קצרה ידו של העולם מהושיע
פרק עשרים וארבעה
קצרה ידו של העולם מהושיע
1, 2. (א) מדוע יושבי ירושלים כה מפוחדים? (ב) אילו שאלות נשאלות לנוכח מצבה הקשה של ירושלים?
יושבי ירושלים מפחדים מאוד, ואין תימה בכך! אשור, המעצמה החזקה ביותר בימיהם, תקפה את ’כל ערי יהודה הבצורות ותפשה אותן’. כעת מאיימת מכונת המלחמה האשורית על בירת יהודה (מלכים ב׳. י״ח:13, 17). מה יעשו המלך חזקיהו ושאר יושבי ירושלים?
2 יתר ערי יהודה כבר נפלו, לכן ברור לחזקיהו שירושלים לא תוכל לעמוד בפני צבא אשור החזק. יתרה מזו, לאשורים יצא שם של אנשים אכזרים ואלימים מאין כמותם. צבאם כה מטיל מורא, עד כי לפעמים יריביהם נמלטים על נפשם ללא קרב! למי יפנו יושבי ירושלים לעזרה במצב קשה זה? האם יש מפלט מצבא אשור? וכיצד נקלע עם אלוהים למצב שכזה? כדי להשיב על שאלות אלה עלינו להתחקות אחר היחסים בין יהוה ובין עַם בריתו בתקופות קדומות יותר.
כפירה בישראל
3, 4. (א) מתי וכיצד התפלג עם ישראל לשתי ממלכות? (ב) כיצד השחית ירבעם את הממלכה הצפונית בת עשרת השבטים כבר מראשיתה?
3 מיציאת מצרים ועד מות שלמה בן־דוד, תקופה בת 500 שנה, היו שנים־עשר שבטי ישראל עם אחד. לאחר מות שלמה המריד ירבעם את עשרת השבטים הצפוניים נגד בית דוד, ומאז ואילך התפלג העם לשתי ממלכות. הדבר אירע ב־997 לפה״ס.
4 ירבעם, המלך הראשון של הממלכה הצפונית, ממלכת ישראל, הנהיג את נתיניו לכפירה. הוא החליף את הכוהנים מבית אהרון ואת עבודת יהוה האמיתית בכהונה פסולה ובפולחן העגל (מלכים א׳. י״ב:25–33). הדבר היה רע בעיני יהוה (ירמיהו ל״ב:30, 35). משום כך ומסיבות נוספות, הרשה יהוה לאשור לשעבד את ישראל (מלכים ב׳. ט״ו:29). המלך הושע קשר קשר עם מצרים כדי להסיר מעליו את עול אשור, אך מזימתו סוכלה (מלכים ב׳. י״ז:4).
ישראל פונה למקור עזרה אכזב
5. למי פונה עם ישראל לעזרה?
5 יהוה רוצה לנער את עם ישראל משאננותו. a לכן הוא שולח את ישעיהו ובפיו האזהרה הבאה: ”הוי היורדים מצרים לעזרה, על סוסים ישענו, ויבטחו על רכב כי רב ועל פרשים כי עצמו מאוד, ולא שעו על קדוש ישראל ואת יהוה לא דרשו” (ישעיהו ל״א:1). עצוב מאוד! עם ישראל בוטח בסוסים וברכב מלחמה במקום להשליך יהבו על יהוה, האל החי. דרך החשיבה של העם לא־רוחנית. הוא חושב שאם למצרים סוסים רבים וחזקים, היא תהיה בת־ברית טובה נגד צבא אשור. אלא שעד מהרה תטפח המציאות על פניו, והעם ייווכח שהברית שכרת עם מצרים היא הבל וריק.
6. מדוע הפנייה של עם ישראל למצרים מוכיחה בעליל חוסר אמונה ביהוה?
6 גם ישראל וגם יהודה מוקדשות ליהוה בברית התורה (שמות כ״ד:3–8; דברי הימים א׳. ט״ז:15–17). בזה שישראל פנתה למצרים וביקשה את עזרתה, היא הוכיחה חוסר אמונה ביהוה והתעלמה מחוקיו המרכיבים ברית קדושה זו. ומדוע? משום שבברית זו הבטיח יהוה להגן על עמו, אם הם יגלו כלפיו מסירות בלעדית (ויקרא כ״ו:3–8). יהוה היה נאמן לדברו, ושוב ושוב הוכיח כי הוא ”מעוזם בעת צרה” (תהלים ל״ז:39; דברי הימים ב׳. י״ד:1, 8–11; י״ז:3–5, 10). הוא גם אמר באמצעות משה, מתווך ברית התורה, שאל למלכי ישראל להרבות להם סוסים (דברים י״ז:16). אילו צייתו מלכי ישראל לחוק זה, היו מוכיחים ש”קדוש ישראל” הוא מעוזם. אך למרבה הצער לא היתה להם אמונה כזו.
7. מה יכולים המשיחיים כיום ללמוד מחוסר האמונה של ישראל?
7 יש בכך משום לקח עבור המשיחיים כיום. ישראל ביקשה את עזרת מצרים, שאותה היא רואה, במקום לפנות למקור העזרה החזק יותר — ליהוה. וכאז כן כיום. המשיחיים עלולים להתפתות להסתמך על בטחונות אדם — חשבונות בנק, מעמד חברתי וקשרים בעולם — במקום להסתמך על יהוה. ודאי שראשי משפחה משיחיים אינם מקלים ראש באחריותם לפרנס את בני משפחתם (טימותיאוס א׳. ה׳:8). אך הם אינם תולים ביטחונם בדברים חומריים, כי אם נזהרים מ”כל חמדנות” (לוקס י״ב:13–21). יהוה אלוהים לבדו הוא ”משגב לעתות צרה” (תהלים ט׳:10; נ״ד:9).
8, 9. (א) מה התוצאה של מזימת ישראל הנראית לכאורה כצעד אסטרטגי נבון, ומדוע? (ב) מה ההבדל בין הבטחות האדם והבטחות יהוה?
8 ישעיהו בעצם מלגלג על מנהיגי ישראל הזוממים לכרות ברית עם מצרים, ואומר שיהוה ”גם הוא חכם וַיָּבֵא רע, ואת דבריו לא הסיר; וקם על בית מרעים ועל עזרת פועלי אוון” (ישעיהו ל״א:2). מנהיגי ישראל חושבים שהם חכמים. אך האין בורא היקום חכם מהם אלפי מונים? מזימת ישראל לבקש את עזרת מצרים נראית לכאורה כצעד אסטרטגי נבון, אך ברית פוליטית זו נחשבת בעיני יהוה לניאוף רוחני (יחזקאל כ״ג:1–10). על כן אומר ישעיהו שיהוה ”יבֵא [עליהם] רע”.
9 האדם ידוע כמי שאינו עומד בדיבורו, שהגנתו אינה ודאית. יהוה, לעומת זאת, אינו צריך לחזור בו ו’להסיר את דבריו’. הוא תמיד מקיים את הבטחותיו. דברו לא ישוב אליו ריקם, ללא תוצאות (ישעיהו נ״ה:10, 11; י״ד:24).
10. מה יקרה גם למצרים וגם לישראל?
10 האם היו המצרים מקור הגנה מהימן לישראל? לא. ישעיהו אומר לישראל: ”ומצרים אדם ולא אל, וסוסיהם בשר ולא רוח. ויהוה יטה ידו, וכשל עוזר ונפל עזוּר, ויחדיו כולם יִכְלָיוּן” (ישעיהו ל״א:3). גם העוזר (מצרים) וגם העזוּר (ישראל) ייכשלו, יפלו ויבואו אל קִצם, כאשר יטה יהוה ידו ויוציא לפועל את משפטו באמצעות אשור.
נפילת שומרון
11. אילו חטאים עשתה ישראל לרוב, ומה היה סופה?
11 ברוב רחמיו שולח יהוה שוב ושוב נביאים שיעודדו את ישראל להתחרט ולשוב אל עבודת אלוהים הטהורה (מלכים ב׳. י״ז:13). אך עם ישראל אינו מסתפק בפולחן העגל ומוסיף לחטוא. הוא קוסם קסמים, משתתף בפולחן הלא־מוסרי של הבעל ועושה אשרות ובמות. בני ישראל אפילו ’מעבירים את בניהם ואת בנותיהם באש’, וזובחים את פרי בטנם לאלילי שֵדים (מלכים ב׳. י״ז:14–17; תהלים ק״ו:36–39; עמוס ב׳:8). כדי לשים קץ לרשעת ישראל גוזר יהוה: ”נִדְמֶה שומרון, מַלְכָּהּ כקצף [כענף שבור] על פני מים” (הושע י׳:1, 7). בשנת 742 לפה״ס תוקף צבא אשור את שומרון בירת ישראל. לאחר שלוש שנות מצור היא נופלת לידיו, וב־740 לפה״ס חדלה ממלכת ישראל בת עשרת השבטים להתקיים.
12. איזו פעילות נעשית כיום במצוות יהוה, ומה יקרה למתעלמים מן האזהרה?
12 בימינו מצווה יהוה ”על כל בני אדם בכל מקום לחזור בתשובה” באמצעות פעילות הכרזה חובקת עולם (מעשי השליחים י״ז:30; מתי כ״ד:14). מי שדוחים את האמצעי שסיפק אלוהים לישועה יהיו כ”קצף”, יישמדו כעם ישראל הכופר. מאידך, קווי יהוה ”יִירשו ארץ, וישכנו לעד עליה” (תהלים ל״ז:29). מה נבון אפוא לא לחזור על הטעויות של ממלכת ישראל הקדומה! הבה נבטח אך ורק ביהוה, כי ממנו תבוא הישועה!
יד הישועה של יהוה
13, 14. אילו דברי נחמה יש בפי יהוה לציון?
13 במרחק קילומטרים ספורים מגבולה הדרומי של ישראל שוכנת לה ירושלים בירת יהודה. יושבי ירושלים מודעים היטב למה שאירע לשומרון. האויב האיום שהחריב את שכנתם מצפון, מפיל כעת את חיתתו עליהם. האם ילמדו לקח מנפילת שומרון?
14 בהמשך דבריו של ישעיהו יש משום נחמה ליושבי ירושלים, שכן הוא מבטיח להם שיהוה לא חדל לאהוב את עם בריתו. וכך הוא אומר: ”כי כה אמר יהוה אלי: ’כאשר יהגה האריה והכפיר על טַרְפּוֹ, אשר ’יקרא עליו מלוא רועים, מקולם לא יֵחָת ומהמונם לא יענה. כן יֵרֵד יהוה צבאות לצבוא [להילחם] על הר ציון ועל גבעתה’” (ישעיהו ל״א:4). ככפיר השומר על טרפו יגן יהוה בקנאות על ציון עיר קודשו. שום התרברבות או איום מצד חיילי אשור ושום מהומה שיקימו לא יסיטו את יהוה ממטרתו.
15. באיזו רכות וחמלה ינהג יהוה ביושבי ירושלים?
15 שים לב כעת לרכות ולחמלה שמגלה יהוה כלפי יושבי ירושלים: ”כציפורים עפות, כן יגן יהוה צבאות על ירושלים. גנון והציל, פסוח והמליט [ומילט]” (ישעיהו ל״א:5). ציפור שיש לה גוזלים דרוכה להגן עליהם. היא מסוככת עליהם בכנפיה, ופוקחת עין כדי לאתר כל אות לסכנה. אם מתקרב טורף, היא מייד עטה עליו כדי להגן על אפרוחיה. וכך ינהג יהוה בדאגתו ליושבי ירושלים מפני הפולש האשורי.
”שובו”
16. (א) מה מבקש יהוה מעמו ברוב אהבתו? (ב) מתי בלטה במיוחד מרדנות אנשי יהודה? הסבר.
16 יהוה מזכיר כעת לבני עמו את חטאם, ומעודד אותם לנטוש את דרכי החטא: ”שובו, לאשר העמיקו סרה בני ישראל” (ישעיהו ל״א:6). לא רק עשרת שבטי ישראל מרדו ביהוה. אנשי יהודה, שגם הם ”בני ישראל”, ”העמיקו סרה”. הדבר בלט במיוחד לאחר שעלה לשלטון מנשה בן־חזקיהו, זמן קצר לאחר שסיים ישעיהו לנבא. לדברי המקרא, ”וַיֶּתַע מנשה את יהודה ויושבי ירושלים לעשות רע מן הגויים אשר השמיד יהוה מפני בני ישראל” (דברי הימים ב׳. ל״ג:9). תאר לעצמך! יהוה השמיד עמים עובדי אלילים על שום תועבותיהם וטומאתם, ואילו רשעתם של יושבי יהודה, עם בריתו של יהוה, היתה גדולה מרשעת העמים הללו.
17. באיזה מובן המצב כיום מקביל למצב ששרר ביהודה בימי מנשה?
17 במובנים רבים שורר בראשית המאה ה־21 מצב מקביל לזה ששרר ביהודה בימי מנשה. העולם הולך ומתפלג בשל שנאה דתית, גזענית ואתנית. מיליונים נפלו קורבן למעשי זוועה — רצח, התעללות, אונס ו’טיהור אתני’. אין ספק שאנשים ועמים, במיוחד בארצות נוצריות, ”העמיקו סרה”. אך אנו יכולים להיות בטוחים שיהוה לא יניח לרֶשע הזה להימשך לעד. מדוע? משום שכך קרה בימי ישעיהו.
ירושלים ניצלת
18. איזו אזהרה נותן רבשקה לחזקיהו?
18 מלכי אשור ייחסו לאליליהם את ניצחונותיהם בשדה הקרב. הספר טקסטים מהמזרח הקדום (Ancient Near Eastern Texts) מכיל את כתביו של אשורבניפל מלך אשור, שטען שבהדרכת ’אשור, בֵּל ונבו, גדולי האלים ואדוניו, אשר (תמיד) צועדים לצדו, הוא מנצח חיילים לְמודי קרב... בשדה קרב גדול ופתוח’. בימי ישעיהו גם רבשקה, נציגו של סנחריב מלך אשור, האמין במעורבות האלים במלחמות האדם. הוא פנה למלך חזקיהו והזהירו שלא יסמוך על יהוה שיושיע אותו, כי גם אלוהי העמים האחרים לא הצליחו להציל את ארצם ממכונת המלחמה האשורית החזקה (מלכים ב׳. י״ח:33–35).
19. כיצד מגיב חזקיהו לדברי הלגלוג של רבשקה?
19 כיצד מגיב המלך חזקיהו? המקרא מספר: ”ויהי כשמוע המלך חזקיהו, ויקרע את בגדיו, ויתכס בשק ויבוא בית יהוה” (מלכים ב׳. י״ט:1). חזקיהו יודע שיש רק אחד היכול להושיעו במצב מפחיד זה. הוא נכנע לפני יהוה ופונה אליו לשם הדרכה.
20. כיצד יפעל יהוה למען יושבי יהודה, ומהו הלקח שעליהם להפיק מכך?
20 יהוה מקנה לחזקיהו את ההדרכה המבוקשת. הוא אומר בפי הנביא ישעיהו: ”כי ביום ההוא ימאסון איש אלילי כספו ואלילי זהבו, אשר עשו לכם ידיכם חטא” (ישעיהו ל״א:7). כאשר יילחם יהוה לעמו, יתגלה ערכם האמיתי של אלילי סנחריב: יוּכַח שהם חסרי כל ערך! זהו לקח חשוב גם ליושבי יהודה. המלך חזקיהו אומנם נאמן ליהוה, אך יהודה מלאה אלילים כישראל (ישעיהו ב׳:5–8). כדי שתושבי יהודה יוכלו לשקם את היחסים עם יהוה, עליהם להתחרט על חטאיהם ולמאוס ’איש אלילו’. (השווה שמות ל״ד:14.)
21. כיצד מתאר ישעיהו בלשון נבואית את הדין שגוזר יהוה על אשור?
21 ישעיהו מתאר כעת בלשון נבואית את הדין שגוזר יהוה על אויב יהודה מפחיד זה: ”ונפל אשור בחרב [שהאוחז בה] לא איש; וחרב לא אדם תאכלנו. ונס לו מפני חרב, ובחוריו למס יהיו” (ישעיהו ל״א:8). בשעה המכרעת לא יצטרכו יושבי ירושלים אפילו לשלוף חרבם מנדנה. עילית חיילי אשור ייאכלו לא בחרב אדם אלא בחרב יהוה. ומה באשר לסנחריב מלך אשור? ”ונס לו מפני חרב”. לאחר ש־000,185 מלוחמיו נפלו חלל בידי מלאך יהוה, שב סנחריב לביתו. וכעבור זמן מה, בעודו משתחווה לנִסְרוֹךְ אלוהיו, קמו עליו בניו והיכוהו בחרב (מלכים ב׳. י״ט:35–37).
22. מה יכולים המשיחיים כיום ללמוד מן המאורעות הקשורים לחזקיהו ולצבא אשור?
22 איש לא יכול היה לחזות כיצד יציל יהוה את ירושלים מידי צבא אשור, גם לא חזקיהו. עם זאת, בדרך שבה טיפל חזקיהו במשבר יש משום דוגמה מצוינת למי שמתמודדים עם מבחנים כיום (קורינתים ב׳. ד׳:16–18). הפחד של חזקיהו מן האשורים המאיימים על ירושלים היה מוצדק לנוכח השם הנורא שעשתה לה אשור (מלכים ב׳. י״ט:3). עם זאת, הוא האמין ביהוה, וביקש את הדרכתו ולא את הדרכתם של בני אדם. ומה נתברכה ירושלים על שכך עשה! גם כיום אפשר שמשיחיים יראי אלוהים מתנסים בסערת רגשות בשעת לחץ. במקרים רבים, הפחד אינו אלא טבעי. אך אם ’נשליך על יהוה כל יהבנו’, הוא ידאג לנו (פטרוס א׳. ה׳:7). הוא יעזור לנו להתגבר על הפחד, ויחזקנו להתמודד עם מצבי לחץ.
23. באיזה מובן אחזו חרדה ופחד בסנחריב ולא בחזקיהו?
23 בסופו של דבר, אחזו החרדה והפחד בסנחריב ולא בחזקיהו. ומאין יבוא עזרו של סנחריב? ישעיהו חוזה: ”’וסַלעו ממגור יעבור, וחתו מנס שריו’, נאום יהוה, אשר אוּר לו בציון ותנוּר לו בירושלים” (ישעיהו ל״א:9). אלילי סנחריב, שהיו ”סלעו” והמפלט אשר בו בטח, הכזיבוהו. הם ’עברו ממגור’, חלפו כביכול בשל חרדה עמוקה. וכאילו אין די בכך, אפילו ידם של שרי סנחריב קצרה מהושיע. גם הם נתקפו אימה.
24. איזה מסר ברור ניתן להבין ממה שאירע לאשור?
24 בחלק זה של נבואת ישעיהו יש מסר ברור לכל מי שמתייצב נגד אלוהים. אין נשק, אין כוח ואין כלי שיוכלו לסכל את מטרות יהוה (ישעיהו מ״א:11, 12). במקביל, צפויה אכזבה מרה למי שטוענים שהם משרתי אלוהים, אך סרים ממנו כדי להישען על אדם ועל חומר. כל מי ש’לא ישעו על קדוש ישראל’ יראו כיצד יהוה ”יבֵא רע” (ישעיהו ל״א:1, 2). אין ספק שרק יהוה אלוהים הוא המפלט האמיתי, המפלט שיעמוד לעד (תהלים ל״ז:5).
[הערת שוליים]
a קרוב לוודאי ששלושת הפסוקים הראשונים בישעיהו ל״א מופנים בראש ובראשונה לישראל, ואילו ששת הפסוקים האחרונים מתייחסים ליהודה.
[שאלות לימוד]
[תמונה בעמוד 319]
אכזבה צפויה למי שתולים ביטחונם בדברים חומריים
[תמונה בעמוד 322]
ככפיר השומר על טרפו, יגן יהוה על עיר קודשו
[תמונות בעמוד 324]
העולם הולך ומתפלג בשל שנאה דתית, גזענית ואתנית
[תמונה בעמוד 326]
חזקיהו פנה לבית יהוה לעזרה
