ישעיהו מנבא על ’מעשה זר’ של יהוה
פרק עשרים ושניים
ישעיהו מנבא על ’מעשה זר’ של יהוה
1, 2. מניין שואבות ישראל ויהודה את ביטחונן?
לזמן מה הרגישו ישראל ויהודה בטוחות מנהיגיהן כרתו בריתות פוליטיות עם אומות גדולות וחזקות כדי להבטיח לעצמם הגנה בעולם מסוכן שומרון בירת ישראל פנתה לשכנתה ארם ואילו ירושלים בירת יהודה השליכה את יהבה על אשור האכזרית
2 אך בממלכה הצפונית נשענו לא רק על הבריתות הפוליטיות החדשות היו שציפו שגם יהוה יגן עליהם, אף־על־פי שלא חדלו מפולחן עגלי הזהב גם יהודה היתה משוכנעת שאפשר לסמוך על עזרתו של יהוה. אחרי הכל, מקדש יהוה שכן בירושלים בירתה לא כן? אלא שלשתי האומות נכונו כמה מאורעות בלתי צפויים. יהוה האציל מרוחו על ישעיהו לנבא התפתחויות שבוודאי תישמענה זרות ומוזרות לעמו הסורר בדברים אלה יש לקחים חשובים לכל אדם בימינו
”שיכורי אפרים”
3, 4. במה מתגאה הממלכה הצפונית, ממלכת ישראל?
3 ישעיהו פותח את נבואתו בדברים מפתיעים: ”הוי עטרת גאות שיכורי אפרים, וציץ נובל צבי תפארתו אשר על ראש גיא שמָנים הלומי יין! הנה חזק ואמיץ לאדנָי. כזרם ברד... הניח לארץ ביד. ברגלים תרָמַסְנָה עטרת גאות שיכורי אפרים” (ישעיהו כ״ח:1–3).
4 אפרים, הבולט בעשרת שבטי הממלכה הצפונית, מסמל כאן את כל ממלכת ישראל. שומרון, בירת הממלכה, ממוקמת במקום נהדר וגבוה. היא שוכנת ב”ראש גיא שמנים”. מנהיגי אפרים גאים ב”עטרת” העצמאות משלטון בית דוד שבירושלים. הם ’שיכורים’ רוחנית, הלומי יין עקב בריתם עם ארם למלחמה ביהודה. כל הדברים היקרים ללבם עומדים להיות מרמס לרגלי פולשים. (השווה ישעיהו כ״ט:9.)
5. מהו מצבה המסוכן של ישראל, אך איזו תקווה מושיט ישעיהו?
5 אפרים אינו מודע למצבו המסוכן. ישעיהו אומר: ”והיתה צִיצַת נובֵל צבי תפארתו אשר על ראש גֵיא שמנים, כבִכּוּרָה בטרם קיץ אשר יראה הרואה אותה, בעודה בכפו יבלענה” (ישעיהו כ״ח:4). שבט אפרים יפול בידי אשור כפרי מתוק שאוכלים בנגיסה אחת. האם משתמע מכך שהמצב חסר תקווה? ובכן, כמעט כמו תמיד, בנבואות המשפט של ישעיהו נסוכה גם תקווה. אף־על־פי שהאומה תיכבש, יהיו נאמנים מקרבה שיישארו בחיים בעזרת יהוה. ”ביום ההוא יהיה יהוה צבאות לעטרת צבי ולצפירת תפארה לשאר עמו, ולרוח משפט ליושב על המשפט, ולגבורה משיבי מלחמה שערה” (ישעיהו כ״ח:5, 6).
הם ”תעו”
6. מתי נופלת מלכות ישראל, אך מדוע אל ליהודה לשמוח לאיד?
6 יום הדין של שומרון הגיע ב־740 לפה״ס. האשורים החריבו את הארץ, והממלכה הצפונית חדלה להתקיים כממלכה עצמאית. ומה באשר ליהודה? קודם אשור תפלוש לארצה, וכעבור שנים תחריב בבל את עיר בירתה. אולם, בימי ישעיהו עדיין פועלים ביהודה בית המקדש והכהונה, והנביאים ממשיכים להתנבא. האם צריכה יהודה לשמוח לאיד על ששכנתה, הממלכה הצפונית, עומדת ליפול? ודאי שלא! גם יהודה ומנהיגיה יהיו חייבים לתת את הדין על אי־ציותם ליהוה ועל חוסר־אמונתם בו.
7. באיזה מובן מנהיגי יהודה שתויים, ולְמה זה גורם?
7 דבריו הבאים של ישעיהו מופנים ליהודה. הוא ממשיך ואומר: ”וגם אלה ביין שגו ובשיכר תעו. כהן ונביא אלה ביין שגו ובשיכר תעו, כוהן ונביא שגו בשיכר; נבלעו מן היין, תעו מן השיכר, שגו ברואה, פָּקוּ פְּלִילִיָּה [איבדו את כושר ההחלטה]. כי כל שולחנות מלאו קיא צואה, בלי מקום” (ישעיהו כ״ח:7, 8). מגעיל ביותר! כאילו לא די בכך שהעושים בבית אלוהים שיכורים מיין, הרי שהכוהנים והנביאים שתויים גם מבחינה רוחנית. דעתם אינה צלולה על שום ביטחונם המופרז בבריתות בין עמים. הם משלים את עצמם שאין דרך פעולה מעשית מלבד כריתת ברית, ואולי גם חושבים שזו תוכנית חלופית, למקרה שיהוה לא יצליח להגן עליהם. מנהיגי הדת שתויים רוחנית, ובשיכרונם הם מקיאים מפיהם דברי טומאה מגעילים המעידים על חוסר אמונה משווע בהבטחות אלוהים.
8. לאיזו תגובה זוכים דבריו של ישעיהו?
8 כיצד מגיבים מנהיגי יהודה על אזהרת יהוה? הם לועגים לישעיהו ומאשימים אותו שהוא מדבר אליהם כאל תינוקות. ”את מי יורה דעה, ואת מי יבין שמועה? גמולי מחלב, עתיקי משדיים? כי ’צו לצו, צו לצו, קו לקו, קו לקו. זעיר שם, זעיר שם’” (ישעיהו כ״ח:9, 10). דברי ישעיהו נשמעים להם כדקלום מוזר. הוא כל הזמן חוזר על דבריו ואומר: ’זה צו יהוה! זה צו יהוה! זה הקו [כלומר הדרך] שיהוה מתווה לכם! זה הקו שיהוה מתווה לכם!’ a אלא שבקרוב ”ידבר” יהוה אל יושבי יהודה במעשים. הוא יקים עליהם את צבאות בבל, המורכבים מנוכרים דוברי שפה זרה. צבאות אלה יבצעו את ה”צו לצו” שהוציא יהוה, ויהודה פול תיפול. (קרא ישעיהו כ״ח:11–13.)
שיכורים רוחנית בימינו
9, 10. לאילו דורות מאוחרים יותר התייחסו דברי ישעיהו, ומהי משמעות דבריו לדורות הללו?
9 האם התגשמו נבואות ישעיהו רק בישראל ויהודה הקדומות? לא. גם ישוע וגם פאולוס ציטטו את דברי ישעיהו וייחסו אותם לבני דורם (ישעיהו כ״ט:10, 13; מתי ט״ו:8, 9; רומים י״א:8). המצב כיום דומה גם הוא למצב ששרר בימי ישעיהו.
10 הפעם, מנהיגי הנצרות הם ששמים מבטחם בפוליטיקה. הם מתנודדים כשיכורי ישראל ויהודה, מתערבים בפוליטיקה ועולצים כאשר ’גדולי העולם’ נועצים בהם. במקום לדבר על האמת המקראית הטהורה, הם מדברים דברים טמאים. ראייתם הרוחנית מעורפלת, ואין הם מורי־דרך אמינים (מתי ט״ו:14).
11. כיצד מגיבים מנהיגי הנצרות לבשורה הטובה על מלכות אלוהים?
11 כאשר עדי־יהוה מפנים את תשומת לבם של מנהיגי הנצרות למלכות אלוהים כתקווה האמיתית היחידה, כיצד הם מגיבים? הם אינם מבינים. נראה להם שהעדים ’מקשקשים’ וחוזרים שוב ושוב על דבריהם כתינוקות. מנהיגי הדת בזים לשליחים אלה ושמים אותם ללעג. הם דוחים את מלכות אלוהים ואינם מעוניינים שצאן מרעיתם ישמעו עליה, ממש כבני דורו של ישוע (מתי כ״ג:13). לכן נאמר להם שלא תמיד ידבר אליהם יהוה באמצעות שליחים תמימים. תבוא שעה שכל מי שאינם נכנעים למלכות אלוהים ’יישברו, ויינקשו ויילכדו’, כלומר יישמדו.
”ברית את [עִם] מוות”
12. מהי הברית שכרתה יהודה כביכול עם המוות?
12 ישעיהו ממשיך בדבריו. ”כי אמרתם: ’כרתנו ברית את מוות ועם שאול עשינו חוזה; שוט שוטף כי יעבור, לא יבואנו, כי שמנו כזב מחסנו ובשקר נסתרנו’” (ישעיהו כ״ח:14, 15). מנהיגי יהודה מתרברבים בבריתות הפוליטיות שכרתו, בריתות שיגנו עליהם מפני תבוסה. הם מרגישים כאילו ’כרתו ברית עם המוות’ שיניח להם. אלא שהמחסה הרעוע שלהם לא יגן עליהם. הבריתות שכרתו הן שקר וכזב. וכאז כן גם כיום. הקשר ההדוק שיש לנצרות עם מנהיגי העולם לא יגן עליה כאשר תבוא העת לתת את הדין לפני יהוה. דווקא הקשר הזה הוא שיביא לחורבנה (ההתגלות י״ז:16, 17).
13. מי יוסד כ”אבן בוחן”, וכיצד מאסה בו הנצרות?
13 למי, אם כן, צריכים מנהיגי הדת לפנות? ישעיהו כותב כעת את הבטחת יהוה: ”הנני יִסַד בציון אבן, אבן בוחן, פינת יקרת מוּסָד מוּסּד. המאמין לא יחיש [לא יפעל מתוך פניקה]. ושמתי משפט לקו וצדקה לְמִשְקָלֶת; ויָעָה [וטאטא ה]ברד מחסה כזב, וסתר מים ישטופו” (ישעיהו כ״ח:16, 17). לא חלף זמן רב מאז אמר ישעיהו דברים אלה ועל כס המלוכה בציון עלה המלך חזקיהו הנאמן. מלכות חזקיהו ניצלה לא בזכות בריתות עם עמים שכנים, אלא בזכות התערבותו של יהוה. עם זאת, מילים נבואיות אלה לא התגשמו בחזקיהו. השליח פטרוס ציטט את דברי ישעיהו והראה כי ישוע המשיח, אחד מבני־בניו של חזקיהו, הוא ה”אבן בוחן”, אבן הפינה, ושלכל המאמין בו אין סיבה לפחד (פטרוס א׳. ב׳:6). מה עצוב שמנהיגי הנצרות, המכנים עצמם משיחיים, הסכימו לעשות דברים להם סירב ישוע! הם ביקשו להם מעמד רם וסמכות בעולם, ולא הוחילו ליהוה שיביא את מלכותו שבראשה המלך ישוע המשיח (מתי ד׳:8–10).
14. מתי תופר הברית שכרתה יהודה עם מוות?
14 כאשר יעבור ה”שוט שוטף”, כלומר הזרם האדיר של צבאות בבל בארץ, אז יוכיח יהוה כי הכזיב המחסה המדיני שבו בטחה יהודה. ”וְכֻפַּר בריתכם את מוות”, אומר יהוה, ”שוט שוטף כי יעבור והייתם לו למרמס. מִדֵּי עָבְרו, ... והיה רק זוועה הָבִין שמועה” (ישעיהו כ״ח:18, 19). יש לקח חשוב שניתן ללמוד ממה שקרה למי שמתיימרים לשרת את יהוה, אך תולים את ביטחונם בבריתות העמים.
15. כיצד ממחיש ישעיהו שהמחסה שבו בחרה יהודה אינו מוצלח?
15 בחן כעת את המצב שבו מוצאים עצמם מנהיגי יהודה. ”כי קצר המצע מהשתרע, והמסיכה [הכיסוי הארוג] צרה כהתכנס” (ישעיהו כ״ח:20). דומה הדבר למי שרוצים לשכב לנוח, אך אינם מצליחים. או שרגליהם מבצבצות וחשופות לקור, או שכאשר מנסים להתכרבל בשמיכה, היא צרה מכדי לכסות את גופם ולשמור על חומו. זה היה המצב הלא־נוח שבימי ישעיהו, וכזה הוא מצבם של כל מי שבוטחים כיום במחסה הכוזב של הנצרות. מה נורא לראות שבעקבות המעורבות של מנהיגי הנצרות בפוליטיקה, לחלקם יש יד בזוועות נוראות כגון טיהור אתני ורצח־עם.
’מעשהו הזר’ של יהוה
16. מהו ’מעשהו הזר’ של יהוה, ומדוע מעשה זה אינו שגרתי?
16 השתלשלות העניינים מנוגדת לחלוטין לציפיות של מנהיגי הדת של יהודה. יהוה יעשה דבר זר ומוזר לשיכורים מבחינה רוחנית ביהודה. ”כי כהר פרצים יקום יהוה, כעמק בגבעון ירגז, לעשות מעשהו — זר מעשהו — ולעבוד עבודתו — נוכרייה עבודתו” (ישעיהו כ״ח:21). יהוה נתן לעמו ניצחונות מרשימים על הפלישתים בהר פרצים ובעמק גבעון בימי דוד המלך (דברי הימים א׳. י״ד:10–16). בימי יהושע, אפילו השמש עמדה דום בגבעון במצוות יהוה כדי שעם ישראל יוכל להשלים את ניצחונו על האמורי (יהושע י׳:8–14). היתה זו תופעה מאוד בלתי שגרתית! גם הפעם יילחם יהוה, אך הפעם באלה שטוענים להיות בני עמו. הייתכן דבר זר ומוזר יותר מזה? לא, אם מביאים בחשבון שירושלים היא המרכז לעבודת יהוה ועירו של מלכו ומשיחו של יהוה. עד עתה מעולם לא הופל בית המלוכה של דוד בירושלים. למרות זאת כלה ונחרצה על יהוה להוציא אל הפועל את ’מעשהו הזר’. (קרא חבקוק א׳:5–7.)
17. כיצד ישפיעו דברי הלעג והקלס על התגשמותה של נבואת ישעיהו?
17 לכן ישעיהו מזהיר: ”ועתה אל תתלוצצו, פן יחזקו מוסריכם. כי כלה ונחרצה, שמעתי מאת אדֹנָי יהוה צבאות, על כל הארץ” (ישעיהו כ״ח:22). אף־על־פי שהמנהיגים לועגים ומתלוצצים, הדברים שבפי ישעיהו נכונים ואמיתיים. ישעיהו שמע זאת מיהוה, האל שמנהיגים אלה הם ביחסי ברית עימו. כאז כן כיום. מנהיגי הנצרות מתלוצצים בשומעם על ’מעשהו הזר’ של יהוה. הם צועקים ומטיחים בכעס האשמות. אך ההודעה שמכריזים עדי־יהוה היא אמת. היא כתובה במקרא, הספר שמנהיגים אלה אמורים לייצג.
18. כיצד מדגים ישעיהו את האיזון שמגלה יהוה בהטלת מוסר?
18 ומה באשר לאנשים הכנים אשר אינם הולכים בעקבות מנהיגים אלה? יהוה יתקן את דרכם ויטה להם חסד. (קרא ישעיהו כ״ח:23–29.) כשם שאיכר משתמש בשיטות עדינות כדי לדוש גרגרים זעירים יותר, כמו כמון, כך יתאים יהוה את המוסר שלו לאדם ולנסיבותיו. לעולם אין הוא נוהג בשרירותיות ואינו מכביד ידו, אלא כל מעשיו נועדו לשקם את החוטאים. כל עוד האדם נענה לקריאתו של יהוה, יש תקווה. גם כיום, אף כי מנוי וגמור עם יהוה להוציא לפועל את דין הנצרות, מי שנכנע למלכותו עדיין יכול להימלט מדין זה.
אוי לירושלים!
19. באיזה מובן היתה ירושלים כ”אריאל”, ומתי וכיצד זה קרה?
19 אך על מה מדבר כעת יהוה? ”הוי אריאל, אריאל, קריית חנה [העיר שבה חנה] דוד! ספו שנה על שנה, חגים ינקופו. והציקותי לאריאל, והיתה תאֲנִיָה ואניה, והיתה לי כאריאל” (ישעיהו כ״ט:1, 2). אפשר ש”אריאל” משמעו ”לב מזבח האל”, ובמקרה זה כנראה שמדובר בירושלים. שם שוכנים מקדש יהוה והמזבח. בירושלים חוגגים בני ישראל את שלושת הרגלים, אך יהוה אינו חפץ בפולחנם (הושע ו׳:6). הוא אומר שהעיר תהיה ’לב המזבח’ במובן אחר. בדומה למזבח היא תתמלא דם ואש תבער בה. יהוה אפילו מתאר איך זה יקרה: ”וחניתי כַדּוּר עלייך [סביבך], וצרתי עלייך מוצב, והקימותי עלייך מצורות. ושפלת מארץ תדברי ומעפר תשח אימרתך” (ישעיהו כ״ט:3, 4). נבואה זו התגשמה ב־607 לפה״ס ביהודה וירושלים. צבאות בבל צרו על העיר, החריבו אותה ושרפו את בית המקדש. ירושלים שחה כעפר שעליו נבנתה.
20. מה יעלה בגורלם של אויבי אלוהים?
20 אך לפני עת גורלית זו מדי פעם מולך ביהודה מלך המציית לתורת יהוה, ואז נלחם יהוה לעמו. גם כאשר האויבים מכסים את הארץ, הם ”כאבק דק וכמוץ”. יהוה מפזר אותם ”ברעם וברעש וקול גדול, סופה וסערה, ולהב אש אוכלה” במועד שהוא רואה לנכון לעשות כן (ישעיהו כ״ט:5, 6).
21. הסבר את הדוגמה שבישעיהו כ״ט:7, 8.
21 צבאות האויב להוטים אולי להחריב את ירושלים ולעוט על השלל. אך המציאות עומדת לטפוח על פניהם. כמו רעֵב החולם שהוא אוכל ומתעורר כשבטנו מקרקרת, כך יתבדו ציפיותיהם של אויבי יהודה. (קרא ישעיהו כ״ט:7, 8.) תן דעתך למה שקרה לצבא אשור בפיקודו של סנחריב, כאשר איים לכבוש את ירושלים בימי חזקיהו, המלך הנאמן (ישעיהו פרקים ל״ו ו־ל״ז). בלילה אחד, ללא מגע יד אדם, מתמוטטת מכונת המלחמה הנוראית של האשורים — 000,185 חיילים אמיצים מתים! תוכניות כיבוש דומות יסוכלו גם כשמכונת המלחמה של גוג ממגוג תתכונן לתקוף בקרוב את עם יהוה (יחזקאל ל״ח:10–12; ל״ט:6, 7).
22. כיצד משפיעה השכרות הרוחנית על יהודה?
22 ישעיהו מנבא דברים אלה בשעה שמנהיגי יהודה אינם חדורי אמונה כחזקיהו. מבחינה רוחנית, הם שתו עד ערפול חושים בשל הבריתות שכרתו עם עמים חסרי יראת אלוהים. ”התמהמהו וּתְמָהוּ, השתעשעו וָשוֹעוּ [כסו עיניים, והישארו עם עיניים מכוסות]; שָכרו ולא יין, נָעו ולא שיכר” (ישעיהו כ״ט:9). מנהיגים אלה שיכורים רוחנית. הם אינם מסוגלים להבחין בחשיבות החזון שנתן יהוה לנביאו. ישעיהו מציין: ”כי נסך עליכם יהוה רוח תרדמה; ויְעַצם את עיניכם, את הנביאים, ואת ראשיכם החוזים כיסה. ותהי לכם חזות הכל כדברי הספר החתום אשר יתנו אותו אל יודע ספר [קרוא וכתוב] לאמור: ’קרא נא זה’. ואמר: ’לא אוכל, כי חתום הוא’. וניתן הספר על אשר לא ידע ספר, לאמור: ’קרא נא זה’, ואמר: ’לא ידעתי ספר’” (ישעיהו כ״ט:10–12).
23. מדוע ידרוש יהוה מיהודה דין וחשבון, וכיצד יעשה כן?
23 מנהיגי הדת של יהודה טוענים שהם נבונים רוחנית, אך הם עזבו את יהוה. הם מלמדים דעת טוב ורע לפי תפיסתם המעוותת, ומצדיקים את בוגדנותם, אי־מוסריותם ואת התרחקות העם מחסד אלוהים, מצב שחלקו באשמתם. יהוה ידרוש מהם דין וחשבון על צביעותם בעזרת מעשה ”פלא”, ’מעשהו הזר’. הוא אומר: ”יען כי ניגש העם הזה בפיו, ובשפתיו כיבדוני, ולבו ריחק ממני, ותהי יראתם אותי מצוות אנשים מלומדה. לכן הנני יוסיף להפליא את העם הזה הפלא ופלא, ואבדה חוכמת חכמיו, ובינת נבוניו תסתתר” (ישעיהו כ״ט:13, 14). יהוה מתכוון להאביד את חוכמת יהודה ובינתה, בהן כה התרברבה, ולכוון את השתלשלות העניינים כך שהמעצמה הבבלית תמחה את כל המערכת הדתית הכוזבת שלה. דבר דומה קרה גם במאה הראשונה כאשר המנהיגים החכמים בעיניהם התעו את העם, וכך יקרה גם לנצרות בימינו (מתי ט״ו:8, 9; רומים י״א:8).
24. כיצד מוכיחים יושבי יהודה שאין להם יראת אלוהים?
24 אך מנהיגי יהודה הרברבנים עדיין סבורים שהם נבונים דיים כדי לסלף את עבודת אלוהים האמיתית ולצאת מכך בשלום. האומנם? ישעיהו תולש מעליהם את המסיכה, וחושף את פרצופם האמיתי. אין להם יראת אלוהים אמיתית ולכן חוכמתם היא הבל. ”הוי המעמיקים מיהוה לַסתיר עצה. והיה במַחשָך מעשיהם, ויאמרו: ’מי רואנו ומי יודענו?’ הַפְכְּכֶם! אם כחומר היוצר ייחשב? כי יאמר מעשה לעושהו: ’לא עשני?’ ויֵצֶר אמר ליוצרו: ’לא הבין?’” (ישעיהו כ״ט:15, 16; השווה תהלים קי״א:10). גם אם הם סבורים שהצליחו להסתתר, ”הכל חשוף וגלוי” לעיני אלוהים (עברים ד׳:13).
’ושמעו החרשים’
25. באיזה מובן ”חרשים” ישמעו?
25 המאמין הוא ייוושע. (קרא ישעיהו כ״ט:17–24; השווה לוקס ז׳:22.) ”ושמעו ביום ההוא החרשים דברי ספר”, את המסר שבדבר־אלוהים. כמובן, אין מדובר בריפוי של חרשות גופנית, אלא בריפוי רוחני. ישעיהו שוב מצביע על העתיד — על כינון מלכות המשיח ושיקום עבודת אלוהים הטהורה עלי אדמות תחת שלטון זה. ריפוי זה חל בימינו. מיליוני אנשים ישרי־לב מניחים ליהוה לתקן את דרכיהם ולומדים להללו. איזו התגשמות משמחת! בסופו של דבר, יבוא יום שבו כל הנשמה תהלל את יהוה ותקדש את שמו (תהלים ק״נ:6).
26. אילו תזכורות רוחניות שומעים כיום ה”חרשים”?
26 מה לומדים ה”חרשים” השומעים את דבר־אלוהים בימינו? הם לומדים שכל המשיחיים, ובפרט אלה הנחשבים לדוגמה בקהילה, חייבים להקפיד שלא ’לתעות בשיכר’ (ישעיהו כ״ח:7). זאת ועוד, אל לנו להתעייף מתזכורות יהוה העוזרות לאמץ נקודת־מבט רוחנית בכל דבר. המשיחיים אומנם נכנעים כראוי לרשויות השלטון המספקות להם שירותים מסוימים, אך ישועתם היא מיהוה אלוהים ולא מן העולם הזה. בל נשכח שכשם שירושלים הכופרת לא יכלה לחמוק מן הדין שגזר עליה אלוהים, כך לא יימלט הדור הזה ממשפט יהוה. בעזרת יהוה, נוכל להכריז ללא הרף את אזהרותיו גם לנוכח התנגדות, ממש כשם שעשה ישעיהו (ישעיהו כ״ח:14, 22; מתי כ״ד:34; רומים י״ג:1–4).
27. אילו לקחים יכולים המשיחיים להפיק מנבואת ישעיהו?
27 זקני־קהילה והורים יכולים ללמוד מן האופן שבו מטיל יהוה מוסר, ולעשות כל מאמץ להשיב את החוטא למעמד רצוי בעיני אלוהים, ולא רק להענישו (ישעיהו כ״ח:26–29; השווה ירמיהו ל׳:11). יש בדברי ישעיהו גם משום תזכורת לכולנו, לרבות הצעירים, עד כמה חיוני לשרת את יהוה מכל הלב, ולא להיות משיחיים רק למראית עין, כדי לשאת חן בעיני אנשים (ישעיהו כ״ט:13). עלינו להוכיח שאנו שונים מתושבי יהודה הלא־נאמנים, שאנו יראים את יהוה ומכבדים אותו מעומק הלב (ישעיהו כ״ט:16). יתרה מזו עלינו לגלות נכונות לקבל מוסר מיהוה וללמוד ממנו (ישעיהו כ״ט:24).
28. מהי גישתם של משרתי יהוה בעניין ישועותיו?
28 מה חשוב אפוא להאמין ביהוה ולסמוך עליו ועל דרך פעולתו! (השווה תהלים קמ״ו:3.) לרוב האנשים נשמעות האזהרות שבפינו ילדותיות. עצם הרעיון שהנצרות, המתיימרת לשרת את אלוהים, תושמד בעתיד נשמע זר ומוזר. אך יהוה יעשה את ’מעשהו הזר’, ובזה אין ספק. ולכן למשרתי אלוהים החיים באחרית הימים של הסדר הנוכחי יש ביטחון מלא במלכות אלוהים ובמלך שמינה, ישוע המשיח. ידוע להם שישועות יהוה, אותן יחולל במקביל ל’מעשהו הזר’, יניבו ברכות נצחיות לכל עושי רצון אלוהים.
[הערת שוליים]
a ניתן להבין את הכתוב בישעיהו כ״ח:10 גם כפזמון חוזר בשיר ילדים. משתמע מכך שלמנהיגי הדת נשמעים דברי ישעיהו ילדותיים, מילים החוזרות על עצמן.
[שאלות לימוד]
[תמונות בעמוד 289]
הנצרות נשענת על בריתות עם שליטי אנוש ולא על אלוהים
[תמונה בעמוד 290]
יהוה עשה את ’מעשהו הזר’ כשהרשה לבבל להחריב את ירושלים
[תמונה בעמוד 298]
מי שהיו חרשים מבחינה רוחנית יכולים ’לשמוע’ את דבר־אלוהים
