פרק חמישה־עשר

העקרה שמחה

ישעיהו נ״ד:‏​1–17

1.‏ מדוע כלתה נפשה של שרה לילדים,‏ ובמה התנסתה?‏

 נפשה של שרה כלתה לילדים.‏ אך למגינת לבה היתה עקרה,‏ מה שהכאיב לה מאוד.‏ עקרוּת נחשבה בימים ההם לחרפה,‏ אך לא בזאת הסתכם כאבה.‏ היא השתוקקה לראות בהתגשמות ההבטחה שקיבל בעלה.‏ הובטח לאברהם שיהיה אב לזרע בו יתברכו כל משפחות האדמה (‏בראשית י״ב:‏​1–3‏)‏.‏ אך חלפו להן עשרות שנים מאז הבטיח זאת אלוהים,‏ וטרם נולד הילד.‏ שרה הזדקנה והיא חשוכת ילדים.‏ לפעמים תהתה בלבה אם תכזיב תקוותה.‏ אבל יום אחד הפך הייאוש לשמחה!‏

2.‏ למה לנו להתעניין בנבואת ישעיהו נ״ד‏?‏

² מצוקתה של שרה עוזרת לנו להבין את הנבואה שבישעיהו נ״ד‏.‏ שם מתוארת ירושלים כעקרה הזוכה לשמחה גדולה בלידתה ילדים רבים.‏ יהוה מדמה את עמו הקדום לאשתו,‏ מה שמוכיח את עומק רגשותיו כלפיו.‏ מפרק זה בישעיהו גם מתבהר היבט חשוב ביותר של מה שמכונה במקרא ה”‏סוד”‏ המקודש (‏רומים ט״ז:‏25,‏ 26‏)‏.‏ הנבואה חושפת את זהות האשה ואת התנסויותיה ושופכת אור על עבודת אלוהים הטהורה בימינו.‏

 זהותה של האשה

3.‏ מדוע יהיו ל”‏עקרה”‏ סיבות לשמחה?‏

³ ישעיהו נ״ד נפתח בנימה שמחה:‏ ‏”‏’‏רָני עקרה לא יָלָדָה,‏ פיצחי רינה וצהלי לא חָלָה,‏ כי רבים בני שוממה מבני בעוּלה’‏,‏ אמר יהוה”‏ (‏ישעיהו נ״ד:‏1‏)‏.‏ מה שמֵח בוודאי ישעיהו לומר מילים אלה!‏ ועד כמה תנחם התגשמותן את הגולים בבבל!‏ באותם ימים ירושלים תהיה עדיין שוממה.‏ מנקודת מבט אנושית ייראה שהסיכויים שהיא תשוב ותאוכלס שואפים לאפס,‏ כשם שאין זה טבעי עבור אשה עקרה לצפות ללדת ילדים בזקנתה.‏ אך אשה זו תבורך מאוד בעתיד — היא תהיה פורייה.‏ ירושלים תצא מגדרה מרוב שמחה.‏ שוב תהיה אם ל’‏בנים’‏,‏ כלומר שוקקת תושבים.‏

4.‏ (‏א)‏ כיצד עוזר לנו השליח פאולוס להבין שלישעיהו נ״ד חייבת להיות התגשמות רחבה מזו שב־537 לפה״ס?‏ (‏ב)‏ מהי ”‏ירושלים של מעלה”‏?‏

⁴ ייתכן שישעיהו אינו מודע לכך,‏ אבל נבואה זו תתגשם יותר מפעם אחת.‏ השליח פאולוס ציטט מישעיהו נ״ד והסביר כי האשה מסמלת דמות חשובה בהרבה מירושלים הארצית.‏ הוא כתב:‏ ”‏ירושלים של מעלה בת חורין היא,‏ והיא אם לנו”‏ (‏גלטים ד׳:‏26‏)‏.‏ מהי ”‏ירושלים של מעלה”‏?‏ ברור שאין מדובר בעיר ירושלים שבארץ המובטחת,‏ שכן עיר זו ארצית ולא ”‏של מעלה”‏,‏ כלומר מן התחום השמימי.‏ ”‏ירושלים של מעלה”‏ היא אשת אלוהים השמימית,‏ ארגונו המורכב מיצורים רוחניים רבי־און.‏

5.‏ בדרמה הסמלית שבגלטים ד׳:‏​22–31‏,‏ את מי מסמלים (‏א)‏ אברהם?‏ (‏ב)‏ שרה?‏ (‏ג)‏ יצחק?‏ (‏ד)‏ הגר?‏ (‏ה)‏ ישמעאל?‏

⁵ איך ייתכן אפוא,‏ שליהוה שתי נשים סמליות —  האחת שמימית והשנייה ארצית?‏ האם מדובר בסתירה?‏ כלל וכלל לא.‏ השליח פאולוס מראה כי התשובה טמונה בתמונה הנבואית של משפחת אברהם (‏גלטים ד׳:‏​22–31‏;‏ עיין במסגרת ”‏משפחת אברהם — תמונה נבואית”‏,‏ שבעמודים 218,‏ 219)‏.‏ שרה,‏ אשת אברהם שהיתה ”‏האשה החופשייה”‏,‏ מסמלת את ארגון יהוה המורכב מיצורים רוחניים והמשול לאשה.‏ הגר,‏ שהיתה אָמָה ואשתו השנייה או פילגשו של אברהם,‏ מסמלת את ירושלים הארצית.‏

6.‏ באיזה מובן היה ארגונו השמימי של יהוה ’‏עקר’‏ פרק זמן ממושך?‏

⁶ לאור הרקע הזה מתחילה להתבהר לנו המשמעות העמוקה של ישעיהו נ״ד:‏1‏.‏ שרה,‏ לאחר שהיתה עקרה עשרות שנים,‏ הביאה לעולם את יצחק והיא בת 90.‏ גם ארגונו השמימי של יהוה היה עקר פרק זמן ממושך.‏ עוד בגן־עדן הבטיח יהוה ש”‏האשה”‏ תביא לעולם ’‏זרע’‏ (‏בראשית ג׳:‏15‏)‏.‏ כעבור יותר מאלפיים שנה כרת יהוה ברית עם אברהם לגבי זרע ההבטחה.‏ אך ”‏האשה”‏ השמימית של אלוהים נאלצה לחכות אלפי שנים בטרם הביאה לעולם את הזרע המובטח.‏ בבוא העת,‏ היו בני ה”‏שוממה”‏ לשעבר רבים מבני הבעולה — ישראל לפי הבשר.‏ משל העקרה עוזר לנו להבין מדוע נכספו המלאכים לחזות בהולדת הזרע המובטח (‏פטרוס א׳.‏ א׳:‏12‏)‏.‏ ומתי זה אכן קרה?‏

7.‏ מתי היתה ל”‏ירושלים של מעלה”‏ סיבה לצהול,‏ ככתוב בישעיהו נ״ד:‏1‏?‏ נמק.‏

⁷ הולדת ישוע כאדם היתה בוודאי מאורע משמח עבור המלאכים (‏לוקס ב׳:‏​9–14‏)‏.‏ אך לא זה המאורע שנחזה בישעיהו נ״ד:‏1‏.‏ רק בעת הולדת ישוע ברוח הקודש ב־29  לספירה,‏ הפך הוא לבן רוחני של ”‏ירושלים של מעלה”‏ ואלוהים עצמו הכריז עליו:‏ ”‏אתה בני אהובי”‏ (‏מרקוס א׳:‏​10,‏ 11;‏ עברים א׳:‏5;‏ ה׳:‏4,‏ 5‏)‏.‏ אז התגשם הכתוב בישעיהו נ״ד:‏1 והאשה השמימית של אלוהים צהלה ושמחה.‏ היא סוף סוף ילדה את הזרע המובטח,‏ המשיח!‏ שנות עקרותה הרבות חלפו עברו להן.‏ עם זאת,‏ עוד צפויה לה שמחה רבה.‏

 בנים רבים לעקרה

8.‏ מדוע היתה לאשת אלוהים השמימית סיבה לשמחה לאחר שילדה את הזרע המובטח?‏

⁸ לאחר מות ישוע ותחייתו מן המתים שמחה האשה השמימית של אלוהים לקבל בחזרה את בנה אהובה,‏ כ”‏בכור מבין המתים”‏ (‏קולוסים א׳:‏18‏)‏.‏ ואז החלה ללדת  עוד בנים רוחניים.‏ בחג השבועות 33 לספירה נמשחו ברוח הקודש כ־120 מתלמידי ישוע,‏ ואומצו כיורשים־שותפים למשיח.‏ באותו יום נוספו אליהם 000,‏3 איש (‏יוחנן א׳:‏12;‏ מעשי השליחים א׳:‏​13–15;‏ ב׳:‏​1–4,‏ 41;‏ רומים ח׳:‏​14–16‏)‏.‏ קבוצת בנים זו הלכה וגדלה.‏ במאות הראשונות מאז כפירת הנצרות גדלה קבוצה זו בקצב איטי מאוד.‏ אך הדבר נועד להשתנות במאה העשרים.‏

9,‏ 10.‏ מה משתמע מההוראה ”‏הרחיבי מקום אוהלך”‏ לאשה יושבת אוהלים בימי קדם,‏ ומדוע היא מבשרת לאשה זו עת של שמחה?‏

⁹ ישעיהו חוזה תקופה של גידול מדהים:‏ ‏”‏הרחיבי מקום אוהלך ויריעות משכנותייך יטו,‏ אל תחשׂוכי.‏ האריכי מיתרייך ויתדותייך חזקי.‏ כי ימין ושמאול תפרוצי,‏ וזרעֵךְ גויים יִירש,‏ וערים נְשַמּוֹת יושיבו.‏ אל תִּירְאִי,‏ כי לא תבושי,‏ ואל תִּיכָּלְמִי,‏ כי לא תַחְפִּירִי [‏תתאכזבי‏]‏‏.‏ כי בושת עלומייך תִּשְכָּחִי,‏ וחרפת אַלְמְנוּתַיִךְ לא תזכרי עוד”‏ (‏ישעיהו נ״ד:‏​2–4‏)‏.‏

¹⁰ ירושלים מתוארת כאן כאשה ואֵם יושבת אוהלים,‏ בדיוק כמו שרה.‏ כאשר היא מבורכת בילדים ומשפחתה גדֵלה,‏ מגיע הזמן להרחיב את ביתה.‏ עליה להגדיל את יריעות האוהל,‏ להאריך את החבלים והמיתרים ולהבטיח שהיתדות מעוגנות היטב במקומן החדש.‏ לאֵם,‏ זוהי מלאכה מרנינה,‏ ובעת רבת פעילות זו היא שוכחת בנקל את כל אותן שנים שבילתה בתהייה ובדאגה אם אי פעם תלד בנים שימשיכו את השושלת.‏

11.‏ (‏א)‏ כיצד נתברכה אשת אלוהים השמימית בשנת 1914?‏ (‏ראה הערת שוליים.‏)‏ (‏ב)‏ לאילו ברכות זכו המשוחים עלי אדמות מאז 1919?‏

 ¹¹ ירושלים הארצית התברכה בעת שיקום כזו לאחר גלות בבל.‏ ”‏ירושלים של מעלה”‏ מבורכת אף יותר.‏ a ’‏זרע’‏ משוחי הרוח שגשג ופרץ בנחלתו הרוחנית והמחודשת במיוחד מאז 1919 (‏ישעיהו ס״א:‏4;‏ ס״ו:‏8‏)‏.‏ הללו ’‏ירשו גויים’‏ — נפוצו לארצות רבות בחיפוש אחר כל מי שיצטרפו למשפחתם הרוחנית.‏ כתוצאה מכך חל גידול מהיר באיסוף הבנים המשוחים.‏ מספרם המלא,‏ 000,‏144,‏ נשלם כנראה באמצע שנות ה־30 של המאה העשרים (‏ההתגלות י״ד:‏3‏)‏.‏ איסוף המשוחים חדל באותה עת להיות עיקר פעילות ההטפה.‏ אלא שהגידול והצמיחה לא חלו רק בקרב המשוחים.‏

12.‏ מי,‏ פרט למשוחים,‏ נאסף אל הקהילה המשיחית מאז שנות ה־30 של המאה העשרים?‏

¹² ישוע עצמו חזה שפרט ל’‏עדר הקטן’‏ של אחיו המשוחים יהיו לו ”‏צאן אחרות”‏,‏ שעליו לאסוף למכלא המשיחיים האמיתיים (‏לוקס י״ב:‏32;‏ יוחנן י׳:‏16‏)‏.‏ הצאן האחרות,‏ אף שאינן נימנות עם בניה המשוחים של ”‏ירושלים של מעלה”‏,‏ הן בנות לווייתם הנאמנות של המשוחים,‏ ויש להן תפקיד חשוב עליו נובא עוד מימים ימימה (‏זכריה ח׳:‏23‏)‏.‏ מאז שנות ה־30 של המאה העשרים ועד עצם היום הזה נאסף ”‏המון רב”‏ מהן,‏ וכך חלה התרחבות חסרת תקדים בקרב הקהילה המשיחית  ‏(‏ההתגלות ז׳:‏9,‏ 10‏)‏.‏ כיום מונה ההמון הרב מיליונים.‏ בעקבות התרחבות זו התעורר צורך דחוף באולמי מלכות,‏ באולמי כינוסים ובמשרדי סניפים.‏ דברי ישעיהו נראים מתאימים מתמיד.‏ מה גדולה הזכות להיות חלק מהתרחבות חזויה זו!‏

אֵם הדואגת לבניה

13,‏ 14.‏ (‏א)‏ איזה קושי מתעורר כביכול בקשר לכמה מן הביטויים הדנים באשת אלוהים השמימית?‏ (‏ב)‏ מה נוכל ללמוד מן הדימוי של קשר משפחתי בו משתמש אלוהים?‏

¹³ ראינו שבהתגשמות הרחבה יותר,‏ מייצגת האשה שבנבואה את ארגונו השמימי של יהוה.‏ אך לאחר קריאת ישעיהו נ״ד:‏4 אפשר שאנו תוהים כיצד חש ארגון המורכב מיצורים רוחניים בושה וכלימה.‏ הפסוקים הבאים מציינים כי אשת אלוהים תהיה מאוסה ומעונה ונתונה תחת מתקפה.‏ היא אפילו תעורר את קצפו של יהוה.‏ כיצד ניתן לייחס מילים אלה לארגון המורכב מיצורים רוחניים מושלמים שמעולם לא חטאו?‏ התשובה טמונה במהות המשפחה.‏

¹⁴ יהוה משתמש בדימוי של קשר משפחתי — בעל ואשה,‏ אֵם וילדים — כדי להסביר אמיתות רוחניות עמוקות,‏ משום שלסמלים אלה משמעות רבה בעיני האנשים.‏ לכולנו ברור בוודאי מה מאפיין נישואין מאושרים או יחסים טובים בין הורה לילד,‏ וזאת ללא כל תלות בטיב או במהות היחסים במשפחתנו.‏ כך מלמדנו יהוה בצורה חיה ביותר על האמון והקשר החם והקרוב ששוררים בינו ובין המוני משרתיו הרוחניים.‏  הוא גם מלמד בצורה מרשימה ביותר שארגונו השמימי דואג לזרעו משוח הרוח השוכן עלי אדמות.‏ כאשר סובלים המשרתים שעל הארץ,‏ סובלים גם המשרתים הנאמנים שבשמים,‏ ”‏ירושלים של מעלה”‏.‏ בנימה דומה אמר ישוע:‏ ”‏מה שעשיתם לאחד מאחיי [‏משוחי הרוח]‏ הקטנים האלה לי עשיתם”‏ (‏מתי כ״ה:‏40‏)‏.‏

15,‏ 16.‏ מהי ההתגשמות הראשונית של ישעיהו נ״ד:‏​5,‏ 6‏,‏ ומהי ההתגשמות הרחבה יותר?‏

¹⁵ אין פלא אפוא שהרבה ממה שנאמר על האשה השמימית של יהוה משקף בעצם את מה שעובר על ילדיה הארציים.‏ תן דעתך למילים הבאות:‏ ‏”‏’‏כי בועלייךְ,‏ עושייך,‏ יהוה צבאות שמו;‏ וגואלך קדוש ישראל,‏ אלוהי כל הארץ ייקרא.‏ כי כאשה עזובה ועצובת רוח קְרָאָךְ יהוה,‏ ואשת נעורים כי תימאס’‏,‏ אמר אלוהייך”‏ (‏ישעיהו נ״ד:‏5,‏ 6‏)‏.‏

¹⁶ מיהי האשה שאליה מופנות מילים אלה?‏ בהתגשמות הראשונית מדובר בירושלים,‏ המייצגת את עם אלוהים.‏ בשבעים שנות הגלות יחושו בני העם שיהוה מאס בהם ועזב אותם כליל.‏ בהתגשמות הרחבה יותר מתייחסות מילים אלה ל”‏ירושלים של מעלה”‏ ולכך שבסופו של דבר הביאה לעולם ’‏זרע’‏ כהתגשמות הכתוב בבראשית ג׳:‏15‏.‏

מוסר רגעי,‏ ברכות נצחיות

17.‏ (‏א)‏ כיצד יבוא על ירושלים הארצית ”‏שצף”‏ קצף אלוהים?‏ (‏ב)‏ מהו ה”‏שצף”‏ ששטף את בניה של ”‏ירושלים של מעלה”‏?‏

¹⁷ עוד אומרת הנבואה:‏ ‏”‏’‏ברגע קטון עזבתיךְ,‏ וברחמים גדולים אקבצךְ.‏ בשצף [‏שטף‏]‏ קצף הסתרתי פניי רגע ממךְ,‏ ובחסד עולם ריחמתיךְ’‏,‏ אמר  גואלך,‏ יהוה”‏ (‏ישעיהו נ״ד:‏7,‏ 8‏)‏.‏ ירושלים הארצית נשטפת ב”‏שצף”‏ של קצף או זעם אלוהים כאשר תוקפים אותה צבאות בבל ב־607 לפה״ס.‏ שבעים שנות הגלות ייראו לה כעידן ועידנים.‏ אבל ניסיונות אלה נמשכים רק ”‏רגע”‏ בהשוואה לברכות הנצחיות השמורות לשומעים למוסר יהוה.‏ גם בניה המשוחים של ”‏ירושלים של מעלה”‏ חשו כאילו נשטפו ב”‏שצף”‏ קצף אלוהים,‏ כאשר הרשה יהוה שיותקפו בידי הגורמים הפוליטיים בהסתת בבל הגדולה.‏ אך מה קצרה נראית בדיעבד משמעת זו בהשוואה לתקופה העוקבת,‏ מאז 1919,‏ שרצופה ברכות רוחניות!‏

18.‏ באיזה עיקרון חשוב ניתן להבחין באשר לקצף יהוה על עמו,‏ וכיצד עשוי הדבר להשפיע עלינו אישית?‏

¹⁸ יש בפסוקים אלה אמת נהדרת נוספת — כעסו של יהוה הוא רגעי,‏ אך רחמיו הם לעולמי עולמים.‏ הוא כועס וקוצף על הרֶשע,‏ אך כעסו תמיד מרוסן ותכליתי.‏ ואם נקבל את מוסר אלוהים,‏ יימשך כעסו ”‏רגע”‏ וישכך.‏  הכעס יתחלף ב”‏רחמים גדולים”‏,‏ בסליחה וחסד שיימשכו עד ”‏עולם”‏.‏ אם כן,‏ כאשר אנו חוטאים,‏ בל נהסס להתחרט ולנסות לשקם את הקשר שלנו עם אלוהים.‏ אם החטא חמור,‏ עלינו לפנות מייד לזקני־הקהילה (‏יעקב ה׳:‏14‏)‏.‏ נכון,‏ אולי יינקטו אמצעי משמעת שייראו לנו חריפים (‏עברים י״ב:‏11‏)‏.‏ אך הם יימשכו זמן קצר,‏ בהשוואה לברכות הנצחיות שיורעפו עלינו משיסלח לנו יהוה אלוהים.‏

19,‏ 20.‏ (‏א)‏ מהי ברית הקשת בענן,‏ וכיצד היא קשורה לגולי בבל?‏ (‏ב)‏ מה משתמע כיום מ’‏ברית השלום’‏ למשיחיים המשוחים?‏

¹⁹ יהוה מציע כעת לעמו דברי נחמה ועידוד:‏ ‏”‏’‏כי מֵי נֹחַ זאת לי.‏ אשר נשבעתי מעבור מֵי נֹחַ עוד על הארץ,‏ כן נשבעתי מקצוף עלייך ומגעור בָּךְ.‏ כי ההרים ימושו והגבעות תְּמוּטֶנָה,‏ וחסדי מֵאִתֵּךְ לא ימוש,‏ וברית שלומי לא תָמוּט’‏,‏ אמר מְרַחֲמֵךְ,‏ יהוה”‏ (‏ישעיהו נ״ד:‏9,‏ 10‏)‏.‏ לאחר המבול כרת יהוה ברית עם נוח ועם כל נפש חיה,‏ ברית שנודעה לימים כברית הקשת בענן.‏ יהוה הבטיח כי לא עוד ישמיד את הארץ באמצעות מבול עולמי (‏בראשית ט׳:‏​8–17‏)‏.‏ מה משתמע מכך לישעיהו ולעמו?‏

²⁰ מנחם לדעת שהעונש שיקבלו — שבעים שנות גלות בבל — יחול רק פעם אחת.‏ משיסתיים,‏ הוא לעולם לא יינתן שוב.‏ לאחר מכן תיכנס לתוקפה ’‏ברית שלום’‏ עִם אלוהים.‏ שלום אין עניינו רק היעדר מלחמה,‏ אלא גם כל הטובות שבעולם.‏ בעיני יהוה ברית זו היא ברית עולם.‏ כשם שההרים והגבעות אינם נעלמים,‏ כך גם לא  ימוש חסדו כלפי נאמניו.‏ למרבה הצער,‏ בני עמו אלה לא יקיימו בסופו של דבר את הצד שלהם בברית.‏ הם יפרו את שלומם כאשר ידחו את המשיח.‏ לעומתם,‏ שפר חלקם של בני ”‏ירושלים של מעלה”‏.‏ בחלוף תקופת המוסר הקשה,‏ הם חסו באלוהים.‏

הביטחון הרוחני של עם אלוהים

21,‏ 22.‏ (‏א)‏ מדוע נאמר ש”‏ירושלים של מעלה”‏ תהיה ”‏עֲנִיָּה”‏ ו”‏סֹעֲרָה”‏?‏ (‏ב)‏ מה מרמז מצבה המבורך של אשת אלוהים השמימית לגבי ’‏זרעה’‏ על הארץ?‏

²¹ יהוה ממשיך וחוזה את הביטחון שיהיה נחלת נאמניו:‏ ‏”‏עֲנִיָּה,‏ סֹעֲרָה,‏ לא נֻחָמָה,‏ הנה אנוכי מרביץ בַּפּוּךְ [‏מלט קשה‏]‏ אבנייך,‏ וִיסַדְתִּיךְ בַּסַּפִּירִים.‏ ושמתי כַּדְכֹד [‏אבני אודם‏]‏ שמשותייך [‏פינות החומה‏]‏,‏ ושערייך לאבני אקדח [‏אבני אש קודחות ובוערות‏]‏,‏ וכל גבולך לאבני חֵפֶץ [‏אבנים יקרות‏]‏.‏ וכל בנייך לימודי יהוה,‏ ורב שלום בנייך.‏ בצדקה תִּכּוֹנָנִי.‏ רחקי מעושק,‏ כי לא תירָאי,‏ וּמִמְּחִתָּה [‏ממורא ופחד‏]‏ כי לא תקרב אלייך.‏ הן גּוֹר יָגוּר אפס מאותי [‏אם יתקיפוך לא יהא זה אלא מרצוני‏]‏,‏ מי גר איתך [‏הנלחם בך‏]‏ עלייך יפול”‏ (‏ישעיהו נ״ד:‏​11–15‏)‏.‏

²² ברור שאשת יהוה הרוחנית מעולם לא עונתה ישירות ולא ניטלטלה ברוח סערה.‏ אך היא סבלה כאשר ’‏זרע’‏ המשוחים סבל על הארץ,‏ במיוחד כאשר היו בשבי רוחני בין השנים 1918 ו־1919.‏ מאידך,‏ כאשר מרוממים את האשה השמימית,‏ שורר מצב דומה גם בקרב זרעה.‏ תן דעתך לתיאור הזוהר של ”‏ירושלים של מעלה”‏.‏ האבנים  היקרות שעל שעריה,‏ הפּוּךְ היקר,‏ יסודותיה ואפילו גבולותיה מרמזים,‏ לדברי אחד מספרי העיון,‏ על ”‏יופי,‏ הוד,‏ טוהר,‏ עוצמה ויציבות”‏.‏ מה יוביל את המשיחיים המשוחים למצב בטוח ומבורך שכזה?‏

23.‏ (‏א)‏ כיצד מושפעים המשיחיים המשוחים באחרית הימים מן העובדה שהם ”‏לימודי יהוה”‏?‏ (‏ב)‏ באיזה מובן מבורך עם אלוהים בגבולות עשויים ”‏אבני חֵפֶץ”‏?‏

²³ בפסוק 13 בישעיהו נ״ד מוזכר סוד ההצלחה — כולם יהיו ”‏לימודי יהוה”‏.‏ ישוע עצמו יִיחס את דברי הפסוק הזה לתלמידיו משוחי הרוח (‏יוחנן ו׳:‏45‏)‏.‏ דניאל הנביא חזה שב”‏עת קץ”‏ זו יבורכו המשוחים ברוב דעת מדויקת והבנה רוחנית (‏דניאל י״ב:‏3,‏ 4‏)‏.‏ בזכות הבנה מעמיקה זו,‏ הם הפכו לחוד החנית של הפעילות החינוכית הגדולה ביותר בתולדות האנושות — הפצת ההוראה האלוהית ברחבי העולם כולו (‏מתי כ״ד:‏14‏)‏.‏ במקביל,‏ הם השכילו להבחין בהבדל שבין דת אמת ודת כזב.‏ בישעיהו נ״ד:‏12 נאמר ש’‏כל גבול יהיה לאבני חֵפֶץ’‏.‏ מאז 1919 הקנה יהוה למשוחים הבנה ברורה מאי פעם לגבי גבולותיהם הרוחניים המבדילים אותם מדתות הכזב ומגורמים בעולם שאין בהם יראת אלוהים (‏יחזקאל מ״ד:‏23;‏ יוחנן י״ז:‏14;‏ יעקב א׳:‏27‏)‏.‏ כך הם נבדלים כעמו של אלוהים (‏פטרוס א׳.‏ ב׳:‏9‏)‏.‏

24.‏ כיצד נוכל לוודא שאנו אכן לימודי יהוה?‏

²⁴ לכן,‏ כל אחד מאיתנו ייטיב לעשות אם ישאל את עצמו,‏ ’‏האם אני אחד מלימודי יהוה?‏’‏ ההוראה האלוהית אינה נלמדת מאליה.‏ כדי ללמוד אותה חובה עלינו להתאמץ.‏ אם נקרא בדבר־אלוהים דרך קבע ונהרהר בו,‏  אם נקבל הדרכה באמצעות הספרות המקראית שמוציא לאור ”‏העבד הנאמן והנבון”‏ ואם נתכונן לאסיפות הקהילה וננכח בהן,‏ רק אז נהיה באמת לימודי יהוה (‏מתי כ״ד:‏​45–47‏,‏ דל׳‏‏)‏.‏ אם נשתדל ליישם את הנלמד ונשמור על עירנות רוחנית,‏ ההוראה האלוהית תעזור לנו להיבדל מהעולם המרושע הסובב אותנו (‏פטרוס א׳.‏ ה׳:‏8,‏ 9‏)‏.‏ ואף למעלה מזה,‏ הדבר יעזור לנו ’‏לקרוב לאלוהים’‏ (‏יעקב א׳:‏​22–25;‏ ד׳:‏8‏)‏.‏

25.‏ מה משתמע מהבטחת השלום של אלוהים לגבי משרתיו בימינו?‏

²⁵ נבואת ישעיהו מראה גם שהמשוחים מבורכים ברוב שלום.‏ האם פירושו של דבר שלא תיתכן מתקפה נגדם?‏ לא,‏ אבל אלוהים מבטיח להם שהמתקפות אינן במצוותו,‏ ושהוא לא יניח להן להצליח.‏ אנו קוראים:‏ ‏”‏’‏הנה אנוכי בראתי חָרָש,‏ נופח באש פחם ומוציא כלי למעשהו,‏ ואנוכי בראתי משחית לְחַבֵּל.‏ כל כלי יוּצַר עלייך לא יצלח,‏ וכל לשון תקום איתך למשפט תרשיעי.‏ זאת נחלת עבדי יהוה וצדקתם מאיתי’‏,‏ נאום יהוה”‏ (‏ישעיהו נ״ד:‏16,‏ 17‏)‏.‏

26.‏ מדוע מעודד לדעת שיהוה הוא בורא האנושות?‏

²⁶ זו הפעם השנייה בישעיהו נ״ד שיהוה מזכיר למשרתיו שהוא הבורא.‏ קודם לכן,‏ אמר לאשתו הסמלית שהוא ’‏עושיהָ’‏,‏ ואילו כעת הוא אומר שהוא בורא האנושות.‏ פסוק 16 מתאר חרש מתכת הנופח רוח בגחלים כשהוא יוצר כלי נשק,‏ וגם לוחם ”‏משחית”‏ כדי ”‏לְחַבֵּל”‏.‏ גברים אלה אולי מטילים מורא בלב האנשים,‏ אך הכיצד יוכלו אפילו לקוות לנצח את בוראם?‏ כאז כן גם כיום.‏ גם  כאשר יותקפו משרתי יהוה על־ידי הכוחות החזקים ביותר בעולם,‏ אין סיכוי שהללו יוכלו להם.‏ איך ייתכן?‏

27,‏ 28.‏ במה נוכל להיות בטוחים בזמנים קשים אלה,‏ ומניין לנו שמתקפות השטן נגדנו באמת לא תצלחנה?‏

²⁷ חלפו להם ימי המתקפה ההרסנית על משרתי אלוהים ועל עבודת האלוהים ברוח ובאמת (‏יוחנן ד׳:‏23,‏ 24‏)‏.‏ רק פעם אחת הרשה יהוה לבבל הגדולה להתקיף את עמו ולנצחם לזמן מעט.‏ ”‏ירושלים של מעלה”‏ ראתה לרגע כיצד זרעה מושתק כמעט כליל וחדל לבשר בעולם כולו.‏ אך לא עוד!‏ כעת היא צוהלת על בניה שהפכו לבלתי מנוצחים רוחנית (‏יוחנן ט״ז:‏33;‏ יוחנן א׳.‏ ה׳:‏4‏)‏.‏ נכון,‏ יצרו ועוד ייצרו נגדם כלי נשק (‏ההתגלות י״ב:‏17‏)‏.‏ אך הללו לא יִצלַחו.‏ אין ביד השטן נשק היכול לגבור על אמונתם ועל קנאותם של המשוחים ובני לווייתם.‏ שלום רוחני זה הוא ”‏נחלת עבדי יהוה”‏,‏ ואין מי שבכוחו לגזול מידם נחלה זו (‏תהלים קי״ח:‏6;‏ רומים ח׳:‏38,‏ 39‏)‏.‏

²⁸ לא,‏ אין דבר בעולמו של השטן שבכוחו לשים קץ לפעילות המתמדת ולעבודת האלוהים הטהורה של עבדי יהוה המוקדשים.‏ זרע המשוחים של ”‏ירושלים של מעלה”‏ וגם חברי ההמון הרב שואבים מכך נחמה רבה.‏ ככל שאנו לומדים על ארגונו השמימי של יהוה ועל הקשר שבינו ובין משרתי יהוה על הארץ,‏ כך מתחזקת אמונתנו.‏ וכל עוד נשמור על אמונה עזה,‏ יוּכח הנשק של השטן חסר תועלת נגדנו!‏

‏[‏הערת שוליים]‏

‏[‏שאלות לימוד]‏

‏[‏תיבה בעמוד 218,‏ 219]‏

משפחת אברהם — תמונה נבואית

השליח פאולוס הסביר שבמשפחת אברהם מצטיירת דרמה סמלית,‏ תמונה נבואית של הקשר שיש ליהוה עם ארגונו השמימי ועם עַם ישראל הארצי שהיה כפוף לברית התורה (‏גלטים ד׳:‏​22–31‏)‏.‏

אברהם,‏ ראש המשפחה,‏ מסמל את יהוה אלוהים.‏ נכונותו של אברהם להקריב את בנו היקר,‏ יצחק,‏ מסמלת את נכונותו של יהוה להקריב את בנו אהובו כקורבן על חטאי האנושות (‏בראשית כ״ב:‏​1–13;‏ יוחנן ג׳:‏16‏)‏.‏

שרה מסמלת את אשתו השמימית של אלוהים,‏ את ארגונו המורכב מיצורים רוחניים.‏ התואר אשת יהוה הולם ארגון שמימי זה,‏ שכן בינה ובין יהוה שוררים יחסי קִרבה;‏ היא נכנעת לראשותו ומשתפת עימו פעולה במימוש מטרותיו.‏ אשה זו מכונה גם ”‏ירושלים של מעלה”‏ (‏גלטים ד׳:‏26‏)‏.‏ אותה ”‏אשה”‏ מוזכרת בבראשית ג׳:‏15‏,‏ ונראית בחזון שבספר ההתגלות י״ב:‏​1–6,‏ 13–17‏.‏

יצחק מסמל את הזרע הרוחני של אשת אלוהים.‏ הזרע הוא בראש ובראשונה ישוע המשיח,‏ אך הוא גם כולל את אחיו המשוחים של המשיח,‏ אשר אומצו כבנים רוחניים והפכו ליורשים־שותפים למשיח (‏רומים ח׳:‏​15–17;‏ גלטים ג׳:‏16,‏ 29‏)‏.‏

הגר,‏ אשתו השנייה של אברהם או פילגשו,‏ היתה אָמָה.‏ היא מסמלת כיאות את ירושלים הארצית,‏ שבה שלטו חוקי התורה,‏ שהוכיחו כי כל הכפופים לתורה עבדים לחטא ולמוות.‏ פאולוס אמר כי ”‏הגר מסמלת את הר סיני שֶבַּעֲרָב”‏,‏ משום ששם נכרתה ברית התורה (‏גלטים ג׳:‏10,‏ 13;‏ ד׳:‏25‏)‏.‏

ישמעאל,‏ בנה של הגר,‏ מסמל את היהודים בני המאה הראשונה לספירה,‏ בני ירושלים שהיו עדיין משועבדים לחוקי התורה.‏ כשם שישמעאל רדף את יצחק,‏ כך רדפו יהודים אלה את המשיחיים,‏ את בניה המשוחים של שרה הסמלית,‏ הלא היא ”‏ירושלים של מעלה”‏.‏ וכפי שאברהם שילח את הגר ואת ישמעאל,‏ כן שילח לבסוף יהוה את ירושלים ואת בניה הסוררים (‏מתי כ״ג:‏37,‏ 38‏)‏.‏

 ‏[‏תמונה בעמוד 220]‏

לאחר טבילתו נמשח ישוע ברוח הקודש,‏ והחלה ההתגשמות היותר חשובה של ישעיהו נ״ד:‏1

‏[‏תמונה בעמוד 225]‏

יהוה הסתיר פניו מירושלים אך ל”‏רגע”‏

 ‏[‏תמונות בעמוד 231]‏

היוכלו לוחם וחרש מתכת לנצח את בוראם?‏