”נחמו, נחמו עמי”
פרק שלושים
”נחמו, נחמו עמי”
1. איך, בין היתר, יהוה מנחם אותנו?
יהוה הוא ’אלוהי הנחמה’. הוא מנחם אותנו, בין היתר, באמצעות דברו הכתוב (רומים ט״ו:4, 5). למשל, כאשר אחד מיקירינו נפטר, היש נחמה טובה יותר מן התקווה שיקום לתחייה בעולמו החדש של אלוהים? (יוחנן ה׳:28, 29) האינך מתנחם לשמע הבטחת יהוה שבקרוב הוא ישים קץ לרֶשע ויהפוך את כדור־הארץ לגן־עדן? וגם האפשרות להיכנס אל גן־העדן שלעתיד לבוא ולחיות בו מבלי למות מנחמת, לא כן? (תהלים ל״ז:9–11, 29; ההתגלות כ״א:3–5).
2. מדוע ניתן לסמוך על הבטחות אלוהים?
2 הניתן באמת לסמוך על הבטחות אלוהים? בהחלט! המבטיח מהימן ביותר. הוא מסוגל וגם רוצה לקיים את דברו (ישעיהו נ״ה:10, 11). והדבר הומחש מעל לכל ספק כשהצהיר יהוה בפי ישעיהו הנביא שיכונן מחדש את פולחן האמת בירושלים. הבה נדון בנבואה זו המופיעה בישעיהו מ׳, שכן כך תתחזק אמונתנו ביהוה, מקיים ההבטחות.
הבטחה מנחמת
3, 4. (א) איזו נבואת נחמה אשר לה יזדקק עם אלוהים כתב הנביא ישעיהו? (ב) מדוע יוגלו יושבי יהודה וירושלים לבבל, וכמה זמן יהיו משועבדים?
3 במאה השמינית לפה״ס כתב הנביא ישעיהו נבואת נחמה בידיעה שעמו של יהוה יזדקק לה. מייד לאחר שסיפר למלך חזקיהו על חורבן ירושלים העתיד לבוא ועל גלות בבל, גולל ישעיהו את הבטחת יהוה להשיב את העם לארצו: ”’נחמו, נחמו עמי’, יאמר אלוהיכם. ’דַּבְּרוּ על לב ירושלים וקיראו אליה כי מלאה צבאה, כי נרצה עוונה, כי לקחה מיד יהוה כפליים בכל חטאותיה’” (ישעיהו מ׳:1, 2).
4 המילה ”נחמו” הפותחת את ישעיהו מ׳ מתארת היטב את בשורת האור והתקווה שבפרקים הבאים של ספר ישעיהו. יושבי יהודה וירושלים כפרו ביהוה, ועל כן ב־607 לפה״ס יוגלו לבבל. אבל הגולים לא יהיו משועבדים לבבל לעד, אלא רק עד אשר ’יְרַצּוּ עוונם’. ובכמה זמן מדובר? לדברי ירמיהו הנביא, 70 שנה (ירמיהו כ״ה:11, 12). לאחר מכן ישיב יהוה שארית חוזרת בתשובה מבבל לירושלים. מה רבה נחמת הגולים בהיוודע להם שהגיעה הגאולה במלאות לחורבות יהודה שבעים שנה! (דניאל ט׳:1, 2).
5, 6. (א) מדוע המסע הארוך לא יעכב את קיום הבטחתו של אלוהים? (ב) כיצד יגיבו העמים על שיבת ציון?
5 אורכו של המסע מבבל לירושלים הוא מ־800 ועד 600,1 קילומטר, תלוי במסלול. האם המסע הארוך יעכב את קיום הבטחתו של אלוהים? ודאי שלא! ישעיהו כותב: ”קול קורא במדבר: ’פנו דרך יהוה, ישרו בערבה מסילה לאלוהינו. כל גיא יינשא, וכל הר וגבעה ישפָּלו, והיה העקוב למישור והרכסים לבקעה. וְנִגְלָה כבוד יהוה, וראו כל בשר יחדיו, כי פי יהוה דיבר’” (ישעיהו מ׳:3–5).
6 לפני היציאה למסע נהגו שליטי המזרח לשלוח גברים שיכינו להם את הדרך. הללו הסירו אבנים גדולות ואפילו סללו שבילים מוגבהים או מסילות ויישרו את הגבעות. במקרה של שבי ציון, יהוה כאילו יוצא לפניהם ומסיר כל מכשול מדרכם, שכן העם נושא את שמו. ואם יקיים את דברו וישיבם לארצם, ייגלה כבודו בגויים. עמים אלה יכירו מרצונם או שלא מרצונם שיהוה מקיים הבטחות.
7, 8. (א) כיצד התגשם ישעיהו מ׳:3 במאה הראשונה לספירה? (ב) כיצד התגשמה נבואת ישעיהו ב־1919 בקנה מידה רחב יותר?
7 נבואה זו על שיבת ציון לא התגשמה רק במאה השישית לפה״ס, אלא גם במאה הראשונה לספירה. יוחנן המטביל היה ”קול קורא במדבר” ככתוב בישעיהו מ׳:3 (לוקס ג׳:1–6). ובהשראת אלוהים ייחס יוחנן מילים אלה לעצמו (יוחנן א׳:19–23). ב־29 לספירה החל יוחנן המטביל להכין את הדרך לישוע המשיח. a הכרזתו המוקדמת עוררה את האנשים לחפש אחר המשיח המובטח כדי שבבוא הזמן יוכלו לשמוע לו וללכת אחריו (לוקס א׳:13–17, 76). באמצעות ישוע ינהיג יהוה את השבים אליו אל החירות שרק מלכות אלוהים יכולה להקנות — השחרור מן השעבוד לחטא ולמוות (יוחנן א׳:29; ח׳:32). נבואת ישעיהו התגשמה בקנה מידה רחב יותר ב־1919 עם שחרור שארית עם ישראל הרוחני מבבל הגדולה וכינון עבודת אלוהים האמיתית מחדש.
8 ומה באשר לגולי בבל, שעומדים לראות בהתגשמות הראשונית של ההבטחה? האם הם באמת יכולים לסמוך על הבטחת יהוה שישיבם לארצם האהובה? כמובן! כעת מונה ישעיהו סיבות משכנעות לכך שניתן לסמוך על יהוה שיקיים את דברו. לשם כך הוא משתמש בלשון חיה ובדוגמאות מחיי היומיום.
אל שדברו יקום לעולם
9, 10. כיצד מדגיש ישעיהו את הניגוד בין ארעיות חיי האדם ובין נצחיות ”דבר” אלוהים?
9 ראשית, דברו של המבטיח שיבה אל הארץ יקום לעולם. ישעיהו כותב: ”קול אומר: ’קרא!’ ואמר: ’מה אקרא?’ ’כל הבשר חציר, וכל חסדו כציץ השדה. יבש חציר, נבל ציץ, כי רוח יהוה נשבה בו. אכן חציר [הוא] העם. יבש חציר, נבל ציץ, ודבר אלוהינו יקום לעולם’” (ישעיהו מ׳:6–8).
10 ידוע לבני ישראל כי החציר אינו עומד לעד. השמש הקייצית החמה גורמת לדשא הירוק להתייבש ולהצהיב. ולכן, במובנים מסוימים דומים חיי האדם לחציר בשל אופיים הזמני (תהלים ק״ג:15, 16; יעקב א׳:10, 11). ישעיהו מצביע על הניגוד בין הארעיות של חיי האדם ובין הנצחיות של ”דבר” אלוהים, דהיינו מטרתו המוצהרת. ”דבר אלוהינו” בהחלט יקום לעולם. אם פי יהוה דיבר, מאומה לא יוכל לבטל את דברו או למנוע ממנו להתקיים (יהושע כ״ג:14).
11. מדוע ניתן לסמוך על יהוה שיקיים את ההבטחות שבדברו הכתוב?
11 מטרתו המוצהרת של יהוה נכתבה במקרא. במשך הדורות היתה התנגדות חריפה למקרא, ומתרגמים אמיצים ואחרים סיכנו את חייהם כדי להגן עליו ולהעבירו לידינו. עם זאת, לא רק בזכות מאמציהם הגיע המקרא לידינו. הוא הגיע לידינו בזכות יהוה, ה”אלוהים החי וקיים” ששומר על דברו הכתוב (פטרוס א׳. א׳:23–25). חשוב לרגע, אם יהוה שמר על דברו הכתוב, האם לא ניתן לסמוך עליו שיקיים את ההבטחות שבו?
אל חזק הדואג לצאנו
12, 13. (א) מדוע ניתן להסתמך על ההבטחה לגבי שיבת ציון? (ב) אילו בשורות טובות יתבשרו הגולים, ומדוע הם יכולים להיות בטוחים שכך יהיה?
12 ישעיהו מונה כעת את הסיבה השנייה מדוע ניתן להסתמך על הבטחת יהוה לגבי שיבת ציון. הסיבה היא שהמבטיח הוא אל חזק הדואג לעמו. ישעיהו אומר: ”על הר גבוה עֲלִי לך, מבשרת ציון. הרימי בכוח קולך, מבשרת ירושלים. הרימי, אל תירָאי, אימרי לערי יהודה: ’הנה אלוהיכם’. הנה אדנָי יהוה בְּחָזָק [או בחוזק] יבוא, וזרועו מושלה לו. הנה שכרו איתו ופעולתו לפניו. כרועה עדרו ירעה. בזרועו יקבץ טלאים, ובחיקו ישא. עלות [מניקות] ינהל” (ישעיהו מ׳:9–11).
13 בימי המקרא נהגו הנשים לחגוג את הניצחונות. הן פצחו בשיר ובישרו את החדשות הטובות על הניצחון בקרב או על ההקלה שתבוא (שמואל א׳. י״ח:6, 7; תהלים ס״ח:12). ישעיהו מנבא שהגולים יתבשרו בשורות טובות שראוי אפילו לקרוא בקול, ללא פחד, מעל פסגות ההרים: יהוה ישיב את עמו לירושלים האהובה! הגולים יכולים להיות בטוחים שכך יהיה, שכן יהוה ”בְּחָזָק יבוא”, ומאומה לא יוכל למנוע ממנו לקיים את דברו!
14. (א) כיצד ממחיש ישעיהו את הרכות שבה ינהיג יהוה את עמו? (ב) איזו דוגמה ממחישה את הרכות בה נהגו הרועים בצאנם? (ראה מסגרת בעמוד 405.)
14 אלא שלאל חזק זה יש גם רכּוּת. ישעיהו מתאר בחמימות כיצד ינהיג יהוה את עמו לארצם. הוא מדמה את יהוה לרועה אוהב המקבץ את טלאיו ונושא אותם בחיקו. המילה ”חיק” מתייחסת במקרה זה לכפליו העליונים של בגדו של הרועה. לעתים נהגו הרועים לשאת בחיקם את הטלאים שזה מקרוב נולדו ולא היו מסוגלים להתקדם בקצב של העדר (שמואל ב׳. י״ב:3). המחזה הנוגע ללב מחיי הרועים מחזק בוודאי את ביטחונם של הגולים שיהוה אוהב אותם ודואג להם. אין ספק שניתן לסמוך על אל שכזה, אל חזק ועם זאת מלא רוך, שיקיים את הבטחותיו!
15. (א) מתי בא יהוה ”בְּחָזָק”, ומיהי ”זרועו” אשר ”מושלה לו”? (ב) איזו בשורה טובה יש להכריז באומץ?
15 לדברי ישעיהו יש משמעות נבואית גם בימינו. ב־1914 בא יהוה ”בְּחָזָק” או בחוזק, וכונן את מלכות השמים. ”זרועו” אשר ”מושלה לו” היא בנו, ישוע המשיח, שאותו הושיב יהוה על כס מלכותו השמימית. ב־1919 שחרר יהוה את עבדיו המשוחים עלי אדמות מן השבי לבבל הגדולה, וניגש למלאכת שיקום מקיפה של פולחן טהור, עבודת האל החי והאמיתי. יש להכריז בשורה טובה זו באומץ, לקרוא בקול מפסגות ההרים כדי שתישמע למרחוק. הבה נישא, אם כן, קולנו ונכריז לכל באומץ שיהוה אלוהים כונן מחדש את עבודתו הטהורה עלי אדמות!
16. כיצד מנהיג יהוה את משרתיו כיום, ואיזו דוגמה הוא מציב בכך?
16 לכתוב בישעיהו מ׳:10, 11 ערך מעשי עבורנו. הרכות שבה מנהיג יהוה את עמו מנחמת ביותר. בדומה לרועה המבין את צרכיו של כל כבש וכבש, כולל הטלאים הקטנים שאינם מסוגלים לעמוד בקצב של היתר, כך מודע יהוה למגבלות של כל אחד ממשרתיו הנאמנים. יהוה רועה את צאנו ברכות ובכך גם מציב דוגמה לרועים המשיחיים. גם זקני־הקהילה צריכים לנהוג בעדר ברכות, ובכך לחקות את אהבת יהוה. לעולם אל להם לשכוח אילו רגשות חש יהוה כלפי צאנו ”אשר קנה בדמו” של בנו (מעשי השליחים כ׳:28).
כל־יכול ויודע כל
17, 18. (א) מדוע יכולים הגולים להסתמך על ההבטחה לגבי שיבת ציון? (ב) אילו שאלות מעוררות יראה מעלה ישעיהו?
17 הגולים יכולים לסמוך על אלוהים שיקיים את הבטחתו לגבי שיבת ציון גם משום שאלוהים הוא כל־יכול ויודע כל. ישעיהו אומר: ”מי מדד בְּשָעֳלוֹ מים, ושָמַיִם בזרת תיכֵּן, וכָל [מדד] בַּשָּלִיש עפר הארץ, ושקל בַּפֶּלֶס הרים, וגבעות במאזניים? מי תיכן את רוח יהוה, ואיש עצתו יודיענו? את מי נוֹעָץ וַיְבִינֵהוּ, וילמדהו באורח משפט, וילמדהו דעת, ודרך תבונות יודיענו?” (ישעיהו מ׳:12–14).
18 שאלות מעוררות יראה אלה נותנות לגולים חומר למחשבה. היכולים בני האדם למנוע את גיאות הימים הגדולים? מובן שלא! עם זאת, הימים המכסים את הארץ הם בעיני יהוה כטיפת מים בכף ידו. b היכול אדם קטן וחלוש למדוד את השמים האדירים זרועי הכוכבים או לשקול את ההרים והגבעות שבעולם? לא. אבל יהוה מודד את השמים באותה קלות שאדם מודד חפץ בזרת, המרחק שבין קצה האגודל וקצה האצבע הקטנה כשהן זקופות. אלוהים יכול בעצם לשקול את ההרים והגבעות במאזניים. היש איש, ולוּ החכם ביותר, היכול לייעץ לאלוהים כיצד לנהוג בנסיבות הקיימות או לומר לו מה לעשות בעתיד? ודאי שלא!
19, 20. באילו דימויים ותיאורים ציוריים משתמש ישעיהו כדי להדגיש את גדולת יהוה?
19 היוכלו עמי העולם החזקים למנוע מאלוהים לקיים את הבטחתו? כדי להשיב על כך, מתאר ישעיהו את העמים: ”הן גויים כמר [כטיפה] מדלי, וכשחק מאזניים נחשָבו. הן איים כדק [כאבק דק] יטול. ולבנון אין דֵּי בָּעֵר, וְחַיָּתוֹ אין דֵּי עולה. כל הגויים כאין נגדו, מאפס ותוהו נחשבו לו” (ישעיהו מ׳:15–17).
20 בעיני יהוה כל העמים הם כטיפת מים הנוטפת מדלי. אין הם שוקלים יותר מן האבק הדק המצטבר על המאזניים, אבק שמשקלו בטל. c נניח שמישהו יבנה מזבח ענק, ואת האש שיבעיר יזין בכל עצי הלבנון. ונניח שירצה להעלות כקורבן את כל החיות השוכנות בהרי הלבנון. אפילו קורבן עצום שכזה לא יהיה גדול דיו, כשמדובר ביהוה. וכאילו אין די בדימויים שבהם השתמש עד כה, יוצא ישעיהו בהצהרה מזעזעת עוד יותר — כל העמים ”כאין” בעיני יהוה.
21, 22. (א) כיצד הדגיש ישעיהו שאין מי שישווה ליהוה? (ב) איזו מסקנה מתבקשת מהתיאורים החיים שבפי ישעיהו? (ג) איזו עובדה מדעית מבוססת מציין ישעיהו? (ראה מסגרת בעמוד 412.)
21 בניסיון להדגיש שאין מי שישווה ליהוה, מראה ישעיהו עד כמה אווילי לעשות אלילי זהב, כסף ועץ. איזו איוולת היא לחשוב שאליל שכזה יכול לייצג נאמנה את ”היושב על חוג הארץ” ששולט ביושביו! (קרא ישעיהו מ׳:18–24.)
22 כל התיאורים החיים האלה מובילים למסקנה אחת: אין דבר היכול למנוע מיהוה לקיים את דברו, שכן הוא האל הכל־יכול, היודע כל, זה שאין שווה לו. מה ניחמו ועודדו ודאי דברי ישעיהו את גולי בבל היהודים שכה השתוקקו לחזור לארצם! גם אנו יכולים להיות סמוכים ובטוחים שהבטחות יהוה לגבי העתיד אכן יתקיימו.
”מי ברא אלה?”
23. ממה יכולים הגולים להתעודד, ואיזו עובדה מבליט יהוה לגבי עצמו?
23 אך לגולים יש עוד סיבה להתעודד. המבטיח להושיעם הוא בורא הכל ומקור האונים. יכולתו מדהימה, וכדי להבליטהּ מסב יהוה את תשומת הלב לבריאה, שבה משתקפת יכולת זו: ”’ואל מי תדמיוני ואשווה?’ יאמר קָדוש. ’שאו מרום עיניכם וראו: מי ברא אלה? המוציא במספר צבאם, לכולם בשם יקרא. מרוב אונים ואמיץ כוח, איש לא נעדר’”. (קרא ישעיהו מ׳:25, 26.)
24. כיצד מראה יהוה, המדבר בעד עצמו, שאין שווה לו?
24 קדוש ישראל מדבר בעד עצמו. הוא רוצה להראות שאין שווה לו, ולכן מפנה את תשומת הלב לכוכבי השמים. כמצביא המסדר את חייליו, מפקד יהוה על הכוכבים. אם יתייצבו במסדר לפניו, ’איש מהם לא ייעדר’. אף שמספרם עצום, לכל כוכב שם מזהה או כינוי שבו יהוה קורא לו. כחיילים ממושמעים, לכל כוכב מקומו וסדרו, שכן מנהיגם ”אמיץ כוח” ולו רוב ”אונים”. מכאן שגולי בבל יכולים להיות רגועים. לבוראם, מפקד הכוכבים, הכוח לתמוך במשרתיו.
25. כיצד נגיב להזמנה שבישעיהו מ׳:26, ומה זה יגרום לנו?
25 מי מאיתנו יכול לסרב להזמנה שמושיט אלוהים בישעיהו מ׳:26: ”שאו מרום עיניכם וראו”? תגליות האסטרונומים בימינו הראו כי השמים זרועי הכוכבים מעוררי יראה פי כמה וכמה משהיו בימי ישעיהו. האסטרונומים המתבוננים בשמים בעזרת טלסקופים רבי־עוצמה מעריכים כי ביקום הנצפה יש כ־125 מיליארד גלקסיות. ואילו בגלקסיית שביל החלב, שהיא רק אחת מכל אותן גלקסיות, יש לפי האומדנים יותר מ־100 מיליארד כוכבים! מן הראוי שהידיעה על כך תעורר בלבנו כבוד כלפי בוראנו ותיטע בנו ביטחון מלא בהבטחותיו.
26, 27. מה מתחולל בלבם של גולי בבל, ומה הם כבר צריכים לדעת?
26 יהוה יודע ששנות הגלות הארוכות הפילו את רוחם של הגולים. לכן הוא מאציל מרוחו על ישעיהו לכתוב דברי עידוד: ”למה תאמר יעקב, ותדבר ישראל, ’נסתרה דרכי מיהוה, ומאלוהי משפטי יעבור?’ הלוא ידעת? אם לא שמעת? אלוהי עולם, יהוה, בורא קצות הארץ. לא ייעף ולא ייגע, אין חקר לתבונתו” (ישעיהו מ׳:27, 28). d
27 ישעיהו כותב בשם יהוה את המתחולל בלבם של גולי בבל היהודים הרחוקים מאות קילומטרים מארצם. חלקם סבורים ש’דרכם’, כלומר חייהם הקשים, נעלמת מעיני אלוהים או בלתי ידועה לו. הם חושבים שיהוה מתעלם מן העוול שנעשה להם. אך הם מקבלים תזכורת למשהו שכבר צריך להיות ידוע להם, אם לא מניסיונם האישי אז לפחות מן הדברים ששמעו. יהוה מסוגל וגם רוצה להושיע את עמו. הוא אל נצחי ובורא הארץ כולה. יש לו הכוח שבו השתמש בבריאה, ועל כן אפילו בבל החזקה אינה מחוץ להישג ידו. אל שכזה לא יתעייף ולא יאכזב את משרתיו. אין הם צריכים להבין את כל מעשיו, שכן אין חקר לתבונתו, להבנתו, להבחנתו ולתפיסתו.
28, 29. (א) כיצד מזכיר יהוה לעמו שיבוא לעזרת היגעים? (ב) איזה דימוי ממחיש את הכוח שיהוה ינסוך במשרתיו?
28 יהוה ממשיך לעודד את הגולים המדוכאים באמצעות ישעיהו: ”נותן ליעף כוח, ולאין אונים עוצמה ירבה. וְיִעֲפוּ נערים וְיִגָעוּ, ובחורים כשול ייכשלו. וקוֹוֵי יהוה יחליפו כוח, יעלו אֵבֶר כנשרים. ירוצו ולא ייגעו, ילכו ולא ייעפו” (ישעיהו מ׳:29–31).
29 כשיהוה מציין שהוא נותן לייעף כוח, אפשר שלנגד עיניו המסע המפרך הצפוי לגולים אשר ישובו לארצם. יהוה מזכיר לעמו שהוא נוהג מטבעו לצאת לעזרת היגעים המבקשים את עזרתו. אפילו האנשים הנמרצים ביותר, כגון ”נערים” ו”בחורים”, עלולים להישחק מעייפות ולהיכשל מתשישות. אך יהוה מבטיח לנסוך בבוטחים בו כוח בלתי נדלה לרוץ וללכת. הנשר הוא עוף חזק הנוסק לגבהים ועף כאילו ללא כל מאמץ במשך שעות, ובעזרת הדימוי של מעוף הנשר ממחיש יהוה כיצד ינסוך כוח במשרתיו. e עם תמיכתו הצפויה של אלוהים, אין לגולי בבל כל סיבה לרפיון ידיים.
30. כיצד יכולים המשיחיים בימינו לשאוב נחמה מן הפסוקים החותמים את ישעיהו מ׳?
30 בפסוקים החותמים את ישעיהו מ׳ מצויים דברי נחמה למשיחיים החיים באחרית הימים של סדר מרושע זה. הלחצים והבעיות כה רבים, שקל מאוד להתייאש, ולכן מעודד לדעת שהקשיים שאנו סובלים והעוול שנעשה לנו אינם נעלמים מעיני יהוה. נוכל להיות בטוחים שבורא הכל, אשר ”לתבונתו אין מספר”, יתקן את העוול בדרכו שלו ובמועד המתאים (תהלים קמ״ז:5, 6). בינתיים אל לנו להחזיק מעמד בכוחנו אנו. יהוה הוא מקור בלתי נדלה של כוח ומסוגל לנסוך כוח, ואפילו ’כוח נשגב’, במשרתיו הנתונים בקשיים וניסיונות (קורינתים ב׳. ד׳:7).
31. איזו הבטחה של אור הכילו נבואות ישעיהו עבור גולי בבל, ובמי יכול להיות לנו ביטחון מלא?
31 חשוב על גולי בבל במאה השישית לפה״ס. הם מרוחקים מאות קילומטרים מארצם. ירושלים עירם האהובה חרבה, ובית המקדש הרוס. נבואת ישעיהו היתה להם הבטחה של אור ותקווה, שיהוה ישיב אותם לארצם. ב־537 לפה״ס השיב יהוה את עמו לארצו, והוכיח כי הוא מקיים הבטחות. גם לנו יכול להיות ביטחון מלא ביהוה. ההבטחות בנוגע למלכות המתוארות כה יפה בנבואת ישעיהו יתקיימו ויהיו למציאות. זו בהחלט בשורה טובה, בשורת אור לאנושות!
[הערות שוליים]
a ישעיהו חזה שיכינו את הדרך ליהוה (ישעיהו מ׳:3). ואילו ספרי הבשורה מייחסים את הנבואה ליוחנן המטביל ולמה שעשה כדי להכין את הדרך לישוע המשיח. כותבי הכתבים המשיחיים ייחסו בהשראת אלוהים את הנבואה לישוע משום שישוע ייצג את אביו ובא בשם אביו (יוחנן ה׳:43; ח׳:29).
b חישבו ומצאו ש”משקל גוף המים בימים ובאוקיינוסים מגיע לכ־35.1 קוינטיליון (1810 35 x.1) טונות מעוקבים, מה ששווה בערך ל־1/4400 מכלל המסה של כדור־הארץ” (אנציקלופדיה אנכרטא 97).
c ביאור המקרא לפרשן (s Bible Commentary’The Expositor) מציין: ”כאשר שקלו בשר או פירות בשווקי המזרח, לא הביאו בחשבון את טיפות המים הקטנות שבדליי המאזניים או את האבק שעל כפות המאזניים”.
d בישעיהו מ׳:28 ”עולם” פירושו ”נצח”, שכן יהוה הוא ”מלך העולמים” (טימותיאוס א׳. א׳:17).
e הנשר מעופף בגבהים במינימום מאמץ. הוא תר אחר זרמי אוויר חמים שעולים מעלה, ועימם הוא נוסק לגבהים.
[שאלות לימוד]
[תיבה/תמונה בעמודים 404, 405]
יהוה, רועה אוהב
ישעיהו מדמה את יהוה לרועה אוהב הנושא את טלאיו בחיקו (ישעיהו מ׳:10, 11). ישעיהו מבסס כנראה את הדימוי הלבבי הזה על מנהגי הרועים. אדם שהתבונן בימינו ברועים שרעו את עדריהם על מדרונות הר החרמון, סיפר: ”כל רועה עקב היטב אחר צאנו כדי לראות מה שלום כבשיו. כאשר מצא טלה רך, הרים אותו ועטף אותו בכפלי... מעילו הגדול, שכן הוא חלוש מכדי ללכת בעקבות אמו. אם לא נותר מקום בחיקו, לקח הרועה את הטלאים והרכיבם על כתפיו כשהוא אוחז ברגליהם, או הניחם בסל והרכיבם על גב החמור, עד אשר יוכלו הקטנים לעמוד בקצב של אימהותיהם”. האין זה מנחם לדעת שאנו משרתים אל שדואג כך למשרתיו?
[תיבה/תמונה בעמוד 412]
מהי צורת כדור־הארץ?
בימי קדם האמינו רוב האנשים שכדור־הארץ שטוח. אלא שכבר במאה השישית לפה״ס הגה הפילוסוף היווני פיתגורס תיאוריה ובה טען שכדור־הארץ עגול. אך כמאתיים שנה לפני שהגה פיתגורס את התיאוריה שלו, הצהיר הנביא ישעיהו בבירור ובוודאות: ”היושב על חוג הארץ” (ישעיהו מ׳:22). ”חוג” הוא בין היתר ”היקף” או ”עיגול”. מעניין לציין כי גוף כדורי נראה עגול מכל זווית אפשרית. f מכאן שהנביא ישעיהו הקדים בהרבה את זמנו כשהעלה על הכתב הצהרה מדעית נכונה, חפה ממיתוסים קדומים.
[הערת שוליים]
f אם מדייקים הרי שצורת כדור־הארץ פחוסה מעט, שכן הוא שטוח מעט בקטבים.
[תמונה בעמוד 403]
יוחנן המטביל היה ”קול קורא במדבר”