יהוה מחלל את גאוות צור
פרק תשעה־עשר
יהוה מחלל את גאוות צור
1, 2. (א) איזו מין עיר היתה צור הקדומה? (ב) מה ניבא ישעיהו על צור?
היא היתה ’כלילת יופי’ והיה בה ”מרוב כל הון” (יחזקאל כ״ז:4, 12). צי אוניותיה הגדול הפליג בימים למחוזות רחוקים. היא הפכה ’נכבדה מאוד בלב ימים’, ו’ברוב הונה העשירה מלכי ארץ’ (יחזקאל כ״ז:25, 33). זה היה מעמדה של צור במאה השביעית לפה״ס — עיר פֵיניקית במזרח הים התיכון.
2 אך חורבן צור הסתמן באופק. כמאה שנה לפני שתיאר אותה יחזקאל, חזה ישעיהו הנביא את נפילת המעוז הפֵיניקי ואת יגונם של התלויים בו. ישעיהו אף ניבא שלאחר זמן מה יפקוד אלוהים את צור, וישיב לה את ימי הזוהר. כיצד התגשמו דבריו? ומה ניתן להקיש ממה שאירע לצור? אם נבין היטב מה עלה בגורלה של צור ומדוע זה אירע לה, תתחזק אמונתנו ביהוה ובהבטחותיו.
”הילילו, אוניות תרשיש!”
3, 4. (א) היכן שכנה תרשיש, ומה היה הקשר בינה ובין צור? (ב) מדוע יש ליורדי הים הסוחרים עם תרשיש סיבה טובה ’ליילל’?
3 תחת הכותרת ”משא צור”, מכריז ישעיהו: ”הילילו, אוניות תרשיש! כי שֻׁדַּד מבַּית מִבּוֹא” (ישעיהו כ״ג:1). גורסים כי תרשיש שכנה בספרד, והיתה מרוחקת מאוד מצור שבמזרח הים התיכון. a עם זאת, הפֵיניקים היו יורדי ים מנוסים, ולהם אוניות גדולות ובטוחות. יש היסטוריונים הסבורים כי הפֵיניקים היו הראשונים שהבחינו בקשר שבין הירח ובין הגאות והשפל, והראשונים שנעזרו באסטרונומיה לשם ניווט. מכאן שהמרחק הרב בין צור ותרשיש לא הרתיע אותם.
4 בתרשיש הרחוקה התקיים בימי ישעיהו שוק לסחורותיה של צור, ואפשר שבשלב מסוים היתה תרשיש המקור העיקרי לעושרה של צור. לספרד מכרות עשירים בכסף, ברזל, בדיל ומתכות אחרות. (השווה ירמיהו י׳:9; יחזקאל כ״ז:12.) ”אוניות תרשיש” הן כנראה אוניות שהפליגו מצור כדי לסחור עם תרשיש, ויש להן סיבה טובה ’ליילל’, לבכות ולקונן על חורבן ”בַּית מִבּוֹא”, דהיינו נמל הבית שלהן.
5. היכן נודע ליורדי הים הבאים מתרשיש על נפילת צור?
5 היכן נודע ליורדי הים על נפילת צור? ישעיהו משיב: ”מארץ כִּתִּים נגלה למו” (ישעיהו כ״ג:1). ”ארץ כִּתִּים” היא כנראה האי קפריסין השוכן כ־100 קילומטר ממערב לחוף הפֵיניקי. האי קפריסין הוא הנמל האחרון שבו עוגנות האוניות השבות אל צור מן המערב, מתרשיש. מכאן שכאשר עגנו יורדי הים בקפריסין, נודע להם על חורבן נמל הבית האהוב שלהם. איזה הלם! הם בוכים ומייללים מוכי תדהמה ויגון.
6. תאר את טיב היחסים בין צור וצידון.
6 גם יושבי החוף הפֵיניקים מוכים בתדהמה גדולה. הנביא אומר: ”דומו, יושבי אי [רצועת החוף]. סוחר צידון, עובר ים מילאוךְ. ובמים רבים זרע שיחור, קציר יאור, תבואתה; ותהי סְחר גויים” (ישעיהו כ״ג:2, 3). ”יושבי אי” — שכניה של צור — יידומו בתדהמה גמורה מגודל האסון — נפילת צור. מי היו ’סוחרי צידון’ אשר ’מילאו’ או העשירו את יושבי צור? צידון שכנה מצפון לצור במרחק של 35 קילומטר בלבד. במקור היתה צור מעין מושבה של עיר הנמל צידון. צידון כינתה עצמה ’אֵם צור’, וטבעה כינוי זה במטבעותיה. צור אומנם התעשרה יותר מצידון, אך בכל זאת נקראה ”בת צידון”, ויושביה הוסיפו להיקרא צידונים (ישעיהו כ״ג:12). מכאן שהביטוי ”סוחר צידון” מתייחס כנראה לסוחרי צור.
7. כיצד העשירו סוחרי צידון את סביבותיהם?
7 סוחרי צידון העשירים חצו את הים התיכון לאורכו ולרוחבו במסעי המסחר שלהם. הם הובילו למקומות רבים את זרע שיחור, כלומר את תבואת האיזור המזרחי ביותר של נהר הנילוס, השוכן בדלתא של מצרים. (השווה ירמיהו ב׳:18.) ”קציר יאור” כולל גם תוצרת אחרת שמקורה במצרים. מכירת הסחורות וסחר החליפין מניבים רווחים נאים לימאים הסוחרים ולאומות שסחרו איתם. סוחרי צידון מעשירים את צור. לכן כה גדול האבל על חורבנה!
8. איזו השפעה תהיה לחורבן צור על צידון?
8 ישעיהו פונה כעת לצידון ואומר: ”בּוֹשִי, צידון! כי אמר ים, מעוז הים, לאמור: ’לא חַלתי, ולא ילדתי, ולא גידלתי בחורים, רוממתי בתולות’” (ישעיהו כ״ג:4). לאחר חורבן צור תיראה רצועת החוף שבה עמדה בעבר צור, עירומה ושוממה. הים כאילו יבכה בכי תמרורים כאֵם שכולה שנטרפה עליה דעתה, והיא מכחישה שאי־פעם היו לה ילדים. צידון תתבייש במה שאירע לבתה.
9. לאיזה צער ניתן להשוות את הצער והאבל על נפילת צור?
9 רבים יתאבלו לשמע הידיעות על חורבן צור. ישעיהו אומר: ”כאשר שֵמַע למצרים יחילו כְּשֵמַע צור” (ישעיהו כ״ג:5). צער המקוננים על צור יהיה דומה לצער המקוננים על מצרים. ולמה מקוננים על מצרים? כנראה בגלל התגשמותו של ”משא מצרים”, עליו ניבא ישעיהו קודם לכן b (ישעיהו י״ט:1–25). ייתכן שהנביא מתכוון לידיעות על השמדת צבא פרעה בימי משה, ידיעות שעוררו תדהמה וחרדה בקנה מידה רחב (שמות ט״ו:4, 5, 14–16; יהושע ב׳:9–11). מכל מקום, השומעים על חורבן צור יחילו, יסבלו כאבים עזים. הם נקראים להימלט אל תרשיש הרחוקה ולמצוא בה מחסה, ומצוּוים לבכות ולקונן: ”עיברו תרשישה; הילילו, יושבי אי!” (ישעיהו כ״ג:6).
עליזה מ”ימי קדם”
10–12. תאר את עושרה של צור, את ההיסטוריה שלה ואת השפעתה.
10 צור היא עיר קדומה, ואת זאת מזכיר ישעיהו בשאלה: ”הזאת לכם עליזה, מימי קדם, קַדְמָתָהּ?” (ישעיהו כ״ג:7) לצור המשגשגת היסטוריה ארוכה, שראשיתה לכל המאוחר בימי יהושע (יהושע י״ט:29). ברבות השנים יצא לצור שם של יצרנית כלי מתכת, כלי זכוכית וצבע ארגמן. גלימות הארגמן מצור היו מהגלימות היותר יקרות, ואריגיה היקרים היו מבוקשים מאוד בחוגי האצולה. (השווה יחזקאל כ״ז:7, 24.) צור היתה גם מרכז מסחר לשיירות יבשתיות וגם תחנת מעבר גדולה ליצוא וליבוא.
11 העיר שימשה גם כמעוז צבאי. ל. ספרייג דה קמפּ כותב: ”אף שהפֵיניקים לא היו אנשי מלחמה — שכן היו אנשי עסקים יותר מאשר חיילים — הם הגנו על עריהם באומץ, בקנאות ובחירוף נפש. תכונות אלה חברו יחד עם עוצמתם הימית ואיפשרו לאנשי צור לעמוד בפני צבא אשור, הצבא החזק ביותר באותם ימים”.
12 צור אכן הטביעה את חותמה בארצות הים התיכון. ”יובילוה רגליה מרחוק לגור” (ישעיהו כ״ג:7). הפֵיניקים הפליגו למקומות רחוקים, והקימו בהם מרכזי מסחר ותחנות ביניים. במקרים מסוימים גדלו מרכזים אלה והיו למושבות פֵיניקיות. קַרתָגוֹ, למשל, ששכנה לחופי צפון אפריקה, היתה מושבה של צור. לימים, עלתה קַרתָגוֹ על צור, והתחרתה ברומא על השליטה בעמי הים התיכון.
גאוותה תחולל
13. מדוע נשאלת השאלה מי יעז לחרוץ משפט על צור?
13 מאחר שצור היתה קדומה ועשירה, נשאלת השאלה הבאה: ”מי יעץ זאת על צור המַּעֲטִירָה [הנותנת עטרות מלוכה], אשר סוחריה שָׂרים, כנעניה [סוחריה] נכבדי ארץ?” (ישעיהו כ״ג:8) מי יעז לצאת חוצץ נגד עיר ש”מעטירה”, כלומר נותנת ממשל רב בידי אנשי שררה במושבותיה ובמקומות אחרים? מי יעז לפצות פה נגד העיר, שבה הסוחרים הם שרים והרוכלים נכבדים? מוריס חייאבּ, מי ששימש כמנהל אגף העתיקות במוזיאון הלאומי של בֵּירות, לבנון, ציין: ”מן המאה התשיעית ועד המאה השישית לפה״ס דמה מעמדה של צור למעמדה של לונדון בראשית המאה העשרים”. אז מי יעז לפצות פה נגד עיר זו?
14. מי גוזר דין על צור, ומדוע?
14 התשובה לשאלה זו תעורר תדהמה בצור ותחריד אותה. ישעיהו אומר בהשראת אלוהים: ”יהוה צבאות יעצהּ לחלל גאון כל צבי, להקל כל נכבדי ארץ” (ישעיהו כ״ג:9). מדוע גוזר יהוה דין על עיר קדומה ועשירה זו? האם משום שתושביה עובדים את הבעל, אליל הכזב? האם בשל קשריה של צור עם איזבל בת־אתבעל מלך צור וצידון, שנישאה לאחאב מלך ישראל וטבחה את נביאי יהוה? (מלכים א׳. ט״ז:29, 31; י״ח:4, 13, 19) בשני המקרים התשובה היא לא. צור הורשעה בגלל גאוותה. היא התעשרה על חשבון עמים אחרים, ובהם עם ישראל. במאה התשיעית לפה״ס אמר יהוה לצור ולערים אחרות בפי יואל הנביא: ”בני יהודה ובני ירושלים מכרתם לבני היוונים, למען הַרחיקם מעל גבולם” (יואל ד׳:6). היכול אלוהים להעלים עין כשצור נוהגת בעם בריתו כסחורה עוברת לסוחר?
15. כיצד תגיב צור כשיכבוש נבוכדנאצר את ירושלים?
15 צור לא תשתנה גם כעבור מאה שנה. כאשר יחריב צבאו של נבוכדנאצר מלך בבל את ירושלים ב־607 לפה״ס, צור תעלוץ ותשמח. היא תאמר: ”האח! נשברה [ירושלים] דלתות העמים! נָסֵבָּה אלָי. אימלאה — הוחרבה” (יחזקאל כ״ו:2). צור תשמח ותצפה להפיק תועלת מחורבן ירושלים. כאשר בירת יהודה לא תהיה עוד כדי להתחרות בה, תצפה צור למסחר עֵר יותר. אך יהוה ינהג בבוז במי שמחשיבים עצמם ל’נכבדיה’ ומצדדים בגאווה באויבי עמו. הם ייקלו בעיניו.
16, 17. מה יקרה ליושבי צור לאחר נפילת העיר? (ראה הערת שוליים.)
16 יהוה ממשיך להרשיע את צור באמצעות ישעיהו: ”עיברי ארצך כיאור, בת־תרשיש! אין מזח עוד. ידו נטה על הים, הרגיז ממלכות. יהוה ציווה אל כנען לַשמיד מעוזניה. ויאמר: ’לא תוסיפי עוד לעלוז, המעושקה, בתולת בת־צידון. כִּתִּים קומי עֲבוֹרי. גם שם לא ינוח לך’” (ישעיהו כ״ג:10–12).
17 מדוע נקראת צור ”בת־תרשיש”? אולי משום שלאחר מפלת צור, תהיה תרשיש חזקה ממנה. c תושבי צור החרֵבה יפוצו ממנה כמו נהר העולה על גדותיו, ומציף את האדמות סביבו. הודעת ישעיהו ל”בת־תרשיש” מבליטה את חומרת הדברים הצפויים לצור. יהוה עצמו נוטה ידו ומצווה. איש לא יוכל לשנות את התוצאה.
18. מדוע נקראת צור ”בתולת בת־צידון”, וכיצד ישתנה מצבה?
18 ישעיהו קורא לצור גם ”בתולת בת־צידון”, ומכך משתמע שהעיר טרם נלכדה וטרם נבזזה בידי כובש זר, ושהיא עדיין נהנית מעצמאות. (השווה מלכים ב׳. י״ט:21; ישעיהו מ״ז:1; ירמיהו מ״ו:11.) אלא שכעת היא תושמד, וחלק מתושביה יעברו כפליטים אל המושבה הפֵיניקית כִּתִּים. עם זאת, לא תימצא להם שם מנוחה, שכן אבדה להם עוצמתם הכלכלית.
תשודד בידי כשדים
19, 20. מי, לדברי הנבואה, יכבוש את צור, וכיצד התגשמה הנבואה?
19 איזו מעצמה פוליטית תוציא לפועל את משפט יהוה על צור? ישעיהו מכריז: ”הן ארץ כשדים, זה העם — לא היה אשור — יְסָדָהּ לציים. הקימו בַחוּנָיו, עוררו ארמנותיה, שָׂמָהּ למפלה. הילילו, אוניות תרשיש, כי שֻׁדַּד מעוזכן” (ישעיהו כ״ג:13, 14). הכשדים ולא האשורים הם שיכבשו את צור. הם יבנו מגדלים למצור, ימוטטו את ארמונות צור ויהפכו את מעוז אוניות תרשיש לעיי חורבות.
20 כך נובא וכך היה. זמן קצר לאחר חורבן ירושלים מרדה צור בבבל ונבוכדנאצר הטיל מצור על העיר. צור, שחשבה שלא ניתן לכבוש אותה, לא נכנעה. במהלך המצור נעשו ראשיהם של חיילי בבל ’מקורחים’ משפשוף הקסדות, וכתפיהם ’מרוטות’ מכובד החומרים ששימשו לבניית כלי המצור (יחזקאל כ״ט:18). המצור עלה ביוקר לנבוכדנאצר, שהחריב את צור היבשתית, אך לא הצליח לשלול שלל. רוב אוצרות צור הועברו לאי קטן המרוחק קצת פחות מקילומטר מן החוף. ללא אוניות מלחמה לא הצליח מלך בבל לכבוש את האי. רק לאחר 13 שנה של מצור, צור נכנעת. עם זאת, היא עומדת על תילה וחוזה בהתגשמות המשך הנבואה.
”ושבה לְאֶתְנַנָּה”
21. באיזה מובן ’נשכחה’ צור, וכמה זמן היתה נשכחת?
21 ישעיהו ממשיך לנבא: ”והיה ביום ההוא ונשכחַת צור שבעים שנה, כימי מלך אחד” (ישעיהו כ״ג:15). לאחר שיחריבו הבבלים את צור היבשתית, ’תישכח’ צור שעל האי. זו לא היתה מעצמה כלכלית חשובה, וכמנובא היא נשכחה ב”ימי מלך אחד” — המעצמה הבבלית. יהוה מציין בנבואה שנתן בפי ירמיהו שגם צור תהיה בין העמים שישתו מכוס חמתו. הוא אומר: ”ועבדו הגויים האלה את מלך בבל שבעים שנה” (ירמיהו כ״ה:8–17, 22, 27). צור שעל האי לא היתה כפופה לבבל 70 שנים מלאות, שהרי המעצמה הבבלית נפלה ב־539 לפה״ס. מכאן ש־70 השנים הן הימים שבהם היתה בבל בשיאה — כאשר התרברב בית המלוכה הבבלי שהרים כיסאו ”ממעל לכוכבי אֵל” (ישעיהו י״ד:13). עמים שונים נכנעו בזמנים שונים לעול בבל, אך מקץ 70 שנה יישבר עול זה. ומה יעלה בגורלה של צור?
22, 23. מה יקרה לצור לאחר נפילת בבל?
22 ישעיהו מספר: ”מקץ שבעים שנה יהיה לצור כשירת הזונה. ’קחי כינור, סובי עיר, זונה נשכחה. היטיבי נגן; הרבי שיר, למען תיזכֵרי’. והיה מקץ שבעים שנה יפקוד יהוה את צור, ושבה לְאֶתְנַנָּה, וזנתה את כל ממלכות הארץ על פני האדמה” (ישעיהו כ״ג:15–17).
23 משנפלה בבל ב־539 לפה״ס היתה פֵיניקיה לפחווה או מחוז של המעצמה מדי ופרס. כורש הגדול מלך פרס היה שליט סובלני. תחת השלטון החדש מחדשת צור את פעילותה משכבר בימים, ומשתדלת מאוד לזכות להכרה מחודשת כמרכז מסחרי עולמי. דומה הדבר לזונה ששכחוהּ לקוחותיה ועזבוהּ, והיא מבקשת למשוך לקוחות חדשים. לשם כך היא משוטטת ברחובות, מנגנת בכינור ושרה את שיריה. האם יצלח בידי צור? כן. יהוה יצליח את דרכה. עם הזמן כה תשגשג העיר שעל האי, שבשלהי המאה השישית לפה״ס יאמר זכריה הנביא: ”וַתִּבֶן צור מָצור לה, ותצבור כסף כעפר וחָרוּץ [זהב] כטיט חוצות” (זכריה ט׳:3).
’והיה סחרה קודש’
24, 25. (א) כיצד הפכו רווחי צור קדושים ליהוה? (ב) איזו נבואה מנבא יהוה על צור אף־על־פי שעזרה לעמו?
24 המילים הבאות בהחלט מדהימות: ”והיה סחרה וְאֶתְנַנָּהּ קודש ליהוה. לא ייאצר ולא יֵחָסֵן, כי ליושבים לפני יהוה יהיה סַחְרָהּ. לאכול לשובעה וְלִמְכַסֶּה עתיק” (ישעיהו כ״ג:18). כיצד יהפוך הרווח הכספי של צור לקדוש? יהוה מכוון את השתלשלות העניינים כרצונו — כדי שיהיה לעמו אוכל לשובע וכסות. כך קורה לאחר שיבת היהודים מגלות בבל. אנשי צור מסייעים בידם ומספקים להם ארזים לבניית המקדש. הם גם שבים לסחור עם העיר ירושלים (עזרא ג׳:7; נחמיה י״ג:16).
25 למרות זאת, יש בפי יהוה משא נוסף נגד צור. זכריה חוזה לגבי העיר שעל האי שהתעשרה זה מקרוב: ”הנה אֲדֹנָי יורישנה, והיכה בים חֵילָהּ, והיא באש תיאכל” (זכריה ט׳:4). כך היה ביולי שנת 332 לפה״ס כאשר החריב אלכסנדר הגדול את העיר הגאה, גבירת הים.
התרחק מחומרנות וגאווה
26. על מה גינה אלוהים את צור?
26 יהוה גינה את צור על גאוותה, שכן גאווה היא תכונה שהוא מתעב. ”עיניים רמות” הן הראשונות ברשימה של שבעת הדברים שיהוה שונא (משלי ו׳:16–19). פאולוס הצביע על הקשר בין הגאווה ובין השטן, וגם בתיאור צור הגאה בפי יחזקאל יש מאפיינים המתארים את השטן (יחזקאל כ״ח:13–15; טימותיאוס א׳. ג׳:6). במה מתגאה צור? יחזקאל פנה אל צור ואמר: ”ויגבה לבבך בחילך” (יחזקאל כ״ח:5). העיר התמסרה למסחר ולצבירת הון. גאוותה על הצלחתה היתה מוגזמת. באמצעות יחזקאל אמר יהוה ל”נגיד צור”: ”גבה לבך ותאמר, ’אֵל אני. מושב אלוהים ישבתי’” (יחזקאל כ״ח:2).
27, 28. באיזו מלכודת עלולים אנשים ליפול, וכיצד המחיש זאת ישוע?
27 עמים ככלל ואנשים כפרט עלולים להתגאות ולפתח השקפה מוטעית לגבי העושר. ישוע סיפר משל שהראה עד כמה מלכודת זו תמימה לכאורה. הוא סיפר על איש עשיר ששדותיו הניבו יבול רב. כשלבו טוב עליו, תכנן האיש להרוס את אסמיו ולבנות גדולים מהם, כדי לאגור בהם את תבואתו, וציפה בשמחה לחיי נוחות ארוכים. אך זה לא מה שקרה. אלוהים אמר לו: ”כסיל! בעצם הלילה הזה ידרשו ממך את נפשך, והדברים שהכנת למי יהיו?” האיש מת, ועושרו לא הועיל לו במאום (לוקס י״ב:16–20).
28 ישוע סיכם את המשל במילים: ”ככה הוא מי שאוצר בשביל עצמו ואינו מעשיר למען אלוהים” (לוקס י״ב:21). אין כל רע בעושר, ואין זה חטא שיש יבול טוב. טעותו של האיש היתה שהפך את הדברים הללו לדבר העיקרי בחיים. את כל יהבו השליך על עושרו. כשהרהר בעתיד, לא הביא בחשבון את יהוה אלוהים.
29, 30. כיצד הזהיר יעקב מפני ביטחון עצמי מופרז?
29 יעקב הבהיר את הנושא חד־משמעית. הוא אמר: ”הוי האומרים, ’היום או מחר נלך לעיר פלונית, נעשה שם שנה אחת, נסחר ונעשה הון’, ואינכם יודעים מה ילד יום. מה הם חייכם? הלוא אד אתם, הנראה לרגע ואחר כך נעלם. ראוי היה שתאמרו, ’אם ירצה יהוה, נחיה ונעשה כזאת וכזאת’” (יעקב ד׳:13–15). יעקב הצביע בהמשך על הקשר בין העושר ובין הגאווה: ”אך הנה אתם עוד מתגאים ביומרותיכם. כל גאווה כזאת רעה היא” (יעקב ד׳:16).
30 שוב, אין זה חטא לעשות עסקים. החטא הוא הגאווה, היהירות והביטחון העצמי המופרז שצבירת העושר עלולה להוליד. משל קדום אחד מציין בתבונה: ”רֵאשׁ [עוני] ועושר אל תיתן לי”. עוני עלול להקשות על החיים, ואילו עושר עלול לגרום לאדם ’להתכחש לאלוהים ולומר: ”מי יהוה?”’ (משלי ל׳:8, 9).
31. אילו שאלות מוטב למשיחי לשאול את עצמו?
31 בעולם של ימינו נפלו רבים במלכודת החמדנות והאנוכיות. האווירה המסחרית שמה דגש רב בעושר. לכן מוטב לכל משיחי לבחון את עצמו ולוודא שלא נפל במלכודת שבה נפלה עיר המסחר צור. האם רוב זמנו ומרצו מוקדשים לרדיפת מטרות חומריות? האם הוא עבד של הממון? (מתי ו׳:24) האם הוא מקנא במי שרכושו רב או טוב משלו? (גלטים ה׳:26) ואם הוא עשיר, האם הוא סבור בגאווה שמגיעות לו תשומת לב רבה יותר או זכויות יתר? (השווה יעקב ב׳:1–9.) אם אינו עשיר, האם הוא ’שואף להתעשר’ בכל מחיר? (טימותיאוס א׳. ו׳:9) האם הוא כה טרוד בעסקיו עד כי שירות אלוהים נדחק לקרן זווית בחייו? (טימותיאוס ב׳. ב׳:4) האם הוא כה שקוע ברדיפת ממון שהוא שוכח את העקרונות המשיחיים בעסקיו? (טימותיאוס א׳. ו׳:10).
32. מפני מה הזהיר יוחנן, וכיצד נוכל לשעות לאזהרתו?
32 יהא מצבנו הכלכלי אשר יהא, עלינו תמיד להציב את המלכות במקום הראשון בחיינו. חיוני שלא נשכח את דברי השליח יוחנן: ”אל תאהבו את העולם, אף לא את מה שבעולם. איש אם יאהב את העולם אין בו אהבת האב” (יוחנן א׳. ב׳:15). נכון, אנחנו נעזרים בכלכלה העולמית לקיומנו (תסלוניקים ב׳. ג׳:10). ולכן אפשר לומר שאנו ”נהנים מן העולם”. אך, ’איננו נהנים ממנו׳ עד תום (קורינתים א׳. ז׳:31). אם יש בנו אהבה יתרה לדברים חומריים — ל”מה שבעולם” — הדבר בא על חשבון אהבתנו ליהוה. ניסיון בלתי נלאה להשביע ”תאוות בשרים, תאוות העיניים וגאוות הנכסים” אינו עולה בקנה אחד עם עשיית רצון אלוהים, d ורק בזכות עשיית רצון אלוהים נעמוד לעד, כלומר נחיה לנצח (יוחנן א׳. ב׳:16, 17).
33. כיצד יכולים המשיחיים להיזהר מן המלכודת שבה נפלה צור?
33 צור נפלה במלכודת החומרנות. היא הצליחה מבחינה כלכלית, אך גבה לבה והיא נענשה על גאוותה. דוגמתה משמשת אזהרה לעמים ולאנשים כיום. מה עדיף לנהוג כעצת השליח פאולוס! הוא הפציר במשיחיים ”שלא ירום לבבם ולא יבטחו בעושר שאין בו ביטחון, אלא באלוהים המעניק לנו את הכל בשפע להנאתנו” (טימותיאוס א׳. ו׳:17).
[הערות שוליים]
a יש חוקרים המזהים את תרשיש עם סרדיניה, אי במערב הים התיכון. גם סרדיניה היתה רחוקה מאוד מצור.
b עיין בפרק 15 בעמודים 200–207.
c הסבר אחר הוא ש”בת־תרשיש” היא יושבי תרשיש. ספר עיון אחד מציין כי ”אנשי תרשיש יהיו מעתה ואילך חופשיים לעבור בימים ולסחור בדומה ליאור העולה על גדותיו ומציף את כל סביבותיו”. עם זאת, הדגש הוא על ההשלכות הקיצוניות של נפילת צור.
d ”גאוות הנכסים” תורגמה מהמילה אָלָזוֹנִיאָה ביוונית. זו מתוארת כ”יומרה רעה וריקנית המסתמכת על יציבות הדברים הארציים” (הלקסיקון היווני־אנגלי החדש מאת תַּיֶיר [s Greek–English Lexicon’The New Thayer]).
[שאלות לימוד]
[מפה בעמוד 256]
(לתרשים מעומד, ראה המהדורה המודפסת)
אירופה
ספרד (ייתכן שזוהי תרשיש)
הים התיכון
סרדיניה
קפריסין
אסיה
צידון
צור
אפריקה
מצרים
[תמונה בעמוד 250]
בבל ולא אשור היא שתכבוש את צור
[תמונה בעמוד 256]
מטבע ועליו דמותו של מלקרט, גדול אלי צור
[תמונה בעמוד 256]
דגם של אונייה פֵיניקית
