ישועה ושמחה תחת מלכות המשיח
פרק שלושה־עשר
ישועה ושמחה תחת מלכות המשיח
1. תאר את מצבו הרוחני של עם בריתו של אלוהים בימי ישעיהו.
בימי ישעיהו היה מצבו הרוחני של עם בריתו של אלוהים בכי רע. אפילו בימי מלכותם של המלכים הנאמנים, כגון עוזיהו ויותם, זיבחו רבים בבמות (מלכים ב׳. ט״ו:1–4, 34, 35; דברי הימים ב׳. כ״ו:1, 4). כשהוכתר חזקיהו למלך, הוא נאלץ להכרית מן הארץ את כל הקשור לפולחן הבעל (דברי הימים ב׳. ל״א:1). אין פלא אפוא, שיהוה קרא לעמו לשוב אליו והזהיר אותם מפני העונש שיביא עליהם!
2, 3. אילו דברי נחמה הפנה יהוה למעוניינים לשרתו חרף חוסר הנאמנות הרווחת?
2 אך לא כולם היו סוררים וממרים. היו ליהוה נביאים נאמנים, וייתכן מאוד שגם חלק מהעם שעה להם. אל אלה הפנה יהוה דברי נחמה. לאחר שישעיהו הנביא מתאר את הביזה וההרס שתותיר פלישת אשור ביהודה, הוא כותב בהשראת אלוהים את אחד הקטעים היפים ביותר במקרא — תיאור הברכות שתרעיף מלכות המשיח. a חלק מן הברכות הללו אומנם כבר התגשמו בזעיר אנפין בשובם של היהודים מגלות בבל, אך התגשמותה העיקרית והמלאה של הנבואה חלה בימינו. ישעיהו ובני עמו הנאמנים לא זכו לראות את הברכות. עם זאת, הם ציפו להן באמונה, והם יזכו לחזות בהתגשמות דברי ישעיהו לאחר תחיית המתים (עברים י״א:35).
3 גם עובדי יהוה בני זמננו זקוקים לעידוד. ערכי המוסר המנוונים של העולם, ההתנגדות האכזרית להכרזת המלכות וחולשותיהם האישיות מהווים מבחן לאמונתם. בכוחם של דברי ישעיהו הנפלאים על המשיח ועל מלכות המשיח לחזק את ידיהם של משרתי אלוהים ולעזור להם להתמודד עם הקשיים.
המשיח — מנהיג מוכשר
4, 5. מה ניבא ישעיהו על ביאת המשיח, ולְמה ייחס כנראה מתי את דברי ישעיהו?
4 מאות שנים לפני ישעיהו ניבאו כותבי מקרא עברים על ביאת המשיח, המנהיג האמיתי שישלח יהוה לישראל (בראשית מ״ט:10; דברים י״ח:18; תהלים קי״ח:22, 26). אך כעת מספק יהוה ביד ישעיהו פרטים נוספים. ישעיהו כותב: ”ויָצָא חוטר מגזע ישי, ונֵצֶר משורשיו יִפְרֶה” (ישעיהו י״א:1; השווה תהלים קל״ב:11). המילים ”חוטר” ו”נצר” מעידות כי המשיח יהיה צאצא של ישי ושל דוד בן־ישי, אשר נמשח בשמן למלך ישראל (שמואל א׳. ט״ז:13; ירמיהו כ״ג:5; ההתגלות כ״ב:16). בבוא המשיח האמיתי, ה”נצר” לבית דוד, יניב פרי טוב.
5 המשיח המובטח הוא ישוע. מתי, אשר כתב את אחד מספרי הבשורה, רמז על הכתוב בישעיהו י״א:1 כשאמר שישוע נקרא ”נצרתי” (ע״ח) למען יתקיימו דברי הנביאים. היות שישוע גדל בעיר נצרת, נקרא שמו נצרתי [או נוצרי], שם הגזור מאותו השורש של ”נצר” המוזכר בישעיהו י״א:1 (מתי ב׳:23; לוקס ב׳:39, 40).
6. איזה מין שליט יהיה המשיח לדברי הנבואה?
6 איזה מין שליט יהיה המשיח? האם ידמה למלך אשור האכזרי וקשה הלב אשר החריב את ממלכת ישראל בת עשרת השבטים? ודאי שלא. ישעיהו מספר על המשיח: ”ונחה עליו רוח יהוה, רוח חוכמה ובינה, רוח עצה וגבורה, רוח דעת ויראת יהוה. והריחוֹ [הנאתו תהיה] ביראת יהוה” (ישעיהו י״א:2, 3). המשיח אינו נמשח בשמן, אלא ברוח הקודש. וכך אירע בטבילת ישוע. יוחנן המטביל ראה את רוח הקודש יורדת על ישוע בדמות יונה (לוקס ג׳:22). רוח יהוה ’נחה’ על ישוע, והוא העיד על כך כשפעל בחוכמה ובינה, בעצה וגבורה ודעת. אלו תכונות מעולות לשליט!
7. מה הבטיח ישוע לתלמידיו הנאמנים?
7 גם תלמידי ישוע יכולים לקבל את רוח הקודש. באחת מדרשותיו הכריז ישוע: ”הן אתם הרעים יודעים לתת מתנות טובות לבניכם, כל שכן האב שבשמים יתן את רוח הקודש למבקשים ממנו!” (לוקס י״א:13) לכן, לעולם אל נהסס לבקש מאלוהים את רוח הקודש, ואל נחדל לטפח את פירותיה הטובים — ”אהבה, שמחה, שלום, אורך רוח, נדיבות, טוב לב, נאמנות, ענווה, ריסון עצמי” (גלטים ה׳:22, 23). יהוה מבטיח להיענות לבקשת תלמידי ישוע המבקשים את ”החוכמה אשר ממעל” כדי להתמודד בהצלחה עם בעיות החיים (יעקב א׳:5; ג׳:17).
8. כיצד מוצא ישוע הנאה ביראת יהוה?
8 מהי היראה שמגלה המשיח כלפי יהוה? ישוע בוודאי אינו מפחד מפני אלוהים ואינו חושש פן ידון אותו האלוהים לכף חובה. המשיח רוחש לאלוהים יראת כבוד — הערצה והוקרה הנובעות מאהבה. אדם ירא אלוהים חפץ לעשות ”את הטוב בעיניו” של אלוהים, כפי שעשה ישוע (יוחנן ח׳:29). ישוע מלמד בדבריו ובמעשיו שאין שמחה גדולה יותר מלהתהלך ביראת יהוה מדי יום ביומו.
שופט צדיק ורחמן
9. איזה מופת מציב ישוע לכל מי שנקראים להכריע בעניינים שיפוטיים בקהילה המשיחית?
9 ישעיהו מנבא על עוד כמה ממאפייני המשיח. ”לא למראה עיניו ישפוט, ולא למשמע אוזניו יוכיח” (ישעיהו י״א:3). לוּ היה עליך לעמוד בפני בית דין, היית בוודאי מאושר אם היה לך שופט כזה. המשיח מסוגל לשפוט את האנושות כולה. טיעונים כוזבים, תחבולות מתוחכמות המיועדות לאולם בית המשפט, שמועות או גורמים חיצוניים, כגון עושר, אינם מטים את דינו. הוא מבחין ברמייה ואינו מסתנוור מרושם חיצוני שלילי, משום שהוא רואה את ”האדם אשר בסתר הלב” (פטרוס א׳. ג׳:4). המופת הנעלה של ישוע משמש מודל לחיקוי עבור כל מי שנקראים להכריע בעניינים שיפוטיים בקהילה המשיחית (קורינתים א׳. ו׳:1–4).
10, 11. (א) כיצד מתקן ישוע את תלמידיו? (ב) איזה משפט יביא ישוע על הרשעים?
10 כיצד ישפיעו תכונותיו הנעלות של המשיח על משפטיו? ישעיהו מסביר: ”ושפט בצדק דלים, והוכיח במישור לענווי ארץ. והיכה ארץ בשבט פיו; וברוח שפתיו ימית רשע. והיה צדק איזור מותניו, והאמונה איזור חלציו” (ישעיהו י״א:4, 5).
11 כאשר תלמידיו זקוקים לתיקון, ישוע מתקן אותם בדרך שתועיל להם ביותר, דוגמה מצוינת לזקני־הקהילה המשיחיים. הרשעים, לעומת זאת, יכולים לצפות לדין חמור. כשיצטרך העולם לתת את הדין לפני אלוהים, ”יכה [משיח] ארץ” בקולו הסמכותי, ויוציא אל הפועל את דין הרשעים — השמדה (תהלים ב׳:9; השווה ההתגלות י״ט:15). בסופו של דבר לא יהיו יותר רשעים שיפריעו את שלוות האנושות (תהלים ל״ז:10, 11). ישוע, החגור צדק ואמונה על מותניו וחלציו, בהחלט מסוגל לעשות כן (תהלים מ״ה:4–8).
שינוי התנאים בעולם
12. אילו לבטים היו אולי לאחד מבני ישראל כששקל אם לצאת מבבל ולשוב אל הארץ המובטחת?
12 דמיין לך את לבטיו של אחד מבני ישראל, כשנודע לו שהצהרת כורש אומרת שהיהודים יכולים לשוב לירושלים ולבנות את בית המקדש. האם כדאי לעזוב את הביטחון בבבל ולצאת למסע הארוך הביתה? בשבעים שנות הגלות היו שדות ישראל עזובים, ושימשו בית גידול לעשבים שוטים. זאבים, נמרים, אריות ודובים שוטטו בשדות בחופשיות. גם נחשי הפתן קבעו שם את משכנם. שבי ציון יצטרכו להסתמך על הבהמות למחייתם — על הצאן והעדרים לחלב, צמר ובשר, ועל השוורים שימשכו במחרשה. ומה יקרה אם ייטרפו על־ידי חיות טרף או אם את ילדיהם הקטנים יכישו נחשים? ומה אם יפשטו עליהם שודדים במהלך המסע?
13. (א) איזו תמונה משמחת ישעיהו מצייר? (ב) מניין לנו שהשלום שמתאר ישעיהו אינו עוסק אך ורק בביטחון מפני חיות בר?
13 ישעיהו מצייר כעת בצבעים חיים תמונה משמחת של התנאים שישכין אלוהים בארץ. הוא אומר: ”וגר זאב עם כבש, ונמר עם גדי ירבץ, ועגל וכפיר ומריא יחדיו; ונער קטון נוהג בם. ופרה ודוב תרעינה, יחדיו ירבצו ילדיהן, ואריה כבקר יאכל תבן. ושעשע יונק על חור פתן; ועל מאורת צפעוני גמול ידו הדה. לא יָרֵעו ולא ישחיתו בכל הר קודשי, כי מלאה הארץ דעה את יהוה כמים לים מכסים” (ישעיהו י״א:6–9). מילים נוגעות ללב, נכון? שים לב שהשלום המתואר כאן נובע מדעת יהוה, ומכאן שאין מדובר אך ורק בביטחון מפני חיות בר. דעת יהוה אינה משנה בעלי־חיים, אך היא משפיעה על אנשים. בני ישראל לא היו צריכים לירוא מפני חיות או אנשים חייתיים, לא בדרכם הביתה ולא בארצם המשוקמת (עזרא ח׳:21, 22; ישעיהו ל״ה:8–10; ס״ה:25).
14. מהי ההתגשמות הרחבה יותר של ישעיהו י״א:6–9?
14 עם זאת, לנבואה זו יש התגשמות רחבה יותר. ב־1914 הוכתר ישוע המשיח למלך על הר ציון השמימי. ב־1919 יצאה שארית ”ישראל השייכים לאלוהים” מן השבי לבבל והחלה לשקם את עבודת אלוהים האמיתית (גלטים ו׳:16). כך נסללה הדרך להתגשמות העכשווית של נבואת גן־העדן שניבא ישעיהו. ”דעת” יהוה, כלומר ידע מדויק עליו, שינתה את אישיותם של רבים (קולוסים ג׳:9, 10). אנשים שהיו אלימים הפכו לרודפי שלום (רומים י״ב:2; אפסים ד׳:17–24). שינויים אלה התחוללו בחייהם של מיליונים, משום שנבואת ישעיהו כוללת גם מספר הולך וגדל של משיחיים בעלי תקווה ארצית (תהלים ל״ז:29; ישעיהו ס׳:22). הם לומדים לצפות לעת שכל הארץ תשוב ותהיה גן־עדן בטוח ושליו, כמו שתכנן אלוהים מלכתחילה (מתי ו׳:9, 10; פטרוס ב׳. ג׳:13).
15. האם הגיוני להניח שנבואת ישעיהו תתגשם כפשוטה בגן־העדן המשוקם? הסבר.
15 האם תתגשם נבואת ישעיהו פעם נוספת, אולי אף כפשוטה, בגן־עדן המשוקם? סביר להניח שכן. הנבואה מבטיחה למי שיחיו תחת שלטון המשיח את מה שהבטיחה לשבי ציון — שהם וילדיהם יהיו מוגנים מפני בני אדם ומפני החיות. הללו יהנו תחת מלכות המשיח מן התנאים השלווים שהיו לאדם וחוה בגן־עדן. כתבי־הקודש אינם מציינים, כמובן, איך בדיוק נראו החיים בגן־עדן או איך הם ייראו בגן־העדן העתידי. אך נוכל להיות סמוכים ובטוחים, שאם המלך ישוע המשיח האוהב הוא שמולך עלינו, הכל יתנהל כשורה.
המשיח משקם את עבודת אלוהים האמיתית
16. מה שימש כאות או נס לעם אלוהים ב־537 לפה״ס?
16 עבודת אלוהים האמיתית הותקפה לראשונה כאשר הצליח השטן להשפיע על אדם וחוה להמרות את פי יהוה. מאז ואילך לא חדל השטן לנסות להרחיק כמה שיותר אנשים מאלוהים. אלא שיהוה לעולם לא ירשה לעבודת אלוהים הטהורה להיעלם מעל פני האדמה. שמו מעורב בכך, והוא דואג לכל משרתיו. לכן הוא מבטיח בפי ישעיהו הבטחה מדהימה: ”והיה ביום ההוא שורש ישי אשר עומד לנס עמים, אליו גויים ידרושו, והיתה מנוחתו כבוד” (ישעיהו י״א:10). ירושלים, העיר שהפך דוד לבירת ישראל, שימשה כבר ב־537 לפה״ס כאות או נס הקורא לשארית נאמנה מן היהודים בתפוצות לשוב אליה ולבנות מחדש את בית המקדש.
17. כיצד עמד ישוע ”לנס עמים” במאה הראשונה ובימינו?
17 הנבואה אינה מסתכמת בכך, אלא מצביעה כאמור על שלטון המשיח, מנהיג האמת לאנשי כל העמים. השליח פאולוס ציטט את ישעיהו י״א:10 כדי להראות שבימיו יתקבצו בני כל העמים אל הקהילה המשיחית. הוא ציטט את הפסוק מתרגום השבעים וכתב: ”וישעיהו אומר: ’והיה שורש ישי אשר עומד לנס עמים, אליו גויים יקוו’” (רומים ט״ו:12, דל׳). לנבואה יש משמעות רחבה אף יותר. היא נוגעת לעצם ימינו, התקופה שבה אנשים בני כל העמים מוכיחים שהם אוהבים את יהוה בכך שהם תומכים באחיו המשוחים של המשיח (ישעיהו ס״א:5–9; מתי כ״ה:31–40).
18. כיצד מהווה ישוע ’נקודת איסוף’ בימינו?
18 ה”יום ההוא” שעליו ניבא ישעיהו החל בהתגשמות בת זמננו ב־1914, כאשר מָלך המשיח במלכות אלוהים השמימית (לוקס כ״א:10; טימותיאוס ב׳. ג׳:1–5; ההתגלות י״ב:10). מאז משמש ישוע המשיח כאות או נס ברור, כנקודת איסוף לעם ישראל הרוחני ולאנשים בני כל העמים שכלתה נפשם לממשלת צדק. בשורת המלכות מוכרזת בהכוונת המשיח לכל העמים, ממש כפי שניבא ישוע (מתי כ״ד:14; מרקוס י״ג:10). לבשורה הטובה ניכרת השפעה חזקה. ”המון רב, אשר לא יכול איש למנותו, מכל האומות” מתקבץ אל המשיח, ומצטרף לשארית המשוחה בעבודת אלוהים הטהורה (ההתגלות ז׳:9). רבים נוספים מתחילים להתרועע עם השארית ב’בית תפילתו’ הרוחני של יהוה, ומוסיפים כבוד למקום ”מנוחתו” של המשיח, כלומר להיכלו הרוחני האדיר של יהוה (ישעיהו נ״ו:7; חגי ב׳:7).
עם מאוחד משרת את יהוה
19. באילו שני מקרים שיקם יהוה את שארית עמו שנפוץ בעולם?
19 ישעיהו מזכיר לבני ישראל שיהוה כבר הושיע אותם בעבר, כשדוכאו בידי אויב חזק. חלק זה בתולדות ישראל — השחרור מן השעבוד למצרים בכוחו של יהוה — יקר ללבם של כל הנאמנים בעם ישראל. וכך כותב ישעיהו: ”והיה ביום ההוא יוסיף אֲדֹנָי, שנית, ידו לקנות את שאר עמו, אשר יישאר מאשור וממצרים ומפתרוס ומכוש ומעילם ומשנער ומֵחֲמָת ומאיי הים. ונשא נס לגויים ואסף נדחי ישראל; ונפוצות יהודה יקבץ מארבע כנפות הארץ” (ישעיהו י״א:11, 12). יהוה כאילו יאחז בידם של שארית הנאמנים מיהודה וישראל, יוציאם מהעמים שאליהם נפוצו, ויביאם הביתה בשלום. כך אירע בזעיר אנפין ב־537 לפה״ס. אך מה מכובדת ונפלאה עוד יותר ההתגשמות העיקרית! ב־1914 נשא יהוה ”נס לגויים” — את המלך ישוע המשיח. אך מ־1919 החלה להתקבץ אל האות הזה שארית ”ישראל השייכים לאלוהים”, כשהיא להוטה להשתתף בעבודת אלוהים הטהורה תחת שלטון מלכותו. עם רוחני ייחודי זה מורכב מ”בני כל שבט ולשון, מכל עם ואומה” (ההתגלות ה׳:9).
20. איזו אחדות שררה בעם אלוהים לאחר ששבו מבבל?
20 כעת מתאר ישעיהו את אחדותו של העם המשוקם. הוא פונה לממלכה הצפונית בשם אפרים ולממלכה הדרומית בשם יהודה, ואומר: ”וסרה קנאת אפרים וצוררי יהודה ייכרתו. אפרים לא יקנא את יהודה ויהודה לא יָצור את אפרים. ועפו בכתף פלישתים ימה, יחדיו יבוזו את בני קדם. אדום ומואב משלוח ידם ובני עמון משמעתם” (ישעיהו י״א:13, 14). שבי ציון לא יהיו עוד מפולגים לשתי ממלכות. בני כל שבטי ישראל ישובו באחדות לארצם (עזרא ו׳:17). לא עוד יהיו קנאה וצרות עין ביניהם. הם יהיו עם מאוחד ויֵצאו מנצחים במלחמתם בשכניהם ואויביהם.
21. איזו אחדות מרשימה שוררת בקרב משרתי אלוהים בימינו?
21 אך מרשימה אף יותר היא האחדות השוררת ב”ישראל השייכים לאלוהים”. בקרב שנים־עשר השבטים הסמליים של עם ישראל הרוחני שוררת זה כ־000,2 שנה האחדות הנובעת מאהבה לאלוהים ולאחיהם ואחיותיהם הרוחניים (קולוסים ג׳:14; ההתגלות ז׳:4–8). בקרב משרתי יהוה בימינו — עם ישראל הרוחני וגם בעלי התקווה הארצית — שוררים שלום ואחדות כל־עולמית תחת שלטון המשיח. התנאים הללו נעדרים לחלוטין מכנסיות הנצרות. עדי־יהוה מציגים חזית רוחנית מאוחדת אל מול ניסיונות השטן להתנגד לעבודתם את אלוהים. הם מבצעים כעם אחד את אשר ציווה עליהם ישוע — לבשר לכל העמים על מלכות המשיח וללמדם (מתי כ״ח:19, 20).
יעברו את המכשולים
22. כיצד יחרים יהוה את ”לשון ים מצרים” ו’יניף ידו על הנהר’?
22 מכשולים רבים, פיזיים ורוחניים, עומדים בדרכם של שבי ציון. כיצד יתגברו עליהם? ישעיהו אומר: ”והחרים יהוה את לשון ים מצרים, והניף ידו על הנהר בַּעְיָם רוחו [בלהט רוחו]. והיכהו לשבעה נחלים, והדריך בַּנְּעָלִים” (ישעיהו י״א:15). יהוה הוא שיסיר את כל המכשולים מן הדרך של עמו השב לארצו. אפילו מחסום אדיר כמו ”לשון ים מצרים” (כדוגמת מפרץ סואץ) ומחסום בלתי־עביר כנהר הפרת האימתני, ייבשו כביכול, כדי שאדם יוכל לחצותם מבלי לחלוץ את נעליו או סנדליו!
23. באיזה מובן תהיה ”מסילה” או דרך סלולה ומהירה ”מאשור”?
23 בימי משה הכין יהוה לישראל דרך מילוט ממצרים אל הארץ המובטחת. גם כעת יעשה דבר דומה: ”והיתה מסילה לשאר עמו אשר יישאר מאשור, כאשר היתה לישראל ביום עלותו מארץ מצרים” (ישעיהו י״א:16). יהוה יוביל את שבי ציון במעין דרך סלולה ומהירה מהגלות אל מולדתם. המתנגדים ינסו לעצור בעדם, אך יהוה אלוהיהם יהיה עימהם. גם המשיחיים המשוחים ובני לווייתם נתונים כיום למתקפה אכזרית, אך מתקדמים באומץ. הם יצאו מאשור בת זמננו שהיא עולמו של השטן, ועוזרים גם לזולת לצאת ממנה. ידוע להם כי עבודת אלוהים הטהורה תפרח ותעשה חיל, שכן אין זו מלאכתו של אדם, אלא מלאכת אלוהים.
לנתיני המשיח שמחת אין קץ!
24, 25. באיזו קריאה של ביטויי הלל והכרת טובה יוצא עמו של יהוה?
24 בעליזות מתאר כעת ישעיהו את ששון העם על מימוש דבר יהוה. ”ואמרת ביום ההוא: ’אודך יהוה, כי אנפת בי [חרה אפך בי], ישוב אפך, ותנחמני’” (ישעיהו י״ב:1). יהוה אומנם העניש את עמו הסורר בחומרה. אך העונש השיג את מטרתו — שיקום היחסים בינו ובין העם והשבת הפולחן הטהור על כנו. יהוה מבטיח לעובדיו הנאמנים כי בסופו של דבר יושיעם. ולכן אין פלא שהם מביעים הערכה!
25 בני ישראל השבים לארצם שמים ביטחון מלא ביהוה, וקוראים: ”’הנה אל ישועתי! אבטח ולא אפחד, כי עוזי וזמרת יה יהוה, ויהי לי לישועה’. ושאבתם מים בששון, ממעייני הישועה” (ישעיהו י״ב:2, 3). המילה ’זמרה’ שבפסוק 2 מתורגמת בתרגום השבעים ל”הלל”. עובדי האל פוצחים בשיר על הישועה שהנחיל להם ”יה יהוה”. ”יה” הוא קיצור של השם יהוה, והוא מופיע במקרא כדי להעצים את רגשי ההלל והכרת הטובה. הצירוף ”יה יהוה” — הכפלת השם המפורש — מגביר עוד יותר את עוצמת ההלל לאלוהים.
26. מי בימינו מודיעים בעמים את עלילותיו של אלוהים?
26 עובדי יהוה האמיתיים אינם יכולים לאצור בתוכם את שמחתם. ישעיהו מנבא: ”ואמרתם ביום ההוא: ’הודו ליהוה! קיראו בשמו. הודיעו בעמים עלילותיו. הזכירו כי נשגב שמו. זמרו יהוה, כי גֵאוּת עשה. מוּדַעַת זאת בכל הארץ’” (ישעיהו י״ב:4, 5). המשיחיים המשוחים ’מספרים את תהילותיו של הקורא אותם מחושך אל אורו הנפלא’, וברבות השנים הצטרפו אליהם גם ’הצאן האחרות’ לפעילות זו. המשוחים הם ”עם נבחר... גוי קדוש” הנבדלים למטרה זו מאז 1919 (יוחנן י׳:16; פטרוס א׳. ב׳:9). הם מכריזים כי נשגב שמו הקדוש של יהוה, ומיידעים בכך את כל הארץ. הם מובילים בשמחה את כל עובדי יהוה דרך האמצעי שסיפק יהוה לישועתם. קריאת ישעיהו מתממשת. ”צהלי ורוני, יושבת ציון, כי גדול בקרבך קדוש ישראל!” (ישעיהו י״ב:6) קדוש ישראל הוא יהוה אלוהים בכבודו ובעצמו.
הבט אל העתיד בביטחון!
27. במה בטוחים המשיחיים עת שהם מצפים למימוש תקוותם?
27 מיליונים כבר נקבצו אל ה”נס לגויים”, אל ישוע המשיח המולך במלכות אלוהים. הם שמחים להיות נתיני המלכות ומאושרים להכיר את יהוה אלוהים ואת בנו (יוחנן י״ז:3). הם מוצאים אושר רב באגודת האחים המשיחית ובאחדות השוררת בה, ומשתדלים בכל מאודם לשמור על השלום שמאפיין את משרתי יהוה האמיתיים (ישעיהו נ״ד:13). הם משוכנעים ש’יה יהוה’ הוא אל המקיים את הבטחותיו, בטוחים בתקוותם ונהנים מאוד לשתף בה אחרים. מי יתן וכל עובדי יהוה יתמידו לשרת את אלוהים בכל מאודם ויעזרו גם לאחרים לעשות כן! הבה נשית לבנו לדברי ישעיהו ונשמח בישועתנו באמצעות משיח יהוה!
[הערת שוליים]
[שאלות לימוד]
[תמונות בעמוד 158]
המשיח הוא ”חוטר” ישי, צאצא של דוד המלך
[תמונה על עמוד שלם בעמוד 162]
[תמונה בעמוד 170]
ישעיהו י״ב:4, 5 במגילות ים המלח (שֵם אלוהים מובלט)
