”בל יאמר שכן: ’חליתי’”
פרק עשרים ושישה
”בל יאמר שכן: ’חליתי’”
1. מדוע יש משום נחמה בכתוב בישעיהו ל״ג:24?
”כל הבריאה נאנחת וסובלת כבצירי לידה עד היום הזה”, אמר השליח פאולוס (רומים ח׳:22). למרות הקידמה בתחום הרפואה, החולי והמוות מוסיפים להפליא את מכותיהם במין האנושי. מה נפלאה היא אפוא ההבטחה, המהווה את שיאו של קטע זה בנבואת ישעיהו! תאר לך תקופה שבה ”בל יאמר שכן: ’חליתי’” (ישעיהו ל״ג:24). מתי וכיצד תתקיים הבטחה זו?
2, 3. (א) באיזה מובן חולים בני ישראל? (ב) כיצד משמשת אשור כ”שבט” ביד אלוהים?
2 ישעיהו כותב דברים אלה בימים שבני עם בריתו של אלוהים חולים רוחנית (ישעיהו א׳:5, 6). הם שקעו כה עמוק בכפירה ובאי־מוסריות עד כי מגיע להם עונש חמור מיהוה אלוהים, עונש שיטיל עליהם יהוה באמצעות אשור המשמשת כ”שבט” בידו. (ישעיהו ז׳:17; י׳:5, 15). תחילה, נופלת הממלכה הצפונית, ממלכת ישראל בת עשרת השבטים, בידי האשורים בשנת 740 לפה״ס (מלכים ב׳. י״ז:1–18; י״ח:9–11). כעבור כמה שנים פותח המלך סנחריב במתקפה רבתי על הממלכה הדרומית, ממלכת יהודה (מלכים ב׳. י״ח:13; ישעיהו ל״ו:1). האשורים פושטים בארץ במלוא עוצמתם ההרסנית, ונראה שחורבן יהודה בלתי נמנע.
3 אלא שאשור חורגת מסמכותה — הענשת עם אלוהים — ופועלת על־פי שאיפתה החמדנית לכבוש את העולם (ישעיהו י׳:7–11). האם ישב יהוה בחיבוק ידיים לנוכח התעללות כה ברוטלית בעמו? האם יבריא העם מחוליו הרוחני? בישעיהו ל״ג משיב יהוה על שאלות אלה.
שוד השודד
4, 5. (א) איזה מהפך יחול במצבה של אשור? (ב) מהו תוכן תפילת ישעיהו למען עם יהוה?
4 הנבואה נפתחת במילים: ”הוי שודד ואתה לא שדוד, ובוגד ולא בגדו בו. כַּהֲתִמְךָ שודד תּוּשַד! כַּנְלוֹתְךָ לבגוד יבגדו בָךְ” (ישעיהו ל״ג:1). ישעיהו פונה ישירות אל אשור השודדת. כשאומה תוקפנית זו בשיא כוחה, נדמה כאילו היא בלתי מנוצחת. העם ה’שודד ולא שדוד’ בוזז את ערי יהודה ואפילו פושט מבית יהוה את כל עושרו — והרושם הוא שהדבר נעשה ללא כל חשש מפני עונש! (מלכים ב׳. י״ח:14–16; דברי הימים ב׳. כ״ח:21), אלא שכעת יתהפכו היוצרות. ”שודד תושד”, מכריז ישעיהו באומץ. מה מנחמת נבואה זו את הנאמנים!
5 באותם זמנים נוראים יצטרכו עובדיו הנאמנים של יהוה לפנות אליו לעזרה. לכן ישעיהו מתפלל: ”יהוה, חננו! לך קיווינו. הייה זרועָם [כוחם ומשענתם] לבקרים, אף ישועתנו בעת צרה. מקול המון [מהומה] נדדו עמים, מרוממותך נָפְצו גויים” (ישעיהו ל״ג:2, 3). הולם אפוא שישעיהו מתפלל ליהוה שיושיע את עמו כפי שכבר הושיע פעמים רבות בעבר (תהלים מ״ד:4; ס״ח:2). ישעיהו אך בקושי מסיים להתפלל, וכבר מנבא על תשובת יהוה לתפילתו!
6. מה יקרה לאשור, ומדוע כך יאה לה?
6 ”ואוּסף שללכם [שלל אשור] אוסֶף החסיל. כְּמַשַּק גֵּבים שוקק בו” (ישעיהו ל״ג:4). פלישת הארבה אינה זרה ליהודה. אלא שהפעם אויבי יהודה הם שיוכו שוק על ירך. אשור תספוג מפלה מבישה. חייליה ייאלצו לנוס על נפשם ויותירו מאחור שלל רב לתושבי יהודה. יאה לאשור, הידועה באכזריותה, שכך ישדדוה! (ישעיהו ל״ז:36).
האשורים בני זמננו
7. (א) את מי ניתן להשוות כיום לעם ישראל החולה רוחנית? (ב) מי ישמש כ”שבט” ביד יהוה להשמדת הנצרות?
7 כיצד מתייחסת נבואת ישעיהו לימינו? ניתן להשוות את עם ישראל החולה רוחנית לנצרות הלא־נאמנה. כשם שאשור היתה כ”שבט” ביד יהוה כדי להעניש את ישראל, כך ישתמש יהוה ב”שבט” כדי להעניש את הנצרות ואת יתר מרכיביה של ”בבל הגדולה”, המעצמה העולמית של דתות הכזב (ישעיהו י׳:5; ההתגלות י״ח:2–8). ”שבט” זה יורכב מאומות החברות באומות המאוחדות — ארגון המתואר בספר ההתגלות כחיה אדומה כשני בעלת שבעה ראשים ועשר קרניים (ההתגלות י״ז:3, 15–17).
8. (א) מי דומה כיום לסנחריב? (ב) את מי יתקוף סנחריב בן זמננו באומץ, ומה תהיה התוצאה?
8 כאשר תתחיל אשור בת זמננו להשתולל בתחומי דתות הכזב, ייראה כאילו לא ניתן לעצור אותה. השטן יגלה את הגישה שגילה סנחריב. הוא יאזור אומץ ויתקוף לא רק את הארגונים הכופרים הראויים לעונש אלא גם את המשיחיים האמיתיים. מיליונים היוצאים מעולמו של השטן, הכולל את בבל הגדולה, עושים יד אחת עם שארית בניו משוחי הרוח של יהוה ומצדדים במלכות יהוה. השטן, שהוא ”אל העולם הזה”, יכעס עד מאוד על סירובם של המשיחיים האמיתיים לעבוד אותו, ויפתח נגדם במתקפה רבתי (קורינתים ב׳. ד׳:4; יחזקאל ל״ח:10–16). אף־על־פי שמתקפה זו תהיה ללא ספק מפחידה, משרתי יהוה אינם צריכים להיבהל ולחרוד (ישעיהו י׳:24, 25). אלוהים ערב לכך שהוא יהיה ’ישועתם בעת צרה’. הוא יתערב במתרחש, ויביא לחורבנם של השטן והמוניו (יחזקאל ל״ח:18–23). וכפי שהיה בימי קדם, המנסים לשדוד את עם אלוהים יישדדו בעצמם! (השווה משלי י״ג:22.) שם יהוה יתקדש והניצולים יקבלו גמול, כי ביקשו ”חוכמת ודעת, [ו]יראת יהוה”. (קרא ישעיהו ל״ג:6.)
אזהרה ללא־נאמנים
9. (א) מה יעשו ’אֶרְאֶלֵי’ יהודה ו’מלאכי השלום’ שלה? (ב) כיצד תגיב אשור לנוכח יוזמות השלום של יהודה?
9 אך מה יעלה בגורלם של הלא־נאמנים שביהודה? ישעיהו מצייר תמונה עגומה של סופם הקרֵב, סוף שתביא עליהם אשור. (קרא ישעיהו ל״ג:7.) ’אֶרְאֶלִי’ יהודה, כלומר גיבורי הצבא שלה, יצעקו מפחד לנוכח התקדמות האשורים. לכן יישלחו אל האשורים הששים לקרב ”מלאכי שלום”, דיפלומטים שינסו לנהל שיחות שלום. אך את פניהם יקדמו לעג והשפלה. הם יבכו מרות על כישלונם. (השווה ירמיהו ח׳:15.) הכובש האשורי לא יחוס עליהם. (קרא ישעיהו ל״ג:8, 9.) מבלי להניד עפעף הוא יתעלם מן ההסכמים שחתם עם תושבי יהודה (מלכים ב׳. י״ח:14–16). הוא ’מאס בערים’ שביהודה. הוא יתייחס אליהן במיאוס ובזלזול, וחיי אדם לא ייחשבו בעיניו. כה נורא יהיה המצב, שהארץ עצמה תתאבל. הלבנון, השרון, הבשן והכרמל — כולם יתאבלו על שיממונם.
10. (א) כיצד יוכיחו ’אֶרְאֶלֵי’ הנצרות את אוזלת ידם? (ב) מי יגן על המשיחיים האמיתיים בעת הצרה שתפקוד את הנצרות?
10 תנאים דומים יתפתחו בוודאי גם בעתיד הקרוב, כאשר תפרוץ מתקפת האומות על הדתות. כל ניסיון התנגדות לכוחות ההשמדה יעלה בתוהו, ממש כפי שקרה בימי חזקיהו. ’אֶרְאֶלֵי’ הנצרות — הפוליטיקאים, הכלכלנים ויתר בעלי ההשפעה — לא יוכלו להושיט לה עזרה. כל הבריתות או ההסכמים המדיניים והכלכליים, שנועדו להגן על האינטרסים של הנצרות, יופרו (ישעיהו כ״ח:15–18). ניסיונות קדחתניים לסכל את ההשמדה באמצעים דיפלומטיים יידונו לכישלון. כל הסחר עימה ייפסק כאשר יעוקל או יושמד רכושה ויוחרמו השקעותיה. וכל מי שבכל זאת יחוש כלפיה אהדה כלשהי לא יוכל לעשות דבר אלא לעמוד מרחוק ולנוד לה, להתאבל על אובדנה (ההתגלות י״ח:9–19). האם הדת המשיחית האמיתית תחלוף עם כל דתות הכזב? לא. יהוה עצמו מבטיח: ”’עתה אקום’, יאמר יהוה, ’עתה אֵרוֹמָם; עתה אֶנָּשֵׂא’” (ישעיהו ל״ג:10). לבסוף יתערב יהוה ויתייצב לצד נאמניו, כפי שהתייצב לצד חזקיהו, וישים קץ למתקפת אשור (תהלים י״ב:6).
11, 12. (א) מתי וכיצד תתגשם הנבואה שבישעיהו ל״ג:11–14? (ב) איזו אזהרה טמונה בדברי יהוה לאלה החיים כיום?
11 הלא־נאמנים אינם יכולים להסתמך על הגנה זו. יהוה אומר: ”תהרו חשש [עשב יבש], תלדו קש; רוחכם אש, תאכלכם. והיו עמים מִשְׂרְפוֹת שִׂיד, קוצים כְּסוּחִים, באש יִצַּתו. שימעו רחוקים אשר עשיתי, ודעו קרובים גבורתי! פחדו בציון חטאים, אחזה רעדה חנפים: ’מי יגור לנו אש אוכלה? מי יגור לנו מוקדי עולם?’” (ישעיהו ל״ג:11–14) סביר להניח שנבואה זו דנה בעת שקמה ליהודה אויבת חדשה, בבל. לאחר מות חזקיהו חוזרת יהודה לסורה. בתוך כמה דורות מידרדר המצב ביהודה עד כדי כך, שאש חרונו של יהוה בוערת נגד העם כולו (דברים ל״ב:22).
12 תוכניות ומזימות מרושעות, הנרקמות במוחם של הממרים כדי להפר את משפט יהוה, לא יועילו יותר מקש. למעשה, דווקא הרוח הגאה והמרדנית של העם היא שתביא להתפתחויות שיובילו לחורבן (ירמיהו נ״ב:3–11). רשעים יהיו כ”מִשְׂרְפוֹת שִׂיד” — לא יישאר מהם זכר! חרדה ופחד אוחזים באנשי יהודה הממרים, כשהם חושבים על העתיד המר הצפוי להם בקרוב. דברי יהוה ליהודה הלא־נאמנה מתארים את מצבם של חסידי הנצרות בימינו. אם לא ישעו לאזהרת אלוהים, צפוי להם עתיד קודר.
”הולך צדקות”
13. מה מובטח ל”הולך צדקות”, וכיצד התקיימה הבטחה זו במקרה של ירמיהו?
13 בניגוד לדבריו הקודמים, מוסיף יהוה ואומר: ”הולך צדקות ודובר מישרים, מואס בבצע מַעֲשַקּוֹת, נועֵר כפיו מתמוך בשוחד, אוטם אוזנו משמוע דמים, ועוצם עיניו מראות ברע. הוא מרומים ישכון; מְצָדוֹת סלעים משגבו. לחמו נִתָּן; מֵימָיו נאמנים” (ישעיהו ל״ג:15, 16). כפי שהתבטא כעבור שנים השליח פטרוס, ”יודע יהוה להציל את חסידיו מניסיון ועם זאת לחשוך את הרשעים ליום הדין כדי להענישם” (פטרוס ב׳. ב׳:9). ירמיהו זכה להצלה שכזו. כשהטילו הבבלים מצור על ירושלים, ”אכלו [האנשים בה] לחם במשקל ובדאגה” (יחזקאל ד׳:16). היו נשים שאף אכלו את פרי בטנן (איכה ב׳:20). אך יהוה הגן על ירמיהו.
14. כיצד יכולים המשיחיים כיום להיות ’הולכי צדקות’?
14 מן הראוי שגם המשיחיים בימינו יהיו ’הולכי צדקות’, כלומר ישמרו יום יום על עקרונות יהוה (תהלים ט״ו:1–5). עליהם ’לדבר מישרים’ ולדחות שקר וכזב מכל וכל (משלי ג׳:32). אף־על־פי ששוחד ומרמה נפוצים בארצות רבות, הם מאוסים בעיני ”הולך צדקות”. על המשיחיים לדאוג ש’שלם יהיה מצפונם’ כשהם עושים עסקים. עליהם להקפיד שלא להיות מעורבים בעסקים מפוקפקים או בעסקים שיש בהם משום הונאה (עברים י״ג:18; טימותיאוס א׳. ו׳:9, 10). אדם ה”אוטם אוזנו משמוע דמים, ועוצם עיניו מראות ברע” יהיה גם בררן במוסיקה ובבידור (תהלים קי״ט:37). עובדי יהוה שעקרונותיו הם נר לרגליהם, יזכו ביום משפטו להגנתו וישארו בחיים (צפניה ב׳:3).
חוזים במלכם
15. איזו הבטחה תפיח תקווה בלב הגולים הנאמנים?
15 ישעיהו שוב מניח לנו להציץ בעתיד המזהיר: ”מלך ביופיו תחזינה עיניך, תראינה ארץ מרחקים. לבך יהגה אימה: ’איה סופר? איה שוקל? איה סופר את המגדלים?’ את עם נועז לא תראה, עם עמקי שפה משמוע, נלעג לשון אין בינה” (ישעיהו ל״ג:17–19). ההבטחה לְבוא המלך המשיח ומלכותו תפיח תקווה בלב יהודים נאמנים רבים בשנות הגלות הארוכות בבבל, וזאת אף שיראו את המלכות רק מרחוק (עברים י״א:13). כאשר שלטון המשיח יהיה ממשות, הנוגש הבבלי יהיה רק זיכרון רחוק. ניצולי המתקפה האשורית יאמרו בשמחה: ’איה הסופר את כספי ההיטלים? איה השוקל את כספי המסים?’
16. ממתי ’חוזים’ עובדי אלוהים במלך המשיח, ומה התוצאה?
16 הגם שדברי ישעיהו מבטיחים שיקום מן השבי הבבלי, יהיו גולים יהודים שיצטרכו לחכות לתחיית המתים כדי לחזות בהתגשמות המלאה של נבואה זו. ומה באשר למשרתי אלוהים בימינו? מאז 1914 ’חוזים’ עובדי אלוהים בעיני רוחם במלך — המשיח ישוע — במלוא יופיו ותפארתו הרוחניים (תהלים מ״ה:3; קי״ח:22–26). בעקבות זאת הם נושעים מן הדיכוי והמרות של הסדר המרושע של השטן. הם נמצאים תחת שלטון ציון, כס מלכות אלוהים, וכך זוכים לביטחון רוחני אמיתי.
17. (א) אילו הבטחות ניתנות לציון? (ב) כיצד מתגשמות ההבטחות לציון במלכות המשיח ובתומכיה החיים עלי אדמות?
17 ישעיהו ממשיך ואומר: ”חֲזֵה ציון, קריית מועדנו! עיניך תראינה ירושלים נווה שאנן, אוהל בל־יִצְעָן [שלא ייעקר ממקומו]. בל־יִסַּע יתדותיו לנצח, וכל חבליו בל יינתקו. כי אם שָם אדיר, יהוה, לנו מקום נהרים, יאורים רחבי ידיים. בל־תלך בו אֳנִי־שַיִט, וצי אדיר לא יעברנו” (ישעיהו ל״ג:20, 21). ישעיהו מבטיחנו שמלכות המשיח לא תיעקר ולא תישמד. גם תומכי המלכות הנאמנים שחיים עלי אדמות יזכו להגנה דומה. גם אם רבים מנתיני מלכות אלוהים מתנסים בניסיונות קשים, הם יודעים בוודאות שכל ניסיון להשמידם כקהילה לא יצליח (ישעיהו נ״ד:17). יהוה יגן על עמו כמו שתעלת מגן מאבטחת עיר. כל אויב שיקום עליה — אפילו אויב עז כ”אֳנִי־שַיִט” או כ”צי אדיר” — יישמד מפניה!
18. איזו אחריות נוטל יהוה על עצמו?
18 אך מניין לאוהבי מלכות אלוהים ביטחון כה רב בהגנת אלוהים? ישעיהו מסביר: ”כי יהוה שופטנו, יהוה מחוקקנו, יהוה מלכנו, הוא יושיענו” (ישעיהו ל״ג:22). יהוה נוטל על עצמו את האחריות להגן על משרתיו המכירים במעמדו כריבון ולהנחותם. הללו מקבלים עליהם ברצון את שלטונו שבידי משיחו ומכירים כי לו הסמכות לא רק לחוקק חוקים אלא גם לאכוף אותם. עם זאת, מאחר שיהוה אוהב צדקה ומשפט, שלטונו ביד בנו אינו מהווה מעמסה על עובדיו. להיפך, הכניעה לסמכותו ’מועילה’ להם (ישעיהו מ״ח:17). הוא לעולם לא יעזוב את חסידיו (תהלים ל״ז:28).
19. כיצד מתאר ישעיהו את אוזלת היד של אויבי עובדי יהוה הנאמנים?
19 ישעיהו אומר לאויבי נאמניו של יהוה: ”נִטְּשוּ חבלייך, בל יְחַזְּקוּ; כן תָּרְנָם בל פרשו נס [מפרש]. אז חולק עַד־שלל מַרְבֶּה [שלל רב], פיסחים בזזו בז” (ישעיהו ל״ג:23). כל אויב מתקרב יוכיח אוזלת יד וחוסר אונים נגד יהוה, כספינת מלחמה חסרת מפרשים שכבליה נתרופפו והתורן בה מט לנפול. השמדת אויבי אלוהים תניב שלל כה רב, שאפילו הפיסחים יוכלו להשתתף בביזה. נוכל אפוא להיות סמוכים ובטוחים שבאמצעות ישוע המשיח יביס יהוה את אויביו ב”צרה הגדולה” הקרֵבה ובאה (ההתגלות ז׳:14).
מרפא
20. לאיזה מין מרפא יזכו עובדי אלוהים, ומתי?
20 חלק זה של נבואת ישעיהו מסתיים בהבטחה מחממת לב: ”ובל יאמר שכן: ’חליתי’. העם היושב בה נשוא עוון” (ישעיהו ל״ג:24). החולי שעליו מדבר ישעיהו הוא בראש ובראשונה חולי רוחני, שכן הוא קשור לחטא או ”עוון”. בהתגשמות הראשונה של נבואה זו הבטיח יהוה לעם מרפא רוחני לאחר שישוחרר מגלות בבל (ישעיהו ל״ה:5, 6; ירמיהו ל״ג:6 השווה תהלים ק״ג:1–5). שבי ציון, שנסלחו להם חטאיהם הקודמים, יחדשו את עבודת אלוהים הטהורה בירושלים.
21. באילו תחומים חל כיום מרפא רוחני לעובדי יהוה?
21 עם זאת, נבואת ישעיהו מתגשמת גם בימינו, במרפא הרוחני אשר לו זוכים עובדי יהוה. הללו שוחררו מעיקרי אמונה כוזבים כגון הישארות הנפש, השילוש ואש גיהינום. הם זוכים להכוונה מוסרית המשחררת אותם ממנהגים לא־מוסריים ועוזרת להם להחליט החלטות נבונות, ובזכות קורבן־הכופר של ישוע המשיח יש להם מעמד טהור בעיני אלוהים ומצפון נקי (קולוסים א׳:13, 14; פטרוס א׳. ב׳:24; יוחנן א׳. ד׳:10). למרפא הרוחני יש יתרונות גופניים. למשל, משיחיים שאינם מקיימים יחסי מין לא־מוסריים ואינם משתמשים בטבק ומוצריו מוגנים מפני מחלות מין ומפני סוגים שונים של סרטן (קורינתים א׳. ו׳:18; קורינתים ב׳. ז׳:1).
22, 23. (א) איזו התגשמות רחבה תהיה בעתיד לישעיהו ל״ג:24? (ב) מהי החלטתם הנחושה של עובדי אלוהים האמיתיים בימינו?
22 זאת ועוד, לכתוב בישעיהו ל״ג:24 תהיה התגשמות רחבה יותר אחרי הר מגידון, בעולמו החדש של אלוהים. נתיניה הארציים של מלכות אלוהים יזכו לריפוי גופני אדיר שיתחולל במקביל לריפוי הרוחני (ההתגלות כ״א:3, 4). זמן קצר לאחר השמדת הסדר הנוכחי שבשליטת השטן, יתחוללו בקנה מידה כל־עולמי נסים דומים לאלה שחולל ישוע בהיותו עלי אדמות. העיוורים יראו, החרשים ישמעו והאילמים ידברו! (ישעיהו ל״ה:5, 6) הדבר יאפשר לכל ניצולי הצרה הגדולה להשתתף במלאכה האדירה של השבת כדור־הארץ למצב של גן־עדן.
23 אחרי כן תתחולל תחיית המתים. המוקמים לתחייה יקומו בוודאי עם בריאות טובה. ככל שיחול ערך קורבן־הכופר של המשיח בקנה מידה רחב יותר, כך יזכו בני האדם ליתרונות גופניים רבים יותר, עד שתגיע האנושות לכלל שלימות. אז ’יחיו’ הצדיקים במלוא מובן המילה (ההתגלות כ׳:5, 6). הנבואה ”בל יאמר שכן: ’חליתי’”, תתגשם באותה עת רוחנית וגופנית. איזו הבטחה מרגשת! מי יתן וכל עובדי אלוהים האמיתיים יהיו נחושים בדעתם לראות בהתגשמות מילים אלה!
[שאלות לימוד]
[תמונה בעמוד 334]
ישעיהו מתפלל ליהוה בביטחון מלא
[תמונות בעמוד 353]
בזכות קורבן־הכופר יש לעובדי יהוה מעמד טהור בעיניו
[תמונה בעמוד 354]
בעולם החדש יתחולל ריפוי גופני אדיר
