פרק שבעה־עשר

‏”‏נפלה בבל!‏”‏

ישעיהו כ״א:‏1–17

1,‏ 2.‏ (‏א)‏ מהו נושא המפתח של המקרא,‏ אך איזה נושא משני חשוב מופיע בישעיהו?‏ (‏ב)‏ כיצד מתפתח במקרא הנושא של נפילת בבל?‏

 ניתן לדמות את המקרא ליצירה מוסיקלית נפלאה בעלת מוטיב מרכזי,‏ שמשלבת גם נושאים משניים המוסיפים לייחודיות היצירה כולה.‏ גם למקרא יש נושא מפתח — הצדקת ריבונות יהוה באמצעות מלכות המשיח — וגם נושאים חשובים אחרים החוזרים על עצמם.‏ אחד מהם הוא נפילת בבל.‏

² אנו מתוודעים לנושא זה בישעיהו י״ג ו־י״ד.‏ הוא מופיע גם בפרקים כ״א‏,‏ מ״ד ו־מ״ה‏.‏ כעבור מאה שנה הרחיב ירמיהו את הדיבור על כך,‏ ובספר ההתגלות מגיע נושא זה לסיום דרמתי (‏ירמיהו נ״א:‏60–64;‏ ההתגלות י״ח:‏1 עד י״ט:‏4‏)‏.‏ כל תלמיד מקרא רציני מן הראוי שיתעניין בחשיבותו של נושא משני זה שבדבר־אלוהים.‏ ישעיהו כ״א עוזר לנו בכך,‏ ומכיל פרטים נבואיים מרתקים על נפילתה של מעצמת עולם אדירה זו.‏ לאחר מכן מבליט הפרק נושא מקראי חשוב נוסף — נושא העוזר לנו,‏ המשיחיים,‏ לבחון מה מידת עירנותנו כיום.‏

‏”‏חָזוּת [‏חיזיון]‏ קשה”‏

3.‏ מדוע מכונה בבל ”‏מדבר ים”‏,‏ ועל איזה עתיד רומז תואר זה?‏

³ ישעיהו כ״א נפתח בנימה מבשרת רעות:‏ ‏”‏משא מדבר  ים;‏ כסופות בנגב לחלוף,‏ ממדבר בא,‏ מארץ נוראה”‏ (‏ישעיהו כ״א:‏1‏)‏.‏ על גדות נהר הפרת שוכנת לה העיר בבל,‏ כשחלקה המזרחי שוכן בין הפרת והחידקל (‏טיגריס)‏.‏ העיר בבל די מרוחקת מן הים.‏ אם כן,‏ מדוע היא מכונה ”‏מדבר ים”‏?‏ משום שמדי שנה היו באיזור הצפות,‏ הצפות שיצרו ”‏ים”‏ ביצתי רחב־ידיים.‏ אך הבבלים השתלטו על מדבר ים זה והקימו מערכת מסועפת של תעלות וסכרים.‏ את תעלות המים ניצלו בחוכמה כחלק ממערך ההגנה של העיר.‏ למרות זאת,‏ דבר לא יציל את בבל ממשפט אלוהים.‏ מדבר היתה,‏ ומדבר תהיה.‏ תבוא עליה רעה דומה לסופות העזות שהגיעו לעתים לישראל מן הדרום — מן המדבר הנורא.‏ (‏השווה זכריה ט׳:‏14‏.‏)‏

4.‏ באיזה הקשר מוזכרים ”‏מדבר”‏ ו”‏מים”‏ בחזון ההתגלות על ”‏בבל הגדולה”‏,‏ ואת מה מסמלים ה”‏מים”‏?‏

⁴ למדנו בפרק 14 בספר,‏ שלבבל הקדומה יש בימינו מקבילה — ”‏בבל הגדולה”‏,‏ המעצמה העולמית של דתות הכזב.‏ גם בספר ההתגלות מסופר על בבל הגדולה בהקשר של ”‏מדבר”‏ ו”‏מים”‏.‏ השליח יוחנן נישא אל המדבר ושם נגלית לעיניו בבל הגדולה.‏ נאמר לו כי היא ”‏יושבת על מים רבים”‏ המסמלים ”‏עמים והמונים.‏.‏.‏ ואומות ולשונות”‏ (‏ההתגלות י״ז:‏1–3,‏ 5,‏ 15‏)‏.‏ האהדה הגורפת שהיתה לדתות הכזב בציבור תמיד הגנה עליהן,‏ אך בסופו של דבר לא יגנו עליהן ”‏מים”‏ אלה.‏ כמו בבל הקדומה,‏ גם בבל הגדולה תתרוקן מיושביה ותישאר שוממה.‏

5.‏ כיצד עושה לה בבל שם של ’‏בוגדת’‏ ו’‏שודדת’‏?‏

⁵ בימי ישעיהו,‏ עוד בטרם היתה בבל למעצמת עולם,‏  כבר מנבא יהוה שבבוא היום תנצל את סמכותה לרעה.‏ ישעיהו חוזה:‏ ‏”‏חָזוּת [‏חיזיון‏]‏ קשה הוגד לי:‏ הבוגד בוגד,‏ והשודד שודד”‏ (‏ישעיהו כ״א:‏2‏)‏.‏ בבל באמת תשדוד את העמים שתכבוש,‏ ובהם יהודה,‏ ותנהג בהם בבוגדנות.‏ הבבלים ישדדו ויחריבו את ירושלים,‏ יבזזו את מקדשה ויגלו את עמהּ בבלה.‏ שם ינהגו בגולים חסרי הישע בבוגדנות,‏ ישפכו עליהם קיתונות של לעג בגין אמונתם ויכבו בהם כל זיק של תקווה לשוב לארצם (‏דברי הימים ב׳.‏ ל״ו:‏17–21;‏ תהלים קל״ז:‏1–4‏)‏.‏

6.‏ (‏א)‏ איזו אנחה ישבית יהוה?‏ (‏ב)‏ אילו עמים יתקפו את בבל כמנובא,‏ וכיצד זה יקרה?‏

⁶ בבל בהחלט ראויה ל”‏חָזוּת קשה”‏ שתבשר לה זמנים קשים.‏ ישעיהו אומר:‏ ‏”‏עֲלִי עֵילם!‏ צורי מָדַי!‏ כל אַנְחָתָה הִשְבַּתי”‏ (‏ישעיהו כ״א:‏2‏)‏.‏ למי שדוכאו בידי המעצמה הבוגדנית תהיה רווחה.‏ הם סוף סוף יחדלו להיאנח!‏ (‏תהלים ע״ט:‏11,‏ 12‏)‏ אך מניין תבוא הרווחה?‏ ישעיהו נוקב בשמם של שני העמים שיתקפו את בבל — עֵילם ומדי.‏ כעבור מאתיים שנה,‏ ב־539 לפה״ס,‏ הוביל כורש מלך פרס את צבאות פרס ומדי נגד בבל.‏ באשר לעילם,‏ לפחות חלק ממנה נפל בידי מלכי פרס לפני 539 לפה״ס.‏ a ומכאן שבצבא פרס ישרתו גם לוחמי עילם.‏

7.‏ כיצד השפיע על ישעיהו החזון שראה,‏ ומה משתמע מכך?‏

⁷ שים לב כיצד השפיע על ישעיהו החזון שראה.‏ ‏”‏על כן מלאו מותניי חלחלה.‏ צירים אחזוני כצירי יולדה.‏  נַעֲוֵיתִי משמוע [‏התערערה שלוותי ולא יכולתי לשמוע‏]‏‏,‏ נבהלתי מראות.‏ תעה לבבי,‏ פלצות בִּעֲתָתְנִי [‏נתקפתי אימה‏]‏‏.‏ את נשף חשקִי [‏את שעת בין הערביים החביבה עלי כל כך‏]‏ שם לי לחֲרָדָה”‏ (‏ישעיהו כ״א:‏3,‏ 4‏)‏.‏ נראה כי הנביא אהב את שעות בין הערביים,‏ זמן נהדר להרהורים שלווים.‏ אלא שדמדומי הערב איבדו מקסמם,‏ שכן במקום שלווה פוקדים את הנביא חרדה,‏ כאב ורעדה.‏ תוקפים אותו כאבים כצירי לידה,‏ ולבבו ’‏תועה’‏.‏ חוקר מקרא אחד תרגם את המילים ”‏תעה לבבי”‏ כ”‏לבבי פועם בפראות”‏,‏ וציין כי צירוף זה מתייחס ל”‏פעימות לב מהירות ולא־סדירות”‏.‏ מה הסיבה למצוקתו?‏ ברור שלרגשותיו של ישעיהו משמעות נבואית.‏ בלילה שבין ה־5 ל־6 באוקטובר 539 לפה״ס תבוא על הבבלים חרדה דומה.‏

8.‏ כיצד מתנהגים הבבלים כמנובא,‏ אף־על־פי שאויביהם חונים מחוץ לחומות?‏

⁸ ברדת החשיכה באותו ערב גורלי לא היתה כל חרדה בלב הבבלים.‏ כמאתיים שנה מראש חוזה ישעיהו:‏ ‏”‏עָרֹךְ השולחן,‏ צָפֹה הַצָּפִית [‏הכן את מקומות הישיבה‏]‏‏,‏ אכול,‏ שתֹה!‏”‏ (‏ישעיהו כ״א:‏5‏)‏ המלך בלשאצר היהיר עורך משתה.‏ מכינים מקומות ישיבה לאלף נכבדיו,‏ לנשי המלך ולפלגשיו הרבות (‏דניאל ה׳:‏1,‏ 2‏)‏.‏ החוגגים יודעים כי מחוץ לחומות העיר חונה צבא,‏ אך מאמינים שלא ניתן לכבוש את העיר.‏ לא נראה להם אפשרי שהעיר תילכד כי היא מוקפת חומות מאסיביות ותעלת מגן עמוקה,‏ ולא יעלה על הדעת שאליליה הרבים ירשו לכובשה.‏ לכן זה הזמן — ”‏אכול,‏ שתֹה!‏”‏ בלשאצר משתכר,‏ וכן גם יתר המסובים.‏  שריו ונכבדיו הלומי יין ועל כך נרמז מן העובדה שצריך לעורר אותם,‏ כפי שנראה בהמשך נבואת ישעיהו.‏

9.‏ מדוע יש צורך ’‏למשוח מגן’‏?‏

⁹ ‏”‏קומו,‏ השרים,‏ מישחו מגן!‏”‏ (‏ישעיהו כ״א:‏5‏)‏ לפתע החגיגה נגמרת.‏ השרים חייבים לקום!‏ דניאל הנביא הקשיש מוזמן אל המקום,‏ ורואה כיצד מפיל יהוה על בלשאצר מלך בבל פחד דומה לזה המתואר בפי ישעיהו.‏ בקרב נכבדי המלך פורצת מהומה משנודע להם כי הגנת העיר קרסה אל מול הצבאות המאוחדים של מדי,‏ פרס ועילם.‏ בבל נופלת באחת!‏ אך מה פירוש המילים ”‏מישחו  מגן”‏?‏ לעתים נחשב המלך במקרא למגן העם,‏ משום שהוא השומר על הארץ ומגן עליה b (‏תהלים פ״ט:‏19‏)‏.‏ לכן סביר להניח שישעיהו חוזה בפסוק זה את הצורך במלך חדש.‏ מדוע?‏ משום ש”‏באותו לילה נהרג בלשאצר”‏ ולכן יש צורך ’‏למשוח מגן’‏,‏ למנות מלך חדש (‏דניאל ה׳:‏1–9,‏ 30‏)‏.‏

10.‏ כיצד יכולים עובדי יהוה להתנחם מהתגשמות נבואת ישעיהו לגבי בבל הבוגדנית?‏

¹⁰ סיפור זה מנחם את אוהבי עבודת אלוהים האמיתית.‏ בבל בת זמננו,‏ הלא היא בבל הגדולה,‏ בוגדנית ושודדת כקודמתה.‏ עד עצם היום הזה חורשים מנהיגי הדתות רעות נגד עדי־יהוה.‏ הם מנסים להטיל עליהם חרם,‏ לרדוף אותם ולהטיל עליהם מסים וקנסות.‏ אך כלשון הנבואה,‏ בוגדנותם אינה נעלמת מעיני יהוה,‏ והעונש על כך בוא יבוא.‏ יהוה ישים קץ לכל הדתות שמציגות אותו באור מסולף ומציקות למשרתיו (‏ההתגלות י״ח:‏8‏)‏.‏ האם זה אפשרי?‏ כדי שנאמין בכך באמונה שלימה,‏ כל שעלינו לעשות הוא לראות כיצד כבר התגשמו אזהרותיו לגבי נפילתן של בבל הקדומה ומקבילתה בת זמננו.‏

‏”‏נפלה!‏”‏

11.‏ (‏א)‏ מהו תפקידו של הצופה,‏ ומי משמש כצופה בימינו?‏ (‏ב)‏ מה מסמלים רכבי המלחמה הרתומים לחמורים ולגמלים?‏

¹¹ יהוה מדבר כעת אל הנביא.‏ ישעיהו מספר:‏ ‏”‏כי כה אמר אלי אדֹנָי [‏יהוה‏]‏‏:‏ ’‏לך,‏ הַעֲמֵד הַמְצַפֶּה אשר יראה  יגיד’‏”‏ (‏ישעיהו כ״א:‏6‏)‏.‏ הפסוק הזה דן בעוד נושא חשוב בפרק — בצופה או הַמְצַפֶּה.‏ כל המשיחיים כיום מתעניינים בצופה שכן ישוע קרא לתלמידיו ’‏לעמוד על המשמר’‏.‏ ”‏העבד הנאמן והנבון”‏ מעולם לא חדל לספר מה הוא רואה ולהזהיר מפני יום משפטו הקרֵב של אלוהים והסכנות שבעולם מושחת זה (‏מתי כ״ד:‏42,‏ 45–47‏,‏ דל׳‏‏)‏.‏ מה רואה הצופה שבחזון ישעיהו?‏ ‏”‏וראה רכב צמד פרשים,‏ רכב חמור,‏ רכב גמל.‏ והקשיב קֶשֶׁב,‏ רב־קשב”‏ (‏ישעיהו כ״א:‏7‏)‏.‏ רכבי המלחמה הנהוגים בידי צמדי פרשים הם כנראה שורות של מרכבות הרתומות לסוסי  קרב מאומנים ומתקדמות במהירות במערך מלחמתי.‏ ואילו רכבי המלחמה הנהוגים בידי חמורים או גמלים מסמלים כראוי את שתי המעצמות — מדי ופרס — אשר עושות יד אחת כדי לצאת למתקפה.‏ עדויות היסטוריות מאשרות שבצבא פרס נהגו לרתום רכבי מלחמה לחמורים וגמלים.‏

12.‏ אילו תכונות מגלה הצופה שבחזון ישעיהו,‏ ומי זקוק לתכונות אלה כיום?‏

¹² הצופה,‏ אם כן,‏ חייב לדווח.‏ ‏”‏ויקרא [‏כ‏]‏אריה:‏ ’‏על מצפה,‏ אדֹנָי,‏ אנוכי עומד תמיד יומם,‏ ועל משמרתי אנוכי ניצב כל הלילות.‏ והנה,‏ זה בא רכב איש,‏ צמד פרשים!‏’‏”‏ (‏ישעיהו כ״א:‏8,‏ 9‏)‏ הצופה בחזון קורא באומץ לב כ”‏אריה”‏.‏ כדי להכריז בקול את גזר־דינה של אומה אדירה כבבל דרוש אומץ.‏ אך גם דרושים לו התמדה וסבלנות.‏ הצופה עומד על משמרתו יומם ולילה,‏ כשהוא דרוך כל העת.‏ גם כיתת הצופה זקוקה לאומץ,‏ סבלנות והתמדה באחרית ימים זו (‏ההתגלות י״ד:‏12‏)‏.‏ כל משיחי אמיתי זקוק לתכונות אלה.‏

13,‏ 14.‏ (‏א)‏ מה קרה לבבל הקדומה,‏ ובאיזה מובן נשברים פסילי אלוהיה?‏ (‏ב)‏ כיצד ומתי נפלה בבל הגדולה כקודמתה?‏

¹³ הצופה שבחזון ישעיהו רואה רכב מלחמה מתקרב.‏ ומה הוא אומר?‏ ‏”‏ויען ויאמר:‏ ’‏נפלה!‏ נפלה בבל,‏ וכל פסילי אלוהיה שיבר לארץ!‏’‏”‏ (‏ישעיהו כ״א:‏9‏)‏ איזו חדשה מרעישה!‏ סוף סוף נפלה שודדת עם אלוהים הבוגדנית!‏ c אך באיזה מובן נשברים פסילי אלוהיה של  בבל?‏ האם מדי ופרס פולשות למקדשי בבל ומנתצות את אליליה הרבים?‏ לא,‏ אין כל צורך בכך.‏ פסילי בבל ואליליה ’‏נשברים לארץ’‏ כשנגלית אוזלת ידם להגן על עירם.‏ וכאשר לא יהיה בכוחה של בבל להמשיך לשעבד את עם אלוהים,‏ פול תיפול.‏

¹⁴ ומה באשר לבבל הגדולה?‏ זו זממה לשעבד את משרתי אלוהים במלחמת העולם הראשונה,‏ ואכן החזיקה אותם בשבי לזמן מה.‏ הם כמעט חדלו לבשר.‏ נשיא חברת המצפה וכמה ממנהליה נאסרו בגין האשמות שווא.‏ אך ב־1919 חל מהפך מדהים.‏ המנהלים שוחררו מן הכלא,‏ המשרדים הראשיים נפתחו מחדש ופעילות ההטפה חודשה.‏ כך נפלה בבל הגדולה,‏ שכן אבדה לה אחיזתה במשרתי אלוהים.‏ d פעמיים מכריז המלאך בספר ההתגלות על נפילת בבל במילים המופיעות בישעיהו כ״א:‏9 (‏ההתגלות י״ד:‏8;‏ י״ח:‏2‏)‏.‏

15,‏ 16.‏ באיזה מובן בני דורו של ישעיהו הם ’‏מדושתו’‏,‏ ומה ניתן ללמוד מגישתו של ישעיהו כלפיהם?‏

¹⁵ ישעיהו חותם מסר נבואי זה בנימה של חמלה על העם.‏ הוא אומר:‏ ‏”‏מדושתי [‏עמי שאויביו דשו אותו‏]‏ ובן־גרני [‏זה שהיה בגורן לשם דישה‏]‏‏,‏ אשר שמעתי מאת יהוה צבאות,‏ אלוהי ישראל,‏ הגדתי לכם”‏ (‏ישעיהו כ״א:‏10‏)‏.‏ במקרא לא אחת מסמל הדיש את תהליך החינוך והצריפה של משרתי אלוהים.‏ בני עם בריתו של אלוהים יהיו ל’‏בני גורן’‏,‏ היכן שמפרידים את התבואה מן המוץ ומשאירים רק את גרגרי החיטה הטובים שנבררו מן הפסולת.‏ ישעיהו אינו שמח לאידו של העם הנענש,‏ אלא  חומל על הדורות הבאים של ’‏בני הגורן’‏,‏ שחלקם יבלו את כל ימיהם כשבויים על אדמת נכר.‏

¹⁶ יש בכך משום תזכורת טובה לכולנו.‏ יש בקהילה המשיחית בימינו כאלה ששוכחים לחמול על עושי הרע.‏ אחרים,‏ שמקבלים תוכחה או מוסר,‏ בדרך־כלל מתרעמים על כך.‏ אך אם נזכור כי יהוה מוכיח את משרתיו כדי לצרוף אותם,‏ לעולם לא נזלזל בתוכחה או במי שמקבלים תוכחה בענווה,‏ ואף לא נתרעם אם נקבל מוסר.‏ הבה נראה בתוכחה מאת אלוהים ביטוי לאהבתו (‏עברים י״ב:‏6‏)‏.‏

שואלים את הצופה

17.‏ מדוע השם ”‏דוּמָה”‏ מתאים לאדום?‏

¹⁷ המשא הנבואי השני שבישעיהו כ״א מבליט את דמותו של הצופה.‏ הוא נפתח במילים:‏ ‏”‏משא דוּמָה.‏ אליי קורא משעיר:‏ ’‏שומר,‏ מה מלילה?‏ שומר,‏ מה מִלֵּיל?‏’‏”‏ (‏ישעיהו כ״א:‏11‏)‏ היכן שוכנת דוּמָה?‏ בימי המקרא היו כנראה כמה ערים שנקראו דוּמָה,‏ אך לא בהן מדובר.‏ דוּמָה אינה שוכנת בשעיר,‏ שמה הנרדף של אדום.‏ ”‏דוּמָה”‏ פירושה ”‏דממה”‏,‏ ונראה שכמו במשא הקודם,‏ ניתן לחבל־ארץ זה שֵם המרמז על העתיד הצפוי לו.‏ אדום,‏ אויבת עם אלוהים משכבר בימים ואומה נקמנית,‏ תידום ודממת מוות תשרור בה.‏ אך לפני כן,‏ יהיו אנשים מודאגים שיבקשו לדעת מה צופן העתיד.‏

18.‏ כיצד התגשם המשא ”‏אָתָה בוקר,‏ וגם לילה”‏ באדום הקדומה?‏

¹⁸ בימי כתיבת ספר ישעיהו יכבוש צבא אשור החזק גם את אדום.‏ יש באדום שמשתוקקים לדעת מתי יבוא הקץ לחשכת הדיכוי.‏ ומתי באמת?‏ ‏”‏אמר שומר:‏ ’‏אָתָה [‏בא‏]‏ בוקר,‏ וגם לילה’‏”‏ (‏ישעיהו כ״א:‏12‏)‏.‏ העתיד אינו צופן  טובות לאדום.‏ באופק ייראו דמדומי הבוקר,‏ אך הם יהיו קצרים ומתעתעים.‏ בעקבות הבוקר יבוא לילה — תקופה חשוכה נוספת של דיכוי.‏ איזו תחזית מדויקת של עתיד אדום!‏ עול אשור יוסר מעל אדום,‏ אך בעקבותיו יוטל עליה עוּלה של בבל,‏ מעצמת העולם הבאה,‏ וגם היא תכה מכה קשה באדום (‏ירמיהו כ״ה:‏17,‏ 21;‏ כ״ז:‏2–8‏)‏.‏ וחוזר חלילה — את העול הבבלי יחליף עול פרס ולאחר מכן עול יוון.‏ אז יפציע ”‏בוקר”‏ קצר בימי רומא,‏ כאשר יינתן להורדוס האדומי שלטון על ירושלים.‏ אך ”‏בוקר”‏ זה לא יימשך זמן רב.‏ לבסוף תידום אדום לחלוטין,‏ ותיעלם ממפת העולם.‏ אותה שעה,‏ יתאים לה מאוד השם דוּמָה.‏

19.‏ לְמה מתכוון כנראה הצופה באומרו ”‏אם תִּבְעָיוּן בְּעָיוּ,‏ שובו אֵתָיוּ”‏?‏

¹⁹ הצופה מסיים את ההודעה הקצרה שבפיו במילים:‏ ‏”‏אם תִּבְעָיוּן בְּעָיוּ [‏אם ברצונכם לשאול,‏ שאלו‏]‏‏,‏ שובו  אֵתָיוּ!‏”‏ (‏ישעיהו כ״א:‏12‏)‏ הקריאה ”‏שובו אֵתָיוּ [‏ובואו]‏!‏”‏ מתייחסת כנראה לשרשרת האינסופית של ה’‏לילות’‏ הצפויים לאדום.‏ ייתכן גם כי באומרו ”‏שובו”‏ רומז הנביא שיהיו אדומים שירצו להימלט מדין האומה,‏ להתחרט ו’‏לשוב’‏ ליהוה.‏ מכל מקום,‏ הצופה מזמין אותם לשאול שאלות נוספות.‏

20.‏ מדוע יש למשא שבישעיהו כ״א:‏11,‏ 12 משמעות רבה לעובדי יהוה בימינו?‏

²⁰ לדברי המשא הקצרים הללו יש משמעות רבה לעם יהוה בימינו.‏ e אנו מבינים כי האנושות נמצאת בעיצומו של לילה חשוך,‏ שרויה בעיוורון רוחני ומתנכרת לאלוהים.‏ הדבר יוביל להשמדת הסדר הנוכחי (‏רומים י״ג:‏12;‏ קורינתים ב׳.‏ ד׳:‏4‏)‏.‏ כל זיק של תקווה שהאדם יביא שלום וביטחון בחשכת הלילה הזה משול לדמדומי בוקר מתעתעים שלאחריהם חשיכה כבדה עוד יותר.‏ אך שחר אמיתי עומד להפציע — השחר של שלטון המשיח על כדור־הארץ,‏ שלטון שיימשך אלף שנים.‏ אך כל עוד לילה,‏ עלינו להישמע לדברי כיתת הצופה — לעמוד על המשמר מבחינה רוחנית ולהכריז באומץ שקץ הסדר המושחת הזה קרוב (‏תסלוניקים א׳.‏ ה׳:‏6‏)‏.‏

הלילה יורד על עֲרָב

21.‏ (‏א)‏ מהו משחק המילים ב”‏משא בַּעְרָב”‏?‏ (‏ב)‏ מי הן אורחות דְּדָנִים?‏

²¹ המשא האחרון של ישעיהו כ״א נקרא ”‏משא בַּעְרָב”‏,‏ וכך הוא נפתח:‏ ‏”‏משא בַּעְרָב:‏ ביער בערב תלינו אורחות  דְּדָנִים”‏ (‏ישעיהו כ״א:‏13‏)‏.‏ מדובר כאן כנראה בארץ ערב,‏ שכן המשא מופנה לכמה משבטי ערב.‏ את המילה ”‏ערב”‏,‏ שמשמעה ערבות מדבר,‏ אפשר לקרוא גם כ”‏עֶרֶב”‏.‏ יש סבורים כי יש כאן משחק מילים — עומד לרדת על עֲרָב עֶרֶב חשוך,‏ עת מצוקה.‏ בתחילת המשא מתוארת פעילות לילית של אורחות בני דְדָן,‏ כשדְדָן הוא מן הגדולים שבשבטי ערב.‏ השיירות עוברות בנתיבי המסחר הראשיים מנווה מדבר אחד למשנהו,‏ ונושאות עימן תבלינים,‏ פנינים ואוצרות אחרים.‏ אך פה אנו רואים שהן נאלצות לרדת מן הנתיבים המוכרים וללון במסתור.‏ מדוע?‏

22,‏ 23.‏ (‏א)‏ איזה עול כבד יפול על כתפיהם של שבטי ערב,‏ וכיצד זה ישפיע עליהם?‏ (‏ב)‏ מתי תתחולל צרה זו,‏ ומי יחולל אותה?‏

²² ישעיהו מסביר:‏ ‏”‏לקראת צָמֵא הֵתָיוּ מים.‏ יושבי ארץ תֵּימָא,‏ בלחמו קידמו נודד.‏ כי מפני חרבות נדדו,‏ מפני חרב נטושה,‏ ומפני קשת דרוכה ומפני כובד מלחמה”‏ (‏ישעיהו כ״א:‏14,‏ 15‏)‏.‏ עול המלחמה הכבד יפול על כתפיהם של שבטי ערב.‏ שבט תֵּימָא השוכן בנווה מדבר עתיר מים נאלץ לספק לפליטי המלחמה האומללים מים ולחם.‏ מתי תתרחש צרה זו?‏

²³ ישעיהו אומר:‏ ‏”‏כי כה אמר אֲדֹנָי אלי:‏ ’‏בעוד שנה כִּשְׁנֵי שָׂכִיר וכָלָה כל כבוד קֵדָר.‏ ושאר מספר קשת גיבורי בני־קדר ימעטו,‏ כי יהוה אלוהי ישראל דיבר’‏”‏ (‏ישעיהו כ״א:‏16,‏ 17‏)‏.‏ קֵדָר הוא שבט חשוב שלפעמים מסמל את ערב כולה.‏ יהוה קובע כי מן הקשתים וגיבורי השבט תיוותר רק שארית.‏ אך מתי?‏ בדיוק ”‏בעוד [‏בתוך]‏ שנה”‏,‏ אפילו לא שנה ויום,‏ כמו ששכיר מקפיד שלא  לעבוד יותר ממכסת השעות שעליה הוא מקבל תשלום.‏ לא ברור בדיוק איך התגשמו הדברים.‏ את כיבוש ערב זוקפים לזכותם שני מלכי אשור — גם סרגון ה־2 וגם סנחריב.‏ סביר להניח שאחד מן השניים באמת אחראי לכך ששבטי ערב הגאים הידלדלו במידה ניכרת כפי שנובא.‏

24.‏ מניין לנו הביטחון שנבואת ישעיהו על ערב אכן התגשמה?‏

²⁴ עם זאת,‏ נוכל להיות בטוחים כי הנבואה התגשמה לפרטי פרטים.‏ דברי הסיום של המשא הם שנותנים לכך תוקף רב:‏ ”‏כי יהוה אלוהי ישראל דיבר”‏.‏ לבני דורו של ישעיהו לא נראה הגיוני שבבל תפיל את אשור,‏ ואחרי כן שבליל הוללות אחד אף היא תיפול.‏ אולי גם לא נראה להם הגיוני שאדום החזקה תידום את דממת המוות או ששבטי ערב העשירים יתרוששו בעֶרֶב קשיים ומחסור.‏ אך יהוה אומר שכך יהיה,‏ וכך אכן היה.‏ לנו מגלה יהוה שהמעצמה העולמית של דתות הכזב תהיה לאין.‏ זו אינה אפשרות,‏ אלא דבר ודאי.‏ כי פי יהוה דיבר!‏

25.‏ כיצד נוכל לחקות את דוגמת הצופה?‏

²⁵ הבה ננהג אפוא כצופה.‏ נעמוד על המשמר כאילו היינו מוצבים על מגדל תצפית גבוה,‏ ונסרוק את האופק כדי לראות ולוּ רמז לסכנה מתקרבת.‏ נחבור אל כיתת הצופה הנאמנה — שארית המשיחיים המשוחים שעודם עלי אדמות.‏ נצטרף אליהם ונכריז באומץ את הנגלה לעינינו — את הראיות החותכות לכך שהמשיח שולט בשמים,‏ שבקרוב יפציע השחר של שלטון המשיח בן אלף השנים על ארץ גן־עדנית ויביא סוף ללילה החשוך והארוך של בני האדם המתנכרים לאלוהים.‏

‏[‏הערות שוליים]‏

‏[‏שאלות לימוד]‏

‏[‏תמונה בעמוד 219]‏

‏”‏אכול,‏ שתֹה!‏”‏

 ‏[‏תמונה בעמוד 220]‏

הצופה ’‏קורא כאריה’‏

‏[‏תמונה בעמוד 222]‏

‏”‏אנוכי עומד תמיד יומם.‏.‏.‏ ניצב כל הלילות”‏