”גילו עדי־עד אשר אני בורא”
פרק עשרים ושש
”גילו עדי־עד אשר אני בורא”
1. אילו דברי עידוד כתב השליח פטרוס, ואיזו שאלה מתעוררת?
האם נראה אי־פעם סוף לאי־צדק ולסבל? לפני יותר מ־900,1 שנה כתב השליח פטרוס דברי עידוד אלה: ”ואנחנו מחכים, על־פי הבטחתו [של אלוהים], לשמים חדשים ולארץ חדשה אשר צדק ישכון בם” (פטרוס ב׳. ג׳:13). פטרוס ומשרתי יהוה נאמנים רבים אחרים ציפו במשך ההיסטוריה ליום הנפלא בו הרֶשע, הדיכוי והאלימות לא יהיו עוד, והצדקה תשרור בכל. האם יש לנו יסוד להאמין שהבטחה זו אכן תתקיים?
2. איזה נביא דיבר על ”שמים חדשים” ו”ארץ חדשה”, ואילו התגשמויות יש לנבואה קדומה זו?
2 בהחלט כן! כאשר פטרוס הזכיר ”שמים חדשים” ו”ארץ חדשה”, הוא לא הגה מושג חדש. כ־800 שנה קודם לכן אמר יהוה דברים דומים בפי הנביא ישעיהו. הבטחה זו התקיימה בקנה מידה קטן ב־537 לפה״ס, כאשר שוחררו היהודים מן השבי הבבלי, והותר להם לשוב לארצם. אך נבואת ישעיהו זוכה להתגשמות רחבה כיום, ואנו נושאים עינינו להתגשמות מרגשת עוד יותר, בעולם החדש שייסד אלוהים בקרוב. אין ספק שבעזרת נבואה מלבבת זו, שניתנה בפי ישעיהו, ניתן להשקיף אל הברכות שמכין אלוהים לאוהביו.
יהוה מושיט ידו אל ”עם סורר”
3. על איזו שאלה משיב לנו ישעיהו ס״ה?
3 זכורה לנו תפילתו הנבואית של ישעיהו למען גולי בבל, תפילה הכתובה בישעיהו ס״ג:15 עד ס״ד:11. מדברי ישעיהו מתברר שיהודים רבים אינם עובדים את יהוה בכל נפשם, אך יש שמגלים חרטה ושבים אליו. האם ישיב אליו יהוה את העם בעבור השארית שהתחרטה על מעשיה? התשובה על כך מופיעה בישעיהו ס״ה. אך בטרם יבטיח יהוה להושיע את העם בעבור הנאמנים המעטים שבו, הוא מתאר את המשפט הצפוי לחסרי האמונה הרבים.
4. (א) מי ידרשו את יהוה שלא כעמו הסורר? (ב) מה ניסה השליח פאולוס להוכיח כשציטט את הכתוב בישעיהו ס״ה:1, 2?
4 יהוה מגלה איפוק כלפי מרדנותו הבלתי נלאית של עמו. אך תבוא שעה שהוא יתנם ביד אויביהם ויטה ברוב טובו חסד לאחרים. יהוה אומר באמצעות ישעיהו: ”נדרשתי לְלוֹא שאלו, נִמְצֵאתִי ללא בִקשוני. אמרתי: ’הנני, הנני!’ אל גוי לא קורא בשמי” (ישעיהו ס״ה:1). מה עצוב לגבי עם בריתו של יהוה, שאנשי הגויים יבואו ליהוה בעוד יהודה הסוררת ככלל תסרב לעשות כן. ישעיהו אינו הנביא היחיד שחוזה כי אלוהים יבחר בסופו של דבר בעם שלא הכיר קודם לכן (הושע ב׳:1; ב׳:25). השליח פאולוס ציטט את ישעיהו ס״ה: 1, 2 מתרגום השבעים כדי להוכיח שאנשי הגויים יזכו ל”צדקה שעל־יסוד אמונה”, אף־על־פי שיהודים מלידה לא עשו כן (רומים ט׳:30; י׳:20, 21).
5, 6. (א) מהי משאלת לבו של יהוה, אך כיצד מגיב עמו? (ב) מה נוכל ללמוד ממגעיו של יהוה עִם יהודה?
5 יהוה מסביר מדוע ירשה לעמו לסבול אסון: ”פרשתי ידיי כל היום אל עם סורר, ההולכים הדרך לא טוב, אחר מחשבותיהם” (ישעיהו ס״ה:2). פרישת הידיים מסמלת הושטת הזמנה או בקשה. ויהוה פורש ידיו, לא רק לזמן קצר אלא כל היום. משאלת לבו היא שיהודה תשוב אליו, אך עם סורר זה אינו נענה.
6 מה מרגש הלקח שניתן ללמוד מדברי יהוה! הוא רוצה שנקרב אליו משום שהוא אל מסביר פנים (יעקב ד׳:8). מדבריו ניתן לראות שהוא עניו (תהלים קי״ג:5, 6). הוא הרי ממשיך בלשון ציורית לפרוש ידיו ולבקש מעמו לשוב אליו, הגם שבהתנהגותם הסוררת הם ’מעציבים’ אותו (תהלים ע״ח:40, 41). רק לאחר מאות שנים של הפצרות, יהוה נותן אותם לבסוף ביד אויביהם. וגם אז, אין הוא טורק את הדלת בפני הנאמנים שביניהם.
7, 8. כיצד עמו הסורר של יהוה מכעיס אותו?
7 יושבי יהודה קשי העורף שוב ושוב מתגרים ביהוה במעשיהם המבישים. יהוה מתאר את התנהגותם הפוגעת: ”העם המכעיסים אותי על פניי תמיד, זובחים בגנות ומקטרים על הַלְּבֵנִים. היושבים בקברים, וּבַנְּצוּרִים יָלִינוּ, האוכלים בשר החזיר, ומרק פיגולים כליהם. האומרים: ’קרב אליך, אל תיגש בי, כי קדשתיך’. אלה עשן באפי, אש יוקדת כל היום” (ישעיהו ס״ה:3–5). אותם מתחסדים דתיים מכעיסים את יהוה ’על פניו’ — ביטוי המרמז על חוצפה וחוסר כבוד. הם אינם טורחים כלל להסתיר את תועבותיהם. מה שבמיוחד ראוי לגינוי בהתנהגותם הוא שהם חוטאים בנוכחותו של האחד שמחובתם לכבד ולציית לו.
8 חוטאים צדקנים אלה אומרים בעצם לאחיהם היהודים: ’אל תיגשו אלינו, אנו קדושים מכם’. איזו צביעות! מתחסדים אלה מקריבים קורבנות ומקטירים קטורת לאלילי כזב, ועוברים בכך על מצוות התורה (שמות כ׳:2–6). הם יושבים בבתי קברות, דבר המטמא אותם לפי התורה (במדבר י״ט:14–16). הם אוכלים בשר חזיר, שנחשב למאכל טמא a (ויקרא י״א:7). ולמרות זאת, פעילותם הדתית גורמת להם לחוש קדושים מאחיהם היהודים, והם רוצים שאחרים יתרחקו מהם כדי שהללו חלילה לא יתקדשו וייטהרו מעצם היותם בחברתם. אך לא כך רואה האל ה”קנא” את המצב! (דברים ד׳:24).
9. מה דעתו של יהוה על החוטאים הצדקנים?
9 יהוה אינו רואה בצדקנים אלה קדושים, אלא אומר שהם ’עשן באפו’. משמעותה המושאלת של המילה ’אף’ היא חֵמה וכעס. גם עשן קשור לחמתו הבוערת של יהוה (דברים כ״ט:19). עבודת האלילים המשוקצת בה שקע העם מעוררת את חמתו וחרון אפו של יהוה.
10. כיצד ישלם יהוה ליהודים על חטאיהם?
10 תכונת הצדק של יהוה תובעת ממנו להעניש את החוטאים בזדון. ישעיהו כותב: ”’הנה כתובה לפניי. לא אחשה, כי אם שילמתי; ושילמתי על חיקם עוונותיכם ועוונות אבותיכם יחדיו’, אמר יהוה. ’אשר קיטרו על ההרים, ועל הגבעות חרפוני, וּמַדֹּתִי פעולתם ראשונה על [אֶל־]חיקם’” (ישעיהו ס״ה:6, 7). היהודים שעבדו אלילי כזב המיטו חרפה על יהוה. בגללם, לא נראתה עבודת אלוהים האמיתית טובה מפולחן עמי הסביבה. בגין ’עוונותיהם’, ובהם עבודת אלילים וספיריטיזם, ישלם להם יהוה אל חיקם. המילה ’חיק’ מתייחסת כנראה למין כפל בד הנתון ברווח שבין הבגד העליון ובין חגורתו, אליו נהגו הסוחרים להערות כמות מסוימת של תוצרת (לוקס ו׳:38). לכופרים היהודים המשמעות ברורה — יהוה יקצוב וימדוד להם ’תשלום’, דהיינו עונש. אלוהי הצדק ישלם להם כגמולם (תהלים ע״ט:12; ירמיהו ל״ב:18). יהוה אינו משתנה, לכן נוכל להיות חדורי ביטחון שבמועד המתאים יקצוב גם עונש ראוי לעולם מרושע זה (מלאכי ג׳:6).
”למען עבדיי”
11. כיצד מעיד יהוה שיציל שארית של נאמנים?
11 האם ירחם יהוה על הנאמנים שבקרב עמו? ישעיהו מסביר: ”כה אמר יהוה: ’כאשר יימצא התירוש באשכול ואמר, ”אל תשחיתהו, כי ברכה בו”, כן אעשה למען עבדיי לבלתי הַשְחִית הכל. והוצאתי מיעקב זרע ומיהודה יורש הָרָי; וִירֵשוּהָ בחיריי, ועבדיי ישכנו שמה’” (ישעיהו ס״ה:8, 9). יהוה משתמש במשל שיובן בנקל ומדמה את עמו לאשכול ענבים. בארץ גדלים הענבים בשפע, ויין ענבים הוא ברכה לאדם (תהלים ק״ד:15). מצטיירת כאן תמונה של אשכול ובו כמה ענבים טובים או של אשכול טוב אחד בין אשכולות של ענבי בוסר או של ענבים רקובים. מכל מקום, הכורם לא ישמיד ענבים טובים. בכך מעודד יהוה את העם ואומר למעשה שלא ישמיד את עמו לחלוטין, אלא יחוס על שארית של נאמנים. הוא מציין שהשארית לה הוא נוטה חסד תשכון ב’הריו’, כלומר בירושלים ובארץ יהודה, הארץ ההררית שבבעלות יהוה.
12. אילו ברכות צפויות לשארית הנאמנים?
12 אילו ברכות צפויות לשארית הנאמנים? יהוה מסביר: ”והיה השרון לנווה צאן, ועמק עָכוֹר לְרֵבֶץ בקר, לעמי אשר דְּרָשוּנִי” (ישעיהו ס״ה:10). לעדרים היה תפקיד חשוב בחייהם של יהודים רבים, ואדמות מרעה רבות תורמות לשגשוג בימי שלום. כדי לתאר שלום ושגשוג מזכיר יהוה שתיים מקצות הארץ: במערב ולחופו של הים התיכון משתרע השרון, הידוע ביופיו ובפוריותו, ואילו בגבולה הצפון־מזרחי של הארץ שוכן עמק עָכוֹר (יהושע ט״ו:7). בימי הגלות שבפתח תהיה באזורים אלה שממה כביתר חלקי הארץ. אבל יהוה מבטיח שלאחר הגלות יהפכו מקומות אלה לאדמות מרעה יפות עבור שארית העם השב לארצו (ישעיהו ל״ה:2; הושע ב׳:17).
ביטחון ב”גד”
13, 14. אילו מנהגים מוכיחים כי בני עמו של יהוה עזבו אותו, ומה יקרה להם בשל כך?
13 נבואת ישעיהו שבה כעת לדון בעוזבי יהוה הדבקים בעבודת אלילים. היא מציינת: ”אתם עוזבי יהוה, הַשְּכֵחִים את הר קודשי, העורכים לַגַּד שולחן, והממלאים לַמְנִי מִמְסָךְ” (ישעיהו ס״ה:11). יהודים אלה עורכים שולחן עמוס כל טוב, מאכלים ומשקאות, ל”גַד” אל המזל ול”מְנִי” אל הגורל. הם בעצם חוזרים לסורם ומקיימים מנהגים אליליים כאותם עמים עובדי אלילים. b מה יקרה לפתיים הבוטחים באלילים?
14 יהוה מזהיר אותם גלויות: ”ומניתי אתכם לחרב, וכולכם לטבח תכרעו; יען קראתי ולא עניתם, דיברתי ולא שמעתם. ותעשו הרע בעיניי, ובאשר לא חפצתי בחרתם” (ישעיהו ס״ה:12). בעזרת משחק מילים בו כלול שמו של אל הגורל, מני, אומר יהוה לעובדי אליל כזב זה: ”ומניתי אתכם לחרב”, כלומר נגזר עליכם להישמד. שוב ושוב שולח יהוה נביאים ובאמצעותם קורא לבני עמו לשוב מדרכם הרעה, אך הם מתעלמים ממנו ובוחרים ביודעין ובעקשנות לעשות את הרע בעיניו. עד כמה הם בזים לאלוהים! אך אזהרת אלוהים תתממש. אסון כבד יפול על העם ב־607 לפה״ס, כאשר ירשה יהוה לבבלים להחריב את ירושלים ואת בית המקדש. אותה עת לא יעלה בידו של ”גד”, אל המזל, להגן על חסידיו ביהודה ובירושלים (דברי הימים ב׳. ל״ו:17).
15. כיצד המשיחיים האמיתיים שועים כיום לאזהרה שבישעיהו ס״ה:11, 12?
15 המשיחיים האמיתיים שועים כיום לאזהרה שבישעיהו ס״ה:11, 12. אין הם מאמינים שהמזל הוא כוח על־טבעי שיוכל להיטיב עימם. הם אינם מהמרים כלל, ואינם מוכנים לבזבז את משאביהם בניסיון לפייס את ”גד”, אל המזל. הם משוכנעים שכל המקדישים עצמם לאל זה יאבדו בסופו של דבר את הכל, כי עליהם אומר יהוה: ”ומניתי אתכם לחרב”.
”הנה עבדיי ישמחו”
16. כיצד יברך יהוה את עבדיו הנאמנים, אך מה יקרה לעוזביו?
16 הנבואה מוכיחה את עוזבי יהוה, ומתארת את הניגוד בין מה שצפוי לעובדים את יהוה בכל לבם ובין מה שצפוי לעושים כן בצביעות: ”כה אמר אֲדֹנָי יהוה: ’הנה עבדיי יאכלו, ואתם תרעבו; הנה עבדיי ישתו, ואתם תצמאו; הנה עבדיי ישמחו, ואתם תבושו; הנה עבדיי ירונו מטוב לב [משמחה], ואתם תצעקו מכאב לב ומשבר רוח תְּיֵלִילוּ’” (ישעיהו ס״ה:13, 14). יהוה יברך את עבדיו הנאמנים. הם יפצחו ברינה בלב גדוש שמחה. אכילה, שתייה ושמחה הם מונחים שמעידים על כך שיהוה ימלא את צורכי עבדיו ביד רחבה. בניגוד להם, עוזבי יהוה ירעבו ויצמאו רוחנית. צורכיהם לא יבואו על סיפוקם. הם יצעקו וייללו מהמצוקה והצרה שבאו עליהם.
17. מדוע יש למשרתי אלוהים כיום סיבה טובה לרון?
17 דברי יהוה מטיבים לתאר את מצבם הרוחני של מי שטוענים לשרת את אלוהים. לעומת המיליונים שמתנסים בשבר רוח בנצרות, עובדי יהוה מרננים מטוב לב. ויש להם סיבה טובה לשמוח. הם שבעים רוחנית. יהוה מספק להם שפע של מזון רוחני דרך פרסומים מקראיים ואסיפות משיחיות. אין ספק שעקב האמיתות הבונות וההבטחות המנחמות שבדבר־אלוהים אנו שמחים ו’טובי לב’!
18. מה ייוותר מעוזבי יהוה, ומה נרמז מאזכור שמם בשבועה?
18 יהוה ממשיך לפנות לעוזביו: ”והנחתם שמכם לשבועה לבחיריי, וֶהֱמִיתְךָ אדֹנָי יהוה, ולעבדיו יקרא שם אחר. אשר המתברך בארץ יתברך באלוהֵי אָמֵן, והנשבע בארץ יישבע באלוהֵי אָמֵן, כי נשכחו הצרות הראשונות וכי נסתרו מעיניי” (ישעיהו ס״ה:15, 16). כל מה שייוותר מעוזבי יהוה יהיה שמם, שיוזכר רק בשבועה או בקללה. אפשר שפירוש הדבר הוא שכל החפצים להישבע יאמרו בעצם: ’אם לא אקיים את דברי, מי יתן ואקבל את עונשם של כופרים אלה’. ואפשר ששמם יהפוך למשל לעונש אלוהים על הרשעים כדוגמת סדום ועמורה.
19. כיצד ייקראו עובדי אלוהים בשם אחר, ומה יקנה להם ביטחון באלוהי אמן? (עיין גם בהערת השוליים.)
19 מה שונה יהא חלקם של עובדי אלוהים! הללו ייקראו בשם אחר, מה שמסמל את מצבם המבורך ואת הכבוד לו יזכו בשובם לארצם. הם לא יבקשו את ברכת אלילי הכזב ולא יישבעו בפסל דומם. נהפוך הוא, הם יתברכו או יישבעו בשם האל הנאמן, אלוהי אָמֵן (ישעיהו ס״ה:16). יושבי הארץ יוכלו אותה עת לשים את כל מבטחם באלוהים, משום שהוא כבר הוכיח שהוא נאמן להבטחותיו. c היהודים שיֵשבו בארצם לבטח, ישכחו עד מהרה את הצרות הראשונות.
”הנני בורא שמים חדשים וארץ חדשה”
20. כיצד התקיימה ב־537 לפה״ס הבטחת יהוה לברוא ”שמים חדשים וארץ חדשה”?
20 יהוה מרחיב כעת את הדיבור על השיקום שהבטיח לשארית יהודה המתחרטת לאחר שתשוב מגלות בבל. הוא אומר בפי ישעיהו: ”כי הנני בורא שמים חדשים וארץ חדשה; ולא תיזכרנה הראשונות ולא תעלינה על לב” (ישעיהו ס״ה:17). מאחר שהבטחת השיקום של יהוה תתקיים בוודאות, הוא מדבר על השיקום העתידי כאילו הוא בעיצומו. נבואה זו כבר התגשמה פעם ב־537 לפה״ס, בשיבת שארית יהודה לירושלים. מה היו ’השמים החדשים’ באותם ימים? שלטון זרובבל שמרכזו בירושלים ושנתמך על־ידי יהושע הכהן הגדול. שארית היהודים ששבו לארצם היא ’הארץ החדשה’ — חברה מטוהרת שנכנעה למָרוּת שלטון זה וכוננה מחדש את עבודת אלוהים הטהורה בארץ (עזרא ה׳:1, 2). שמחת השיבה והשיקום האפילה על כל סבל קודם. הצרות הראשונות אפילו לא עלו על לב (תהלים קכ״ו:1, 2).
21. אילו שמים חדשים נוסדו ב־1914?
21 אך זכור שפטרוס חזר על נבואת ישעיהו וציין שהיא אמורה להתגשם בעתיד. השליח כתב: ”ואנחנו מחכים, על־פי הבטחתו, לשמים חדשים ולארץ חדשה אשר צדק ישכון בם” (פטרוס ב׳. ג׳:13). ב־1914 נוסדו השמים החדשים המיוחלים. מלכות המשיח שנולדה אותה שנה מולכת מאז בשמים, ויהוה נתן לה סמכות על הארץ (תהלים ב׳:6–8). המלכות בראשות המשיח וכל ה־000,144 שותפיו לשלטון הם השמים החדשים (ההתגלות י״ד:1).
22. מי ירכיבו את הארץ החדשה, וכיצד יש המתכוננים כבר עתה להוות את הגרעין של חברה זו?
22 ומה לגבי הארץ החדשה? כבהתגשמות הראשונית, הארץ החדשה תורכב מאנשים הנכנעים בשמחה לשלטון הממשלה השמימית החדשה. אפילו כיום מיליונים המוכנים לכך נכנעים לממשלה זו ומשתדלים לקיים את חוקיה הכתובים במקרא. הם באים מכל העמים, הלשונות והגזעים, ועמלים שכם אחד בשירותו של המלך ישוע המשיח (מיכה ד׳:1–4). קבוצה זו תהווה את גרעין הארץ החדשה בחלוף הסדר הנוכחי המרושע. כך תהיה הארץ בסופו של דבר חברה חובקת עולם של יראי אלוהים היורשים את תחום שלטונה הארצי של מלכות אלוהים (מתי כ״ה:34).
23. איזה מידע מוסר ספר ההתגלות לגבי ’השמים החדשים והארץ החדשה’, וכיצד תתגשם הנבואה?
23 ספר ההתגלות מתאר חזון שראה השליח יוחנן, חזון על יום יהוה הקרֵב שבו יקיץ הקץ על הסדר הנוכחי. אחרי כן ייכבל השטן בתהום (ההתגלות י״ט:11 עד כ׳:3). לאחר תיאור זה, חוזר יוחנן על דבריו הנבואיים של ישעיהו, וכותב: ”ראיתי שמים חדשים וארץ חדשה”. הפסוקים הבאים בתיאור חזון מרהיב זה מספרים על העת שבה יחולל יהוה אלוהים שינוי מהפכני לשיפור התנאים עלי אדמות (ההתגלות כ״א:1, 3–5). אין ספק שהבטחת ישעיהו לגבי ’השמים החדשים והארץ החדשה’ תתקיים באורח נפלא בעולמו החדש של אלוהים! תחת השמים השלטוניים החדשים תזכה חברה אנושית חדשה לגן־עדן רוחני ופיזי כאחד. מה מנחמת ההבטחה ש”לא תיזכרנה הראשונות [המחלות, הסבל ויתר מכאובי האנושות] ולא תעלינה על לב”! כל מה שנזכור אותה עת לא יוכל להכאיב לנו עמוקות ולהעציבנו כאותן מועקות המכבידות על לב רבים כיום.
24. מדוע יגיל יהוה בבניית ירושלים, ומה לא יישמע עוד ברחובות העיר?
24 עוד נאמר בנבואת ישעיהו: ”שישו וגילו עדי־עד אשר אני בורא. כי הנני בורא את ירושלים גילה ועַמָּהּ משוש. וגלתי בירושלים וששתי בעמי, ולא יישמע בה עוד קול בכי וקול זעקה” (ישעיהו ס״ה:18, 19). לא רק היהודים ישושו בשיקום ארצם. אלוהים עצמו יגיל, משום שהוא יפאר את ירושלים, שתהפוך שוב למרכז עבודת אלוהים האמיתית עלי אדמות. לא יישמע עוד ברחובות העיר קול הבכי שנשמע בשעת האסון שפקד אותה עשרות שנים קודם לכן.
25, 26. (א) כיצד בורא יהוה את ירושלים ”גילה” בימינו? (ב) מה יעשה יהוה באמצעות ירושלים החדשה, ומדוע נוכל לשמוח כיום?
25 גם כיום בורא יהוה את ירושלים ”גילה”. כיצד? כפי שכבר למדנו, השמים החדשים שנוסדו ב־1914 יכללו בסופו של דבר גם 000,144 שותפים למלכות. הללו נקראים בלשון נבואית ”ירושלים החדשה” (ההתגלות כ״א:2). על ירושלים החדשה אומר אלוהים: ”הנני בורא את ירושלים גילה ועַמָּהּ משוש”. באמצעות ירושלים החדשה ירעיף אלוהים אין־ספור ברכות על עושי רצונו. לא עוד יישמע קול בכי או זעקה, כיוון שיהוה יתן לנו את ’משאלות לבנו’ (תהלים ל״ז:3, 4).
26 יש לנו אפוא די והותר סיבות לשמחה. בקרוב יקדש יהוה את שמו המהולל כשישמיד את כל אויביו (תהלים פ״ג:18, 19). אז יהיה לשמים החדשים שלטון מוחלט. אילו סיבות טובות יש לנו אפוא לשמוח ולשוש לעד במה שאלוהים בורא!
ההבטחה לעתיד בטוח
27. כיצד מתאר ישעיהו את הביטחון לו יזכו שבי ציון בארצם?
27 כיצד, בהתגשמות הראשונית, ייראו לשבי ציון החיים תחת השמים החדשים? יהוה אומר: ”לא יהיה משם עוד עוּל ימים וזקן אשר לא ימלא את ימיו; כי הנער בן מאה שנה ימות, והחוטא בן מאה שנה יקולל” (ישעיהו ס״ה:20). שבי ציון מצטיירים באור נפלא כמי שנהנים מביטחון בארצם. מוות בטרם עת לא יקפד את חיי עולליהם ימים מעטים לאחר הולדתם. המוות גם לא יפגע בזקנים שטרם מילאו את ימיהם. d דברי ישעיהו ליהודים שישובו ליהודה אכן מעודדים ביותר! הם ישכנו לבטח בארצם ללא חשש פן יהרגו אויביהם את עולליהם ופן יטבחו בגבריהם.
28. מה אנו למדים מדברי יהוה על החיים בעולם החדש תחת מלכות אלוהים?
28 כיצד מצטייר מדברי יהוה אורח־החיים בעולם החדש הקרב ובא? כל ילד יוכל לזכות לעתיד בטוח תחת מלכות אלוהים. המוות לעולם לא יקטוף איש ירא אלוהים בדמי ימיו. נהפוך הוא, עושי רצון אלוהים יחיו בהשקט ובבטחה ויוכלו ליהנות מהחיים. ומה באשר למי שיבחרו למרוד באלוהים? הללו יאבדו את הזכות לחיות. גם אם החוטא הסורר יהיה ”בן מאה שנה”, הוא ימות. במקרה זה הוא ייחשב עדיין ל”נער” בהשוואה למספר השנים שיכול היה לצבור, בהשוואה לחיי הנצח.
29. (א) איזו שמחה תהיה מנת חלקם של עושי רצון אלוהים בארץ יהודה המשוקמת? (ב) מדוע עצים מסמלים אריכות ימים? (עיין בהערת שוליים.)
29 יהוה מוסיף לתאר את התנאים שישררו בארץ יהודה המשוקמת: ”ובנו בתים ויָשָבוּ, ונטעו כרמים ואכלו פִּרְיָם. לא יבנו ואחר יֵשב, לא יטעו ואחר יאכל, כי כימי העץ ימי עמי, ומעשה ידיהם יְבַלּוּ בחירָי” (ישעיהו ס״ה:21, 22). כאשר ישובו עושי רצון אלוהים לארץ יהודה השוממה, באין בתים ובאין כרמים, ישמחו הם לחיות בבתים שבנו במו־ידיהם ולאכול מפרי כרמיהם. אלוהים יברך את מעשה ידיהם, וכימי העץ הם יאריכו ימים וייהנו מפרי עמלם. e
30. מאיזה מצב משמח נהנים עובדי יהוה בימינו, וממה ייהנו בעולם החדש?
30 לנבואה זו היתה התגשמות בימינו. משרתי יהוה יצאו מן השבי הרוחני בשנת 1919 והחלו לשקם את ’ארצם’, שהיא תחום פעילותם ועבודת האלוהים שלהם. הם יסדו קהילות והיו פוריים מבחינה רוחנית. כתוצאה מכך, כבר עתה נהנים משרתי יהוה מגן־עדן רוחני ומשלום אלוהים. אין ספק שהשלום לא יסור מהם גם בגן־העדן שישכון עלי אדמות. איננו מסוגלים אף להעלות בדמיוננו מה יבצע יהוה בעולם החדש בעזרת לבבם הנכון של עובדיו ובאמצעות ידיהם העמלות. מה גדולה תהיה שמחתך לבנות בית ולגור בו! תחת מלכות אלוהים לא תחסר עבודה המסבה סיפוק. עד כמה תהנה ’לראות טוב’ ופרי בעמלך! (קהלת ג׳:13) האם נחיה די שנים כדי ליהנות מפועל ידינו? בהחלט! הנאמנים יחיו עד אין־קץ. ימיהם יהיו ”כימי העץ” — אלפי שנים ויותר!
31, 32. (א) מאילו ברכות ייהנו שבי ציון? (ב) מה תהיה תקוותם של הנאמנים בעולם החדש?
31 יהוה מתאר ברכות נוספות הצפויות לשבי ציון: ”לא יִיגעו לריק ולא יֵלדו לבהלה, כי זרע ברוכי יהוה המה, וצאצאיהם איתם” (ישעיהו ס״ה:23). יהוה יברך את שבי ציון, ולכן עמלם לא יהא לריק. הורים לא יֵלדו ילדים רק כדי שהללו ימותו בטרם עת. הגולים לשעבר לא ייהנו לבדם מברכות שיקום אלה; צאצאיהם יהיו עימם. אלוהים כה משתוקק למלא את צורכי עמו, שהוא מבטיח: ”והיה טרם יקראו ואני אענה, עוד הם מדברים ואני אשמע” (ישעיהו ס״ה:24).
32 כיצד יקיים יהוה הבטחות אלו בעולם החדש הממשמש ובא? ימים יגידו. יהוה לא סיפק לנו את כל הפרטים, אך נוכל להיות סמוכים ובטוחים כי הנאמנים לעולם ”לא יִיגעו לריק”. להמון רב של ניצולי הר מגידון ולכל הילדים שייוולדו להם תהיה התקווה לחיות חיים ארוכים ומלאי סיפוק — חיי נצח! גם המוקמים לתחייה שיבחרו לחיות לפי עקרונות אלוהים ימצאו שמחה בעולם החדש. יהוה ישמע את קולם וימלא את צורכיהם, ואפילו יצפה צרכים אלה מראש. יהוה יפתח את ידו וישביע ”לכל חי רצון” (תהלים קמ״ה:16).
33. באיזה מובן יחיו בעלי־החיים בשלום לאחר שיבת ציון?
33 את מי עוד כוללת ההבטחה לשלום ולביטחון? יהוה מסיים חלק זה של הנבואה במילים: ”’זאב וטלה ירעו כאחד, ואריה כבקר יאכל תבן; ונחש, עפר לחמו. לא יָרֵעוּ ולא ישחיתו בכל הר קודשי’, אמר יהוה” (ישעיהו ס״ה:25). כששארית היהודים הנאמנים ישובו לארצם, הם יהיו תחת השגחתו של יהוה. אריה יאכל כבקר תבן במובן שלא יפגע לא בהם ולא בבהמות שלהם. זוהי הבטחה ודאית כי היא נחתמת במילים ”אמר יהוה”, ודבר יהוה תמיד מתקיים! (ישעיהו נ״ה:10, 11).
34. כיצד מתקיימים דברי יהוה בצורה מרגשת בימינו, וכיצד יתקיימו בעולם החדש?
34 דברי יהוה מתקיימים בצורה מרגשת בעובדי אלוהים האמיתיים כיום. מאז 1919 מברך אלוהים את ארצם הרוחנית של משרתיו, והופך אותה לגן־עדן רוחני. הבאים לגן־עדן רוחני זה מחוללים שינויים כבירים בחייהם (אפסים ד׳:22–24). אנשים שהיתה להם אישיות חייתית, שנהגו אולי לנצל אחרים או להתעלל ברעיהם, מצליחים בעזרת רוח אלוהים לרסן תכונות שליליות אלה. כתוצאה מכך הם נהנים משלום ומאוחדים בעבודת אלוהים עם אחיהם לאמונה. הברכות מהן נהנים כיום עובדי יהוה בגן־העדן הרוחני ישררו גם בגן־העדן הגשמי, כאשר השלום שישכון בקרב האנשים יקפל בתוכו גם שלום עם בעלי־החיים. אין ספק שכאשר יראה זאת אלוהים לנכון, יתקיים הצו המקורי שנתן לאדם: ”כיבשוה [את הארץ], ורדו בדגת הים ובעוף השמים ובכל חיה הרומשת על הארץ” (בראשית א׳:28).
35. מדוע יש לנו כל סיבה שבעולם ’לגיל עדי־עד’?
35 מה אסירי תודה אנו ליהוה על הבטחתו לברוא ”שמים חדשים וארץ חדשה”! הבטחה זו כבר התקיימה ב־537 לפה״ס והיא מתקיימת גם בימינו. שתי התגשמויות אלה מראות איזה עתיד נפלא צפוי לעושי רצון אלוהים. באמצעות נבואת ישעיהו נתן לנו יהוה ברוב טובו להשקיף אל הדברים שהוא מכין לאוהביו. יש לנו באמת כל סיבה שבעולם להישמע לדברי יהוה: ”גילו עדי־עד אשר אני בורא”! (ישעיהו ס״ה:18).
[הערות שוליים]
a רבים סבורים שהחוטאים ישבו בקברים בניסיון לשאול אל המתים. ייתכן שגם אכילת בשר החזיר היתה קשורה לעבודת אלילים.
b מתרגם המקרא הִייֶרוֹנִימוּס (בן המאה הרביעית לספירה) סיפר בהערתו לפסוק זה על מנהג קדום שקיימו עובדי האלילים ביום האחרון של החודש האחרון בשנה. הוא כתב: ”הם נהגו לערוך שולחן ולהניח עליו מאכלים שונים וגביע בו נמסך יין מתוק כדי להבטיח מזל טוב ופוריות לשנה שחלפה או לשנה הנכנסת”.
c יהוה נקרא כאן ”אלוהי אמן”. המילה ”אמן” פירושה ”כן יהי!”, והיא באה לאשר דבר כאמת, לשמש ערובה לכך שהוא יקום ויהיה. יהוה מקיים את כל הבטחותיו, ובכך מוכיח שדברו אמת.
d בתנ״ך עם ביאור מאת ש. ל. גורדון נאמר על ישעיהו ס״ה:20: ”בירושלים לא ימות עוד יונק בן ימים מספר... ולא ימות זקן, שלא יאריך ימים במידה הרגילה”.
e עצים מסמלים אריכות ימים משום שהם מאריכים ימים מכל עולם החי והצומח הידוע לאדם. עץ זית, למשל, מניב פרי מאות שנים ועשוי לחיות כאלף שנה.
[שאלות לימוד]
[תמונה בעמוד 389]
בעולם החדש של אלוהים יעמוד לרשותנו זמן רב שבו נוכל ליהנות ממעשי ידינו
