בטח ביהוה ובקש את הדרכתו והגנתו
פרק שישה־עשר
בטח ביהוה ובקש את הדרכתו והגנתו
1, 2. בפני איזה איום ניצב עם אלוהים במאה השמינית לפה״ס, ולמי רבים נוטים לפנות לעזרה?
כפי שכבר ראינו בפרקים הקודמים, במאה השמינית לפה״ס ניצב עם אלוהים בפני איום מבעית. האשורים צמאי הדם פולשים לארץ אחר ארץ ועושים בהן שמות, וזו רק שאלה של זמן בטרם יתקפו את ממלכת יהודה, הממלכה הדרומית. למי יפנו יושבי הארץ לעזרה? הם כרתו ברית עם יהוה ועליהם להישען עליו ולהסתמך על הגנתו (שמות י״ט:5, 6). כך עשה דוד המלך. הוא הודה: ”יהוה סלעי ומצודתי, ומפלטי לי” (שמואל ב׳. כ״ב:2). עם זאת, ברור שרבים במאה השמינית לפה״ס אינם בוטחים ביהוה, ואינם רואים בו את מצודתם. הם נוטים לפנות לעזרה למצרים ולכוש בתקווה שהללו יגנו עליהם מפני פלישת אשור. אך טעות בידם.
2 יהוה מזהיר בפי נביאו ישעיהו שאם יבקשו את עזרת מצרים וכוש, ימיטו על עצמם אסון. יש בדברי הנביא משום לקח בריא גם עבור בני דורו וגם עבורנו אנו. הלקח הוא שחשוב לבטוח ביהוה.
ארץ דמים
3. תאר את הדגש ששמה אשור בעוצמה צבאית.
3 האשורים נודעו בעוצמתם הצבאית. הספר ערים קדומות (Ancient Cities) מציין: ”עוצמתם היתה אלוהיהם. את תפילותיהם הפנו רק לאלילי אבן ענקיים, לאריות ושוורים כבדי איברים, לכנפי נשר ולראשי אדם המסמלים בעיניהם עוצמה, אומץ וניצחון. לחימה היתה מלאכתה העיקרית של האומה, וכוהניה ללא הרף חירחרו מלחמה”. לא בכדי מכנה נחום הנביא את נינווה, בירת אשור, ”עיר דמים” (נחום ג׳:1).
4. כיצד הפילו האשורים את חיתתם על יתר העמים?
4 טקטיקות המלחמה של האשורים היו אכזריות באופן בלתי רגיל. בתבליטים מאותם ימים נראים לוחמי אשור מובילים שבויים בעזרת קרסים הנעוצים באפם או בשפתיהם. את עיניהם של שבויהם ניקרו האשורים בחניתות. כתובת אחת מתארת כיבוש שבו בִּיתר צבא אשור את שבוייו והקים שני תילי גוויות מחוץ לעיר — האחד של ראשים והשני של גפיים. ילדי העמים הכבושים הועלו באש. הפחד מפני האכזריות האשורית שיחק לידי האשורים מבחינה צבאית. הוא המיס את לבבם וריפה את ידיהם של הצבאות שהיו אמורים להילחם בהם.
המלחמה נגד אשדוד
5. מי היה מלך אשור החזק ששלט בימי ישעיהו, וכיצד הוּכחה מהימנות הכתוב עליו במקרא?
5 בימי ישעיהו היתה בידי המעצמה האשורית עוצמה חסרת תקדים תחת שלטונו של המלך סרגון. a במשך שנים רבות הטילו המבקרים ספק בקיומו של מלך זה, שכן לא מצאו כל אזכור של שמו במקורות החילוניים. אך ברבות הימים גילו הארכיאולוגים את חורבות ארמונו של סרגון, ושוב הוּכחה מהימנות הכתוב במקרא.
6, 7. (א) מאילו סיבות אפשריות ציווה סרגון לתקוף את אשדוד? (ב) כיצד השפיעה נפילת אשדוד על שכנותיה של פלשת?
6 ישעיהו מתאר בקצרה את אחד ממסעותיו הצבאיים של סרגון. ”בשנת בוא תַרְתָּן אשדודה, בשלוח אותו סרגון מלך אשור ויילחם באשדוד ויִלְכְּדָהּ” (ישעיהו כ׳:1). b מדוע ציווה סרגון לתקוף את אשדוד הפלישתית? ראשית כל, משום שפלשת היתה בת בריתה של מצרים, ושאשדוד, מקום משכנו של מקדש האל דגון, שכנה על דרך הים שעברה ממצרים עד ארץ ישראל. מכאן שהעיר עמדה במקום אסטרטגי. כיבושה עשוי היה להיות הצעד הראשון לקראת כיבוש מצרים. זאת ועוד, תעודות אשוריות מציינות כי עזורי מלך אשדוד מרד באשור. לכן הוריד סרגון את המלך המרדן מכיסאו, והמליך תחתיו את אחיו הצעיר של עזורי, אחימיתי. אך גם זה לא השכין שקט. פרץ מרד נוסף, והפעם נקט סרגון פעולה נמרצת יותר. הוא ציווה לתקוף את אשדוד. הוטל על העיר מצור, והיא נכבשה. קרוב לוודאי שעל מאורעות אלה רומז הכתוב בישעיהו כ׳:1.
7 נפילת אשדוד הטילה צל כבד על שכנותיה, ובמיוחד על יהודה. היות שיהוה יודע כי עמו נוטה לפנות לעזרה ל”זרוע בשר”, כגון מצרים ואתיופיה שמדרום, הוא מורה לישעיהו למסור אזהרה חמורה (דברי הימים ב׳. ל״ב:7, 8).
”ערום ויחף”
8. איזו הדגמה נבואית מציג ישעיהו בהשראת אלוהים?
8 יהוה אומר לישעיהו: ”לך, ופיתחת השק מעל מותניך; ונעלך תחלוץ מעל רגליך”. ישעיהו עושה כמצוות יהוה. ”ויעש כן, הלוך עָרוֹם ויחף” (ישעיהו כ׳:2). שק הוא בגד עשוי בד גס ולא־מעודן שעטו בדרך כלל הנביאים, לעתים במקביל לדברי אזהרה. נהגו לחגור שק גם בימי משבר או לאחר הודעות על פורענות (מלכים ב׳. י״ט:2; תהלים ל״ה:13; דניאל ט׳:3). האם באמת מתהלך ישעיהו ערום לגמרי, ללא כסות לגופו? לאו דווקא. המילה ”ערום” עשויה להתייחס גם ללבוש חלקי או ללבוש קל (שמואל א׳. י״ט:24). ניתן להסיק מכך שישעיהו פשט את אדרתו ונשאר בכתונת קצרה שנחשבה כהלבשה תחתונה. בפסלים אשוריים זה היה על־פי־רוב לבושם של שבויי המלחמה.
9. מהי משמעותה הנבואית של פעולת ישעיהו?
9 עד מהרה מתבהרת משמעותה של פעולה יוצאת דופן זו של ישעיהו: ”ויאמר יהוה: ’כאשר הלך עבדי ישעיהו ערום ויחף, שלוש שנים אות ומופת על מצרים ועל כוש. כן ינהג מלך אשור את שבי מצרים ואת גלות כוש, נערים וזקנים, ערום ויחף, וחשופַי שֵת, ערוות מצרים’” (ישעיהו כ׳:3, 4). בקרוב יוגלו המצרים והכושים. האשורים לא יחוסו על איש. אפילו רכושם של ”נערים וזקנים”, ילדים וקשישים, ייבזז והם יילקחו בשבי. באמצעות דימוי קודר זה מזהיר יהוה את יושבי יהודה כי לא כדאי להם להישען על מצרים וכוש. עמים אלה יפלו, ויופשטו עד כי תיראה ’ערוותם’ — ואוי לבושה ולהשפלה!
התקווה מתנפצת, היופי נמוג
10, 11. (א) כיצד יגיבו יושבי יהודה בראותם את חוסר האונים של מצרים וכוש למול האשורים? (ב) מדוע נוטים יושבי יהודה לבטוח במצרים ובכוש?
10 לאחר מכן מתאר יהוה בלשון נבואית את תגובת בני עמו המבינים שמצרים וכוש, שבהן תלו תקוות, עומדות חסרות אונים למול האשורים. ”וחתו ובושו, מכוש מבטם ומן מצרים תפארתם. ואמר יושב האי הזה ביום ההוא: ’הנה כה מבטנו, אשר נסנו שם לעזרה, להינצל מפני מלך אשור! ואיך נימלט אנחנו?’” (ישעיהו כ׳:5, 6).
11 בהשוואה למעצמות מצרים וכוש יהודה אינה אלא רצועת חוף. ייתכן שחלק מיושבי ”האי הזה” [יהודה] הוקסמו מיופיה של מצרים — מן הפירמידות המרשימות, מהמקדשים הגבוהים ומהבתים המרווחים שמוקפים בגינות, מטעים ובריכות. האדריכלות המרשימה של מצרים מעידה לכאורה על יציבות וקביעות. לא ייתכן שתיחרב ארץ שכזו! סביר להניח כי יושבי יהודה התרשמו גם מן הקשתים, המרכבות והפרשים של כוש.
12. במי צריכה יהודה לבטוח?
12 כל בן לעם אלוהים הנוטה לבטוח במצרים ובכוש מן הראוי שישקול את הדברים בכובד ראש לאחר שראה את הדגמת האזהרה באמצעות ישעיהו ושמע את דבר הנבואה של יהוה. הרבה יותר כדאי לבטוח ביהוה ולא באדם בשר ודם! (תהלים כ״ה:2; מ׳:5) השתלשלות המאורעות מראה כי יהודה סבלה קשות מיד מלך אשור, ומאוחר יותר אף חזתה בחורבן בירתה ובית מקדשה בידי בבל. נשארו בה רק ”עשירִיָּה” (עשירית), רק ”זרע קודש”, כגדם של אלון גדול (ישעיהו ו׳:13). אלא שבבוא העת תחזק הודעת ישעיהו את אמונתה של קבוצה קטנה הבוטחת ביהוה.
שים מבטחך ביהוה
13. באילו לחצים נתונים כיום כולם — המאמינים והלא־מאמינים?
13 אזהרת ישעיהו שלא לבטוח במצרים ובכוש אינה בגדר היסטוריה שאבד עליה הכלח. יש לה ערך רב בימינו. אנו חיים ב”זמנים קשים” (טימותיאוס ב׳. ג׳:1). אסונות כלכליים, עוני מתפשט, אי־יציבות פוליטית, תסיסה אזרחית, ומלחמות קטנות וגדולות — לכל אלה השפעה הרסנית גם על הדוחים את שלטון אלוהים וגם על עובדי יהוה. השאלה שמן הראוי שכל אחד ישאל את עצמו היא ’מאין יבוא עזרי?’
14. מדוע עלינו לבטוח אך ורק ביהוה?
14 יש המתרשמים כיום מן הכלכלנים המבריקים, הפוליטיקאים והמדענים שמדברים על פתרון בעיות האדם בעזרת כושר ההמצאה של האדם ובעזרת הטכנולוגיה. אלא שהמקרא מציין בבירור ש”טוב לחסות ביהוה מבטוח בנדיבים” (תהלים קי״ח:9). כל יוזמות השלום והביטחון של האדם יעלו בתוהו מן הסיבה שציין ירמיהו הנביא: ”ידעתי, יהוה, כי לא לאדם דרכו. לא לאיש הולך והָכין את צעדו” (ירמיהו י׳:23).
15. מהי התקווה היחידה של בני האדם הנתונים במצוקה?
15 חיוני אפוא שעובדי אלוהים לא יתרשמו יתר על המידה מחוכמת העולם או מעוצמתו המדומה (תהלים ל״ג:10; קורינתים א׳. ג׳:19, 20). הבורא יהוה הוא התקווה היחידה של בני האדם הנתונים במצוקה. כל הבוטח בו ייוושע. וכפי שכתב בהשראת אלוהים השליח יוחנן: ”העולם עובר עם תאוותיו, אך העושה את רצון אלוהים עומד לעד” (יוחנן א׳. ב׳:17).
[הערות שוליים]
a מלך זה נקרא בפי ההיסטוריונים סרגון ה־2. ”סרגון ה־1”, לעומת זאת, היה מלך קדום יותר שמלך על בבל ולא על אשור.
b ”תַרְתָּן” אינו שם אלא תואר שניתן למפקד צבא אשור, המשמש כנראה כמשנה למלך העומד בראש המעצמה.
[שאלות לימוד]
[תמונה בעמוד 209]
האשורים נהגו לנקר את עיני שבוייהם
[תמונות בעמוד 213]
יש שמתרשמים אולי מהישגי האדם, אך כדאי יותר לבטוח ביהוה
