אלוהי האמת חוזה גאולה
פרק חמישי
אלוהי האמת חוזה גאולה
1, 2. (א) אילו שאלות מעלה יהוה? (ב) כיצד יוכיח יהוה שרק הוא האל האמיתי?
’מיהו האל האמיתי?’ שאלה זו נשאלה פעמים רבות בתולדות האנושות. מה מפתיע אפוא שבספר ישעיהו יהוה עצמו מעלה שאלה זו! הוא מזמין את האנשים לבחון בעיון: ’האם רק יהוה הוא האל האמיתי? האם יש מי שמאיים על מעמדו זה?’ יהוה מעלה את הסוגיה לדיון ומספק קריטריונים הגיוניים ליישוב סוגיית האלוהות. הטיעונים המובאים בדיון זה מובילים אנשים ישרי לב למסקנה המתבקשת.
2 בימי ישעיהו היתה הסגידה לפסלים נפוצה ביותר. הדיון הברור והגלוי שבישעיהו מ״ד מוכיח בעליל כי האלילוּת היא הבל הבלים. עם זאת, עמו של אלוהים נפל בפח ועבד אלילים ועל כך עמד להיענש בחומרה, כפי שראינו בפרקים הקודמים בישעיהו. אך יהוה מרגיע את בני העם ברוב אהבתו ואומר שאומנם ירשה לבבלים להגלותם, אבל יגאל אותם במועד שקבע. התגשמות נבואות הגאולה מן השבי ושיקום עבודת האלוהים הטהורה יוכיחו מעל לכל ספק שרק יהוה הוא האל האמיתי, לחרפתם של כל אנשי הגויים העובדים אלילים חסרי רוח חיים.
3. כיצד עוזרים דבריו הנבואיים של ישעיהו למשיחיים בימינו?
3 אמונת המשיחיים בימינו מתחזקת בזכות הנבואות שבספר ישעיהו והתגשמותן בימי קדם. עם זאת, דבריו הנבואיים מוסיפים להתגשם בימינו ויתגשמו גם בעתיד. במאורעות אלה כרוכים גואל וגאולה גדולים מאלה שנחזו לעמו הקדום של אלוהים.
תקווה לעבדי יהוה
4. כיצד מעודד יהוה את ישראל?
4 ישעיהו מ״ד נפתח בנימה חיובית, בתזכורת שישראל הוא עמו בחירו של אלוהים, אותו הבדיל מעמי הסביבה ובו בחר לו לעבד. הנבואה מציינת: ”ועתה שמע, יעקב עבדי, וישראל בחרתי בו. כה אמר יהוה, עושֶׂך ויוצֶרך, מבטן יעזרך, ’אל תירא עבדי יעקב, וישורון בחרתי בו’” (ישעיהו מ״ד:1, 2). יהוה דאג לישראל עוד בהיותו כביכול בבטן אמו, כלומר מאז היה לאומה לאחר צאתו ממצרים. הוא קורא לעמו בשם הקולקטיבי ”ישורון”, שפירושו ”הישר”, תואר המביע חיבה ורוך. יש בשם זה גם משום תזכורת לכך שעל בני עמו לשמור על יושר לבבם, מה שלא עשו במקרים רבים.
5, 6. בעזרת מה משיב יהוה את נפש עמו, ומה התוצאה?
5 מה נעימים ומשיבי נפש הם דבריו הבאים של יהוה! הוא אומר: ”כי אֶצוק מים על צמא ונוזלים על יבשה, אֶצוק רוחי על זרעֶךָ וּבִרְכָתִי על צאצאיך. וצמחו בְּבֵין חציר, כַּעֲרָבִים על יִבְלֵי מים” (ישעיהו מ״ד:3, 4). גם בארץ חמה ויבשה יכולות לגדול חורשות ליד מקורות מים. בדומה לכך, ישראל ישגשג ויגדל כעצים השתולים על שפת תעלות השקיה, כאשר יספק לו יהוה את מי החיים, מי האמת, וישפוך עליו את רוח קודשו (תהלים א׳:3; ירמיהו י״ז:7, 8). יהוה ינסוך במשרתיו את הכוח למלא את תפקידם ולהעיד על אלוהותו.
6 רוח הקודש שיִצוק יהוה על עמו, תחדש בין היתר אצל חלק מבני העם את הערכתם כלפי הקשר שלהם עימו. אנו קוראים: ”זה יאמר: ’לַיהוה אני’, וזה יקרא בשם יעקב, וזה יכתוב ידו: ’לַיהוה’. ובשם ישראל יְכַנֶּה” (ישעיהו מ״ד:5 ). אותה שעה יהא זה כבוד לשאת את שם יהוה, שכן הוא לבדו ייחשב לאלוהי האמת.
אתגר לאלילים
7, 8. איזה אתגר מציב יהוה בפני אלילי הגויים?
7 במסגרת התורה יכול היה הגואל — על פי רוב בן־משפחה קרוב — לפדות אדם מן העבדות (ויקרא כ״ה:47–54; רות ב׳:20). כעת מזדהה יהוה כגואל ישראל. הוא יפדה את העם למבוכת בבל ואליליה (ירמיהו נ׳:34). הוא מתעמת עם אלילי הכזב וחסידיהם ואומר: ”כה אמר יהוה, מלך ישראל וגואלו, יהוה צבאות: ’אני ראשון ואני אחרון, ומבלעדיי אין אלוהים. ומי כמוני? יקרא ויגידֶהָ, ויערכֶהָ לי. מִשּׂוּמִי עַם־עולם, ואותיות ואשר תבואנה יגידו למו. אל תפחדו ואל תִּרְהוּ. הלא מאז השמעתיך והגדתי? ואתם עדיי. היש אלוה מבלעדיי? ואין צור. בל ידעתי [אֵל מלבדי ]’” (ישעיהו מ״ד:6–8 ).
8 יהוה מציב אתגר בפני האלילים וקורא להם להציג את טיעוניהם. היוכלו להגיד מראש את אשר תבואנה? היחזו את ההתרחשויות בדיוק כה רב כאילו כבר היו? זאת יכול לעשות רק ’הראשון והאחרון’, האחד שהיה קיים לפני שחשבו בכלל על אלילי הכזב, ושיהיה קיים גם אחרי שהם ישתכחו מלב. משרתי יהוה אינם צריכים לפחד לשאת עדות על אמת זו כי הוא מגינם, והוא איתן ויציב כצור! (דברים ל״ב:4; שמואל ב׳. כ״ב:31, 32).
ההבל שבאלילוּת
9. מה השתמע מהאיסור ”לא תעשה לך פסל וכל תמונה” של יצורים חיים? הסבר.
9 האתגר שמציב יהוה בפני אלילי הכזב מזכיר את הדיבר השני בעשרת הדיברות. צו זה מציין בבירור: ”לא תעשה לך פסל וכל תמונה אשר בשמים ממעל ואשר בארץ מתחת ואשר במים מתחת לארץ. לא תשתחווה להם ולא תעבדם” (שמות כ׳:4, 5). כמובן, לא השתמע מאיסור זה שאל לבני ישראל לקשט את ביתם בעיטורים וקישוטים. יהוה עצמו הורה שיהיו במשכן תמונות או דמויות של צמחים, חיות וכרובים (שמות כ״ה:18; כ״ו:31). אך אסור היה לסגוד או להשתחוות להם. איש לא היה אמור להתפלל אליהם או להקריב להם קורבנות. הדיבר שנתן אלוהים אסר לעשות כל פסל וכל תמונה לשם פולחן וסגידה. זו עבודת אלילים לסגוד לצלמים או להשתחוות להם ביראת כבוד (יוחנן א׳. ה׳:21).
10, 11. מדוע רואה יהוה בפסלים ובצלמים דבר מביש?
10 כעת מסביר ישעיהו מדוע אין כל מועיל בפסלים הדוממים ומתאר את החרפה הצפויה ליוצריהם: ”יוצרי פסל כולם תוהו, וחמודיהם בל יועילו; ועדיהם המה בל יראו ובל ידעו, למען יבושו. מי יצר אל ופסל נָסָך? לבלתי הועיל. הן כל חבריו יבושו, וחָרָשִים המה מאדם. יתקבצו כולם, יעמודו. יפחדו, יבושו יחד” (ישעיהו מ״ד:9–11 ).
11 מדוע רואה יהוה בפסלים ובצלמים דבר כה מביש? ראשית, משום שאין תבנית גשמית היכולה לייצג אל־נכון את האל הכל־יכול (מעשי השליחים י״ז:29). פרט לכך, אם אדם עובד את הנברא במקום את הבורא הרי הוא פוגע באלוהותו של יהוה. והאין באלילוּת משום פחיתות כבוד לאדם עצמו, שנברא ”בצלם אלוהים”? (בראשית א׳:27; רומים א׳:23, 25).
12, 13. מדוע אין האדם מסוגל ליצור פסל הראוי לסגידה?
12 היכול חומר, שפיסלוהו לשם סגידה, לעטות קדושה? ישעיהו מזכיר לנו שהפסל אינו אלא פרי מאמציו של עושהו. הכלים והטכניקות בהם משתמש יוצר הפסלים דומים לאלה בהם משתמש כל אמן אחר. ”חרש ברזל [עשה ] מַעֲצָד [גרזן לכריתת עצים ] ופעל בפחם; וּבַמַּקָּבוֹת יצרהו, ויִּפְעָלֵהוּ בזרוע כוחו. גם רָעֵב ואין כוח, לא שתה מים וייעף. חרש עצים נטה קו, יתארהו בַשֶּׂרֶד [יסמנוֹ בצבע אדום ]; יעשהו בַּמַּקְצֻעוֹת, ובמחוגה יתארהו. ויעשהו כתבנית איש, כתפארת אדם, לשבת בית” (ישעיהו מ״ד:12, 13 ).
13 אלוהי האמת ברא את כל היצורים החיים עלי אדמות, ובהם את האדם. החיים הם עדות נפלאה לאלוהותו של יהוה, אך אין ספק שכל בריאתו נחותה ממנו. היוכל האדם להגדיל עשות? היוכל ליצור דבר נעלה אף ממנו, כה נעלה עד כי ראוי לסגוד לו? תוך כדי יצירת הפסל מתעייף יוצרו. הוא גם נעשה רעב וצמא. אלה הן מגבלותיו של האדם, אך הן מוכיחות לפחות כי יש נשמה באפו. הפסל שהוא עושה אולי נראה כמו אדם. אפשר שהוא אפילו יפה. אך אין בו רוח חיים, וודאי שאין בו אלוהות. בנוסף לכך, אין צלם ש”נפל מן השמים”, כאילו נוצר בידי ישות אחרת פרט לאדם בן תמותה (מעשי השליחים י״ט:35).
14. באיזה מובן יוצרי הפסלים תלויים לחלוטין ביהוה?
14 ישעיהו ממשיך להראות כי יוצרי הפסלים תלויים לחלוטין בתהליכים הטבעיים ובחומרים שברא יהוה. זה שתפקידו ”לכרות לו ארזים, ויקח תִּרְזָה ואלון, ויְאַמֶּץ לו בעצי־יער. נטע אורן וגשם יגדל. והיה לאדם לְבָעֵר. ויקח מהם וַיָּחָם, אף יַשִּׂיק ואפה לחם. אף יפעל אל וישתחו, עשהו פסל ויסגוד למו. חציו שרף במו אש, על חציו בשר יאכל, יצלה צָלִי וישבע. אף יחום ויאמר: ’הֶאָח, חמותי, ראיתי אוּר!’ ושאריתו לאל עשה, לפסלו. יסגוד לו וישתחו ויתפלל אליו ויאמר: ’הצילני, כי אלי אתה!’” (ישעיהו מ״ד:14–17 ).
15. איזו בורות גמורה מגלה יוצר הפסלים?
15 היש בכוחו של עץ הסקה להושיע? ודאי שלא! רק האל האמיתי יכול להושיע ולגאול. אז איך יכולים אנשים לעבוד את הדומם? ישעיהו מציין כי שורש הבעיה נעוץ בלב האדם. ”לא יָדעו ולא יבינו, כי טח מראות עיניהם, מהשכיל לבותם. ולא ישיב אל לבו ולא דעת ולא תבונה, לאמור: ’חציו שרפתי במו אש ואף אפיתי על גחליו לחם, אֶצְלֶה בשר וְאוֹכֵל. וְיִתְרוֹ לתועבה אעשה? לבול עץ אסגוד?’ רועה [הניזון מ ]אפר, לב הוּתָל [לב שהתלו בו ] הִטָהו. ולא יציל את נפשו, ולא יאמר: ’הלוא שקר בימיני?’” (ישעיהו מ״ד:18–20 ). אדם המשלה את עצמו כי יפיק תועלת רוחנית מעבודת אלילים דומה למי שמאכלו אפר ולא מזון בריא.
16. כיצד החלה האלילוּת, ומה גורם לאדם לעבוד אלילים?
16 האלילוּת החלה בעצם בשמים. היה זה כאשר יצור רוחני רב־און הפך לשטן וחמד את ההערצה השמורה ליהוה לבדו. הוא כה השתוקק שיעבדוהו, עד כי התנכר לאלוהים. זו היתה בעצם ראשיתה של האלילוּת, כי לדברי השליח פאולוס חמדנות אינה אלא עבודת אלילים (ישעיהו י״ד:12–14; יחזקאל כ״ח:13–15, 17; קולוסים ג׳:5). השטן פיתה את הזוג הראשון להשתעשע במחשבות אנוכיות. הוא הדיח את חוה כשהציע לה: ”ונפקחו עיניכם והייתם כאלוהים, יודעי טוב ורע”. לדברי ישוע, החמדנות יוצאת מלב האדם (בראשית ג׳:5; מרקוס ז׳:20–23). אדם מתחיל לעבוד אלילים רק כאשר לבו נשחת. עד כמה חשוב אפוא ש’מכל משמר ננצור לבנו’ ולא נרשה לדבר ולאיש לתפוס בלבנו את המקום הראוי אך ורק ליהוה! (משלי ד׳:23; יעקב א׳:14).
יהוה מדבר על לב עבדיו
17. לאיזו עובדה מן הראוי שישראל ישים לבו?
17 יהוה מדבר על לב בני העם ומזכיר להם שניתנה להם הזכות לשמש בתפקיד אחראי. הם עדיו! הוא אומר: ”זכור אלה, יעקב, וישראל — כי עבדי אתה. יצרתיך, עבד לי אתה. ישראל, לא תִנָּשֵנִי [לא תישכח ממני ]. מחיתי כעב פשעיך וכענן חטאותיך. שובה אלי, כי גאלתיך. רונו, שמים, כי עשה יהוה! הריעו, תחתיות ארץ! פיצחו הרים רינה, יער וכל עץ בו! כי גאל יהוה יעקב, ובישראל יתפאר” (ישעיהו מ״ד:21–23 ).
18. (א) מדוע יש לישראל סיבה לשמוח? (ב) כיצד יכולים משרתי יהוה בני זמננו לחקות את רחמיו?
18 לא ישראל הוא שיצר את יהוה. יהוה אינו אל מעשה ידי אדם. להיפך, יהוה הוא שיצר את ישראל והפך אותו לעבדו בחירו. והוא יוכיח את אלוהותו פעם נוספת כאשר יושיע את עמו. הוא פונה לבני עמו בלשון רכה ומבטיח להם שאם יחזרו בהם מדרכם הרעה, יכסה על פשעיהם ויסתיר את חטאותיהם כאילו בעבים. זוהי בהחלט סיבה טובה לשמוח! דוגמתו של יהוה מעודדת את משרתי אלוהים בני זמננו לחקות את רחמיו. נוכל לעשות כן אם נבקש לעזור לחוטאים — נשתדל להקים אותם רוחנית עד כמה שהדבר בידינו (גלטים ו׳:1, 2).
שיאו של מבחן האלוהות
19, 20. (א) כיצד מביא יהוה את טיעוניו המשפטיים לשיא? (ב) אילו דברים מעודדים חוזה יהוה לעמו, ומי ישמש כלי בידו למימוש הבטחות אלה?
19 יהוה מביא כעת את טיעוניו המשפטיים לשיא רב־עוצמה. הוא עומד לספק תשובה לחלק הקשה ביותר במבחן האלוהות — היכולת לחזות את העתיד במדויק. חוקר מקרא אחד כינה את חמשת הפסוקים הבאים בישעיהו מ״ד ”שיר לעליונות אלוהי ישראל”, הבורא האחד והיחיד, אשר הוא לבדו מגלה את העתיד ובו תקוות ישראל לגאולה. הפסוקים מגיעים בהדרגה לשיא דרמתי — ציוּן שמו של האיש שישחרר את העם מבבל.
20 ”כה אמר יהוה, גואלך ויוצֶרְךָ מבטן: ’אנוכי, יהוה, עושה כל, נוטה שמים לבדי, רוקע הארץ. מי איתי? מפר אותות בדים וקוסמים יהולל, משיב חכמים אחור ודעתם יְשַׂכֵּל. מקים דבר עבדו ועצת מלאכיו ישלים. האומר לירושלים, ”תּוּשָב!” ולערי יהודה, ”תבנינה! וחורבותיה אֲקוֹמֵם”. האומר לצולה [למצולות ], ”חֳרָבִי, ונהרותייך אוביש”. האומר לכורש ”רועי, וכל חפצי ישלים”, ולאמור לירושלים ”תיבנה” והיכל ”תיווסד”’” (ישעיהו מ״ד:24–28 ).
21. איזו ערובה יש בדברי יהוה?
21 ליהוה לא רק היכולת לחזות את העתיד אלא גם הכוח לממש את מטרתו המוצהרת במלואה. הצהרה זו תשמש מקור תקווה לישראל. היא ערובה לכך שאף־על־פי שהארץ תחרב בידי צבאות בבל, ירושלים וערי הסביבה יקומו מחדש ותיכון בהן עבודת אלוהים האמיתית. אך כיצד?
22. תאר כיצד התנדפה לה ההגנה שהציע נהר הפרת.
22 מגידי עתידות, הנקראים בלשון המקרא קוסמים, לרוב אינם מעזים להיות ספציפיים מדי בתחזיותיהם, מחשש שיתבדו. יהוה, לעומת זאת, מנבא בפי ישעיהו אפילו את שם האיש שישחרר את בני עמו מן השבי כדי שישובו לארצם ויבנו את ירושלים ובית המקדש. שם האיש הוא כורש, והוא ידוע בשם כורש הגדול, מלך פרס. יהוה אף מציין פרטים לגבי האסטרטגיה שבאמצעותה יחדור כורש לבבל למרות מערך ההגנה המורכב והמסיבי שלה. על בבל יגנו חומותיה הגבוהות ותעלות המים החוצות את העיר ומקיפות אותה. כורש ייעזר במרכיב המרכזי של מערך ההגנה של בבל — בנהר הפרת. לדברי ההיסטוריונים הרודוטוס וכסֶנופון, כורש היטה את מי הפרת בנקודה מסוימת במעלה הנהר, וכך ירד מפלס הנהר לגובה בו יכול היה צבאו לעבור באפיק הנהר. ההגנה שהציע הפרת האדיר לבבל כאילו התנדפה לה.
23. היכן מתועדת התגשמות הנבואה שכורש ישחרר את עם ישראל?
23 ומה באשר להבטחה שכורש ישחרר את עם אלוהים וידאג לבניית ירושלים ובית המקדש? כורש עצמו מצהיר בהצהרה רשמית המתועדת במקרא: ”כה אמר כורש מלך פרס: ’כל ממלכות הארץ נתן לי יהוה אלוהי השמים, והוא פקד עלי לבנות לו בית בירושלים אשר ביהודה. מי בכם מכל עמו, יהי אלוהיו עימו, ויעל לירושלים אשר ביהודה, ויבן את בית יהוה אלוהי ישראל — הוא האלוהים — אשר בירושלים’” (עזרא א׳:2, 3). דבר יהוה בפי ישעיהו התקיים במלואו!
ישעיהו, כורש והמשיחיים כיום
24. מה הקשר בין הצו של ארתחשסתא ”להשיב ולבנות ירושלים” ובין ביאת המשיח?
24 ישעיהו מ״ד משגב את יהוה כאלוהי האמת לבדו וכמושיע של עמו הקדום. אך נבואה זו נושאת משמעות רבה גם עבורנו כיום. הצהרת כורש מ־538/537 לפה״ס לשוב ולבנות את בית המקדש שבירושלים, הביאה להשתלשלות מאורעות שבשיאם התגשמה עוד נבואה ראויה לציון. ארתחשסתא, ששלט שנים לאחר מכן, הוציא צו נוסף על סמך הצהרת כורש ובו ציווה לבנות את העיר ירושלים. ספר דניאל גילה כי ”מן מוצָא דבר להשיב ולבנות ירושלים [ב־455 לפה״ס] עד משיח נגיד”, נועדו לחלוף 69 ”שבועים” בני 7 שנים כל אחד (דניאל ט׳:24, 25). גם נבואה זו התגשמה בדיוק נמרץ. בשנת 29 לספירה, 483 שנה לאחר שהצו שהוציא ארתחשסתא יצא אל הפועל בארץ המובטחת, נטבל ישוע והחל את שירותו הארצי. a
25. על מה מרמזת כיום נפילת בבל בידי כורש?
25 שחרור היהודים הנאמנים מן הגלות בעקבות נפילת בבל סימל את שחרור המשיחיים המשוחים מן הגלות הרוחנית ב־1919. שחרור זה הוכיח שנפלה גם בבל אחרת שמתוארת כזונה ונקראת בבל הגדולה — סמל למכלול דתות הכזב בעולם. בספר ההתגלות חוזה השליח יוחנן את נפילתה (ההתגלות י״ד:8). הוא גם צופה את השמדתה הפתאומית. תיאור השמדתה של מעצמה עולמית אלילית זו בפי יוחנן דומה מבחינה מסוימת לתיאור שנתן ישעיהו לכיבוש העיר בבל הקדומה בידי כורש. כשם שתעלות המגן של בבל לא הצילו את העיר מיד כורש, כן גם ’מימי’ האנושות המקיימים את בבל הגדולה ומגינים עליה ’יִיבשו’ בטרם תישמד בצדק (ההתגלות ט״ז:12). b
26. כיצד מתחזקת אמונתנו מנבואת ישעיהו והתגשמותה?
26 במבט לאחור על יותר מאלפיים וחמש מאות שנה מאז ניבא ישעיהו, ניתן לראות שאלוהים באמת ’מקים דבר עבדו ועצת מלאכיו משלים’ (ישעיהו מ״ד:26). התגשמות נבואת ישעיהו היא אפוא דוגמה מאלפת למהימנות כל נבואות כתבי־הקודש.
[הערות שוליים]
a עיין בפרק 11 בספר שית לבך לנבואות דניאל! שיצא לאור מטעם חברת המצפה לכתבי־הקודש ועלונים.
b עיין בפרקים 35 ו־36 בספר ההתגלות — שיא התגשמותה קרוב! שיצא לאור מטעם חברת המצפה לכתבי־הקודש ועלונים.
[שאלות לימוד]
[תמונה בעמוד 63]
היש בכוחו של עץ הסקה להושיע?
[תמונה בעמוד 73]
פסל ראש עשוי שיש. מלך פרס, ייתכן כורש
[תמונה בעמוד 75]
בהטיית מימיו של נהר הפרת, קִיים כורש נבואה
