינו” (ישעיהו ס״א:1, 2; לוקס ד׳:17–21). ואז, כאשר ישטפו מי הנהר העצומים של אשור את הארץ, גם אם הם יגיעו עד צוואר — הם לא יסחפו עימם את המשיחיים האמיתיים. אנו נעמוד איתן שכן ”עימנו אל”.
[הערות שוליים]
a לפרטים נוספים בעניין התגשמות הנבואה עיין בספר הבנה מתוך כתבי־הקודש (אנג׳) כרך א׳, עמודים 62 ו־758, שיצא לאור מטעם Watchtower Bible and Tract Society of New York, Inc.
b אשור מדומה גם לציפור בעלת מוטת כנפיים רחבה מאוד — ”מלוא רוחב ארצך”. מכאן שצבא אשור יכסה את הארץ, יהא שטחה אשר יהא.
[שאלות לימוד]
[תמונה בעמוד 103]
ישעיהו לקח עימו את שאר ישוב כשהעביר לאחז את הודעת אלוהים
[תמונה בעמוד 111]
מדוע כתב ישעיהו ”מהר שלל חש בז” על לוח גדול?
