יהוה ”אל צדיק ומושיע”
פרק שישי
יהוה ”אל צדיק ומושיע”
1, 2. אילו הבטחות מופיעות בישעיהו מ״ה, ובאילו שאלות נדון?
הבטחות יהוה מהימנות. הוא אל נבואות ובורא. שוב ושוב הוכיח יהוה שהוא אל צדיק ומושיע של אנשי כל הגויים. בישעיהו מ״ה מופיעות, בין היתר, הבטחות מחממות לב אלה.
2 בישעיהו מ״ה מופיעה גם דוגמה נפלאה ליכולתו של יהוה לנבא. רוח אלוהים מקנה לישעיהו את היכולת להשקיף אל ארצות רחוקות ולסקור מאורעות שיתרחשו כעבור מאות שנים. היא גם מניעה אותו לתאר פרשה שרק יהוה, אלוהי נבואות האמת, יכול לנבא במדויק. מהי פרשה זו? כיצד השפיעה על עם אלוהים בימי ישעיהו? ומה משמעותה עבורנו? הבה נבחן את דברי הנביא.
משפט יהוה נגד בבל
3. באיזו שפה חיה מתאר ישעיהו מ״ה:1–3 את מסע הכיבוש של כורש?
3 ”כה אמר יהוה למשיחו, לכורש, אשר החזקתי בימינו לְרַד לפניו גויים ומותני מלכים אֲפַתֵּחַ; לפתוח לפניו דלתיים ושערים לא יִסָּגֵרוּ: ’אני לפניך אלך, והדורים איישר. דלתות נחוּשה אשבר, ובריחי ברזל אֲגַדֵּעַ. ונתתי לך אוצרות חושך ומטמוני מסתרים’” (ישעיהו מ״ה:1–3 ).
4. (א) מדוע מכונה כורש ’משיח’ יהוה? (ב) כיצד יבטיח יהוה לכורש את הניצחון?
4 אף־על־פי שבימי ישעיהו כורש טרם נולד, יהוה מדבר אליו בפי ישעיהו כאילו היה כבר בחיים (רומים ד׳:17). כורש מכונה ’משיח’ יהוה, כיוון שיהוה ממנה אותו מראש לתפקיד מוגדר. הוא אמור, בהדרכת אלוהים, להכניע עמים ולהתיש מלכים למען לא יוכלו לו. ואז, כאשר יתקוף כורש את בבל, ידאג יהוה שדלתות העיר ושעריה יישארו פתוחים — חסרי תועלת כשערים מנותצים. הוא ילך לפני כורש ויישר את דרכו, כלומר יסיר את כל המכשלות. בסופו של דבר יכבשו חיילי כורש את העיר וישתלטו על ”מטמונים”, על עושרה של בבל הגנוז במרתפים אפלים. כל זאת מנבא ישעיהו. האם זה אכן קרה?
5, 6. מתי וכיצד התקיימה הנבואה על נפילת בבל?
5 בשנת 539 לפה״ס — כ־200 שנה לאחר שכתב ישעיהו נבואה זו — כורש באמת מגיע אל חומות בבל כדי לתקוף את העיר (ירמיהו נ״א:11, 12). אך הבבלים אינם מוטרדים. הם אינם מאמינים שניתן לכבוש את העיר. חומותיה האדירות מתנשאות מעל תעלות מגן עמוקות שבהן זורמים מימיו של נהר הפרת, וזה רק חלק ממערך ההגנה של העיר. שום אויב לא כבש את בבל בסערה זה יותר ממאה שנה. השליט שמשכנו בבבל, בלשאצר, כה שאנן שהוא עורך משתה לו ולאנשי חצרו (דניאל ה׳:1). בלילה ההוא שבין ה־5 ל־6 באוקטובר משלים כורש תכסיס צבאי מזהיר.
6 מצפון לבבל, במעלה הנהר, מסיטים מהנדסי כורש את אפיק נהר הפרת ומטים את מימיו למען לא יזרמו דרומה, לעבר העיר. עד מהרה יורד מפלס מי הנהר בעיר בבל ובתעלות סביבה וחיילי כורש מצליחים לדשדש באפיק הנהר ולהתקדם לעבר מרכז העיר (ישעיהו מ״ד:27; ירמיהו נ׳:38). מדהים שהשערים לצד הנהר באמת נשארו פתוחים, בדיוק כפי שניבא ישעיהו. חילות כורש נהרו לתוך בבל, השתלטו על הארמון והרגו את בלשאצר המלך (דניאל ה׳:30). הכיבוש נשלם בִּן־לילה. בבל נפלה והנבואה התקיימה לפרטי פרטים.
7. כיצד מתחזקים המשיחיים מהתגשמותה הנפלאה של נבואת ישעיהו לגבי כורש?
7 התגשמותה המדויקת של הנבואה מחזקת את אמונת המשיחיים כיום. היא מקנה להם סיבה מוצקה להאמין שנבואות המקרא שטרם התגשמו אף הן מהימנות לחלוטין (פטרוס ב׳. א׳:20, 21). עובדי יהוה מודעים לכך שנפילת בבל ב־539 לפה״ס סימלה את נפילתה של ”בבל הגדולה” שהתרחשה כבר ב־1919. עם זאת, הם מצפים בכיליון עיניים להשמדת ארגון דתי זה ולהסרתה המובטחת של המערכת הפוליטית שבשליטת השטן מתפקידה, לכליאת השטן בתהום ולבואם של שמים חדשים וארץ חדשה (ההתגלות י״ח:2, 21; י״ט:19–21; כ׳:1–3, 12, 13; כ״א:1–4). ידוע להם שנבואות יהוה אינן הבטחות ריקות מתוכן אלא תיאור של מאורעות עתידיים ודאיים. ביטחונם של המשיחיים האמיתיים מתחזק בראותם שנבואת ישעיהו על נפילת בבל התגשמה לפרטי פרטים. ברור להם שיהוה תמיד מקיים את דברו.
מדוע תומך יהוה בכורש
8. מהי סיבה אחת לכך שיהוה נותן לכורש את הניצחון על בבל?
8 יהוה מצהיר מי יכבוש את בבל וכיצד זה יקרה, ואז מציין סיבה אחת מדוע הוא נותן לכורש את הניצחון. הוא פונה לכורש בִּלשון נבואה ומסביר לו: ”למען תדע כי אני יהוה, הקורא בשמך, אלוהי ישראל” (ישעיהו מ״ה:3). ראוי שהשליט של מעצמת העולם הרביעית בתולדות המקרא יֵדע שניצחונו האדיר ביותר הוא בזכות כוחו של גדול ממנו — יהוה הריבון האוניברסלי. על כורש להכיר שהקורא בשמו, כלומר זה שמסמיך אותו לתפקידו, הוא יהוה אלוהי ישראל. המקרא מציין כי כורש אכן הכיר בכך שיהוה הקנה לו את ניצחונו האדיר (עזרא א׳:2, 3).
9. מהי הסיבה השנייה לכך שיהוה נותן לכורש לכבוש את בבל?
9 יהוה מזכיר סיבה שנייה מדוע קרא לכורש לכבוש את בבל: ”למען עבדי יעקב וישראל בחירי, ואקרא לך בשמך; אֲכַנְּךָ, ולא ידעתני” (ישעיהו מ״ה:4 ). כיבוש בבל בידי כורש היה מאורע מרעיש. הוא ציין את נפילתה של מעצמת עולם ואת עלייתה של אחרת, והטביע את חותמו על ההיסטוריה לדורי דורות. קרוב לוודאי שעמי הסביבה הצופים בהשתלשלות המאורעות בדאגה, נדהמים לדעת שהכל התרחש למען מיעוט ’מבוטל’ המונה אלפים ספורים של גולי בבל — היהודים בני יעקב. אך בעיני יהוה, שארית הפליטה של עם ישראל הקדום כלל וכלל אינה מיעוט מבוטל. היא ’עבדו’ של אלוהים, ’בחירו’ מכל עמי הארץ. גם אם קודם לכן לא הכיר כורש את יהוה, יהוה משתמש בו כ’משיחו’ וממנה אותו להפיל את העיר שסירבה לוותר על שבוייה. אין בכוונת יהוה להניח לעמו הנבחר להינמק לעד על אדמת נכר.
10. מהי הסיבה היותר חשובה לכך שיהוה משתמש בכורש כדי להפיל את המעצמה העולמית הבבלית?
10 יהוה מציין גם את הסיבה השלישית והיותר חשובה לכך שהשתמש בכורש לכבוש את בבל. הוא אומר: ”אני יהוה ואין עוד, זולתי אין אלוהים. אֲאַזֶּרְךָ, ולא ידעתני. למען יֵדעו ממזרח שמש וממערבה כי אפס בלעדיי. אני יהוה ואין עוד” (ישעיהו מ״ה:5, 6 ). נפילת המעצמה העולמית הבבלית ממחישה את אלוהותו של יהוה. היא מוכיחה שהוא לבדו ראוי שיעבדוהו. שחרור עם אלוהים מוביל לכך שאנשים בני עמים רבים — ממזרח וממערב — יכירו כי יהוה הוא אלוהי האמת לבדו (מלאכי א׳:11).
11. כיצד ממחיש יהוה שבכוחו להוציא אל הפועל את מטרתו לגבי בבל?
11 יש לזכור שנבואת ישעיהו נכתבה כ־200 שנה מראש. היו ששמעו אותה ואולי תהו, ’האם יהוה באמת מסוגל לקיים אותה?’ ההיסטוריה מעידה כי התשובה היא כן. יהוה מסביר מדוע הגיוני להאמין שבכוחו לקיים את דברו: ”יוצר אור ובורא חושך, עושה שלום ובורא רע, אני, יהוה, עושה כל אלה” (ישעיהו מ״ה:7 ). כל הבריאה כולה, מאור עד חושך, וכל פרט בהיסטוריה, משלום ועד רעה, הכל נתון לשליטת יהוה. כשם שברא את אור היום ואת חשכת הליל, כך יעשה שלום לישראל ויביא רעה על בבל. כשם שבכוחו של יהוה לברוא את היקום, כך גם בכוחו לקיים את נבואותיו. משיחיים שלומדים בשקידה את דבר הנבואה של יהוה, שואבים מכך ביטחון.
12. (א) מה גורם יהוה לשמים ולארץ הסמליים להמטיר ולהצמיח? (ב) כיצד יכולים המשיחיים כיום להתנחם בהבטחה שבישעיהו מ״ה:8?
12 כדי להסביר את ההתפתחויות הצפויות לגולים מזכיר יהוה התרחשויות המתחוללות בבריאה דרך קבע. ”הַרעיפו שמים ממעל, ושחקים יזלו צדק. תפתח ארץ, וְיִפְרוּ ישע, וצדקה תצמיח יחד. אני, יהוה, בראתיו” (ישעיהו מ״ה:8 ). כמו שהשמים ממטירים גשמי ברכה, כך ירעיף יהוה על עמו צדקה מן השמים הסמליים. וכמו שהארץ נפתחת ונעשית פורייה ביבול רב, כך יצווה יהוה על הארץ הסמלית להצמיח מאורעות העולים בקנה אחד עם מטרתו הצודקת, בעיקר ישועת בני עמו, גולי בבל. גם ב־1919 גרם יהוה ל”שמים” ול”ארץ” להצמיח מאורעות דומים כדי לשחרר את עמו. המשיחיים שמחים בראותם זאת. מדוע? משום שהתפתחויות אלה מחזקות את אמונתם בשעה שהם מצפים לעת בה ירעיפו השמים הסמליים, הלא הם מלכות אלוהים, ברכות על ארץ שצדק ישכון בה. אך הצדקה והישועה שימטירו ויצמיחו אותה עת השמים והארץ הסמליים יהיו בקנה מידה גדול בהרבה מנפילת בבל הקדומה. זו תהיה התגשמות מרהיבה וסופית לדברי ישעיהו! (פטרוס ב׳. ג׳:13; ההתגלות כ״א:1).
הכרה בריבונות יהוה מניבה ברכות
13. מדוע מגוחך מצד בני האדם למחות על מטרות יהוה?
13 לאחר תיאור הברכות העתידיות המשמחות, חל שינוי חד בנימה, והנביא מכריז ’הוי’ כפול: ”הוי רב את יוצרו, חֶרֶשׂ את חַרְשֵׂי אדמה! היאמר חומר ליוצרו: ’מה תעשה?’ ופעלך: ’אין ידיים לו?’ הוי אומר לאב: ’מה תוליד?’ ולאשה: ’מה תחילין [תלדי בכאב ]?’” (ישעיהו מ״ה:9, 10 ) בני ישראל מתרעמים כנראה על מה שיהוה חוזה. ייתכן שאינם מאמינים שיהוה באמת ירשה לעמו לגלות מארצו. ייתכן שלא מוצא חן בעיניהם שלא מלך מבית דוד ישחרר אותם אלא דווקא מלך של אומה אלילית. כדי לשקף את האבסורד שבטענות אלה, משווה ישעיהו את משמיעי הטענות לשברי חרס ולגושי חימר המעזים להטיל ספק בחוכמתו של יוצרם. הכלי שיצר הקדר מצהיר פתאום שאין ליוצרו ידיים או שאין לו הכוח ליצור. איזו שטות! המוחים דומים לילדים קטנים המעזים למתוח ביקורת על סמכות הוריהם.
14, 15. מה מבליטים התארים ”קדוש ישראל” ו’יוצר’ לגבי יהוה?
14 ישעיהו מציין את תשובת יהוה לטענות הללו: ”כה אמר יהוה, קדוש ישראל ויוצרו: ’האותיות שאלוני על בניי, ועל פועל ידיי תצווני. אנוכי עשיתי ארץ ואדם עליה בראתי. אני ידיי נטו שמים וכל צבאם ציוויתי. אנוכי העירותיהו בצדק, וכל דרכיו איישר. הוא יבנה עירי וגָלוּתִי יְשַלֵּחַ, לא במחיר ולא בשוחד’, אמר יהוה צבאות” (ישעיהו מ״ה:11–13 ).
15 בתואר ”קדוש ישראל” מובלטת קדושתו של יהוה, ובכינוי ’יוצר’ מודגשת זכותו כבורא להחליט כיצד ישתלשלו העניינים. יהוה יכול להודיע לבני ישראל את הבאות ולדאוג לפועל ידיו, כלומר לעמו. גם כאן נראה הקשר בין מעשי הבריאה ובין ניבוי העתיד. בתור בורא היקום יש ליהוה הזכות לכוון את מהלך העניינים כרצונו (דברי הימים א׳. כ״ט:11, 12). במקרה זה, החליט המלך הריבון להקים את כורש עובד האלילים כדי שישחרר את ישראל. אף שביאת כורש היא עתידית, היא ודאית כקיומם של השמים והארץ. מי מבני ישראל יעז אפוא למתוח ביקורת על האב, ”יהוה צבאות”?
16. מדוע על עובדי אלוהים להיכנע לו?
16 פסוקים אלה מציינים סיבה נוספת מדוע צריכים עובדי אלוהים להיכנע לו. החלטותיו הן תמיד לטובת עובדיו (איוב ל״ו:3). הוא חוקק חוקים לתועלת עמו (ישעיהו מ״ח:17). היהודים שקיבלו עליהם את ריבונות יהוה בימי כורש נוכחו באמיתות הדבר. כורש, שפעל לפי צדקת יהוה, שלח אותם מבבל לארצם למען יבנו את בית המקדש (עזרא ו׳:3–5). וכאז כן גם כיום. מי שמקיימים את חוקי אלוהים בחייהם ונכנעים לריבונותו זוכים לברכות (תהלים א׳:1–3; י״ט:8; קי״ט:105; יוחנן ח׳:31, 32).
ברכות ליתר העמים
17. מי, פרט לישראל, יפיקו תועלת מישועות יהוה, וכיצד?
17 עם ישראל לא יהיה העם היחיד שיפיק תועלת מנפילת בבל. ישעיהו אומר: ”כה אמר יהוה: ’יְגִיעַ [עובדי ] מצרים וסחר [וסוחרי ] כוש וסבאים, אנשי מידה, עלייך [איתך ] יעבורו, ולָךְ יהיו. אחרייך ילכו, בַּזִּקִּים [באזיקים ] יעבורו, ואלייך ישתחוו, אלייך יתפללו: ”אך בָּךְ אֵל, ואין עוד, אפס אלוהים”’” (ישעיהו מ״ה:14 ). בימי משה נתלווה ”ערב רב” של נוכרים לעם ישראל בצאתו ממצרים (שמות י״ב:37, 38). וגם לשבי ציון העוזבים את בבל יצטרפו נוכרים. איש לא יכפה עליהם לצאת את בבל, מרצונם ”יעבורו”. באומרו ”אלייך ישתחוו” ו”אלייך יתפללו”, מתייחס יהוה לכניעה מרצון ולאמונים שישמרו הנוכרים הללו לישראל. אם יכבלו עצמם באזיקים, יעשו זאת מרצונם החופשי, כדי להמחיש את נכונותם לשרת את עם בריתו של אלוהים, לו יאמרו: ”אך בָּךְ אֵל”. הם יעבדו את יהוה כגֵרים הכפופים לתנאי בריתו עִם ישראל (ישעיהו נ״ו:6).
18. מי מפיקים כיום תועלת משחרור ”ישראל השייכים לאלוהים”, וכיצד?
18 החל מ־1919, השנה בה שוחררו ”ישראל השייכים לאלוהים” מן השבי הרוחני, התגשמו דברי ישעיהו בקנה מידה רחב יותר משהתגשמו בימי כורש. מיליונים ברחבי העולם מגלים נכונות לשרת את יהוה (גלטים ו׳:16; זכריה ח׳:23). הם מציעים בשמחה את כוחם הגופני ואת משאביהם החומריים כדי לתמוך בעבודת אלוהים האמיתית כאותם עובדים וסוחרים המוזכרים בישעיהו (מתי כ״ה:34–40; מרקוס י״ב:30). הם מקדישים את חייהם לאלוהים, משרתים אותו בשמחה ומתהלכים בדרכיו (לוקס ט׳:23). הם עובדים אך ורק את יהוה, ומפיקים תועלת מהתרועעות עם ”העבד הנאמן והנבון” הנמצא בקשרי ברית מיוחדים עִם אלוהים (מתי כ״ד:45–47, דל’; כ״ו:28; עברים ח׳:8–13). הברית אומנם לא נכרתה עימם, אך אותם עובדים וסוחרים מפיקים ממנה תועלת, מקיימים את חוקיה ומכריזים באומץ: ”אין עוד, אפס אלוהים”. מה משמח לחזות במו עינינו בגידול הרב שחל בשורות חסידי עבודת אלוהים האמיתית! (ישעיהו ס׳:22).
19. מה יקרה לאלה שאינם חדלים לעבוד אלילים?
19 הנביא מספר שאנשי הגויים יצטרפו לשורות עובדי יהוה, וקורא: ”אכן אתה אל מסתתר, אלוהי ישראל, מושיע”! (ישעיהו מ״ה:15 ) יהוה אומנם נמנע כרגע מלהפגין את כוחו, אך בעתיד לא יוסיף להסתתר. הוא יתגלה כאלוהי ישראל, המושיע של עמו. עם זאת, יהוה לא יושיע את הבוטחים באלילים. עליהם אומר ישעיהו: ”בושו וגם נכלמו, כולם. יחדיו הלכו בכלימה חָרָשי צירים [צורות אלילים ]” (ישעיהו מ״ה:16 ). כלימתם לא תהיה הרגשה חולפת של בושה וחרפה. כלימתם פירושה מוות, ההיפך מהבטחותיו הבאות של יהוה לישראל.
20. כיצד יזכה ישראל ל”תשועת עולמים”?
20 ”ישראל, נושע ביהוה תשועת עולמים. לא תבושו, ולא תיכלמו עד עולמי עד” (ישעיהו מ״ה:17 ). יהוה מבטיח לישראל תשועת עולמים אבל בתנאי מסוים. ישראל חייב להיות ”ביהוה”, כלומר באחדות עם יהוה. כאשר מפר ישראל אחדות זו ודוחה את ישוע כמשיח, אובדת לעם התקווה לזכות ל”תשועת עולמים”. יהיו מעם ישראל שיאמינו בישוע, ואלה יהוו את הגרעין של ”ישראל השייכים לאלוהים”, שימלא את מקומו של עם ישראל הגשמי (מתי כ״א:43; גלטים ג׳:28, 29; פטרוס א׳. ב׳:9). עם ישראל הרוחני לעולם לא יבוש. הוא יבוא ב”ברית עולם” (עברים י״ג:20).
יהוה מהימן הן בבריאה והן בנבואות
21. כיצד מוכיח יהוה את מהימנותו המוחלטת הן בבריאה והן בנבואות?
21 האם יכולים היהודים לסמוך על הבטחת יהוה להביא לישראל תשועת עולמים? ישעיהו משיב: ”כי כה אמר יהוה, בורא השמים, הוא האלוהים, יוצר הארץ ועושהּ, הוא כוננהּ, לא תוהו בראהּ, לשבת יצרהּ: ’אני יהוה ואין עוד’. לא בסתר דיברתי, במקום ארץ חושך; לא אמרתי לזרע יעקב, ’תוהו בקשוני’. אני יהוה, דובר צדק, מגיד מישרים” (ישעיהו מ״ה:18, 19). זו הפעם הרביעית והאחרונה בפרק מ״ה שישעיהו פותח את דברי הנבואה החשובים שלו בקריאה: ”כה אמר יהוה” (ישעיהו מ״ה:1, 11, 14). ומה יהוה אומר? שהוא מהימן הן בבריאה והן בנבואות. הוא לא ברא את הארץ ל”תוהו”, ללא מטרה. לכן גם אינו דורש מבני ישראל שיבקשוהו ל’תוהו’, ללא מטרה. כשם שמטרת אלוהים לגבי כדור־הארץ תתממש, גם מטרתו לגבי עמו הנבחר תתממש. בניגוד לדברים הסתומים של עובדי אלילי כזב, יהוה מגיד את דבריו בגלוי. דבריו הם דברי יושר, והם ייעשו. משרתיו לא ישרתוהו לשווא.
22. (א) במה יכולים גולי בבל להיות בטוחים? (ב) על אילו הבטחות יכולים המשיחיים כיום לסמוך?
22 לגולי בבל צופנות מילים אלו הבטחה שהארץ המובטחת לא תעמוד בשממונה. היא תיושב. והבטחות יהוה מתקיימות. במשמעות הרחבה יותר זוהי בעצם הבטחה לעם אלוהים בימינו שכדור־הארץ לא יישמד — הוא לא יישרף באש, כפי שיש הסבורים, ולא יישמד בפצצות גרעיניות, כפי שיש החוששים. מטרת אלוהים היא שכדור־הארץ יעמוד לעד יפה כגן־עדן וייושב בצדיקים (תהלים ל״ז:11, 29; קט״ו:16; מתי ו׳:9, 10; ההתגלות כ״א:3, 4). וכמו שדברי יהוה היו מהימנים בימי עם ישראל, הם יתגלו כמהימנים גם בימינו.
יהוה נוטה חסד
23. מה עולה בגורלם של עובדי האלילים, ומה עולה בגורלם של עובדי יהוה?
23 בהמשך מבליט יהוה את תשועת ישראל: ”היקבצו ובואו. התנגשו יחדיו, פליטי הגויים. לא ידעו הנושאים את עץ פסלם, ומתפללים אֶל אֵל לא יושיע. הַגידו והַגישו. אף ייוועצו יחדיו. מי השמיע זאת מקדם, מאז הִגִּידָהּ? הלוא אני, יהוה, ואין עוד אלוהים מבלעדיי; אל צדיק ומושיע, אַיִן זולתי?” (ישעיהו מ״ה:20, 21) יהוה מקבץ את ’הפליטים’ כדי להשוות בין תשועתם ובין מה שאירע לעובדי האלילים (דברים ל׳:3; ירמיהו כ״ט:14; נ׳:28). עובדי האלילים ”לא ידעו”, כלומר לא השכילו, משום שהם סוגדים ומתפללים לאלילים חסרי אונים שאין בידם להושיעם. הם עובדים אותם לשווא, לחינם. עובדי יהוה, לעומת זאת, מגלים שבכוחו לעשות את אשר חזה ”מקדם”, לרבות תשועת עמו הגולה בבבל. עוצמתו וכושר הניבוי של יהוה הם שמבדילים אותו מאלים אחרים. אין ספק שהוא ”אל צדיק ומושיע”!
”הישועה לאלוהינו”
24, 25. (א) איזו הזמנה מושיט יהוה, ומניין הוודאות שהבטחתו תתקיים? (ב) מה דורש יהוה בצדק?
24 ברוב רחמיו מושיט יהוה את ההזמנה: ”פנו אלי והיוושעו כל אפסי ארץ; כי אני אל, ואין עוד. בי נשבעתי — יָצָא מפי צדקה, דָּבָר ולא ישוב — כי לי תכרע כל ברך, תישבע כל לשון. ’אך ביהוה לי — אמר [כל לשון ] — צדקות ועוז; עָדָיו יבוא ויבושו כל הַנֶּחֱרִים בו. ביהוה יצדקו ויתהללו כל זרע ישראל’” (ישעיהו מ״ה:22–25 ).
25 יהוה מבטיח לישראל היושבים בבבל שיציל את הפונים אליו. נבואה זו תתגשם בוודאות משום שיהוה רוצה וגם מסוגל להציל את עמו (ישעיהו נ״ה:11). דברי אלוהים מהימנים כשלעצמם, אך כאשר יהוה מוסיף להם את שבועתו הם נעשים מהימנים אלפי מונים (עברים ו׳:13). מן הרוצים לזכות בחסדו דורש יהוה בצדק כניעה (”לי תכרע כל ברך”) ומחויבות (”תישבע כל לשון”). בני ישראל שיתמידו לעבוד את יהוה, ייוושעו. הם יוכלו להתהלל בכל אשר עשה יהוה למענם (קורינתים ב׳. י׳:17).
26. כיצד מגיב ’ההמון הרב’ מכל האומות להזמנה שמושיט יהוה לפנות אליו?
26 אלא שיהוה אינו מזמין רק את גולי בבל לפנות אליו (מעשי השליחים י״ד:14, 15; ט״ו:19; טימותיאוס א׳. ב׳:3, 4). הזמנה זו עדיין תקפה. ”המון רב... מכל האומות” נענה לה וקורא: ”הישועה לאלוהינו... ולשה [ישוע]” (ההתגלות ז׳:9, 10; ט״ו:4). מדי שנה מצטרפים להמון הרב מאות אלפים שפונים לאלוהים, מכירים בריבונותו ונשבעים לו אמונים קבל עם ועדה. הם גם תומכים נאמנה בעם ישראל הרוחני, ”זרע אברהם” (גלטים ג׳:29). הם מוכיחים את אהבתם לשלטון הצדק של יהוה בהכרזה הכל־עולמית: ”אך ביהוה לי... צדקות ועוז”. a השליח פאולוס ציטט את ישעיהו מ״ה:23 מתרגום השבעים באיגרתו אל הרומים כסימוכין לכך שבסופו של דבר כל מי שנשמה באפו יכיר בריבונות אלוהים ויהלל את שמו לנצח נצחים (רומים י״ד:11; פיליפים ב׳:9–11; ההתגלות כ״א:22–27).
27. מדוע יכולים המשיחיים כיום לשים ביטחון מלא בהבטחות יהוה?
27 מדוע יכולים חברי ההמון הרב להיות סמוכים ובטוחים שייוושעו אם יפנו לאלוהים? משום שהבטחות יהוה מהימנות, מה שמוכיחה בבירור נבואת ישעיהו מ״ה. כשם שהיו ליהוה הכוח והחוכמה לברוא את השמים והארץ, כך יש לו הכוח והחוכמה לקיים את נבואותיו. וכשם שהוא דאג שנבואתו לגבי כורש תתגשם, כך יקיים כל נבואת מקרא שטרם התגשמה. על כן יכולים עובדי יהוה להיות סמוכים ובטוחים שבקרוב יהוה יפעל ויוכיח פעם נוספת שהוא ”אל צדיק ומושיע”.
[הערת שוליים]
a המילה ”צדקות” היא צורת הרבים של צדקה, וצורה זו מוזכרת בפסוק כדי להבליט את גודל צדקת יהוה.
[שאלות לימוד]
[תמונות בעמודים 80, 81]
יהוה יוצר אור ובורא חושך, יכול לעשות שלום ולברוא רעה
[תמונה בעמוד 83]
יהוה יגרום ל”שמים” להמטיר ברכות ממעל ו”לארץ” להניב ישע
[תמונה בעמוד 84]
היוכלו שברי חרס להטיל ספק בחוכמתו של יוצרם?
[תמונה בעמוד 89]
לא לתוהו ברא יהוה את הארץ
