המלך ושריו
פרק עשרים וחמישה
המלך ושריו
1, 2. מה ניתן לומר על נוסח מגילת ישעיהו שבמגילות ים המלח?
בשלהי שנות ה־40 של המאה ה־20 נמצאה במערות בקרבת ים המלח אסופת מגילות מדהימה. הללו נודעו בשם מגילות ים המלח, והן מתוארכות בין 200 לפה״ס ל־70 לספירה. המגילה הידועה ביותר מביניהן היא מגילת ישעיהו. זוהי מגילה כתובה עברית, שעמדה בפני שיני הזמן, שכן נכתבה על עור. היא שרדה כמעט בשלמותה, והנוסח שבה קרוב ביותר לזה של כתבי־היד של נוסח המסורה המתוארך כאלף שנה לאחר מכן. המגילה ממחישה אפוא את הדיוק הרב של העתקת המקרא.
2 פרט חשוב לגבי מגילת ישעיהו שנמצאה בין מגילות ים המלח הוא שבקטע המוכר כיום כישעיהו ל״ב סימן הסופר ”x” בשוליים. לא ברור מדוע עשה הסופר סימן זה, אך מה שידוע לנו הוא שיש דבר מיוחד בקטע זה של כתבי־הקודש.
למשפט וצדק ישׂורו
3. על איזה ממשל מנובא בספרים ישעיהו וההתגלות?
3 ישעיהו ל״ב פותח בנבואה מרגשת המתגשמת באופן מרשים בימינו: ”הן לצדק ימלוך מלך, ולשׂרים למשפט ישׂורו [יפסקו]” (ישעיהו ל״ב:1). המילה ”הן” היא מילת קריאה כמו ”הנה”, המזכירה קריאה דומה בספר הנבואות החותם את המקרא: ”אמר היושב על הכיסא: ’הנני [הנה אני] עושה הכל חדש’” (ההתגלות כ״א:5). ספר ישעיהו וספר ההתגלות נכתבו בהפרש של כ־900 שנה, ובשניהם יש תיאור מלהיב של ”שמים חדשים” ו”ארץ חדשה”. ’השמים החדשים’ הם ממשל חדש המורכב מהמלך, ישוע המשיח שעלה לשלטון בשמים ב־1914, ומ־000,144 מלכים־שותפים ”הפדויים מן הארץ”. ’הארץ החדשה’ היא חברה אנושית מאוחדת חובקת עולם a (ההתגלות י״ד:1–4; כ״א:1–4; ישעיהו ס״ה:17–25). רק בזכות קורבן הכופר של המשיח יכלה המסגרת הכוללת הזו לבוא לידי קיום.
4. מהו גרעין הארץ החדשה הקיים כיום?
4 לאחר שראה בחזון את חתימת 000,144 המלכים־השותפים למשיח, אמר השליח יוחנן: ”אחרי כן ראיתי והנה המון רב, אשר לא יכול איש למנותו, מכל האומות והשבטים והעמים והלשונות — עומדים לפני הכיסא ולפני השה”. חברי המון רב זה המונים כיום מיליונים הם גרעין הארץ החדשה, והם מתקבצים לצד השארית הקטנה של ה־000,144 שרוב חבריה כבר קשישים. חברי ההמון הרב יינצלו מן הצרה הגדולה הקרֵבה בצעדי ענק, ויחיו בגן־עדן עלי אדמות. אליהם יצטרפו נאמנים שיוקמו לתחייה ומיליארדי מוקמים אחרים שיקבלו הזדמנות להאמין באלוהים. כל המאמין יתברך אותה עת בחיי עולם (ההתגלות ז׳:4, 9–17).
5–7. מהו תפקידם של ה”שרים” בעדר אלוהים?
5 אלא שכל עוד קיים הסדר הנוכחי רווי־השנאה, זקוקים חברי ההמון הרב להגנה, והגנה זו באה בעיקר מן ה”שׂרים” אשר ”למשפט ישׂורו”, כלומר יעשו דין צדק. איזה סידור נפלא! נבואת ישעיהו מוסיפה לתאר בצורה מלהיבה ”שרים” אלה: ”והיה איש כמחבא־רוח וסתר זרם, כפלגי מים בצָיון, כצל סלע כבד בארץ עייפה” (ישעיהו ל״ב:2).
6 בימינו, שהם ימי מצוקה כל־עולמית, יש צורך ב”שרים” — בזקני־קהילה אשר ’ישגיחו על כל העדר’, כלומר ידאגו לצאנו של יהוה ויעשו צדק לפי עקרונות הצדק של יהוה (מעשי השליחים כ׳:28). ”שרים” אלה צריכים לעמוד בדרישות הכתובות בטימותיאוס א׳. ג׳:2–7 ובטיטוס א׳:6–9.
7 בנבואתו החשובה לגבי ימי המצוקה שכינה ”קץ העולם”, יעץ ישוע: ”שימו לב, אל תיבהלו” (מתי כ״ד:3–8). מדוע תלמידי ישוע אינם נבהלים ונחרדים מהתנאים המסוכנים השוררים בעולם? אחת הסיבות היא שה”שרים” — בין שמשוחי רוח ובין שחברי ’הצאן האחרות’ — מגינים בנאמנות על העדר (יוחנן י׳:16). הם דואגים לאחיהם ולאחיותיהם באומץ, גם לנוכח זוועות כגון מלחמות אתניות ורצח־עם. בעולם מותש מבחינה רוחנית הם דואגים לשובב את נפשם של הנכאים בעזרת האמיתות הבונות המצויות במקרא, דברו של אלוהים.
8. כיצד מכשיר יהוה את ה”שרים” השייכים לצאן האחרות, ולְמה הם משמשים בידיו?
8 בחמישים השנים האחרונות מתברר יותר ויותר מי הם ה”שרים”. ”שרים” השייכים לצאן האחרות מקבלים הכשרה על־מנת להרכיב כיתת ”נשיא”, כדי שבתום הצרה הגדולה יתמנו הכשירים שבהם לתפקידי השגחה ב’ארץ החדשה’ (יחזקאל מ״ד:2, 3; פטרוס ב׳. ג׳:13). הם מוכיחים שהם ”כצל סלע כבד” באמצעות ההכוונה והעידוד הרוחניים שהם מקנים לעדר ובדוגמה שהם מציבים בהכרזת המלכות. בכך הם מקלים על העדר לעבוד את אלוהים. b
9. אילו תנאים בימינו מוכיחים שיש צורך ב”שרים”?
9 המשיחיים המוקדשים זקוקים נואשות להגנה בתקופה מסוכנת זו, באחרית ימיו של עולמו המרושע של השטן (טימותיאוס ב׳. ג׳:1–5, 13). בעולם נושבות רוחות עזות של עיקרי־אמונה כוזבים ותעמולה מסולפת. משתוללות סערות של מלחמות בין עמים, מלחמות אזרחים ושל התקפות ישירות נגד עובדיו הנאמנים של יהוה אלוהים. בעולם השרוי בבצורת רוחנית קשה, המשיחיים זקוקים מאוד לפלגי מים זכים, למי אמת טהורים, כדי להרוות את צימאונם הרוחני. לשמחתנו, יהוה הבטיח שהמלך מטעמו יעודד וידריך את נכאי הרוח והמדוכאים בתקופה שהם כה זקוקים לכך. הוא יעשה זאת בעזרת אחיו המשוחים ובעזרת ה”שרים” מקרב הצאן האחרות העומדים לצדם. כך ידאג יהוה שייעשה צדק ומשפט.
לשים לב, להטות אוזן ולפקוח עין
10. אילו אמצעים מעמיד יהוה לרשות עמו כדי ש’יראו’ דברים רוחניים ו’יקשיבו’ להם?
10 כיצד יגיב ההמון הרב לסידור התיאוקרטי שכונן יהוה? הנבואה ממשיכה ואומרת: ”ולא תשעינה עיני רואים [לא תפזולנה לצדדים], ואוזני שומעים תקשבנה” (ישעיהו ל״ב:3). במשך השנים, הקנה יהוה הדרכה למשרתיו היקרים ואף עזר להם להתבגר. בית־הספר לשירות התיאוקרטי ואסיפות אחרות הנערכות בקהילות עדי־יהוה ברחבי העולם, הכינוסים המחוזיים, הלאומיים והבינלאומיים, וההכשרה המיוחדת שמקבלים ה”שרים” כדי לדאוג לעדר ולנהוג בו באהבה — כל אלה תרמו לבניית אגודת אחים מאוחדת וחובקת עולם המונה מיליונים. רועים אלה, באשר הם, מטים אוזן ומקשיבים לתיקון ולהבנה טובה יותר של דבר האמת. הם להוטים לשמוע ולציית, שכן המקרא הוא המדריך את מצפונם (תהלים כ״ה:10).
11. מדוע מדברים משרתי אלוהים בימינו מתוך ביטחון ולא מתוך היסוס וספק?
11 לאחר מכן מזהירה הנבואה: ”ולבב נמהרים [פזיזים] יבין לדעת, ולשון עילגים תמהר לדבר צחות” (ישעיהו ל״ב:4). אל ייחפז איש להחליט מה טוב ומה רע. המקרא אומר: ”חזית איש אץ בדבריו? תקווה לכסיל ממנו” (משלי כ״ט:20; קהלת ה׳:1). לפני שנת 1919, אפילו עם אלוהים היה נגוע ברעיונות בבליים. אך מ־1919 ואילך, הקנה יהוה לעמו הבנה ברורה יותר לגבי מטרותיו. האמיתות שגילה להם התגלו כדברים שקולים ולא פזיזים, וכעת הם מדברים מתוך ביטחון באמונתם, ולא מתוך היסוס וספק.
ה”נבל”
12. מי הם ה’נבלים’ בימינו, ובאיזה מובן אין כל נדיבות בלבם?
12 נבואת ישעיהו מציירת כעת ניגוד: ”לא ייקרא עוד לנבל [לאוויל] נדיב, ולכִילִי [לנוכל לא־מוסרי] לא ייאמר שוֹע [אציל]. כי נבל נבלה ידבר” (ישעיהו ל״ב:5, 6). מיהו ה”נבל”? המלך דוד משיב על כך פעמיים לשם הדגשה: ”אמר נבל בלבו: ’אין אלוהים’. השחיתו, התעיבו עלילה, אין עושה טוב” (תהלים י״ד:1; נ״ג:2). מובן שאתיאיסטים מושבעים אומרים שאין אלוהים, שיהוה לא קיים. למעשה, כך אומרים גם ”אינטלקטואלים” ואחרים הפועלים במחשבה שאין אלוהים, וממילא אינם חייבים דין וחשבון לאיש. אין אמת בהם. אין כל נדיבות בלבם. נעדרת מהם תורת האהבה. להבדיל מן המשיחיים האמיתיים, הם אינם מזדרזים להושיט עזרה לשרויים במצוקה, אם הם בכלל עושים כן.
13, 14. (א) כיצד עושים הכופרים בני זמננו ’אוון’? (ב) מה מנסים הכופרים לגזול מן הרעבים והצמאים, ומה יקרה בסופו של דבר?
13 ’נבלים’ רבים שונאים באווילותם את הדוגלים באמת שמאת אלוהים. נאמר על הנבל ש”ליבו יעשה אוון, לעשות חונף [מעשי כפירה] ולדבר אל יהוה תועה” (ישעיהו ל״ב:6). מה נכון הדבר לגבי הכופרים בני זמננו! בכמה מדינות באירופה ובאסיה חברו הכופרים למתנגדים אחרים והחלו להפיץ על עדי־יהוה שקרים גמורים בפני הרשויות במטרה להחרים את פעילותם או להטיל עליהם מגבלות. הם מגלים את גישתו של ”העבד הרע”, שעליו ניבא ישוע: ”אבל אם העבד הרע יאמר בלבו ’אדוני מתמהמה’ ויתחיל להכות את חבריו העבדים ויאכל וישתה עם השיכורים, בוא יבוא אדוניו של העבד ההוא ביום שאינו מצפה לו ובשעה שאינו יודע, ישסף אותו וישים חלקו עם הצבועים; שם יהיו היללה וחרוק השיניים” (מתי כ״ד:48–51).
14 בינתיים, פועל הכופר כדי ”להריק נפש רעב” וגם ”משקה צמא יחסיר” (ישעיהו ל״ב:6). אויבי האמת מנסים לגזול מזון רוחני מפי הרעבים לאמת ולמנוע מן הצמאים את המים המרעננים של בשורת המלכות. אך את אשר יקרה בסופו של דבר מכריז יהוה לעמו בפי נביא אחר: ”ונלחמו אליך ולא יוכלו לך, כי איתך אני, נאום יהוה, להצילך” (ירמיהו א׳:19; ישעיהו נ״ד:17).
15. מי במיוחד נחשבים בימינו ל”כֵלַי”, אילו ”אמרי שקר” הם מפיצים ולְמה זה מוביל?
15 מאמצע המאה ה־20 פשטה האי־מוסריות בעולם הנצרות. מדוע? הנבואה מציינת את אחת הסיבות: ”וְכֵלַי [נוכל לא־מוסרי], כליו רעים; הוא זִמּוֹת יעץ, לחבל עניים באמרי שקר, וּבְדַבֵּר אביון משפט” (ישעיהו ל״ב:7). מילים אלה התגשמו כאשר רבים, במיוחד מאנשי הכמורה, אימצו גישות מתירניות לגבי ”מעשי זנות וכל טומאה”, כגון מין לפני הנישואין, חיים יחד ללא נישואין והומוסקסואליות (אפסים ה׳:3). כך הם ’מחבלים’ בצאן מרעיתם על־ידי אמרי השקר שלהם.
16. מה מסב אושר למשיחיים האמיתיים?
16 בניגוד לכך, מה משיבת נפש היא ההתגשמות של דברי הנביא! ”ונדיב נדיבות יעץ; והוא על נדיבות יקום” (ישעיהו ל״ב:8). ישוע עצמו עודד נדיבות כשאמר: ”תנו ויינתן לכם; מידה יפה, דחוסה, גדושה ושופעת יתנו בחיקכם, כי במידה שאתם מודדים יימדד לכם” (לוקס ו׳:38). גם השליח פאולוס הצביע על הברכות שקוצרים הנדיבים כשאמר שיש ”לזכור את דברי האדון ישוע, שהרי הוא אמר ’גדול אושרו של הנותן משל המקבל’” (מעשי השליחים כ׳:35, ע״ח). המשיחיים האמיתיים זוכים לאושר ושמחה לא משום שצברו עושר או השיגו מעמד חברתי רם, אלא בשל נדיבותם, נדיבות הדומה לזו של יהוה, האל הנדיב (מתי ה׳:44, 45). אושרם הרב מכל נובע מעשיית רצון אלוהים, והם שמחים לנדב מכל אשר להם כדי להודיע לאחרים את ”בשורת הכבוד של אלוהים המבורך [”המאושר”, ע״ח]” (טימותיאוס א׳. א׳:11).
17. מי דומים כיום ל’בנות הבוטחות’ שמזכיר ישעיהו?
17 ועוד נאמר בנבואת ישעיהו: ”נשים שאננות, קומנה, שמענה קולי! בנות בוטחות, הַאְזֵנָּה אִמרתי! ימים על שנה תרגזנה בוטחות, כי כלה בציר אוסף בלי יבוא [ללא פרי]. חִרדו, שאננוֹת! רְגָזָה בוטחות!” (ישעיהו ל״ב:9–11) גישתן של הנשים האלו מזכירה לנו את האנשים בימינו הטוענים שהם משרתים את אלוהים אך אינם נלהבים בשירותו. גם בדתות של ”בבל הגדולה, אם לזונות” ניתן למצוא אנשים מסוג זה (ההתגלות י״ז:5). חברי כתות הנצרות, למשל, דומים מאוד למי שכונו בפי ישעיהו ”נשים”. הם ’שאננים’ ו’בוטחים’ למרות המשפט והזעזוע הצפויים להם בקרוב.
18. מי מצוּוים ’לחגור שק על חלציים’, ומדוע?
18 לכן, יוצאת קריאה לדתות הכזב: ”פשוֹטָה ועוֹרָה וחגורה [וחיגרו שק] על חלציים. על שדיים סופדים על שְׂדֵי חמד, על גפן פורייה. על אדמת עמי קוץ שמיר תעלה, כי על כל בתי משוש קריה עליזה” (ישעיהו ל״ב:11–13). הביטוי ”פשוֹטָה ועוֹרָה” אין פירושו לפשוט את כל הבגדים עד לעירום מלא. בימי קדם היה נהוג ללבוש בגדים עליונים על הבגדים התחתונים. הלבוש העליון שימש בדרך־כלל לזיהוי הפרט (מלכים ב׳. י׳:22, 23; ההתגלות ז׳:13, 14). מכאן שהנבואה מצווה על חסידי דתות הכזב להסיר את בגדיהם העליונים — את זהותם המזויפת כמשרתי אלוהים — ולחגור שק כסמל לאבל על משפטם הקרב ובא (ההתגלות י״ז:16). לא ניתן למצוא פרי של יראת שמים בארגונים הדתיים של הנצרות, הטוענת שהיא ”קריה” רמה, ואף לא בקרב יתר הדתות במעצמה העולמית של דתות הכזב. שדה פעילותן מצמיח רק ’קוצים ושמיר’ של הזנחה ונטישה.
19. מהו מצבה של ”ירושלים” הכופרת, לדברי ישעיהו?
19 תמונה עגומה זו משקפת את כל חלקי ”ירושלים” הכופרת: ”כי ארמון [מבצר] נֻטש, המון [שאון] עיר עֻזב; עופֶל ובַחַן [ומצפה] היה בעד מערות, עד עולם משוש פראים, מרעה עדרים” (ישעיהו ל״ב:14). אפילו העופל מוזכר. בירושלים שוכנת גבעת העופל, ממעוזיה החזקים של העיר. התיאור של העופל כ”מערות” ושדות עירומים רומז על השממה המוחלטת שתבוא על העיר. דברי ישעיהו מצביעים על כך ש”ירושלים” הכופרת, הלוא היא הנצרות, אינה מקפידה לעשות את רצון אלוהים. היא עקרה רוחנית, רחוקה מאוד מן האמת והצדק, ממש כחיית פרא.
ניגוד נפלא!
20. איזו השפעה יש לרוח אלוהים הנשפכת על משרתיו?
20 ישעיהו מושיט לעושי רצון יהוה תקווה מלבבת. כל חורבן שיפקוד את משרתי יהוה יימשך רק ”עד יערה עלינו רוח ממרום, והיה מדבר לכרמל [לגן עצי פרי] והכרמל ליער ייחשב” (ישעיהו ל״ב:15). לשמחתנו, מאז 1919 שפך יהוה את רוחו על עמו ושיקם את הכרמל, שמסמל בלשון המשל את העדים המשוחים. הכרמל היה ליער רחב־ידיים כאשר הצטרפו הצאן האחרות אל המשיחיים המשוחים. שגשוג וגידול הם המאפיינים המרכזיים של ארגונו הארצי של יהוה בימינו. ”כבוד יהוה, הדר אלוהינו” משתקפים במשרתי יהוה השוכנים בגן־עדן הרוחני המשוקם ומכריזים בעולם כולו על מלכותו הנכנסת (ישעיהו ל״ה:1, 2).
21. היכן ניתן למצוא בימינו צדקה, הַשְקֵט וָבֶטַח?
21 הקשב כעת להבטחתו הנהדרת של יהוה: ”וְשָכַן במדבר משפט, וצדקה בכרמל תשב. והיה מעשה הצדקה שלום, ועבודת הצדקה הַשְקֵט וָבֶטַח עד עולם” (ישעיהו ל״ב:16, 17). איזה תיאור מדויק של המצב הרוחני השורר בעם אלוהים בימינו! שלא כמרבית האנושות המפולגת עקב שנאה, אלימות ועוני רוחני בזוי, המשיחיים האמיתיים מאוחדים בעולם כולו, אף שמוצאם ”מכל האומות והשבטים והעמים והלשונות”. הם חיים, עובדים למחייתם ומשרתים את יהוה לפי צדקתו, בידיעה ברורה שבסופו של דבר יזכו לשלום וביטחון אמיתיים עד עולם (ההתגלות ז׳:9, 17).
22. מה השוני בין מצבו של עם אלוהים ובין מצב החברים בדתות הכזב?
22 בגן־העדן הרוחני כבר מתגשם הכתוב בישעיהו ל״ב:18: ”וישב עמי בנווה שלום, ובמשכנות מבטחים ובמנוחות שאננות”. לעומת זאת, על המשיחיים המדומים נאמר: ”וברד ברדת היער, וּבַשִּפְלָה תִּשְפַּל העיר” (ישעיהו ל״ב:19). כשירד משפטו של יהוה על העיר המדומה המסמלת דתות כזב, תהיה זו כסופת ברד שתשפיל את ”יער” תומכי דתות הכזב כשיִמחה אותם אחת ולתמיד!
23. איזו פעילות חובקת עולם עומדת להסתיים, ומה ניתן לומר על הנוטלים חלק בפעילות זו?
23 והמסקנה שבתום הנבואה: ”אשריכם זורעי על כל מים, משלחי רגל השור והחמור” (ישעיהו ל״ב:20). השור והחמור היו בהמות משא ששימשו את עמו הקדום של אלוהים בחריש ובזריעה. כדי להדפיס ולהפיץ ספרות מקראית במיליוני עותקים נעזר עמו של יהוה בימינו במכונות דפוס, בציוד אלקטרוני, בבניינים חדישים ובכלי תובלה, ומעל לכל הוא נעזר בארגון תיאוקרטי. מתנדבים משתמשים בכלים הללו כדי לזרוע את זרעי אמת המלכות בעולם כולו, ”על כל מים”. הקציר כבר הניב יבול של מיליוני גברים ונשים יראי אלוהים, והמונים מוסיפים להצטרף לשורותיהם (ההתגלות י״ד:15, 16). יש כל סיבה שבעולם לומר להם: ”אשריכם”!
[הערות שוליים]
a בהתגשמות הראשונה של ישעיהו ל״ב:1 ה”מלך” הוא חזקיהו המלך. עם זאת, בהתגשמות העיקרית של ישעיהו ל״ב המלך הוא ישוע המשיח.
b עיין בחוברת המצפה מ־1 במרס 1999, עמודים 13–18, שיצאה לאור מטעם חברת המצפה לכתבי־הקודש ועלונים.
[שאלות לימוד]
[תמונות בעמוד 331]
ישעיהו ל״ב במגילות ים המלח מסומן ב־”x”
[תמונות בעמוד 333]
כל ’שר’ הוא כמחבוא מן הרוח, מסתור מן הגשם, מים במדבר וצל מן השמש הקופחת
[תמונה בעמוד 338]
המשיחי מוצא אושר רב בהכרזת הבשורה הטובה לזולת
