יהוה אלוהים מרחם ומשאיר פליטה
פרק שישי
יהוה אלוהים מרחם ומשאיר פליטה
1, 2. מה חוזה ישעיהו הנביא ליהודה וירושלים?
סערה נוראה מתחוללת באיזור המאוכלס בצפיפות. רוחות עזות, גשמי זעף ושיטפונות כבדים חורצים את הארץ ועושים בה בקעים, הורסים בתים, פוגעים ביבול ומביאים לאבידות בנפש. אך הסערה חולפת במהרה, ובעקבותיה משתררת שלווה. לניצולים זו עת של שיקום ובנייה.
2 ישעיהו הנביא חוזה דבר דומה ליהודה וירושלים. השמים מתקדרים בענני הסערה של משפט אלוהים — ולא בכדי! אשמת העם כבדה. השליטים וגם העם הפשוט מילאו את הארץ עוולה ושפיכות דמים. יהוה חושף את אשמת יהודה באמצעות ישעיהו ומזהיר שיוציא לפועל את משפטו על העם הפושע (ישעיהו ג׳:25). ארץ יהודה תהיה שוממה לגמרי בשוך הסערה, דבר שבוודאי מעציב את ישעיהו.
3. אילו בשורות טובות נכתבו בהשראת אלוהים בישעיהו ד׳:2–6?
3 אך יש בשורה טובה! מסערת משפט הצדק של יהוה תישאר פליטה. יהוה יגלה רחמים במשפט יהודה. הכתוב בהשראה בישעיהו ד׳:2–6 מנבא על אותה עת מבורכת. כשמש המפציעה מבין העננים לאחר המראות והקולות של משפט הסערה שבישעיהו ב׳:6 עד ד׳:1, נגלים לעינינו במלוא הדרם ארץ משוקמת ועם משוקם.
4. מדוע מן הראוי שנבחן את נבואת השיקום של ישעיהו בנוגע לפלֵיטת יהודה?
4 נבואת השיקום של ישעיהו בנוגע לפלֵיטת יהודה היושבת לבטח מתגשמת גם בימינו, ”באחרית הימים” (ישעיהו ב׳:2–4). הבה נבחן את ההודעה האקטואלית שבפי ישעיהו, הודעה שאינה רק מנבאת את העתיד אלא גם מלמדת אותנו על רחמי יהוה ועל הדרך שבה אנו, בני האדם, יכולים לזכות בהם.
”צֶמַח יהוה”
5, 6. (א) כיצד מתאר ישעיהו את השקט שאחרי הסערה הקרֵבה? (ב) מהו ”צמח”, ומה משתמע מכך לגבי ארץ יהודה?
5 נימת דבריו של ישעיהו נעשית לבבית, כשהוא צופה את השקט שאחרי הסערה הקרֵבה. הוא כותב: ”ביום ההוא יהיה צֶמַח יהוה לצבי ולכבוד, ופרי הארץ לגאון ולתפארת לפליטת ישראל” (ישעיהו ד׳:2).
6 ישעיהו מדבר כאן על שיקום. ”צֶמַח” הוא מה שגדל מן הארץ, נבט, ענף. צמחייה מתקשרת בדרך כלל עם שגשוג, ריבוי ועם ברכות יהוה, ומכאן שבדברי ישעיהו מצטיירת תקווה בצבעים חיים — הארץ תהפוך אומנם לשממה, אך לא תעמוד בשממונה לעד. יהודה שהיתה פורחת בעבר, שוב תפרח בברכת יהוה ותניב פרי לרוב a (ויקרא כ״ו:3–5).
7. כיצד יהיה צמח יהוה ”לצבי ולכבוד”?
7 ישעיהו מתאר את השינוי הצפוי לארץ ואת הדרה בלשון חיה. צמח יהוה יהיה ”לצבי ולכבוד”. המילה ”צבי” מזכירה לנו את יופיה של הארץ המובטחת, שהנחיל יהוה לעם ישראל מאות שנים קודם לכן. היא היתה כה יפה שנאמר כי ”צבי היא לכל הארצות”, כלומר אבן יקרה (יחזקאל כ׳:6). דברי ישעיהו מאשרים בכך שלארץ יהודה ישובו תפארתה ויפעתה. היא תהיה כאבן יקרה וכגולת הכותרת של העולם.
8. מי יהיו בארץ כדי ליהנות מיפעתה המחודשת, וכיצד מתאר ישעיהו את תחושתם?
8 אך מי יהיו בארץ כדי ליהנות מיפעתה המחודשת? ”פליטת ישראל”, כותב ישעיהו. יהיה לעם שריד מן החורבן המשפיל שנובא (ישעיהו ג׳:25, 26). שארית הניצולים ישובו ליהודה וישתתפו בבניית הארץ. שפע היבול של הארץ המשוקמת יהיה ”לגאון ולתפארת” לַ’פליטה’, כלומר לשבי ציון (ישעיהו ד׳:2). הבושה שהיתה כרוכה בחורבן תהפוך לגאווה מחודשת.
9. (א) מה התרחש ב־537 לפה״ס שהגשים את דברי ישעיהו? (ב) מדוע ניתן לומר שה’פליטה’ כוללת גם את מי שנולדו בגלות? (קרא את הערת השוליים.)
9 דברי ישעיהו היו נאמנים. סערת המשפט פרצה ב־607 לפה״ס. הבבלים החריבו את ירושלים והביאו לאובדנם של רבים. היו ניצולים שהוגלו בבלה, אך לולא חס עליהם אלוהים לא היה נשאר פליט (נחמיה ט׳:31). בסופו של דבר היתה יהודה לשממה (דברי הימים ב׳. ל״ו:17–21). ואז, ב־537 לפה״ס הרשה אלוהי הרחמים ל’פליטה’ לחזור ליהודה ולהשיב את עבודת אלוהים האמיתית על כנה b (עזרא א׳:1–4; ב׳:1). במזמור קל״ז של תהלים, שנכתב כנראה בזמן הגלות או מייד לאחר מכן, מנוסחת יפה חרטתם הכנה של שבי ציון. בשובם ליהודה הם עיבדו את האדמה וזרעו את הארץ. חשוֹב איך הרגישו בראותם שיהוה מברך את מאמציהם ושהארץ פורחת ”כגן־עדן” פורה! (יחזקאל ל״ו:34–36).
10, 11. (א) באיזה מובן נפלו תלמידי המקרא בשבי של ”בבל הגדולה” בראשית המאה ה־20? (ב) כיצד בירך יהוה את שארית עם ישראל הרוחני?
10 שיקום דומה מתחולל בתקופתנו. בראשית המאה ה־20 נפלו תלמידי המקרא, הידועים כיום כעדי־יהוה, בשבי רוחני של ”בבל הגדולה” שהיא המעצמה העולמית של דתות הכזב (ההתגלות י״ז:5). הם אומנם דחו מכל וכל עיקרי אמונה כוזבים רבים, אך עדיין נטמאו בהשקפות ומנהגים דתיים מסוימים. הכמורה התנגדה להם והסיתה נגדם, ובעקבות זאת הושלכו חלקם למאסר. ארצם הרוחנית, כלומר נחלתם הדתית, היתה לשממה.
11 אך באביב 1919 חס יהוה על שארית עם ישראל הרוחני (גלטים ו׳:16). הוא הבחין בחרטתם וברצונם לעובדו בָּאמת, ולכן שיחרר אותם מן הכלא וגם משבי חמור יותר, מן השבי הרוחני. ה’פליטה’ שבה לנחלתה הרוחנית שמאת אלוהים, ואלוהים הצמיח בה פרי לרוב. הנחלה הרוחנית הפכה למוקד משיכה, ומיליוני יראי אלוהים הצטרפו אל השארית בעבודת אלוהים האמיתית.
12. כיצד מבליטים דברי ישעיהו את גודל רחמי יהוה כלפי עמו?
12 דברי ישעיהו מבליטים את גודל רחמי אלוהים כלפי עמו. עם ישראל ככלל פנה עורף ליהוה, ולמרות זאת חס יהוה על השארית שגילתה חרטה. נוכל להתנחם בידיעה שגם מי שחטאיהם חמורים יכולים לשוב ליהוה ולזכות לתקווה. החוזרים בתשובה אינם צריכים לחוש שיהוה לא יחוס עליהם, שכן אין הוא דוחה את נכאי הרוח ושבורי הלב (תהלים נ״א:19). המקרא מבטיחנו: ”רחום וחנון יהוה, ארך אפיים ורב חסד. כרחם אב על בנים ריחַם יהוה על יראיו” (תהלים ק״ג:8, 13). אין ספק שאל כה רחמן ראוי לכל הלל!
שארית הנעשית קדושה ליהוה
13. כיצד מתאר ישעיהו ד׳:3 את הפליטה שעליה חס יהוה?
13 הכרנו אומנם את הפליטה שעליה חס יהוה, אך כעת בפי ישעיהו פרטים נוספים לגביה. הוא כותב: ”והיה הנשאר בציון והנותר בירושלים קדוש ייאמר לו, כל הכתוב לחיים בירושלים” (ישעיהו ד׳:3).
14. מי הם ”הנשאר” ו”הנותר”, ומדוע יחוס יהוה עליהם?
14 מי הם ”הנשאר” ו”הנותר”? אלה הם הפליטה שהוזכרה בפסוק הקודם — גולי יהודה שהורשו לשוב לארצם. ישעיהו מציין מדוע יחוס יהוה עליהם — משום ש’קדוש ייאמר להם’. קדושה היא ניקיון וטוהר מכל טומאה דתית. להיות קדוש פירושו להיות נקי וטהור בדיבור ובהתנהגות ולעשות את הטוב והישר בעיני יהוה. יהוה יחוס על מי ש”קדוש” בעיניו וירשה לו לשוב לירושלים ”עיר הקודש” (נחמיה י״א:1).
15. (א) על איזה נוהג של עם ישראל מרמז הביטוי ’ייכתבו לחיים בירושלים’? (ב) איזו אזהרה חמורה מכילים דברי ישעיהו?
15 האם חברי השארית הנאמנים יישארו שם? ישעיהו מבטיח שהם ’ייכתבו לחיים בירושלים’. יש בכך משום תזכורת לנוהג לערוך רישום מדויק של המשפחות והשבטים בעם ישראל (נחמיה ז׳:5). רק שמו של איש חי הופיע ברשימות, ובמותו נמחק שמו. ישנם פסוקים נוספים במקרא המזכירים ספר סמלי, המכיל שמות הראויים לחיים בעיני יהוה. אלא שהשמות בספר כתובים על תנאי, ויהוה יכול ’למחותם’ מספרו (שמות ל״ב:32, 33; תהלים ס״ט:29). בדברי ישעיהו יש אפוא אזהרה חמורה — שבי ציון יוכלו לחיות בארצם המשוקמת רק אם ישמרו על קדושתם בעיני אלוהים.
16. (א) מה דרש יהוה ממי שהורשו לשוב ליהודה ב־537 לפה״ס? (ב) מדוע ניתן לומר שלא לשווא ריחם יהוה על השארית המשוחה ועל ’הצאן האחרות’?
16 הפליטה שבה לירושלים ב־537 לפה״ס מתוך מניע טהור — להשיב את עבודת אלוהים האמיתית על כנה. מי שנטמאו במנהגים אליליים או בהתנהגות הטמאה שמפניה הזהיר ישעיהו בתוקף, לא הורשו לשוב לארצם (ישעיהו א׳:15–17). רק הקדושים בעיני יהוה הורשו לשוב ליהודה (ישעיהו ל״ה:8). כך גם היה מאז שוחררה השארית המשוחה מן השבי הרוחני ב־1919. השארית המשוחה ומיליוני ’הצאן האחרות’ שהצטרפו אליה ותקוותם לחיות לנצח עלי אדמות, עשו כל מאמץ להיות קדושים בעיני אלוהים (יוחנן י׳:16). הם נפטרו מכל עיקרי האמונה והמנהגים הבבליים, וכל אחד מהם השתדל לעמוד באמות־המידה הנעלות של יהוה בתחום המוסר (פטרוס א׳. א׳:14–16). לא לשווא ריחם יהוה עליהם.
17. את שמותיהם של מי כותב יהוה ב”ספר החיים”, ומה עלינו להיות נחושים בדעתנו לעשות?
17 יהוה הבחין, כאמור, בבני ישראל שהיו קדושים, והם ’נכתבו לחיים’. גם כיום מבחין יהוה במאמצינו לשמור על טוהר גופני ורוחני ו’למסור את גופנו קורבן חי, קדוש ורצוי לאלוהים’ (רומים י״ב:1). מי שכזה הוא אורח־חייו נרשם ב”ספר החיים” של אלוהים — ברשימה הסמלית של שמות המיועדים לחיי עולם בשמים או על הארץ (פיליפים ד׳:3; מלאכי ג׳:16). הבה נעשה כמיטב יכולתנו להיות קדושים בעיני אלוהים, משום שרק כך לא יימחה שמנו מ”ספר” יקר זה (ההתגלות ג׳:5).
הבטחה לאהוב ולדאוג
18, 19. איזה טיהור מתכנן יהוה ככתוב בישעיהו ד׳:4, 5, וכיצד אכן יטהר?
18 ישעיהו מסביר כיצד יתקדשו יושבי הארץ המשוקמת ולאילו ברכות יזכו. הוא אומר: ”אם [כאשר] רחץ אדֹנָי את צואת בנות ציון ואת דמי ירושלים ידיח מקִרבהּ ברוח משפט וברוח בָּעֵר, וברא יהוה על כל מכון הר ציון ועל מִקְרָאֶהָ ענן יומם ועשן ונוגה אש להבה לילה. כי על כל כבוד חופה” (ישעיהו ד׳:4, 5).
19 קודם לכן גער ישעיהו ב”בנות ציון”, אשר התגנדרו כדי להסוות שחיתות מוסרית. הוא גם חשף את אשמת הדמים של העם, וקרא לאנשים לרחוץ מטומאתם (ישעיהו א׳:15, 16; ג׳:16–23). כעת הוא צופה עת שבה יהוה עצמו ’רוחץ את הצואה’, כלומר את הזוהמה הרוחנית, ו’מדיח את הדם’ המכתים אותם (ישעיהו ). כיצד ירוחץ העם? ”ברוח משפט וברוח בָּעֵר [אש]”. השמדתה הקרֵבה של ירושלים וגלות בבל יהיו ביטוי למשפטו של אלוהים ולחרון אפו על עמו הטמא. ניצולי הרעות הללו או הפליטה שישובו לארצם ילמדו שיעור בענווה וייצרפו. משום כך יהיו הם קדושים ליהוה ויזכו לרחמיו. (השווה ד׳:4מלאכי ג׳:2, 3.)
20. (א) מה מזכירים הביטויים ”ענן”, ”עשן” ו”אש להבה”? (ב) מדוע אין לגולים המטוהרים כל סיבה לחשוש?
20 יהוה מבטיח בפי ישעיהו לנהוג באהבה ולהכניס את השארית המטוהרת תחת כנפיו. הביטויים ”ענן”, ”עשן” ו”אש להבה” מזכירים כיצד דאג יהוה לבני ישראל ביציאת מצרים. ”עמוד אש וענן” הגן עליהם מפני המצרים שדלקו אחריהם, והובילם במדבר (שמות י״ג: 21, 22; י״ד:19, 20, 24). וכאשר הראה יהוה את כבודו בהר סיני, היה ”הר סיני עשן כולו” (שמות י״ט:18). מכאן שלא תהיה לגולים המטוהרים כל סיבה לחשוש. יהוה הוא מגינם. הוא יהיה עימם בין שהם נאספים בבתים ובין שבמקראי קודש.
21, 22. (א) לשם מה נהגו לבנות סוכות? (ב) מהי התקווה הערוכה לפני השארית המטוהרת?
21 ישעיהו חותם את התיאור של הגנת אלוהים כשהוא מתמקד בחיי היומיום. ”וסוכה תהיה לצל יומם מחורב, ולמחסה ולמסתור מזרם וממטר” (ישעיהו ד׳:6). באותם ימים נהגו לבנות סוכה בכרם או בשדה כדי שניתן יהיה למצוא בה מחסה מן השמש היוקדת בקיץ ומן הקור והרוחות העזות בחורף הגשום. (השווה יונה ד׳:5.)
22 גם תחת אש הרדיפות הלוהטת וסערות ההתנגדות תוכל השארית המטוהרת למצוא ביהוה הגנה, ביטחון ומחסה (תהלים צ״א:1, 2; קכ״א:5). תקווה נפלאה ערוכה לפניהם: אם ינטשו את עיקרי האמונה והמנהגים הבבליים הטמאים, יניחו ליהוה לשפוט אותם ולטהר אותם וישתדלו לשמור על קדושתם, אזי יהיו מוגנים כאילו ישבו ב’סוכת’ הגנתו של אלוהים.
23. מדוע מברך יהוה את השארית המשוחה ואת בני לווייתה?
23 שים לב לסדר: קודם הטיהור, אחר כך הברכות. וכאז כן כיום. ב־1919 הסכימה בענווה השארית המשוחה להיצרף, ויהוה ”רחץ” את טומאתה. גם ”המון רב” של צאן אחרות היה מוכן להיטהר בידי יהוה (ההתגלות ). לאחר הטיהור של השארית ובני לווייתה באה הברכה — יהוה פורש עליהם את חסותו. הוא אינו מצנן בדרך נס את להט הרדיפות או משקיט באורח פלא את סערות ההתנגדות, אך הוא מגן ומסוכך על יראיו כ’סוכה לצל יומם מחורב, ולמחסה ולמסתור מזרם וממטר’. כיצד? ז׳:9
24. מניין לנו שיהוה מברך את עמו כארגון?
24 האם שמת לב שכמה מן הממשלות החזקות ביותר בהיסטוריה הטילו חרם על פעילות ההטפה של עדי־יהוה או ניסו להשמידם כליל? למרות זאת, העדים עמדו איתן והמשיכו לבשר ללא ליאות. מדוע לא עלה בידי אומות אדירות לשים קץ לאותה קבוצה קטנה יחסית הנראית לכאורה חסרת מגן? משום שיהוה הכניס את משרתיו הטהורים ל’סוכת’ הגנתו, סוכה שאיש אינו יכול להפיל!
25. כיצד מגן יהוה על כל אחד מאיתנו אישית?
25 ומה בנוגע אלינו? מן העובדה שיהוה הוא מגיננו אין משתמע שחיינו בסדר הנוכחי חפים מבעיות. משיחיים נאמנים רבים מתמודדים עם קשיים רבים, כגון עוני, אסונות טבע, מלחמות, חולי ומוות. אך כשאנו נתונים במצוקות אלה, בל נשכח ולוּ לרגע שאלוהים עימנו. הוא מגן עלינו רוחנית, מספק את צרכינו, ואפילו נותן לנו את ”הכוח הנשגב” למען נעמוד בניסיונות ונהיה נאמנים (קורינתים ב׳. ד׳:7). אנו תחת חסותו, לכן אל פחד! כל עוד נעשה כל מאמץ להתהלך לפניו בקדושה, מאומה ’לא יוכל להפרידנו מאהבת אלוהים’ (רומים ח׳:38, 39).
[הערות שוליים]
a יש חוקרי מקרא הטוענים כי הביטוי ”צמח יהוה” הוא רמז למשיח, אשר יופיע רק לאחר בניית ירושלים. בתרגום לארמית תורגם ”צמח יהוה” כ”משיח יהוה”. ומעניין לציין שירמיהו מזכיר את המילה צמח כשמדובר במשיח, ככתוב: ”והקימותי לדוד צמח צדיק” (ירמיהו כ״ג:5; ל״ג:15).
b ה’פליטה’ כוללת גם את מי שנולדו בגלות. ניתן לראות בהם ’פליטה’, משום שלולא ניצלו אבותיהם מן החורבן, לא היו באים לעולם (עזרא ט׳:13–15; השווה עברים ז׳:9, 10).
[שאלות לימוד]
[תמונה בעמוד 63]
שמי יהודה מתקדרים בענני הסערה של משפט אלוהים