בית יהוה מרומם
פרק רביעי
בית יהוה מרומם
1, 2. אילו מילים חקוקות על קיר כיכר האומות המאוחדות, ומה מקורן?
”וכיתתו חרבותם לאִתים וחניתותיהם למזמרות. לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה”. אלה המילים החקוקות על קיר כיכר האומות המאוחדות בעיר ניו־יורק. מקור הציטטה לא היה חקוק לצד המילים הללו במשך עשרות שנים. היות שמטרת האו״ם היא להביא שלום עולמי, נדמה היה שההצהרה נהגתה על־ידי מקימי האו״ם ב־1945.
2 אך בשנת 1975 נחקק השם ישעיהו מתחת לציטטה. אז התברר שמקור המילים קדום, שזו בעצם נבואה שנכתבה לפני 700,2 שנה בישעיהו פרק ב׳. זה אלפי שנים ששוחרי שלום תוהים כיצד ומתי תתגשם נבואת ישעיהו. אך כבר אין צורך לתהות. כיום אנו רואים את ההתגשמות הנפלאה של נבואה קדומה זו.
3. מי הם העמים שמכתתים חרבותם לאתים?
3 מי הם הגויים או העמים שמכתתים חרבותם לאתים? ודאי שלא העמים והממשלות הפוליטיים. עד היום מייצרים העמים ’חרבות’, כלומר נשק, גם למלחמה וגם כדי לשמור על ה”שלום” בכוח הזרוע. אפשר לומר שהעמים מכתתים אתים לחרבות ולא חרבות לאתים. אך נבואת ישעיהו מתגשמת בנציגים מכל העמים, בעובדיו של יהוה ”אלוהי השלום” (פיליפים ד׳:9).
הגויים נוהרים לעבודת אלוהים הטהורה
4, 5. מה מנבאים הפסוקים הראשונים בישעיהו ב׳, ומה מבליט את מהימנות דברים אלה?
4 ישעיהו ב׳ נפתח במילים: ”הדבר אשר חזה ישעיהו בן־אמוץ, על יהודה וירושלים: והיה באחרית הימים, נכון יהיה הר בית יהוה בראש ההרים, ונישא מגבעות; ונהרו אליו כל הגויים” (ישעיהו ב׳:1, 2).
5 שים לב שהדבר שחוזה ישעיהו אינו בגדר השערה. נאמר לישעיהו לכתוב ”והיה”, כלומר היֹה יהיה הדבר. כל מטרות אלוהים ’מצליחות’ (ישעיהו נ״ה:11). אלוהים האציל מרוחו על מיכה הנביא, בן דורו של ישעיהו, לכתוב בספרו את אותה נבואה, זאת אולי כדי לתת לנבואת ישעיהו ב׳:2–4 משנה תוקף (מיכה ד׳:1–3).
6. מתי נועדה נבואת ישעיהו להתגשם?
6 מתי נועדה נבואת ישעיהו להתגשם? ”באחרית הימים”. בכתבי־הקודש המשיחיים נחזו כמה ממאפייני אותה תקופה: מלחמות, רעידות אדמה, מגיפות, רעב וכן ”זמנים קשים” a (טימותיאוס ב׳. ג׳:1–5; לוקס כ״א:10, 11). נבואות אלה מתגשמות, ומספקות שפע ראיות לכך שאנו חיים ”באחרית הימים”, בימיו האחרונים של הסדר העולמי הנוכחי. אם כן, אין זה אלא הגיוני לצפות שנזכה לראות את מה שחזה ישעיהו.
הר המיועד לעבודת אלוהים
7. איזו תמונה נבואית מצטיירת מדברי ישעיהו?
7 בכמה מילים מצייר ישעיהו תמונה מלבבת של נבואתו. אנו רואים הר גבוה, ובראשו מקדש מפואר, בית יהוה. הר זה רם מכל ההרים ונישא מן הגבעות שסביבו. אך למראהו אינך מתמלא תחושה מבשרת רעות או פחד; הוא מקסים. אנשי כל הגויים משתוקקים לעלות להר בית יהוה, הם נוהרים אליו. קל לדמיין את זה, אך מה פירוש הדבר?
8. (א) לְמה התקשרו ההרים והגבעות בימי ישעיהו? (ב) מה מסמלת נהירת העמים ל”הר בית יהוה”?
8 בימי ישעיהו, נהגו לקשר בין הרים וגבעות לבין פולחן. הרים וגבעות היו אתרים לפולחן אלילי, ועליהם נבנו מקדשים לאלי כזב (דברים י״ב:2; ירמיהו ג׳:6). לעומתם, את פסגת הר המוריה שבירושלים עיטר בית־המקדש, הלא הוא בית יהוה. שלוש פעמים בשנה עלו בני ישראל הנאמנים לרגל לירושלים. הם עלו להר המוריה כדי לעבוד שם את אלוהי האמת (דברים ט״ז:16). מכאן שנהירת העמים אל ”הר בית יהוה” מסמלת את התקבצות ההמונים לעבודת אלוהים האמיתית.
9. את מה מסמל ”הר בית יהוה”?
9 מובן שמשרתי אלוהים בימינו אינם נוהרים להר ממשי ולמקדש אבן. את מקדש יהוה בירושלים החריב צבא רומא ב־70 לספירה. כמו־כן, לדברי השליח פאולוס היתה משמעות סמלית גם למקדש בירושלים וגם למשכן שקדם לו. הם סימלו את הממשות הרוחנית הגדולה, את ה”משכן האמיתי אשר כונן יהוה ולא אדם” (עברים ח׳:2). המשכן הרוחני הוא המסגרת שבה ניתן לעבוד את יהוה על יסוד קורבן־הכופר של ישוע המשיח (עברים ט׳:2–10, 23). מכאן ש”הר בית יהוה”, המוזכר בישעיהו ב׳:2, מסמל את עבודת יהוה בימינו — פולחן טהור ומרומם. המצטרפים לעבודת אלוהים הטהורה אינם מתכנסים במקום גיאוגרפי מסוים; הם מתקבצים באחדות האמונה.
עבודת אלוהים הטהורה רמה ונישאת
10, 11. באיזה מובן מרוממת עבודת יהוה בימינו?
10 הנביא אומר כי ”הר בית יהוה”, דהיינו עבודת אלוהים הטהורה, יהיה ”בראש ההרים, ונישא מגבעות”. הרבה לפני זמנו של ישעיהו, העלה דוד המלך את ארון הברית להר ציון שבירושלים, עיר המתנשאת לגובה של כ־760 מטר מעל פני הים. שם הונח הארון עד שנשלמה בניית המקדש בהר המוריה (שמואל ב׳. ה׳:7; ו׳:14–19; דברי הימים ב׳. ג׳:1; ה׳:1–10). יוצא מכך שבימי ישעיהו כבר שכן ארון הקודש בבית־המקדש, על הר נישא, והיה רם מגבעות הסביבה הרבות ששימשו לפולחן כזב.
11 מבחינה רוחנית תמיד היתה עבודת יהוה נעלה על מנהגיהם הדתיים של עובדי האלילים. אך בימינו רומם יהוה את עבודת האמת אף גבוה יותר, מעל לכל צורות הפולחן הטמא, והיא נישאת מכל ה”גבעות” ושוכנת ”בראש ההרים”. באיזה מובן? בעיקר בכך שהוא אוסף את משרתיו מן האנשים הרוצים לעובדו ”ברוח ובאמת” (יוחנן ד׳:23).
12. מי הם ”בני המלכות”, ואיזה איסוף מתבצע?
12 ישוע המשיח דיבר על ”קץ העולם” כעל עת קציר שבה אוספים המלאכים את ”בני המלכות” שתקוותם לשלוט עם ישוע בתפארתו השמימית (מתי י״ג:36–43). מאז 1919 מקבלים ”שאר” בני המלכות סמכות מאת יהוה להצטרף אל המלאכים במלאכת הקציר (ההתגלות י״ב:17). בתחילה נאספו ”בני המלכות”, אחיו המשוחים של ישוע, ולאחר מכן החל איסוף נוסף.
13. כיצד מברך יהוה את השארית המשוחה?
13 בעת הקציר עוזר יהוה בהדרגה לשארית המשוחה להבין וליישם את דברו, המקרא. עובדה זו, יחד עם דברים נוספים, מרוממת את עבודת אלוהים הטהורה. אומנם ’החושך מכסה ארץ, וערפל לאומים’, אך המשוחים מאירים ”כמאורות” בקרב בני האדם כי טוהרו ונצרפו על־ידי יהוה (ישעיהו ס׳:2; פיליפים ב׳:15). משוחי הרוח ’זוהרים כשמש בממלכת אביהם’ משום שהם ’נמלאים דעת רצונו, בלווית כל חוכמה ותבונה רוחנית’ (קולוסים א׳:9; מתי י״ג:43).
14, 15. איזה איסוף מתבצע פרט לאיסוף ”בני המלכות”, וכיצד חזה זאת חגי?
14 גם אחרים נוהרים אל ”הר בית יהוה”. ישוע כינה אותם ”צאן אחרות”, ותקוותם לחיות לנצח בגן־עדן עלי אדמות (יוחנן י׳:16; ההתגלות כ״א:3, 4). משנות ה־30 של המאה ה־20 החלו הצאן האחרות להתקבץ — קודם אלפים, אחר כך מאות אלפים וכיום מיליונים! בחזון שקיבל השליח יוחנן הם מתוארים כ”המון רב, אשר לא יכול איש למנותו, מכל האומות והשבטים והעמים והלשונות” (ההתגלות ז׳:9).
15 הנביא חגי חזה את הופעת ההמון הרב. הוא כתב: ”כי כה אמר יהוה צבאות: ’עוד אחת — מעט היא — ואני מרעיש את השמים ואת הארץ ואת הים ואת החרבה. והרעשתי את כל הגויים, ובאו חמדת כל הגויים [המצטרפים אל המשיחיים המשוחים בעבודת אלוהים הטהורה]; ומילאתי את הבית הזה כבוד’, אמר יהוה צבאות” (חגי ב׳:6, 7). ’ההמון הרב’ ההולך וגדֵל והמשוחים מרוממים ואף מאדירים את בית יהוה ואת עבודת אלוהים הטהורה. מעולם לא היו אנשים כה רבים מאוחדים בעבודת האל האמיתי, מה שמסב כבוד ליהוה ולמלך שמינה, ישוע המשיח. שלמה המלך כתב: ”ברוב עָם הדְרת מלך” (משלי י״ד:28).
מרוממים את עבודת אלוהים באורח חייהם
16–18. אילו שינויים יש שחוללו בחייהם כדי לעבוד את יהוה כרצוי בעיניו?
16 רק תודות ליהוה מרוממת בימינו עבודת אלוהים הטהורה. אך גם לדורשיו הזכות להשתתף במלאכה. ממש כשם שדרושים מאמצים כדי לטפס על הר, כן דרושים מאמצים כדי ללמוד את ערכי הצדק של אלוהים ולחיות לפיהם. כדוגמת המשיחיים במאה הראשונה גם משרתי אלוהים בימינו עזבו את אורחות החיים והמנהגים שאינם יאים לעובדי האל האמיתי. זונים, עובדי אלילים, מנאפים, גנבים, חמדנים, שתיינים ואחרים שינו את דרכם ו’רוחצו’, כלומר הפכו נקיים בעיני אלוהים (קורינתים א׳. ו׳:9–11).
17 וזה סיפורה של צעירה אחת, סיפור די אופייני: ”פעם לא היתה לי תקווה. נהגתי להשתכר וחייתי חיים לא מוסריים. חליתי במחלות מין. מכרתי סמים, ושום דבר לא עניין אותי”. היא למדה את המקרא וחוללה שינויים מהותיים בחייה כדי לקיים את עקרונות אלוהים. היום היא אומרת: ”יש לי שלוות נפש, כבוד עצמי, תקווה לעתיד, משפחה אמיתית, ומעל לכל, יש לי קשר טוב עם יהוה אבינו”.
18 כולם, גם מי שכבר נמצאו רצויים בעיני יהוה, חייבים להמשיך להעלות את עבודת אלוהים הטהורה על נס ולהציבה במקום חשוב בחייהם. לפני אלפי שנים ניבא יהוה בביטחון בפי ישעיהו שבימינו המונים ירצו לעבוד אותו כדבר החשוב ביותר בחייהם. האם אתה אחד מהם?
לומדים את דרכי יהוה
19, 20. מה לומד עם אלוהים, והיכן?
19 ישעיהו מוסיף לתאר את המצטרפים לעבודת אלוהים הטהורה. הוא אומר: ”והלכו עמים רבים ואמרו: ’לכו ונעלה אל הר יהוה, אל בית אלוהי יעקב; ויורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו’. כי מציון תצא תורה ודבר־יהוה מירושלים” (ישעיהו ב׳:3).
20 יהוה אינו מניח לעמו לשוטט כצאן אובדות. הוא מוסר להם את ’תורתו’ ואת ’דברו’ דרך המקרא ופרסומים מקראיים למען ילמדו את דרכיו. ידע זה מכשיר אותם ’ללכת באורחותיו’. הם נדברים ביניהם על דרכי יהוה בלב מלא הערכה, והדרכתו כנר לרגליהם. הם מתאספים בכינוסים גדולים ובקבוצות קטנות, באולמי מלכות ובבתים פרטיים, כדי לשמוע וללמוד את דרכי אלוהים (דברים ל״א:12, 13). בזאת הם נוהגים כדוגמת המשיחיים הקדומים, שהתאספו כדי להתעודד ולעורר זה את זה ”לאהבה ולמעשים טובים” (עברים י׳:24, 25).
21. באיזו מלאכה נוטלים משרתי יהוה חלק?
21 הם מזמינים את הזולת ’לעלות’ להר יהוה, להצטרף לעבודת אלוהים הרמה. בכך הם מקיימים את הצו שנתן ישוע לתלמידיו זמן קצר לפני שעלה השמיימה. הוא אמר: ”לכו אפוא ועשו תלמידים מאנשי כל העמים, הטבילו אותם בשם האב והבן ורוח־הקודש ולמדו אותם לשמור את כל מה שציוויתי אתכם” (מתי כ״ח:19, 20, ע״ח). עדי־יהוה בעולם כולו הולכים ומלמדים, עושים תלמידים ומטבילים אותם, וכל זאת כרצון אלוהים ובתמיכתו.
חרבות הופכות לאתים
22, 23. מה נחזה בישעיהו ב׳:4, ומה אמר גורם בכיר באו”ם לגבי דברים אלה?
22 כעת אנו מגיעים לפסוק, שחלקו חקוק על קיר כיכר האו״ם. ישעיהו כותב: ”ושפט בין הגויים, והוכיח לעמים רבים [הכריע במחלוקות ביניהם ויִישבן], וכיתתו חרבותם לאִתים וחניתותיהם למזמרות. לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה” (ישעיהו ב׳:4).
23 לא קל למלא אחר הפסוק הזה. פדריקו מיור, מנכ”ל ארגון האו״ם לחינוך, למדע ולתרבות, אמר פעם: ”כל זוועות המלחמה, שאנו שומעים עליהן מעל גלי האתר ורואים אותן על המסך בבית, אינן מצליחות לעצור את מכונת המלחמה הענקית שקיימת ופועלת זה מאות שנים. בידי הדור הנוכחי משימה מקראית כמעט בלתי אפשרית: ’לכתת חרבותם לאתים’ ולהפוך את יצר המלחמה שנולד לפני עידן ועידנים לרדיפת שלום. אם נצליח בכך, יהא זה ההישג הטוב והמרשים ביותר של ’הכפר הגלובאלי’, והמורשת הטובה ביותר שנוכל להנחיל לילדינו”.
24, 25. במי מתגשמים דברי ישעיהו, וכיצד?
24 האומות ככלל לא יעמדו לעולם במשימה נעלה זו. הדבר פשוט נבצר מיכולתן. דברי ישעיהו מתגשמים באנשים, בני עמים רבים, המאוחדים בעבודת אלוהים הטהורה. יהוה ”הוכיח”, כלומר יִישב את המחלוקות ביניהם. הוא לימד אותם לחיות בשלום, ומבחינה סמלית ’לכתת חרבותם לאִתים וחניתותיהם למזמרות’ בעולם מפולג ורווי סכסוכים זה. אך כיצד?
25 קודם כל, אין הם נוקטים צד במלחמות העמים. מעט לפני מות ישוע באו גברים חמושים לאסור אותו. פטרוס שלף את חרבו כדי להגן על אדונו, ואז אמר אליו ישוע: ”השב את חרבך אל מקומה, כי כל האוחזים בחרב, בחרב יאבדו” (מתי כ״ו:52). מאז, כיתתו תלמידי ישוע את חרבותם לאתים וסירבו לשאת נשק, להרוג את רעיהם ולתמוך במאמץ המלחמתי בדרכים אחרות. הם ’רודפים שלום עם כל אדם’ (עברים י״ב:14).
רדיפת שלום
26, 27. כיצד משרתי אלוהים ’מבקשים שלום ורודפים שלום’? תן דוגמה.
26 השלום השורר בקרב משרתי אלוהים אינו מסתכם בסירובם להשתתף במלחמות. עובדי אלוהים חיים ביותר מ־230 ארצות, דוברים אין־ספור שפות ובאים מתרבויות שונות, ולמרות זאת שורר ביניהם שלום. בהם מתגשמים דברי ישוע שאמר לתלמידיו במאה הראשונה: ”בזאת יֵדעו הכל שתלמידיי אתם: אם תהיה אהבה ביניכם” (יוחנן י״ג:35). המשיחיים בימינו ”רודפי שלום” (מתי ה׳:9). הם ’מבקשים ורודפים שלום’ (פטרוס א׳. ג׳:11). ויהוה, ”אלוהי השלום”, הוא שתומך בהם (רומים ט״ו:33).
27 ישנם סיפורים מרגשים על אנשים שלמדו לרדוף שלום. בחור אחד כתב בנוגע לעברו: ”ניסיוני המר לימד אותי להגן על עצמי. נעשיתי קשוח וכעסתי על כל העולם. תמיד הסתבכתי בקטטות. כל יום נלחמתי בילד אחר בשכונה — לפעמים הלכנו מכות ולפעמים היינו מיידים אבנים או בקבוקים. הפכתי להיות מבוגר אלים מאוד”. אך בסופו של דבר הוא נענה להזמנה לעלות ל”הר בית יהוה”. הוא למד את דרכי אלוהים והפך לעובד אלוהים רודף שלום.
28. מה יכולים המשיחיים לעשות כדי לרדוף שלום?
28 לרוב משרתי יהוה אין רקע אלים כזה, אך בעזרת דברים קטנים יחסית — חסדים קטנים, סלחנות והזדהות — הם משתדלים להרבות את השלום בקרבם. אף־על־פי שאינם מושלמים, הם מתאמצים לקיים את עצת המקרא ’לנהוג בסבלנות איש עם רעהו, ולסלוח זה לזה כאשר למישהו טענה על רעהו’ (קולוסים ג׳:13).
עתיד שכולו שלום
29, 30. איזה עתיד צפוי לכדור־הארץ?
29 יהוה עושה דבר נפלא ב”אחרית הימים”. הוא מקבץ את עובדיו מכל העמים, ומלמד אותם להתהלך בדרכיו, דרכי שלום. הללו יינצלו מן ”הצרה הגדולה” הקרֵבה וייכנסו אל העולם החדש, שבו לא יהיו עוד מלחמות וישרור רוב שלום לעד (ההתגלות ז׳:14).
30 חרבות ונשק לא יהיו עוד. מחבר התהלים כתב על אותה תקופה: ”לכו, חזו מפעלות יהוה, אשר שָׂם שמות בארץ. משבית מלחמות עד קצה הארץ. קשת יְשַׁבֵּר, וקיצץ חנית; עגלות ישרוף באש” (תהלים מ״ו:9, 10). לכך אנו מחכים, ולכן קריאת ישעיהו תקפה כיום כבעת כתיבתה: ”בית יעקב, לכו ונלכה באור יהוה” (ישעיהו ב׳:5). הבה נניח לאור יהוה להאיר את דרכנו, ונתהלך בדרכו לעולמי עולמים! (מיכה ד׳:5).
[הערת שוליים]
a עיין בנושא ”זו אחרית הימים”, נושאו של פרק י״א בספר דעת המובילה לחיי־נצח, שיצא לאור מטעם חברת המצפה לכתבי־הקודש ועלונים.
[שאלות לימוד]
