יהוה אלוהים בהיכל קודשו
פרק שמיני
יהוה אלוהים בהיכל קודשו
1, 2. (א) מתי מקבל ישעיהו הנביא את חזון ההיכל? (ב) מדוע הסיר יהוה את חסדו מהמלך עוזיהו?
”בשנת מות המלך עוזיהו, ואראה את אדֹנָי יושב על כיסא רם ונישא, ושוליו מלאים את ההיכל” (ישעיהו ו׳:1). בדברים אלה פותח הנביא את פרק ו׳ בספר ישעיהו. השנה היא 778 לפה״ס.
2 עוזיהו מלך על יהודה 52 שנה, ומלכותו נחשבה ברובה להצלחה מסחררת. הוא ’עשה הישר בעיני יהוה’, ולכן זכה לתמיכת אלוהים בתחום הצבאי, החקלאי ובפעלי הבנייה שלו. אלא שהצלחתו היתה לו לרועץ. בסופו של דבר, גבה לבו ”וימעל ביהוה אלוהיו ויבוא אל היכל יהוה להקטיר על מזבח הקטורת”. עקב מעשהו היומרני וזעפו על הכוהנים שמתחו ביקורת על כך, הוכה בצרעת שדבקה בו עד יום מותו (דברי הימים ב׳. כ״ו:3–22). בערך באותה עת החל ישעיהו לשמש כנביא.
3. (א) האם ישעיהו באמת רואה את יהוה? הסבר. (ב) מה רואה ישעיהו, ולשם מה?
3 לא נמסר היכן נמצא ישעיהו כשנגלה לו החזון. אך מה שהוא רואה במו עיניו הוא חזון ולא מראהו של האל הכל־יכול, שכן ”את האלוהים לא ראה איש מעולם” (יוחנן א׳:18; שמות ל״ג:20). אף־על־פי־כן, בהחלט מעורר יראה לראות את יהוה הבורא, גם אם זה בחזון. הוא מלך היקום והמקור לשלטון צדק, והוא יושב על כיסא רם ונישא, המסמל את תפקידו כמלך העולמים וכשופט. אדרתו ארוכה ושוליה ממלאים את ההיכל. ישעיהו נקרא לנבא נבואה שמאדירה את כוחו של הריבון יהוה ואת הצדק שלו. וכדי להכינו לכך, ניתן לו חזון על קדושת האל.
4. (א) מדוע ברור שתיאור מראה יהוה בחזון המתועד במקרא הוא סמלי? (ב) מה ניתן ללמוד על יהוה מחזון ישעיהו?
4 ישעיהו אינו מתאר את מראה יהוה בחזונו, להבדיל מן החזונות שתוארו בפי יחזקאל, דניאל ויוחנן, שבכל אחד מהם תיאור שונה של מה שנראה בשמים (יחזקאל א׳:26–28; דניאל ז׳:9, 10; ההתגלות ד׳:2, 3). מכל מקום, אין לשכוח מה טיבם של החזונות ולְמה הם נועדו. אין הם מתארים את מראה אלוהים כמות שהוא, שהרי עין האדם אינה מסוגלת לראות את הרוחני, ונבצר ממוחו המוגבל להבין את התחום הרוחני. מכאן שהחזונות מציגים את המידע שיש להעביר לאדם במונחים שיהיה מסוגל להבין. (השווה ההתגלות א׳:1.) בחזון ישעיהו אין צורך בתיאור מראה האלוהים. החזון מיידע את ישעיהו שיהוה שוכן בהיכל קודשו, שיהוה קדוש ושמשפטיו ברים.
השרפים
5. (א) מי הם השרפים, ולמה הם נקראים כך? (ב) מדוע מכסים השרפים את פניהם ואת רגליהם?
5 הקשב לתיאור שבפי ישעיהו: ”שׂרפים עומדים ממעל לו. שש כנפיים, שש כנפיים לאחד. בשתיים יכסה פניו, ובשתיים יכסה רגליו, ובשתיים יעופף” (ישעיהו ו׳:2). ישעיהו ו׳ הוא הפרק היחידי במקרא שבו מוזכרים השרפים. מובן שהם יצורים רוחניים, מלאכים בשירותו של יהוה. הם ניצבים בקרבת כס מלכותו השמימי של יהוה, ומכאן שמעמדם רם ביותר ולהם רוב כבוד וזכויות רבות. שלא כמלך עוזיהו הגאה, הם ממלאים את תפקידם בכל ענווה וצניעות. הם עומדים לפני ריבון השמים, ולכן מכסים את פניהם בזוג כנפיים. מתוך כבוד לקדושת המקום, הם מכסים רגליהם בזוג כנפיים נוסף. מאחר שהם קרובים לריבון היקום מתכנסים השרפים בתוך עצמם למען לא תוסח הדעת מכבוד יהוה. הם נקראים ”שרפים” כי הם ”עשויים אש” או ”שורפים”, מה שמרמז על האור הבהיר הקורן מהם. למרות אורם, הם מסתירים פניהם מהזוהר הרב ומכבודו של יהוה.
6. היכן עומדים השרפים ביחס ליהוה?
6 בזוג הכנפיים השלישי שלהם השרפים מעופפים, ובוודאי מרחפים באוויר כדי ’לעמוד ממעל’. (השווה דברים ל״א:15.) על מיקומם אומר פרופסור פרנץ דליץ׳ ש”השרפים אינם מרחפים באוויר מעל לראשו של היושב על הכיסא, אלא מעל לשולי אדרתו הממלאים את ההיכל” (פרשנות התנ״ך [Commentary on the Old Testament]). זה נשמע הגיוני. אין הם ”עומדים ממעל” כאילו הם נעלים על יהוה, אלא כממתינים למוצא פיו, צייתנים ועומדים לשירותו.
7. (א) מהו תפקיד השרפים? (ב) מדוע מכריזים השרפים שלוש פעמים על קדושת אלוהים?
7 הקשב כעת לשרפים, שזכות גדולה נפלה בחלקם. ”וקרא זה אל זה ואמר: ’קדוש, קדוש, קדוש יהוה צבאות. מלוא כל הארץ כבודו’” (ישעיהו ו׳:3). מתפקידם לדאוג לכך שקדושת יהוה תוכרז ושיכירו בכבודו ביקום כולו, לרבות כדור־הארץ. כבודו מתגלה בכל אשר ברא, ובקרוב יכירו בכבודו כל יושבי הארץ (במדבר י״ד:21; תהלים י״ט:2–4; חבקוק ב׳:14). ההכרזה המשולשת, ”קדוש, קדוש, קדוש”, אינה מעידה על שילוש, אלא מהווה דגש משולש על קדושת האלוהים. (השווה ההתגלות ד׳:8.) קדושתו של יהוה עילאית.
8. מה קורה בעקבות קריאות השרפים?
8 מספר השרפים שבקרבת הכיסא אומנם אינו מוזכר, אך אפשר שמדובר בכמה קבוצות. השרפים שרים ומכריזים בזה אחר זה על קדושת אלוהים וכבודו. ומה קורה? שים לב לדברי ישעיהו: ”וינועו אמות הסִפִּים מקול הקורא, והבית יימלא עשן” (ישעיהו ו׳:4). במקרא, לא אחת מהווים עשן או ענן משום עדות גלויה לעין לנוכחות אלוהים (שמות י״ט:18; מ׳:34, 35; מלכים א׳. ח׳:10, 11; ההתגלות ט״ו:5–8). העשן או הענן מעידים על כבוד שאליו אנו ברואיו הארציים איננו יכולים לקרוב.
לא־ראוי אך מטוהר
9. (א) כיצד משפיע החזון על ישעיהו? (ב) מה הניגוד בין ישעיהו והמלך עוזיהו?
9 ישעיהו מתרשם עמוקות מן החזון בו נראה יהוה יושב על כיסאו. הוא כותב: ”ואומַר: ’אוי לי, כי נדמיתי! כי איש טמא שפתיים אנוכי, ובתוך עם טמא שפתיים אנוכי יושב! כי את המלך יהוה צבאות ראו עיניי!’” (ישעיהו ו׳:5) איזה ניגוד חד בין ישעיהו ובין המלך עוזיהו! עוזיהו הפקיע בכוח תפקיד שאליו נמשחו הכוהנים, וללא יראת שמים פלש אל הקודש שבמקדש. הוא אומנם ראה את מנורות הזהב, את מזבח הקטורת העשוי זהב ואת שולחן ”לחם הפנים”, אך לא זכה לשום אות לשביעות רצון מצד יהוה, ויהוה לא הטיל עליו שום תפקיד מיוחד (מלכים א׳. ז׳:48–50). ישעיהו הנביא, לעומת זאת, לא התעלם מן הכהונה ולא ניסה להסיג גבול ולהיכנס למקדש. אך ישעיהו מקבל חזון ובו הוא רואה את יהוה בהיכל קודשו, זוכה לכבוד ומקבל תפקיד ישירות מאת האלוהים. בעוד השרפים אינם מעזים להסתכל באדון המקדש היושב על הכיסא, ישעיהו מורשה, בחזון, להביט ב”מלך, יהוה צבאות”.
10. מדוע נחרד ישעיהו מן החזון?
10 הניגוד שרואה ישעיהו בין קדושת יהוה ובין החטא הטבוע בו עצמו, גורם לו לחוש טמא ביותר. הוא נחרד ומסיק שבוודאי ימות (שמות ל״ג:20). הוא שומע את השרפים מהללים את אלוהים בטוהר שפתיים, ואילוּ שפתיו שלו טמאות. וכאילו לא די בטומאתו שלו, שפתיו נטמאות עוד יותר בגלל העם טמא השפתיים שבקרבו הוא יושב, והשפה הטמאה שהוא שומע. יהוה קדוש ועל משרתיו לשקף קדושה (פטרוס א׳. א׳:15, 16). אף שאלוהים כבר בחר בישעיהו כדובר, ישעיהו מוכה אלם כשטופחת על פניו המציאות שהוא שרוי בחטא, ושאין זה יאה לייצג מלך כה מכובד וקדוש בשפתיו הטמאות. כיצד יגיבו על כך יושבי מרום?
11. (א) מה עושה אחד השרפים, ואת מה זה מסמל? (ב) איזו תועלת נפיק אם נהרהר במה שאמר השרף לישעיהו כשאנו חשים שאיננו ראויים להיות משרתי אלוהים?
11 במקום לסלק את ישעיהו הלא־ראוי מלפני יהוה, מושיט לו אחד השרפים עזרה. הכתוב אומר: ”ויעף אלי אחד מן השרפים ובידו רִצְפָּה, במלקחיים לקח מעל המזבח. ויגע על פי ויאמר: ’הנה נָגַע זה על שפתיך, וסר עוונך וחטאתך תכופר’” (ישעיהו ו׳:6, 7). מבחינה סמלית יש לאש כוח מטהר. השרף לוקח את אחת הגחלים הלוחשות שהוציא מאש המזבח הקדושה, נוגע על פיו של ישעיהו ומבטיח לו שחטאיו כופרו דיים לצורך קבלת חסד אלוהים ולביצוע שליחות מטעמו. הדבר מעודד אותנו מאוד. גם אנו חוטאים ואיננו ראויים לפנות לאלוהים. אך הוא פדה אותנו במחיר קורבן הכופר של ישוע וכך אנו יכולים לזכות לחסד אלוהים ולפנות אליו בתפילה (קורינתים ב׳. ה׳:18, 21; יוחנן א׳. ד׳:10).
12. איזה מזבח רואה ישעיהו, ומה עושה האש?
12 אזכור ”המזבח” בהא הידיעה הוא תזכורת נוספת לכך שמדובר בחזון. (השווה ההתגלות ח׳:3; ט׳:13.) במקדש שבירושלים היו שני מזבחות: מזבח הקטורת הקטן שעמד לפני הפרוכת של קודש הקודשים, ומזבח העולה הגדול יותר שעמד מול הכניסה לקודש, ובו בערה אש התמיד (ויקרא ו׳:5, 6; ט״ז:12, 13). אבל מזבחות אלה סימלו ממשות גדולה יותר (עברים ח׳:5; ט׳:23; י׳:5–10). בחנוכת מקדש שלמה ירדה אש מן השמים ואכלה את הקורבן שהיה עליו (דברי הימים ב׳. ז׳:1–3). ועתה, אש שמקורה במזבח האמיתי, המזבח השמימי, מסירה את הטומאה משפתי ישעיהו.
13. מה שואל יהוה, ואת מי הוא כולל בדבריו באומרו ”לנו”?
13 הבה נטה אוזן יחד עם ישעיהו. ”ואשמע קול אֲדֹנָי אומר: ’את מי אשלח, ומי ילך לנו’? ואומַר: ’הנני! שלחני’” (ישעיהו ו׳:8). אין ספק שהשאלה ששואל יהוה נועדה לגרום לישעיהו להגיב, שכן בחזון לא מופיע אף נביא בשר־ודם מלבדו. זוהי הזמנה ברורה לישעיהו לשמש כשליח יהוה. אך מדוע שואל יהוה ”מי ילך לנו?” יהוה עובר מלשון יחיד ללשון רבים וכולל לפחות עוד דמות אחת בדבריו. מיהי הדמות? האם מדובר בבנו יחידו, שלאחר מכן לבש גוף בשר־ודם ונודע כישוע המשיח? בהחלט. זה הבן שאליו פנה אלוהים ואמר ”נעשה אדם בצלמנו כדמותנו” (בראשית א׳:26; משלי ח׳:30, 31). לצד יהוה, בחצרותיו השמימיות, שוכן גם בנו יחידו (יוחנן א׳:14).
14. איך מגיב ישעיהו להזמנת יהוה, ואיזו דוגמה הוא מציב לנו בכך?
14 ישעיהו אינו מהסס ולוּ לרגע. יהא אשר יהא המסר שיוטל עליו לבשר, הוא משיב מיידית: ”הנני! שלחני”. הוא אפילו אינו שואל אם יֵצא נשכר משליחותו. נכונותו היא דוגמה ומופת למשרתי אלוהים כיום, המצוּוים לבשר את ה’בשורה של המלכות בכל העולם’ (מתי כ״ד:14). גם הם, כישעיהו, דבקים נאמנה בשליחותם ומוסרים ”עדות לכל הגויים”, חרף חוסר ההיענות הרווחת. הם יוצאים לבשר בביטחון דומה לזה של ישעיהו, בידיעה שלשולחם הסמכות העליונה.
שליחותו של ישעיהו
15, 16. (א) מה יאמר ישעיהו ל”עם הזה”, וכיצד יגיב העם? (ב) האם ישעיהו אשם בתגובת העם? הסבר.
15 כעת מסביר יהוה לישעיהו בקווים כלליים מה עליו לומר ואיזו תגובה יקצור. ”לך ואמרת לעם הזה: ’שימעו שָמוֹעַ, ואל תבינו; וראוּ רָאוֹ, ואל תדָעו’. השמן לב העם הזה, ואוזניו הכבד, ועיניו הָשַע, פן יראה בעיניו ובאוזניו ישמע, ולבבו יבין ושב ורפא לו” (ישעיהו ו׳:9, 10). האם פירושו של דבר שישעיהו צריך להיות בוטה וחסר טקט, ושעליו לעורר את זעם העם כדי שימשיכו להיות מסוכסכים עם יהוה? ודאי שלא! הרי הם בני עמו של ישעיהו, והוא חש קירבה אליהם. אך מדברי יהוה עולה שגם אם ישעיהו ימלא את שליחותו על הצד הטוב ביותר, העם לא יישמע לו.
16 האשמה היא בעם. ישעיהו יחזור על דבריו חזור ושנֹה, אך הם לא ישעו לדבריו ולא יבינו. הרוב יעקשו את דרכם ויכבידו לבבם כאילו היו עיוורים וחירשים. ישעיהו ילך אליהם שוב ושוב, וכך יוכיחו בני ”העם הזה” שאינם רוצים להבין. הם יאטמו את שכלם ואת לבבם בפני הכרזת ישעיהו שהיא הודעה מאת אלוהים, כפי שקורה גם כיום. רבים מסרבים לשמוע לעדי־יהוה המבשרים את הבשורה הטובה על מלכות אלוהים הנכנסת.
17. מה מבקש ישעיהו לדעת כשהוא שואל ”עד מתי?”
17 ישעיהו מודאג. ”ואומַר: ’עד מתי, אֲדֹנָי’? ויאמר: ’עד אשר אם שָׁאוּ ערים מאין יושב, ובתים מאין אדם, והאדמה תִּשָּׁאֶה [תיחרב ותהיה] שממה. וריחק יהוה את האדם, ורבה העזובה בקרב הארץ’” (ישעיהו ו׳:11, 12). כשישעיהו שואל ”עד מתי”? אין הוא מבקש לדעת כמה זמן עליו לבשר לעם האדיש, אלא כמה זמן יימשך מצבו הרוחני הגרוע של העם ועד מתי יחולל שם יהוה על הארץ. (ראה תהלים ע״ד:9–11.) אם כן, עד מתי יימשך מצב חסר היגיון זה?
18. עד מתי יימשך מצבו הרוחני הגרוע של העם, והאם יחזה ישעיהו בהתגשמות המלאה של הנבואה?
18 מתשובת יהוה עולה כי מצבו הרוחני הגרוע והמצער של העם יימשך עד שיחוש על בשרו את כל ההשלכות של האי־ציות לאלוהים, כמוסכם בברית שכרת עימו (ויקרא כ״ו:21–33; דברים כ״ח:49–68). יבוא על העם חורבן. הוא יוגלה מארצו, והארץ תהיה לשממה. ישעיהו לא יחזה בחורבן ירושלים ובית המקדש בידי חילות בבל ב־607 לפה״ס, הגם שינבא על כך יותר מ־40 שנה — עד ימי מלכותו של חזקיהו, נינו של המלך עוזיהו. עם זאת, ישעיהו יהיה נאמן לשליחותו עד יום מותו, שחל יותר ממאה שנה לפני שהתחולל אסון לאומי זה.
19. מה מבטיח אלוהים לישעיהו אף שהעם ייכרת כעץ?
19 החורבן שבעקבותיו יהודה ”תִּשָּׁאֶה שממה” בוא יבוא, אך המצב אינו חסר תקווה (מלכים ב׳. כ״ה:1–26). יהוה מבטיח לישעיהו: ”ועוד בה עֲשִׂירִיָּה [עשירית], ושבה והיתה לבער. כאֵלָה וכאלון אשר בשלכת, מצבת בם; זרע קודש מַצַּבְתָּהּ” (ישעיהו ו׳:13). תישאר עשירית, ”זרע קודש”, כמו גדם של עץ גדול הנשאר לאחר כריתת העץ. ההבטחה שתישאר לעמו שארית קדושה מנחמת בוודאי את ישעיהו. העם יהיה אומנם לבער, כמו עץ שנגדע כדי להזין את האש, אך לעץ ישראל הסמלי יישאר גדם חיוני. הוא יהיה זרע קודש, צאצא קדוש, ליהוה. וברבות הימים יצמח העץ מחדש. (השווה איוב י״ד:7–9; דניאל ד׳:23.)
20. כיצד התגשם לראשונה החלק האחרון של נבואת ישעיהו?
20 האם התגשמו דברי הנבואה? כן. לאחר שבעים שנה שיהודה עמדה בשיממונה, שבה שארית של יראי אלוהים מגלות בבל. הם בנו מחדש את בית המקדש ואת העיר, והשיבו לארץ את עבודת אלוהים האמיתית. שיבתם אל הארץ שהנחילם אלוהים הביאה להתגשמותה השנייה של נבואת יהוה בפי ישעיהו. במה מדובר? (עזרא א׳:1–4).
התגשמויות נוספות
21–23. (א) במי התגשמה נבואת ישעיהו במאה הראשונה, וכיצד? (ב) מי היה ’זרע הקודש’ במאה הראשונה, וכיצד הוא ניצל?
21 המשימה הנבואית שהוטלה על ישעיהו סימלה את הפעילות שיבצע ישוע המשיח כעבור כ־800 שנה (ישעיהו ח׳:18; ס״א:1, 2; לוקס ד׳:16–21; עברים ב׳:13, 14). על אף גדולתו של ישוע מישעיהו, גם ישוע גילה נכונות להישלח בידי אביו השמימי באומרו: ”הנה באתי לעשות רצונך” (עברים י׳:5–9; תהלים מ׳:7–9).
22 גם ישוע כישעיהו מילא את תפקידו נאמנה וגם הוא נתקל בתגובה דומה. האנשים אשר להם בישר ישעיהו הנביא סירבו לשעות לבשורה שבפיו, וכך גם עשו בני דורו של ישוע (ישעיהו א׳:4). שירותו של ישוע התאפיין בין היתר בשימוש במשלים, מה שעורר אצל תלמידיו את השאלה: ”מדוע אתה מדבר אליהם במשלים?” השיב להם ישוע: ”לכם ניתן לדעת את סודות מלכות השמים, אך להם לא ניתן. לכן במשלים אני מדבר אליהם, כי בראותם אינם רואים ובשומעם אינם שומעים אף אינם מבינים. ומתקיימת בהם נבואת ישעיהו לאמור: ’שימעו שמוע ואל־תבינו ורְאוּ רָאוֹ ואל־תדעו. השמן לב־העם הזה ואוזניו הכבד ועיניו השע, פן־יראה בעיניו ובאוזניו ישמע ולבבו יבין, ושב ורפא לו’” (מתי י״ג:10, 11, 13–15; מרקוס ד׳:10–12; לוקס ח׳:9, 10).
23 ישוע ציטט מדברי ישעיהו והוכיח בכך שהנבואה מתגשמת בימיו. העם ככלל גילה את הגישה שאפיינה את בני דורו של ישעיהו. הם בחרו להיות עיוורים וחירשים לבשורה שבפיו, וגם עליהם התרגש ובא חורבן (מתי כ״ג:35–38; כ״ד:1, 2). צבאות רומא בפיקודו של המצביא טיטוס תקפו את ירושלים ב־70 לספירה והחריבו את העיר ואת בית המקדש. אך היו כאלה שהקשיבו לישוע ונעשו לתלמידיו. ולדברי ישוע, ’אשריהם’ שעשו כן (מתי י״ג:16–23, 51). הוא אמר להם שכאשר יראו את ”ירושלים מוקפת מחנות”, ”שינוסו אל ההרים” (לוקס כ״א:20–22). כך ניצל ’זרע הקודש’, מי שהאמינו לישוע והתגבשו לעם רוחני, ”ישראל השייכים לאלוהים” a (גלטים ו׳:16).
24. למי ייחס פאולוס את נבואת ישעיהו, ועל מה זה מעיד?
24 בערך ב־60 לספירה היה השליח פאולוס במעצר בית ברומא. לשם הוא כינס את ”ראשי היהודים” ואחרים, ו”העיד... והסביר להם את מלכות האלוהים”. רבים מהם לא קיבלו את דבריו, ולכן הסביר להם שבזאת מתגשמת נבואת ישעיהו (מעשי השליחים כ״ח:17–27; ישעיהו ו׳:9, 10). מכאן שתלמידי ישוע ביצעו תפקיד מקביל לתפקידו של ישעיהו.
25. מה מבינים עדי־יהוה, ומה הם עושים בנידון?
25 גם עדי־יהוה מבינים שיהוה אלוהים שוכן בהיכל קודשו (מלאכי ג׳:1). הם חוזרים על דברי ישעיהו: ”הנני! שלחני”, ומכריזים במסירות רבה את האזהרה מפני קִצו הקרב ובא של הסדר הנוכחי. אך, כדברי ישוע, רק מעטים יחסית פותחים את עיניהם וכורים אוזן כדי לשמוע, לראות ולהיוושע (מתי ז׳:13, 14). אשרי מי שמטים את לבבם לשמוע ו’נרפא להם’! (ישעיהו ו׳:8, 10).
[הערת שוליים]
a מרד היהודים ב־66 לספירה עורר את הרומאים, בפיקודו של צסטיוס גאלוס, לכתר את ירושלים, לחדור לעיר ולהגיע עד חומות בית המקדש. ואז הם נסוגו לפתע, מה שסיפק לתלמידי ישוע שעת כושר להימלט אל הרי פֶּרֵאָה לפני שובם של הרומאים ב־70 לספירה.
[שאלות לימוד]
[תמונה בעמוד 94]
”הנני! שלחני”
[תמונה בעמוד 97]
”עד אשר אם שָׁאוּ ערים מאין יושב”
