שר השלום המובטח
פרק עשירי
שר השלום המובטח
1. מה עברה האנושות מאז ימי קין?
לפני כששת אלפים שנה נולד התינוק הראשון. שמו היה קין, והולדתו היתה מיוחדת במינה. לא הוריו, לא המלאכים ואפילו לא הבורא, לא ראו קודם לכן תינוק אדם. הרך הנולד יכול היה לתת תקווה למין האנושי המקולל. אך מה מאכזב שכאשר גדל הפך לרוצח! (יוחנן א׳. ג׳:12) מאז היתה האנושות עדה לאינספור רציחות. בני האדם, שנטייתם להרע, לא היו ביחסי שלום לא איש עם רעהו ולא עם אלוהים (בראשית ו׳:5; ישעיהו מ״ח:22).
2, 3. איזה פתח לתקווה נתן ישוע המשיח, ומה עלינו לעשות כדי לזכות לברכות?
2 כארבעת אלפים שנה לאחר הולדת קין נולד תינוק אחר. שמו היה ישוע, וגם הולדתו היתה מיוחדת במינה. הוא נולד לבתולה, מכוחה של רוח־הקודש — לידה שהיתה יחידה במינה בהיסטוריה כולה. המוני מלאכים שמחים שרו בשעת הולדתו שירי תהילה ליהוה ואמרו: ”כבוד לאלוהים במרומים, ובארץ שלום על בני אדם אשר אותם רצה” (לוקס ב׳:13, 14). להבדיל מקין, ישוע לא היה רוצח, אלא סלל את הדרך לפני בני האדם לכינון יחסי שלום עם אלוהים ולקבלת חיי נצח (יוחנן ג׳:16; קורינתים א׳. ט״ו:55).
3 ישעיהו ניבא שישוע ייקרא ”שר שלום” (ישעיהו ט׳:5). הוא יקריב את חייו למען האנושות, ובזכות קורבנו תתאפשר סליחת חטאים (ישעיהו נ״ג:11). אדם יכול כיום לזכות לשלום עם אלוהים ולסליחת חטאים רק על יסוד האמונה בישוע המשיח. אך אין לראות בברכות הללו מובנות מאליהן (קולוסים א׳:21–23). המעוניינים לזכות בהן חייבים ללמוד לציית ליהוה אלוהים (פטרוס א׳. ג׳:11; השווה עברים ה׳:8, 9). בימי ישעיהו עשו ישראל ויהודה בדיוק את ההיפך.
פונים לשדים
4, 5. איזה מצב שרר בימי ישעיהו, ולמי היו שפנו?
4 בני דורו הסוררים של ישעיהו שרויים באפילה רוחנית תהומית. הם הידרדרו מאוד מבחינה מוסרית. אין שלום אפילו בממלכה הדרומית, ממלכת יהודה, שם שוכן מקדש אלוהים. יושבי יהודה בגדו ביהוה, על כן מאיימים האשורים לפלוש לארצם, וזמנים קשים צפויים להם. למי הם פונים לעזרה? למרבה הצער, רבים מהם פונים לשטן ולא ליהוה. אומנם אין הם פונים לשטן בשמו, אך הם עוסקים בספיריטיזם ומבקשים פתרונות לבעיותיהם בניסיון לתקשר עם המתים כמו שעשה שאול המלך הקדום (שמואל א׳. כ״ח:1–20).
5 יש שמעודדים את הנוהג הזה. ישעיהו מדבר על כפירה זו ואומר: ”וכי יאמרו אליכם: ’דירשו אל האובות ואל הידעונים המצפצפים והַמַּהְגִּים’, הלוא עם אל אלוהיו ידרוש? בעד החיים אל המתים?” (ישעיהו ח׳:19) בעלי האוב ’מצפצפים ומַהְגִּים’ ובכך מתעים אנשים. את האפקטים הקוליים המיוחסים לרוחות המתים יכולים בעלי האוב ליצור באמצעות דיבור מהבטן. אך לפעמים מעורבים השדים ישירות ומתחזים למת, כפי שכנראה אירע כשביקר שאול אצל בעלת האוב בעין דור (שמואל א׳. כ״ח:8–19).
6. מדוע רבצה אשמה כבדה על כתפי בני ישראל שפנו לספיריטיזם?
6 כל זה מתחולל ביהודה אף־על־פי שיהוה אסר ספיריטיזם מכל וכל ושלפי התורה דין העוסק בספיריטיזם היה דין מוות (ויקרא י״ט:31; כ׳:6, 27; דברים י״ח:9–12). מדוע חוטא עם הסגולה של יהוה חטא חמור שכזה? משום שבני העם פנו עורף לתורת יהוה ולעצתו. הם ’הקשו לבבם בנכלי החטא’ (עברים ג׳:13). ”טָפַש כחֵלֶב לבם”, כלומר לבבם השמין וקהה והם הפכו זרים לאלוהים (תהלים קי״ט:70). a
7. באיזה מובן רבים כיום הולכים בעקבות בני דורו של ישעיהו, ומה צפוי להם אם לא יחזרו בהם?
7 בני העם חושבים ודאי ’במה תועיל תורת יהוה כשבפתח מתקפת האשורים?’ הם רוצים פתרון קל ומהיר לבעיה, ואינם מוכנים לחכות שרצון יהוה ייעשה. גם בימינו זה המצב. רבים מתעלמים מחוקי יהוה ונועצים בבעלי אוב, בהורוסקופים או בצורות אחרות של תורת הנסתר כדי לפתור את בעיותיהם. אך כאז כן כיום, אם החיים מבקשים תשובות מאת המתים, הרי שהם נוהגים בטיפשות. חלקם של כל העושים כן מבלי לחזור בהם יהיה יחד עם ”המרצחים, הזונים... וכל המשקרים”. אין סיכוי שיחיו בעתיד (ההתגלות כ״א:8).
’התורה והתעודה’ של אלוהים
8. לאילו ”תורה” ו”תעודה” עלינו לפנות כדי למצוא הדרכה?
8 חוקי יהוה הכוללים איסור על ספיריטיזם לא נעלמו מידיעתם של תושבי יהודה, הם הועלו על הכתב. בידינו, החיים כיום, מצוי המקרא — דבר־אלוהים השלם — המכיל לא רק את קובץ מצוות אלוהים וחוקיו אלא גם את תולדות מגעיו עם עמו. מן הדרך שבה נהג יהוה בעמו, מה שמתועד במקרא, ניתן ללמוד על אופיו של יהוה ותכונותיו. במקום לפנות אל המתים, לאן היו צריכים בני ישראל לפנות לקבלת הדרכה? ישעיהו משיב: ”לתורה ולתעודה”! (ישעיהו ח׳:20). מי שמבקשים הדרכה אמיתית צריכים לפנות לדברו הכתוב של אלוהים.
9. האם יועיל לחוטאים מושבעים לצטט פה ושם מן המקרא?
9 חלק מבני ישראל שהתעסקו בספיריטיזם טענו כנראה שהם מכבדים את דברו הכתוב של אלוהים. אך בטענה זו אין ממש, והיא משקפת צביעות. ישעיהו אומר: ”אם לא יאמרו כדבר הזה אשר אין לו שחר” (ישעיהו ח׳:20). על איזה ”דבר”, או על איזו הצהרה, מדבר ישעיהו? אולי על הצהרתם ”לתורה ולתעודה”! ייתכן שחלק מבני ישראל הכופרים נעזרו בדבר־אלוהים לצורכיהם, כמו כופרים ואחרים בימינו המצטטים מכתבי־הקודש. אך דבריהם ריקים מתוכן. מי שמצטט מהמקרא לא יזכה ל”שחר”, כלומר להארה מאת יהוה, אם לא יעשה במקביל מעשים העולים בקנה אחד עם רצון אלוהים ואם לא יתרחק מן הטומאה. b
”לא רעב ללחם”
10. כיצד סובלים יושבי יהודה כתוצאה מאי־ציותם ליהוה?
10 מי שאינם מצייתים ליהוה הם חשוכי דעת (אפסים ד׳:17, 18). יושבי יהודה התעוורו במובן הרוחני, והיו לחסרי דעת (קורינתים א׳. ב׳:14). ישעיהו מתאר את מצבם: ”ועבר בה נִקְשֶה [קשה יום] ורעֵב” (ישעיהו ח׳:21). עצמאותה של יהודה נמצאת בסכנה עקב בוגדנותו של העם, שבאה לידי ביטוי במיוחד בתקופת שלטונו של המלך אחז. האומה מוקפת אויבים. בזו אחר זו נופלות ערי יהודה בידי צבא אשור. האויב מותיר אחריו שממה בארץ שהיתה פורחת, וגורם למחסור במזון. רבים ’נקשים ורעבים’. אך בארץ שורר גם רעב מסוג אחר. כמה עשרות שנים לפני כן ניבא עמוס: ”’הנה ימים באים’, נאום אדֹנָי יהוה, ’והשלחתי רעב בארץ. לא רעב ללחם ולא צמא למים, כי אם לשמוע את דברי יהוה’” (עמוס ח׳:11). יהודה שרויה עתה ברעב רוחני שכזה.
11. האם תלמד יהודה לקח מן העונש שקיבלה?
11 האם תלמד יהודה את הלקח ותשוב ליהוה? האם יפנו יושבי יהודה עורף לספיריטיזם ולעבודת האלילים וישובו ”לתורה ולתעודה”? יהוה חוזה את תגובתם: ”והיה כי ירעב והתקצף וקילל במלכו ובאלוהיו ופנה למעלה” (ישעיהו ח׳:21). רבים יאשימו את מלכם על שסיבך אותם במצב הזה. חלקם אף יאשימו בסכלותם את יהוה באסון הפוקד אותם! (השווה ירמיהו מ״ד:15–18.) זו גם תגובתם של רבים בימינו. הם מאשימים את אלוהים בטרגדיות שגרמה רשעת האדם.
12. (א) מה אירע ליהודה לאחר שסרה מיהוה? (ב) אילו שאלות חשובות מתעוררות?
12 האם יזכו תושבי יהודה לשלווה לאחר שיקללו את אלוהים? לא. ישעיהו חוזה: ”ואל ארץ יביט, והנה צרה וחשיכה, מְעוּף צוּקָה [חשיכה ומצוקה] ואפילה מְנֻדָּח [מוחלטת]” (ישעיהו ח׳:22). הללו מפנים מבט מאשים אל השמים כדי להאשים את אלוהים, ומשיבים מבטם אל הארץ, אל מצבם החסר תקווה. הם פנו עורף לאלוהים והמיטו על עצמם אסון (משלי י״ט:3). אך מה באשר להבטחות שהבטיח אלוהים לאברהם, יצחק ויעקב? (בראשית כ״ב:15–18; כ״ח:14, 15) האם יהוה יחזור בו מדברו? האם יפילו האשורים או מעצמה צבאית אחרת את בית המלוכה שהובטח ליהודה ולדוד? (בראשית מ״ט:8–10; שמואל ב׳. ז׳:11–16) האם נגזר על בני ישראל להישאר סומים באפילה לעד?
ארץ ’נקלית’
13. מהו ”גליל הגויים”, וכיצד הפך ל’נִקלה’?
13 ישעיהו רומז כעת על אחד האסונות האיומים ביותר שיפקוד את צאצאי אברהם. ”כי לא מוּעָף לאשר מוצק לה [כלומר, לא כחשיכה אשר היתה לארץ במצוקה] כעת הראשון [בהתחלה, כאשר] הֵקַל ארצה זבולון וארצה נפתלי והאחרון הכביד [באחרונה זכתה לכבוד] — דרך הים, עבר הירדן, גליל הגויים” (ישעיהו ח׳:23). הגליל שייך לממלכה הצפונית, ממלכת ישראל. בנבואת ישעיהו כוללת ממלכה זו את ”ארצה זבולון וארצה נפתלי” וכן את ”דרך הים”, דרך קדומה שקישרה בין הכינרת והים התיכון. בימי ישעיהו נקרא האיזור ”גליל הגויים”, כנראה משום שתושביהן של ערים רבות בגליל לא היו מבני ישראל. c כיצד הפך איזור זה ל’נִקלה’? האשורים עובדי האלילים כבשוהו, הגלו את יושביו העברים, ויִישבו אותו בעובדי אלילים, שאינם מצאצאי אברהם. כך נעלמה לה הממלכה הצפונית בת עשרת השבטים מן המפה ונכחדה (מלכים ב׳. י״ז:5, 6, 18, 23, 24).
14. באיזה מובן לא היתה חשכת יהודה כבדה כחשיכה ששררה בממלכת עשרת השבטים?
14 האשורים לחצו גם על יהודה. האם תשקע יהודה ב”מוּעָף”, כלומר בחשיכה הגמורה, שבה שקעה ממלכת עשרת השבטים הנקראת ארץ זבולון ונפתלי? לא. בזמן ”האחרון”, כלומר בעת מאוחרת יותר, יברך יהוה את האיזור שבשליטת הממלכה הדרומית, ממלכת יהודה, ואפילו את חבל הארץ שהשתייך בעבר לממלכה הצפונית. כיצד?
15, 16. (א) מהו הזמן ”האחרון” שבו השתנה מצבן של ’ארץ זבולון וארץ נפתלי’? (ב) כיצד זכתה לכבוד הארץ שנחשבה לנקלית?
15 השליח מתי משיב על שאלה זו בספרו שנכתב בהשראת אלוהים, ודן בראשית שירותו הארצי של ישוע. מתי מתאר את ימיו הראשונים של ישוע בשירותו ואומר: ”הוא [ישוע] עזב את נצרת ובא לגור בכפר נחום ליד הים, בחבל זבולון ונפתלי, למען יתקיים הנאמר בפי ישעיהו הנביא: ’ארצה זבולון וארצה נפתלי, דרך הים, עבר הירדן, גליל הגויים. העם ההולכים בחושך ראו אור גדול, יושבי בארץ צלמוות אור נגה עליהם’” (מתי ד׳:13–16).
16 הזמן ”האחרון” שחזה ישעיהו אינו אלא ימי שירותו הארצי של המשיח. רוב ימי חייו עלי אדמות חי ישוע בגליל. הוא החל את שירותו במחוז הגליל ושם הכריז ש”קרבה מלכות שמים” (מתי ד׳:17). בגליל נשא את דרשת ההר המפורסמת שלו, בחר את שליחיו, חולל את הנס הראשון שלו והופיע בפני כ־500 מתלמידיו לאחר תחייתו (מתי ה׳:1 עד ז׳:27; כ״ח:16–20; מרקוס ג׳:13, 14; יוחנן ב׳:8–11; קורינתים א׳. ט״ו:6). כך הגשים ישוע את נבואת ישעיהו והסב כבוד ל”ארצה זבולון וארצה נפתלי”. מובן שישוע לא הגביל את שירותו לאנשי הגליל בלבד. הוא בישר את הבשורה הטובה בכל הארץ, וכך ’הכביד’, כלומר הסב כבוד, לכל עם ישראל, כולל יהודה.
’האור הגדול’
17. כיצד נגה בגליל ”אור גדול”?
17 אך לְמה התכוון מתי כשדיבר על ”אור גדול” בגליל? גם כאן ציטט מתי מנבואת ישעיהו. ישעיהו כתב: ”העם ההולכים בחושך ראו אור גדול, יושבי בארץ צלמוות אור נגה עליהם” (ישעיהו ט׳:1). במאה הראשונה כיסו הכזבים האליליים את אור האמת והסתירו אותו. מנהיגי הדת היהודים החמירו את הבעיה — הם דבקו במסורת הדת שלהם ובעזרתה ’הפרו את דבר אלוהים’ (מתי ט״ו:6). הענווים היו נדכאים ומבולבלים, והלכו בעקבות ”מורי דרך עיוורים” (מתי כ״ג:2–4, 16). אך כאשר בא ישוע המשיח, נפקחו עיני ענווים רבים באורח פלא (יוחנן א׳:9, 12). פעילותו של ישוע עלי אדמות והברכות הנובעות מקורבנו מתוארות היטב במילים ”אור גדול” שבנבואת ישעיהו (יוחנן ח׳:12).
18, 19. מהי הסיבה לשמחתם של מקבלי האור?
18 למקבלי האור היו סיבות רבות לשמחה. ישעיהו ממשיך ואומר: ”הִרְבִּיתָ הגוי, לוֹ הגדלת השמחה. שמחו לפניך כשמחת בקציר, כאשר יגילו בְּחַלְּקָם שלל” (ישעיהו ט׳:2). בזכות פעילות ההטפה של ישוע ותלמידיו התעודדו ישרי־הלב, התייצבו לצד יהוה והוכיחו שהם משתוקקים לעבוד אותו ברוח ובאמת (יוחנן ד׳:24). המונים חבקו את האמונה המשיחית בתוך פחות מארבע שנים. שלושת אלפים איש נטבלו בחג השבועות 33 לספירה. כעבור זמן קצר היה ”מספרם... כחמשת אלפים איש” (מעשי השליחים ב׳:41; ד׳:4). התלמידים שיקפו במסירות את האור, ”ומספר התלמידים בירושלים גדל מאוד וגם המון רב מן הכוהנים נשמעו לאמונה” (מעשי השליחים ו׳:7).
19 כשמחת הקוצרים כשהקציר רב וכשמחת המחלקים שלל יקר לאחר ניצחון צבאי גדול, כך שמחו תלמידי ישוע בגידול שחל בקרבם (מעשי השליחים ב׳:46, 47). עם הזמן הזריח יהוה אור גדול בגויים (מעשי השליחים י״ד:27). אנשים בני כל הגזעים שמחו שנפתח להם הפתח לקרוב אל יהוה (מעשי השליחים י״ג:48).
”כְּיום מדיין”
20. (א) כיצד הוכיחו המדיינים כי הם אויבי ישראל, וכיצד הביא יהוה קץ לאיום מצדם? (ב) כיצד יביא ישוע ב”יום מדיין” העתידי קץ לאיום מצד אויבי עם אלוהים?
20 לפעילות המשיח השלכות נצחיות, ועל כך מעיד המשך דבריו של ישעיהו: ”כי את עול סֻבֳּלוֹ ואת מטה שכמו, שבט הנוגש בו, הַחִתֹּתָ [שיברת] כְּיום מדיין” (ישעיהו ט׳:3). מאות שנים לפני ימי ישעיהו עשו המדיינים יד אחת עם המואבים כדי לפתות את ישראל לחטוא (במדבר כ״ה:1–9, 14–18; ל״א:15, 16). בחלוף השנים הפילו המדיינים חיתתם על בני ישראל. הם פשטו על הכפרים והחוות בישראל ובזזו אותם במשך שבע שנים (שופטים ו׳:1–6). אך אז הביס יהוה והניס את צבא מדיין בידי גדעון עבדו. מאז ”יום מדיין” אין כל עדות לכך ששוב סבל עמו של יהוה מידי המדיינים (שופטים ו׳:7–16; ח׳:28). ישוע המשיח, גדעון הגדול יותר, ינחית בעתיד הקרוב מכת מחץ על אויביו של עם יהוה (ההתגלות י״ז:14; י״ט:11–21). ”כְּיום מדיין” כן תהיה אותה עת. לא תעוזת האדם היא שתביא את הניצחון המלא והמוחלט אלא כוחו של יהוה (שופטים ז׳:2–22). כך ישוחרר עם אלוהים לעד מעול הדיכוי!
21. מה מלמדת נבואת ישעיהו לגבי המלחמות?
21 אלוהים לא הראה את כוחו כדי להאדיר את המלחמה. ישוע שהוקם לתחייה אינו אלא שר שלום, ומשישמיד את אויביו ישכין שלום עד. ישעיהו מספר כעת שכלי הנשק יושמדו באש: ”כי כל סְאוֹן סֹאֵן [צעדי הנוגש] ברעש, ושמלה מגולָלָה בדמים והיתה לשריפה מַאֲכֹלֶת אש” (ישעיהו ט׳:4). לא עוד יורגשו הרעידות שנגרמות ממצעדי החיילים נעולי המגפיים. לא עוד ייראו מַדֵּיהם הספוגים בדם של גיבורי הקרב. לא עוד מלחמות! (תהלים מ״ו:10).
”פלא יועץ”
22. אילו שמות נבואיים ניתנו לישוע בספר ישעיהו?
22 זה אשר נולד להיות משיח קיבל בשעת לידתו הפלאית את השם ישוע, שפירושו ’יהוה הוא ישועה’. אך ניתנו לו גם שמות נבואיים נוספים, שמות המגוללים את תפקיד המפתח שלו ואת מעמדו הרם. אחד השמות הללו הוא עמנואל, שפירושו האלוהים איתנו (ישעיהו ז׳:14). ישעיהו מזכיר כעת שם נבואי נוסף: ”כי ילד יולד לנו, בן ניתן לנו ותהי המשרה על שכמו. ויקרא שמו פלא יועץ, אל גיבור, אביעד, שר שלום” (ישעיהו ט׳:5). שים לב לתוכנם העשיר של השמות הנבואיים המרובים הללו.
23, 24. (א) באיזה מובן ישוע הוא ”פלא יועץ”? (ב) כיצד יכולים היועצים המשיחיים בני זמננו לחקות את דוגמת ישוע?
23 יועץ הוא מומחה שתפקידו להשיא עצות. כשהיה ישוע המשיח עלי אדמות, יעץ עצות נפלאות. אנו קוראים במקרא ש’המון העם השתומם על תורתו’ (מתי ז׳:28). הוא יועץ נבון ואמפתי, שמבין את טבע האדם באופן יוצא מן הכלל. עצותיו אינן בגדר גערות או עונשים בלבד, אלא יותר בגדר הוראה וייעוץ אוהב. עצות ישוע נפלאות משום שהן תמיד נבונות, מושלמות ובדוקות. כשהולכים לאורן, הן מובילות לחיי נצח (יוחנן ו׳:68).
24 את עצותיו של ישוע לא ניתן לייחס רק למוחו המבריק. הוא אומר: ”תורתי אינה שלי כי אם של שולחי” (יוחנן ז׳:16). מקור חוכמתו של ישוע הוא המקור לחוכמת שלמה — יהוה אלוהים (מלכים א׳. ג׳:7–14; מתי י״ב:42). מורים ויועצים בקהילה המשיחית צריכים להפיק לקחים מדוגמת ישוע ותמיד לבסס את הוראתם על דבר־אלוהים (משלי כ״א:30).
”אל גיבור” ו”אביעד”
25. מה משתמע מן השם ”אל גיבור” לגבי ישוע במעמדו השמימי?
25 ישוע הוא גם ”אל גיבור” ו”אביעד”. אין זה אומר שהוא מפקיע את סמכותו של יהוה ותופס את מקומו, שהרי יהוה הוא ”האלוהים אבינו” (קורינתים ב׳. א׳:2). ישוע ”לא חשב לשלול שלל ולהיות שווה לאלוהים” (פיליפים ב׳:6, ע״ח). הוא נקרא אל גיבור ולא אל שדי — האל הכל־יכול. ישוע מעולם לא החשיב את עצמו לאל הכל־יכול, אלא תמיד דיבר על אביו כעל ”אלוהי האמת לבדו”, כלומר האל היחיד שיש לעובדו (יוחנן י״ז:3; ההתגלות ד׳:11). המילה ”אל” בכתבי־הקודש עשויה להתייחס לגיבור או לאיש חָיִל (שמות י״ב:12; תהלים ח׳:6; קורינתים ב׳. ד׳:4). ישוע היה ”אל” עוד בטרם בא לכדור־הארץ. הוא ”היה קיים בדמות אלוהים”. לאחר תחייתו, שב לשמים וזכה למעמד רם יותר (יוחנן א׳:1; פיליפים ב׳:6–11). זאת ועוד, מן התואר ”אל” משתמעים דברים נוספים. שופטי ישראל נקראו ”אלוהים”, אפילו בפי ישוע באחד המקרים (תהלים פ״ב:6; יוחנן י׳:35). ישוע הוא השופט שמינה יהוה, ”העתיד לשפוט את החיים ואת המתים” (טימותיאוס ב׳. ד׳:1; יוחנן ה׳:30). אין ספק שהשם אל גיבור יאה לו.
26. מדוע ניתן לקרוא לישוע ”אבי עד”?
26 התואר ”אבי עד” מעיד על כוחו ועל סמכותו של המלך המשיח להקנות לבני האדם את התוחלת לחיות לנצח עלי אדמות (יוחנן י״א:25, 26). המורשת שהנחיל לנו האדם הראשון היתה מוות, ואילו ישוע, ”אדם האחרון”, היה ”לרוח מְחַיָּה” (קורינתים א׳. ט״ו:22, 45; רומים ה׳:12, 18). כשם שישוע האבי עד יחיה לנצח, כך גם עושי רצון אלוהים ייהנו לעד מן היתרונות של אבהותו (רומים ו׳:9).
”שר שלום”
27, 28. לאילו ברכות נפלאות זוכים עתה ויזכו בעתיד נתיני ’שר השלום’?
27 האדם אינו זקוק רק לחיי נצח. הוא זקוק גם לשלום עִם אלוהים ועִם הרֵעַ. אפילו כיום, מי שקיבלו עליהם את שלטונו של ’שר השלום’ כבר ”כיתתו חרבותם לאִתים וחניתותיהם למזמרות” (ישעיהו ב׳:2–4). בלבם לא מקננת שנאה על רקע של הבדלי גזע, איזור מחייה, מעמד כלכלי או דעות פוליטיות שונות. הם מאוחדים בעבודת יהוה אלוהי האמת לבדו. הם עמלים כדי לשמור על יחסי שלום עם הרֵעַ הן בקהילה והן מחוצה לה (גלטים ו׳:10; אפסים ד׳:2, 3; טימותיאוס ב׳. ב׳:24).
28 במועד שקבע אלוהים ישכין המשיח שלום חובק עולם, מבוסס ותמידי בכדור־הארץ (מעשי השליחים א׳:7). ”למרבה המשרה ולשלום אין קץ, על כיסא דוד ועל ממלכתו להכין אותה ולסעדה במשפט ובצדקה, מעתה ועד עולם” (ישעיהו ט׳:6). ישוע לא יפעיל את סמכותו כ”שר שלום” כמו רודן. הוא לא ישלול מנתיניו את הבחירה החופשית שלהם ולא ישעבדם בכוח, אלא יעשה הכל ”במשפט ובצדקה”. איזה שינוי מרענן!
29. מה עלינו לעשות אם ברצוננו לזכות לברכה של שלום עד?
29 דברים נפלאים משתמעים משמותיו הנבואיים של ישוע, ולכן ישעיהו חותם חלק זה של נבואתו בדברים משמחים ביותר. הוא כותב: ”קנאת יהוה צבאות תעשה זאת” (ישעיהו ט׳:6). יהוה אכן פועל בקנאות, ואינו עושה דבר בחצי לב. נוכל להיות סמוכים ובטוחים שכל הבטחותיו תתקיימנה במלואן. ולכן, אם מישהו משתוקק לשלום עד, עליו לשרת את יהוה בלב שלם. מי יתן וכל עובדי אלוהים יחקו את יהוה אלוהים ואת ישוע, שר השלום, ו’ישקדו על מעשים טובים’! (טיטוס ב׳:14).
[הערות שוליים]
a סברה רווחת היא שתהלים קי״ט נכתב בידי חזקיהו לפני שהיה למלך, ואם כן הרי שמזמור זה נכתב בימי ישעיהו.
b אפשר שהמילים ”כדבר הזה” שבישעיהו ח׳:20 נוגעות להצהרה המוזכרת בישעיהו ח׳:19 לגבי הספיריטיזם. ואם כך הוא, הרי שמחדירי הספיריטיזם ליהודה ימשיכו לעודד אנשים לפנות לבעלי אוב, ולכן לא יזכו לשחר והארה מאת יהוה.
c יש אומרים שב־20 ערי הגליל שנתן שלמה המלך לחירם מלך צור ישבו כנראה נוכרים (מלכים א׳. ט׳:10–13).
[שאלות לימוד]
[מפה/תמונה בעמוד 122]
(לתרשים מעומד, ראה המהדורה המודפסת)
כורזין
בית צידא
כפר נחום
חוף גינוסר
ים כינרת
מָגָדָן
טבריה
נהר הירדן
ארץ הגַּדְרִיִּים
ארץ הגַּדְרִיִּים
[תמונות בעמוד 119]
הולדת קין והולדת ישוע היו מיוחדות במינן, אך רק להולדת ישוע השלכות משמחות
[תמונה בעמוד 121]
יהיה רעב גרוע בהרבה מן הרעב ללחם ומן הצמא למים
[תמונה בעמוד 127]
ישוע היה אור בארץ
