פרק שלושים

‏”‏נחמו,‏ נחמו עמי”‏

ישעיהו מ׳:‏1–31

1.‏ איך,‏ בין היתר,‏ יהוה מנחם אותנו?‏

 יהוה הוא ’‏אלוהי הנחמה’‏.‏ הוא מנחם אותנו,‏ בין היתר,‏ באמצעות דברו הכתוב (‏רומים ט״ו:‏4,‏ 5‏)‏.‏ למשל,‏ כאשר אחד מיקירינו נפטר,‏ היש נחמה טובה יותר מן התקווה שיקום לתחייה בעולמו החדש של אלוהים?‏ (‏יוחנן ה׳:‏28,‏ 29‏)‏ האינך מתנחם לשמע הבטחת יהוה שבקרוב הוא ישים קץ לרֶשע ויהפוך את כדור־הארץ לגן־עדן?‏ וגם האפשרות להיכנס אל גן־העדן שלעתיד לבוא ולחיות בו מבלי למות מנחמת,‏ לא כן?‏ (‏תהלים ל״ז:‏9–11,‏ 29;‏ ההתגלות כ״א:‏3–5‏)‏.‏

2.‏ מדוע ניתן לסמוך על הבטחות אלוהים?‏

² הניתן באמת לסמוך על הבטחות אלוהים?‏ בהחלט!‏ המבטיח מהימן ביותר.‏ הוא מסוגל וגם רוצה לקיים את דברו (‏ישעיהו נ״ה:‏10,‏ 11‏)‏.‏ והדבר הומחש מעל לכל ספק כשהצהיר יהוה בפי ישעיהו הנביא שיכונן מחדש את פולחן האמת בירושלים.‏ הבה נדון בנבואה זו המופיעה בישעיהו מ׳‏‏,‏ שכן כך תתחזק אמונתנו ביהוה,‏ מקיים ההבטחות.‏

הבטחה מנחמת

3,‏ 4.‏ (‏א)‏ איזו נבואת נחמה אשר לה יזדקק עם אלוהים כתב הנביא ישעיהו?‏ (‏ב)‏ מדוע יוגלו יושבי יהודה וירושלים לבבל,‏ וכמה זמן יהיו משועבדים?‏

³ במאה השמינית לפה״ס כתב הנביא ישעיהו נבואת  נחמה בידיעה שעמו של יהוה יזדקק לה.‏ מייד לאחר שסיפר למלך חזקיהו על חורבן ירושלים העתיד לבוא ועל גלות בבל,‏ גולל ישעיהו את הבטחת יהוה להשיב את העם לארצו:‏ ‏”‏’‏נחמו,‏ נחמו עמי’‏,‏ יאמר אלוהיכם.‏ ’‏דַּבְּרוּ על לב ירושלים וקיראו אליה כי מלאה צבאה,‏ כי נרצה עוונה,‏ כי לקחה מיד יהוה כפליים בכל חטאותיה’‏”‏ (‏ישעיהו מ׳:‏1,‏ 2‏)‏.‏

⁴ המילה ”‏נחמו”‏ הפותחת את ישעיהו מ׳‏ מתארת היטב את בשורת האור והתקווה שבפרקים הבאים של ספר ישעיהו.‏ יושבי יהודה וירושלים כפרו ביהוה,‏ ועל כן ב־607 לפה״ס יוגלו לבבל.‏ אבל הגולים לא יהיו משועבדים לבבל לעד,‏ אלא רק עד אשר ’‏יְרַצּוּ עוונם’‏.‏ ובכמה זמן מדובר?‏ לדברי ירמיהו הנביא,‏ 70 שנה (‏ירמיהו כ״ה:‏11,‏ 12‏)‏.‏ לאחר מכן ישיב יהוה שארית חוזרת בתשובה מבבל לירושלים.‏ מה רבה נחמת הגולים בהיוודע להם שהגיעה הגאולה במלאות לחורבות יהודה שבעים שנה!‏ (‏דניאל ט׳:‏1,‏ 2‏)‏.‏

5,‏ 6.‏ (‏א)‏ מדוע המסע הארוך לא יעכב את קיום הבטחתו של אלוהים?‏ (‏ב)‏ כיצד יגיבו העמים על שיבת ציון?‏

⁵ אורכו של המסע מבבל לירושלים הוא מ־800 ועד 600,‏1 קילומטר,‏ תלוי במסלול.‏ האם המסע הארוך יעכב את קיום הבטחתו של אלוהים?‏ ודאי שלא!‏ ישעיהו כותב:‏ ‏”‏קול קורא במדבר:‏ ’‏פנו דרך יהוה,‏ ישרו בערבה מסילה לאלוהינו.‏ כל גיא יינשא,‏ וכל הר וגבעה ישפָּלו,‏ והיה העקוב למישור והרכסים לבקעה.‏ וְנִגְלָה כבוד יהוה,‏ וראו כל בשר יחדיו,‏ כי פי יהוה דיבר’‏”‏ (‏ישעיהו מ׳:‏3–5‏)‏.‏

 ⁶ לפני היציאה למסע נהגו שליטי המזרח לשלוח גברים שיכינו להם את הדרך.‏ הללו הסירו אבנים גדולות ואפילו סללו שבילים מוגבהים או מסילות ויישרו את הגבעות.‏ במקרה של שבי ציון,‏ יהוה כאילו יוצא לפניהם ומסיר כל מכשול מדרכם,‏ שכן העם נושא את שמו.‏ ואם יקיים את דברו וישיבם לארצם,‏ ייגלה כבודו בגויים.‏ עמים אלה יכירו מרצונם או שלא מרצונם שיהוה מקיים הבטחות.‏

7,‏ 8.‏ (‏א)‏ כיצד התגשם ישעיהו מ׳:‏3 במאה הראשונה לספירה?‏ (‏ב)‏ כיצד התגשמה נבואת ישעיהו ב־1919 בקנה מידה רחב יותר?‏

⁷ נבואה זו על שיבת ציון לא התגשמה רק במאה השישית לפה״ס,‏ אלא גם במאה הראשונה לספירה.‏ יוחנן המטביל היה ”‏קול קורא במדבר”‏ ככתוב בישעיהו מ׳:‏3 (‏לוקס ג׳:‏1–6‏)‏.‏ ובהשראת אלוהים ייחס יוחנן מילים אלה לעצמו (‏יוחנן א׳:‏19–23‏)‏.‏ ב־29 לספירה החל יוחנן המטביל להכין את הדרך לישוע המשיח.‏ a הכרזתו המוקדמת עוררה את האנשים לחפש אחר המשיח המובטח כדי שבבוא הזמן יוכלו לשמוע לו וללכת אחריו (‏לוקס א׳:‏13–17,‏ 76‏)‏.‏ באמצעות ישוע ינהיג יהוה את השבים אליו אל החירות שרק מלכות אלוהים יכולה להקנות — השחרור מן השעבוד לחטא ולמוות (‏יוחנן  א׳:‏29;‏ ח׳:‏32‏)‏.‏ נבואת ישעיהו התגשמה בקנה מידה רחב יותר ב־1919 עם שחרור שארית עם ישראל הרוחני מבבל הגדולה וכינון עבודת אלוהים האמיתית מחדש.‏

⁸ ומה באשר לגולי בבל,‏ שעומדים לראות בהתגשמות הראשונית של ההבטחה?‏ האם הם באמת יכולים לסמוך על הבטחת יהוה שישיבם לארצם האהובה?‏ כמובן!‏ כעת מונה ישעיהו סיבות משכנעות לכך שניתן לסמוך על יהוה שיקיים את דברו.‏ לשם כך הוא משתמש בלשון חיה ובדוגמאות מחיי היומיום.‏

אל שדברו יקום לעולם

9,‏ 10.‏ כיצד מדגיש ישעיהו את הניגוד בין ארעיות חיי האדם ובין נצחיות ”‏דבר”‏ אלוהים?‏

⁹ ראשית,‏ דברו של המבטיח שיבה אל הארץ יקום לעולם.‏ ישעיהו כותב:‏ ‏”‏קול אומר:‏ ’‏קרא!‏’‏ ואמר:‏ ’‏מה אקרא?‏’‏ ’‏כל הבשר חציר,‏ וכל חסדו כציץ השדה.‏ יבש חציר,‏ נבל ציץ,‏ כי רוח יהוה נשבה בו.‏ אכן חציר [‏הוא‏]‏ העם.‏ יבש חציר,‏ נבל ציץ,‏ ודבר אלוהינו יקום לעולם’‏”‏ (‏ישעיהו מ׳:‏6–8‏)‏.‏

¹⁰ ידוע לבני ישראל כי החציר אינו עומד לעד.‏ השמש הקייצית החמה גורמת לדשא הירוק להתייבש ולהצהיב.‏ ולכן,‏ במובנים מסוימים דומים חיי האדם לחציר בשל אופיים הזמני (‏תהלים ק״ג:‏15,‏ 16;‏ יעקב א׳:‏10,‏ 11‏)‏.‏ ישעיהו מצביע על הניגוד בין הארעיות של חיי האדם ובין הנצחיות של ”‏דבר”‏ אלוהים,‏ דהיינו מטרתו  המוצהרת.‏ ”‏דבר אלוהינו”‏ בהחלט יקום לעולם.‏ אם פי יהוה דיבר,‏ מאומה לא יוכל לבטל את דברו או למנוע ממנו להתקיים (‏יהושע כ״ג:‏14‏)‏.‏

11.‏ מדוע ניתן לסמוך על יהוה שיקיים את ההבטחות שבדברו הכתוב?‏

¹¹ מטרתו המוצהרת של יהוה נכתבה במקרא.‏ במשך הדורות היתה התנגדות חריפה למקרא,‏ ומתרגמים אמיצים ואחרים סיכנו את חייהם כדי להגן עליו ולהעבירו לידינו.‏ עם זאת,‏ לא רק בזכות מאמציהם הגיע המקרא לידינו.‏ הוא הגיע לידינו בזכות יהוה,‏ ה”‏אלוהים החי וקיים”‏ ששומר על דברו הכתוב (‏פטרוס א׳.‏ א׳:‏23–25‏)‏.‏ חשוב לרגע,‏ אם יהוה שמר על דברו הכתוב,‏ האם לא ניתן לסמוך עליו שיקיים את ההבטחות שבו?‏

אל חזק הדואג לצאנו

12,‏ 13.‏ (‏א)‏ מדוע ניתן להסתמך על ההבטחה לגבי שיבת ציון?‏ (‏ב)‏ אילו בשורות טובות יתבשרו הגולים,‏ ומדוע הם יכולים להיות בטוחים שכך יהיה?‏

¹² ישעיהו מונה כעת את הסיבה השנייה מדוע ניתן להסתמך על הבטחת יהוה לגבי שיבת ציון.‏ הסיבה היא שהמבטיח הוא אל חזק הדואג לעמו.‏ ישעיהו אומר:‏ ‏”‏על הר גבוה עֲלִי לך,‏ מבשרת ציון.‏ הרימי בכוח קולך,‏ מבשרת ירושלים.‏ הרימי,‏ אל תירָאי,‏ אימרי לערי יהודה:‏ ’‏הנה אלוהיכם’‏.‏ הנה אדנָי יהוה בְּחָזָק [‏או בחוזק‏]‏ יבוא,‏ וזרועו מושלה לו.‏ הנה שכרו איתו ופעולתו לפניו.‏ כרועה עדרו ירעה.‏ בזרועו יקבץ  טלאים,‏ ובחיקו ישא.‏ עלות [‏מניקות‏]‏ ינהל”‏ (‏ישעיהו מ׳:‏9–11‏)‏.‏

¹³ בימי המקרא נהגו הנשים לחגוג את הניצחונות.‏ הן פצחו בשיר ובישרו את החדשות הטובות על הניצחון בקרב או על ההקלה שתבוא (‏שמואל א׳.‏ י״ח:‏6,‏ 7;‏ תהלים ס״ח:‏12‏)‏.‏ ישעיהו מנבא שהגולים יתבשרו בשורות  טובות שראוי אפילו לקרוא בקול,‏ ללא פחד,‏ מעל פסגות ההרים:‏ יהוה ישיב את עמו לירושלים האהובה!‏ הגולים יכולים להיות בטוחים שכך יהיה,‏ שכן יהוה ”‏בְּחָזָק יבוא”‏,‏ ומאומה לא יוכל למנוע ממנו לקיים את דברו!‏

14.‏ (‏א)‏ כיצד ממחיש ישעיהו את הרכות שבה ינהיג יהוה את עמו?‏ (‏ב)‏ איזו דוגמה ממחישה את הרכות בה נהגו הרועים בצאנם?‏ (‏ראה מסגרת בעמוד 405.‏)‏

¹⁴ אלא שלאל חזק זה יש גם רכּוּת.‏ ישעיהו מתאר בחמימות כיצד ינהיג יהוה את עמו לארצם.‏ הוא מדמה את יהוה לרועה אוהב המקבץ את טלאיו ונושא אותם בחיקו.‏ המילה ”‏חיק”‏ מתייחסת במקרה זה לכפליו העליונים של בגדו של הרועה.‏ לעתים נהגו הרועים לשאת בחיקם את הטלאים שזה מקרוב נולדו ולא היו מסוגלים להתקדם בקצב של העדר (‏שמואל ב׳.‏ י״ב:‏3‏)‏.‏ המחזה הנוגע ללב מחיי הרועים מחזק בוודאי את ביטחונם של הגולים שיהוה אוהב אותם ודואג להם.‏ אין ספק שניתן לסמוך על אל שכזה,‏ אל חזק ועם זאת מלא רוך,‏ שיקיים את הבטחותיו!‏

15.‏ (‏א)‏ מתי בא יהוה ”‏בְּחָזָק”‏,‏ ומיהי ”‏זרועו”‏ אשר ”‏מושלה לו”‏?‏ (‏ב)‏ איזו בשורה טובה יש להכריז באומץ?‏

¹⁵ לדברי ישעיהו יש משמעות נבואית גם בימינו.‏ ב־1914 בא יהוה ”‏בְּחָזָק”‏ או בחוזק,‏ וכונן את מלכות השמים.‏ ”‏זרועו”‏ אשר ”‏מושלה לו”‏ היא בנו,‏ ישוע המשיח,‏ שאותו הושיב יהוה על כס מלכותו השמימית.‏ ב־1919 שחרר יהוה את עבדיו המשוחים עלי אדמות מן השבי לבבל הגדולה,‏ וניגש למלאכת שיקום מקיפה של פולחן  טהור,‏ עבודת האל החי והאמיתי.‏ יש להכריז בשורה טובה זו באומץ,‏ לקרוא בקול מפסגות ההרים כדי שתישמע למרחוק.‏ הבה נישא,‏ אם כן,‏ קולנו ונכריז לכל באומץ שיהוה אלוהים כונן מחדש את עבודתו הטהורה עלי אדמות!‏

16.‏ כיצד מנהיג יהוה את משרתיו כיום,‏ ואיזו דוגמה הוא מציב בכך?‏

¹⁶ לכתוב בישעיהו מ׳:‏10,‏ 11 ערך מעשי עבורנו.‏ הרכות שבה מנהיג יהוה את עמו מנחמת ביותר.‏ בדומה לרועה המבין את צרכיו של כל כבש וכבש,‏ כולל הטלאים הקטנים שאינם מסוגלים לעמוד בקצב של היתר,‏ כך מודע יהוה למגבלות של כל אחד ממשרתיו הנאמנים.‏ יהוה רועה את צאנו ברכות ובכך גם מציב דוגמה לרועים המשיחיים.‏ גם זקני־הקהילה צריכים לנהוג בעדר ברכות,‏ ובכך לחקות את אהבת יהוה.‏ לעולם אל להם לשכוח אילו רגשות חש יהוה כלפי צאנו ”‏אשר קנה בדמו”‏ של בנו (‏מעשי השליחים כ׳:‏28‏)‏.‏

כל־יכול ויודע כל

17,‏ 18.‏ (‏א)‏ מדוע יכולים הגולים להסתמך על ההבטחה לגבי שיבת ציון?‏ (‏ב)‏ אילו שאלות מעוררות יראה מעלה ישעיהו?‏

¹⁷ הגולים יכולים לסמוך על אלוהים שיקיים את הבטחתו לגבי שיבת ציון גם משום שאלוהים הוא כל־יכול ויודע כל.‏ ישעיהו אומר:‏ ‏”‏מי מדד בְּשָעֳלוֹ מים,‏ ושָמַיִם בזרת תיכֵּן,‏ וכָל [‏מדד‏]‏ בַּשָּלִיש עפר הארץ,‏ ושקל בַּפֶּלֶס הרים,‏ וגבעות במאזניים?‏ מי תיכן את רוח יהוה,‏ ואיש עצתו יודיענו?‏ את מי נוֹעָץ וַיְבִינֵהוּ,‏  וילמדהו באורח משפט,‏ וילמדהו דעת,‏ ודרך תבונות יודיענו?‏”‏ (‏ישעיהו מ׳:‏12–14‏)‏.‏

¹⁸ שאלות מעוררות יראה אלה נותנות לגולים חומר למחשבה.‏ היכולים בני האדם למנוע את גיאות הימים הגדולים?‏ מובן שלא!‏ עם זאת,‏ הימים המכסים את הארץ הם בעיני יהוה כטיפת מים בכף ידו.‏ b היכול אדם קטן וחלוש למדוד את השמים האדירים זרועי הכוכבים או לשקול את ההרים והגבעות שבעולם?‏ לא.‏ אבל יהוה מודד את השמים באותה קלות שאדם מודד חפץ בזרת,‏ המרחק שבין קצה האגודל וקצה האצבע הקטנה כשהן זקופות.‏ אלוהים יכול בעצם לשקול את ההרים והגבעות במאזניים.‏ היש איש,‏ ולוּ החכם ביותר,‏ היכול לייעץ לאלוהים כיצד לנהוג בנסיבות הקיימות או לומר לו מה לעשות בעתיד?‏ ודאי שלא!‏

19,‏ 20.‏ באילו דימויים ותיאורים ציוריים משתמש ישעיהו כדי להדגיש את גדולת יהוה?‏

¹⁹ היוכלו עמי העולם החזקים למנוע מאלוהים לקיים את הבטחתו?‏ כדי להשיב על כך,‏ מתאר ישעיהו את העמים:‏ ‏”‏הן גויים כמר [‏כטיפה‏]‏ מדלי,‏ וכשחק מאזניים נחשָבו.‏ הן איים כדק [‏כאבק דק‏]‏ יטול.‏ ולבנון אין דֵּי בָּעֵר,‏ וְחַיָּתוֹ אין דֵּי עולה.‏ כל הגויים כאין נגדו,‏ מאפס ותוהו נחשבו לו”‏ (‏ישעיהו מ׳:‏15–17‏)‏.‏

 ²⁰ בעיני יהוה כל העמים הם כטיפת מים הנוטפת מדלי.‏ אין הם שוקלים יותר מן האבק הדק המצטבר על המאזניים,‏ אבק שמשקלו בטל.‏ c נניח שמישהו יבנה מזבח ענק,‏ ואת האש שיבעיר יזין בכל עצי הלבנון.‏ ונניח שירצה להעלות כקורבן את כל החיות השוכנות בהרי הלבנון.‏ אפילו קורבן עצום שכזה לא יהיה גדול דיו,‏ כשמדובר ביהוה.‏ וכאילו אין די בדימויים שבהם השתמש עד כה,‏ יוצא ישעיהו בהצהרה מזעזעת עוד יותר — כל העמים ”‏כאין”‏ בעיני יהוה.‏

21,‏ 22.‏ (‏א)‏ כיצד הדגיש ישעיהו שאין מי שישווה ליהוה?‏ (‏ב)‏ איזו מסקנה מתבקשת מהתיאורים החיים שבפי ישעיהו?‏ (‏ג)‏ איזו עובדה מדעית מבוססת מציין ישעיהו?‏ (‏ראה מסגרת בעמוד 412.‏)‏

²¹ בניסיון להדגיש שאין מי שישווה ליהוה,‏ מראה ישעיהו עד כמה אווילי לעשות אלילי זהב,‏ כסף ועץ.‏ איזו איוולת היא לחשוב שאליל שכזה יכול לייצג נאמנה את ‏”‏היושב על חוג הארץ”‏ ששולט ביושביו!‏ ‏(‏קרא ישעיהו מ׳:‏18–24‏.‏‏)‏

²² כל התיאורים החיים האלה מובילים למסקנה אחת:‏ אין דבר היכול למנוע מיהוה לקיים את דברו,‏ שכן הוא האל הכל־יכול,‏ היודע כל,‏ זה שאין שווה לו.‏ מה ניחמו ועודדו ודאי דברי ישעיהו את גולי בבל היהודים שכה השתוקקו לחזור לארצם!‏ גם אנו יכולים להיות סמוכים ובטוחים שהבטחות יהוה לגבי העתיד אכן יתקיימו.‏

 ‏”‏מי ברא אלה?‏”‏

23.‏ ממה יכולים הגולים להתעודד,‏ ואיזו עובדה מבליט יהוה לגבי עצמו?‏

²³ אך לגולים יש עוד סיבה להתעודד.‏ המבטיח להושיעם הוא בורא הכל ומקור האונים.‏ יכולתו מדהימה,‏ וכדי להבליטהּ מסב יהוה את תשומת הלב לבריאה,‏ שבה משתקפת יכולת זו:‏ ‏”‏’‏ואל מי תדמיוני ואשווה?‏’‏ יאמר קָדוש.‏ ’‏שאו מרום עיניכם וראו:‏ מי ברא אלה?‏ המוציא במספר צבאם,‏ לכולם בשם יקרא.‏ מרוב אונים ואמיץ כוח,‏ איש לא נעדר’‏”‏.‏ (‏קרא ישעיהו מ׳:‏25,‏ 26‏.‏‏)‏

24.‏ כיצד מראה יהוה,‏ המדבר בעד עצמו,‏ שאין שווה לו?‏

²⁴ קדוש ישראל מדבר בעד עצמו.‏ הוא רוצה להראות שאין שווה לו,‏ ולכן מפנה את תשומת הלב לכוכבי השמים.‏ כמצביא המסדר את חייליו,‏ מפקד יהוה על הכוכבים.‏ אם יתייצבו במסדר לפניו,‏ ’‏איש מהם לא ייעדר’‏.‏ אף שמספרם עצום,‏ לכל כוכב שם מזהה או כינוי שבו יהוה קורא לו.‏ כחיילים ממושמעים,‏ לכל כוכב מקומו וסדרו,‏ שכן מנהיגם ”‏אמיץ כוח”‏ ולו רוב ”‏אונים”‏.‏ מכאן שגולי בבל יכולים להיות רגועים.‏ לבוראם,‏ מפקד הכוכבים,‏ הכוח לתמוך במשרתיו.‏

25.‏ כיצד נגיב להזמנה שבישעיהו מ׳:‏26‏,‏ ומה זה יגרום לנו?‏

²⁵ מי מאיתנו יכול לסרב להזמנה שמושיט אלוהים בישעיהו מ׳:‏26‏:‏ ”‏שאו מרום עיניכם וראו”‏?‏ תגליות האסטרונומים בימינו הראו כי השמים זרועי הכוכבים מעוררי יראה פי כמה וכמה משהיו בימי ישעיהו.‏ האסטרונומים המתבוננים בשמים בעזרת טלסקופים  רבי־עוצמה מעריכים כי ביקום הנצפה יש כ־125 מיליארד גלקסיות.‏ ואילו בגלקסיית שביל החלב,‏ שהיא רק אחת מכל אותן גלקסיות,‏ יש לפי האומדנים יותר מ־100 מיליארד כוכבים!‏ מן הראוי שהידיעה על כך תעורר בלבנו כבוד כלפי בוראנו ותיטע בנו ביטחון מלא בהבטחותיו.‏

26,‏ 27.‏ מה מתחולל בלבם של גולי בבל,‏ ומה הם כבר צריכים לדעת?‏

²⁶ יהוה יודע ששנות הגלות הארוכות הפילו את רוחם של הגולים.‏ לכן הוא מאציל מרוחו על ישעיהו לכתוב דברי עידוד:‏ ‏”‏למה תאמר יעקב,‏ ותדבר ישראל,‏ ’‏נסתרה דרכי מיהוה,‏ ומאלוהי משפטי יעבור?‏’‏ הלוא  ידעת?‏ אם לא שמעת?‏ אלוהי עולם,‏ יהוה,‏ בורא קצות הארץ.‏ לא ייעף ולא ייגע,‏ אין חקר לתבונתו”‏ (‏ישעיהו מ׳:‏27,‏ 28‏)‏.‏ d

²⁷ ישעיהו כותב בשם יהוה את המתחולל בלבם של גולי בבל היהודים הרחוקים מאות קילומטרים מארצם.‏ חלקם סבורים ש’‏דרכם’‏,‏ כלומר חייהם הקשים,‏ נעלמת מעיני אלוהים או בלתי ידועה לו.‏ הם חושבים שיהוה מתעלם מן העוול שנעשה להם.‏ אך הם מקבלים תזכורת למשהו שכבר צריך להיות ידוע להם,‏ אם לא מניסיונם האישי אז לפחות מן הדברים ששמעו.‏ יהוה מסוגל וגם רוצה להושיע את עמו.‏ הוא אל נצחי ובורא הארץ כולה.‏ יש לו הכוח שבו השתמש בבריאה,‏ ועל כן אפילו בבל החזקה אינה מחוץ להישג ידו.‏ אל שכזה לא יתעייף ולא יאכזב את משרתיו.‏ אין הם צריכים להבין את כל מעשיו,‏ שכן אין חקר לתבונתו,‏ להבנתו,‏ להבחנתו ולתפיסתו.‏

28,‏ 29.‏ (‏א)‏ כיצד מזכיר יהוה לעמו שיבוא לעזרת היגעים?‏ (‏ב)‏ איזה דימוי ממחיש את הכוח שיהוה ינסוך במשרתיו?‏

²⁸ יהוה ממשיך לעודד את הגולים המדוכאים באמצעות ישעיהו:‏ ‏”‏נותן ליעף כוח,‏ ולאין אונים עוצמה ירבה.‏ וְיִעֲפוּ נערים וְיִגָעוּ,‏ ובחורים כשול ייכשלו.‏ וקוֹוֵי יהוה יחליפו כוח,‏ יעלו אֵבֶר כנשרים.‏ ירוצו ולא ייגעו,‏ ילכו ולא ייעפו”‏ (‏ישעיהו מ׳:‏29–31‏)‏.‏

²⁹ כשיהוה מציין שהוא נותן לייעף כוח,‏ אפשר שלנגד עיניו המסע המפרך הצפוי לגולים אשר ישובו לארצם.‏  יהוה מזכיר לעמו שהוא נוהג מטבעו לצאת לעזרת היגעים המבקשים את עזרתו.‏ אפילו האנשים הנמרצים ביותר,‏ כגון ”‏נערים”‏ ו”‏בחורים”‏,‏ עלולים להישחק מעייפות ולהיכשל מתשישות.‏ אך יהוה מבטיח לנסוך בבוטחים בו כוח בלתי נדלה לרוץ וללכת.‏ הנשר הוא עוף חזק הנוסק לגבהים ועף כאילו ללא כל מאמץ במשך שעות,‏ ובעזרת הדימוי של מעוף הנשר ממחיש יהוה כיצד  ינסוך כוח במשרתיו.‏ e עם תמיכתו הצפויה של אלוהים,‏ אין לגולי בבל כל סיבה לרפיון ידיים.‏

30.‏ כיצד יכולים המשיחיים בימינו לשאוב נחמה מן הפסוקים החותמים את ישעיהו מ׳‏‏?‏

³⁰ בפסוקים החותמים את ישעיהו מ׳‏ מצויים דברי נחמה למשיחיים החיים באחרית הימים של סדר מרושע זה.‏ הלחצים והבעיות כה רבים,‏ שקל מאוד להתייאש,‏ ולכן מעודד לדעת שהקשיים שאנו סובלים והעוול שנעשה לנו אינם נעלמים מעיני יהוה.‏ נוכל להיות בטוחים שבורא הכל,‏ אשר ”‏לתבונתו אין מספר”‏,‏ יתקן את העוול בדרכו שלו ובמועד המתאים (‏תהלים קמ״ז:‏5,‏ 6‏)‏.‏ בינתיים אל לנו להחזיק מעמד בכוחנו אנו.‏ יהוה הוא מקור בלתי נדלה של כוח ומסוגל לנסוך כוח,‏ ואפילו ’‏כוח נשגב’‏,‏ במשרתיו הנתונים בקשיים וניסיונות (‏קורינתים ב׳.‏ ד׳:‏7‏)‏.‏

31.‏ איזו הבטחה של אור הכילו נבואות ישעיהו עבור גולי בבל,‏ ובמי יכול להיות לנו ביטחון מלא?‏

³¹ חשוב על גולי בבל במאה השישית לפה״ס.‏ הם מרוחקים מאות קילומטרים מארצם.‏ ירושלים עירם האהובה חרבה,‏ ובית המקדש הרוס.‏ נבואת ישעיהו היתה להם הבטחה של אור ותקווה,‏ שיהוה ישיב אותם לארצם.‏ ב־537 לפה״ס השיב יהוה את עמו לארצו,‏ והוכיח כי הוא מקיים הבטחות.‏ גם לנו יכול להיות ביטחון מלא ביהוה.‏ ההבטחות בנוגע למלכות המתוארות כה יפה בנבואת ישעיהו יתקיימו ויהיו למציאות.‏ זו בהחלט בשורה טובה,‏ בשורת אור לאנושות!‏

‏[‏הערות שוליים]‏

‏[‏שאלות לימוד]‏

‏[‏תיבה/‏תמונה בעמודים 404,‏ 405]‏

 יהוה,‏ רועה אוהב

ישעיהו מדמה את יהוה לרועה אוהב הנושא את טלאיו בחיקו (‏ישעיהו מ׳:‏10,‏ 11‏)‏.‏ ישעיהו מבסס כנראה את הדימוי הלבבי הזה על מנהגי הרועים.‏ אדם שהתבונן בימינו ברועים שרעו את עדריהם על מדרונות הר החרמון,‏ סיפר:‏ ”‏כל רועה עקב היטב אחר צאנו כדי לראות מה שלום כבשיו.‏ כאשר מצא טלה רך,‏ הרים אותו ועטף אותו בכפלי.‏.‏.‏ מעילו הגדול,‏ שכן הוא חלוש מכדי ללכת בעקבות אמו.‏ אם לא נותר מקום בחיקו,‏ לקח הרועה את הטלאים והרכיבם על כתפיו כשהוא אוחז ברגליהם,‏ או הניחם בסל והרכיבם על גב החמור,‏ עד אשר יוכלו הקטנים לעמוד בקצב של אימהותיהם”‏.‏ האין זה מנחם לדעת שאנו משרתים אל שדואג כך למשרתיו?‏

 ‏[‏תיבה/‏תמונה בעמוד 412]‏

מהי צורת כדור־הארץ?‏

בימי קדם האמינו רוב האנשים שכדור־הארץ שטוח.‏ אלא שכבר במאה השישית לפה״ס הגה הפילוסוף היווני פיתגורס תיאוריה ובה טען שכדור־הארץ עגול.‏ אך כמאתיים שנה לפני שהגה פיתגורס את התיאוריה שלו,‏ הצהיר הנביא ישעיהו בבירור ובוודאות:‏ ”‏היושב על חוג הארץ”‏ (‏ישעיהו מ׳:‏22‏)‏.‏ ”‏חוג”‏ הוא בין היתר ”‏היקף”‏ או ”‏עיגול”‏.‏ מעניין לציין כי גוף כדורי נראה עגול מכל זווית אפשרית.‏ f מכאן שהנביא ישעיהו הקדים בהרבה את זמנו כשהעלה על הכתב הצהרה מדעית נכונה,‏ חפה ממיתוסים קדומים.‏

‏[‏הערת שוליים]‏

 ‏[‏תמונה בעמוד 403]‏

יוחנן המטביל היה ”‏קול קורא במדבר”‏